תהילים פרק נו

[נו, א]
למנצח על יונת אלם –
על נועם פיוט תחלתו יונת אלם רחוקים.

ומכתם –
דבר נכבד מכתם פז.

[נו, ב]
חנני שאפני –
כדרך משל, הוא אבימלך או עבדיו.

[נו, ג]
שאפו –
הטעם כמו מלעיג.
למה שאפו צוררי כל היום ויש לי מלאכים רבים במרום נלחמים בעבורי?!
כי מלת מלחמה ואחריה למד היא לעזר, כי הטעם בעבורו הוא, כמו: הנלחם לכם, רק עם מלת עם לגנאי.

[נו, ד]
יום, אליך –
כמו עליך, כמו: אל הנער הזה התפללתי.

[נו, ה]
באלהים –
טעם דברו שהתנבא עליו שמואל שימלוך על ישראל, על כן באלהים בטחתי שימלא דברו.

[נו, ו]
כל, יעצבו –
מגזרת עצבון.
והטעם יעציבוני, בעבור דבר שאני בוטח בשם.

[נו, ז]
יגורו –
מגזרת גדוד שיהיו רבים ולא אוכל להמלט, על כן ישמרו רגלי שלא אברח.

[נו, ח]
על –
בעבור האון שיש בלבם, או בעבור האון שהם מלאים ממנו, שימני פליט להם והורידם באף אם הם רבים, על כן הזכיר עמים.

[נו, ט]
נודי –
כמו נדודי, וישב בארץ נד.

ספרת –
הטעם אתה תדע כמה פעמים אני נודד ממקומי והיה דרך צחות נודי עם בנאדך.
והטעם: כי טפותיו שהם דמעותיו ספורות הם להשם, וזה הטעם הלא בספרתך וכאילו הם מחוברות בנאד דרך משל, שלא אבדה טפה מהם.

[נו, י]
אז –
הטעם כאשר יראו אויבי שאני קורא בשמך יפחדו.

וטעם זה ידעתי –
בזה ידעתי.

[נו, יא]
באלהים –
אז אומר בעזרת השם, להלל הדבר שדבר לי שמואל פעם אחרי פעם.

[נו, יב]
באלהים –
אז אהיה בוטח בשם לעולם.

[נו, יג]
עלי –
יש אומרים:
כי הנדר באלהים בטחתי.
ויתכן שנדר עולות והוא הנכון, כי ככה אני חייב לשלם נדרי על הטובה שגמלתני.