תהילים פרק ס

[ס, א]
למנצח על שושן עדות –
על טעם פיוט תחלתו שושן עדות.

ויש אומרים:
כי שושן שם כלי ניגון ויפרש עדות כמו: עדי, וכמוהו: את הנזר ואת העדות.

וטעם ללמד –
שצווה שילמדוהו המשוררים, להזכיר תמיד חסד השם שגברה ידו במלחמה אחר שנחלש.

[ס, ב]
בהצותו –
כמו: בהצותם על ה'.

את ארם נהרים –
יש אומרים:
בהחריבו מגזרת ערים נצים.

וטעם וישב יואב –
לאות כי נחלש דוד ואחרי כן החליש יואב את ארם.

[ס, ג]
אלהים זנחתנו –
טעם זנחתנו שלא נוצח עד עתה במלחמה, וככה פרצתנו.
וכבר הזכרתי כי כח השם הפועל בעבר ועתיד כי תקרנה קורות במלחמה, וככה אנפת – אנף תשובב לנו.

[ס, ד]
הרעשתה ארץ –
ישראל בשומעם כי נחלש דוד כמו הרעש.

פצמתה –
אין רע לו וטעמו כענין מקומו, וה"א רפה תחת אל"ף, כי אותיות אהו"י מתחלפים.

כי מטה –
במוט הרים.

[ס, ה]
הראית –
גם זה בכח הפועל הראית עמך – מראה קשה והיינו כשותים יין התרעלה, ודרך השקיתנו יין תרעלה כמו ספר המקנה, וככה זה יין תרעלה סמוך.

[ס, ו]
נתתה –
בימים שעברו הרימותנו בעבור אמונתינו.

[ס, ז]
למען –
תחסר אות בי"ת.

ורבי משה אמר:

כי הימין הוא הפועל דרך משל, הפך: ותושע לי זרועי.

[ס, ח]
אלהים –
כמה טעמים הזכרתי כי כח שם הפועל בעבר גם בעתיד וככה זה, אלהים דבר בקדשו – בדבר קדשו בדרך נבואה לשמואל שממלכתי תעמוד על ישראל לא כממלכת שאול.

וטעם שכם –
היא העיר וככה סוכות.

וטעם אחלקם –
שלעולם תהיה בחלקו ואפקיד עליה פקידי.

[ס, ט]
לי –
טעם שכם וסוכות שהם ליוסף, על כן גלעד ומנשה ואפרים בעבור היות בית יוסף בצפון ארץ ישראל ויהודה בנגב, וכן כתוב יהודה יעמד על גבולו מנגב.

ומעוז –
סמוך ולא תשתנה בעבור היותו מפעלי הכפל.

[ס, י]
מואב –
ארחץ ארצם כמו סיר, הנה מצאנו פה עלי פלשת התרועעי הפוך.

ור' משה הכהן פירש בו:

הנה על אדום שהוא חזק אשליך נעלי חשבי אתה פלשת שהתרועעי עלי כדרך: שמח בחור בילדותיך, בואו בית אל.

[ס, יא]
מי –
הייתי מחשב מי יובילני לעיר אדום שהיתה במצור אף אני הייתי משיב לנפשי, יעשה זה השם שנחני עד אדום והנה מחשבתי נהפכה, בעבור הלא אתה אלהים זנחתנו.
והטעם: מה יעשו צבאותינו אם לא תצא עמהם.

[ס, יג]
הבה –
תן, תי"ו עזרת תחת ה"א, כמו: ושבת לנשיא או הוא חסר ה"א.
והטעם: עזרתה.

ושוא תשועת אדם –
כנגד צבאותינו.

[ס, יד]
באלהים –
מתנבא ברוח הקדש, שהוא ינצח באחרונה.