ראב"ע תהלים פרק נג
[נג, א]
למנצח על מחלת –
יש אומרים:
כי מחלת, מגזרת חלול, כמו: במכסת נפשות מפעלי הכפל וזה איננו נכון, כי במכסת סמוך, והנכון על נועם פיוט תחלתו מחלת משכיל כבר פירשתיו.
ויאמר רבי משה:
אמר נבל בלבו בעבור שהשחיתו דרכו.
והנכון בעיני: שהדבר הפוך ובתחלה אמר לשון יחיד, ואחר כך לשון רבים, חוטא ומחטיא.
[נג, ב]
השחיתו –
דרכם.
והתעיבו –
בעול שיעשו והבי"ת חסר, כמו: הנמצא בית ה', והפסוקים פירשתים במזמור הראשון.
[נג, ו]
לא היה פחד –
כמוהו כמו זה העם לא היה עם כמוהו.
ומלת חונך –
מגזרת חנה והכ"ף לנוכח השם, או המשיח ובעבור היות המלה מהפעלים העומדים, על כן פירושה החונים עליך.
ומלת חונך –
בא על דרך: כשמעתו ענך.
ותי"ו הבישות לנוכח דוד הבישות אותם, כי אלהים מאסם.
[נג, ז]
מי –
פירשתיו.