תהילים פרק עז

מאי 4, 2011 · מאת אבן עזרא · תהילים
ראב"ע תהלים פרק עז

[עז, א]
למנצח על ידותון –
על נועם פיוט תחלתו ידותון.

[עז, ב]
קולי –
פעמים, כי זה פעם אחר פעם.

יש אומרים:
והאזין
היה ראוי להיות והאזין כמו לא האמין פועל עבר.

ורבי משה אמר:

שהוא לשון ציווי.

ולפי דעתי: שהוא שם הפועל.

[עז, ג]
ביום –
חכם גדול חבר ספר נכבד,
רק יש בו טעיות שאמר: כי ידי מקום עיני וזה לא יתכן לדבר איש דעת כדבר הזה, אפילו בשיחת חולין ואף כי בספרי הקדש.

ויש אומרים:
כי ידי חזקתי וכוחי כאילו נמס עד שיגר דרך משל, כמו: וימסו אסוריו, או יהיה חסר בי"ת כאילו הוא בידי בעבור מכתי ונגעי.

לילה נגרה –
צעקתי, כי למעלה כתוב: ואצעקה והנה יש שם צעקה ואם לא היתה כתובה כדרך וברך ברכה ולא אשיבנה ורבים ככה והוא דרך משל, כמו: ויתכו כמים שאגותי, או פירוש ידי מקומי כמו ויד תהיה לך.
והטעם: שיגר מקומו בעבור דמעותיו, על כן אחריו מאנה להנחם נפשי, כדרך: ודמעתה על לחייה אין לה מנחם.

[עז, ד]
אזכרה, ואהמיה –
מלא והיו"ד תחת ה"א.

ותתעטף –
כמו העטופים ברעב.

[עז, ה]
אחזת –
אמר רבי משה:

כי שמורות תאר השם, כמו עצומות, כי העפעפים שומרות העינים בהסגרם והטעם אחזת אותם עד שלא נסגרו עיני ולא ישנתי.

נפעמתי –
כמו ותפעם רוחו, כל כך הוכיתי עד שלא יכלתי לדבר.

[עז, ו]
חשבתי –
מגזרת חשבון וחילוק דברים במחשבת הלב.

עולמים –
שעברו כי הטעם כפול ועולמים כמו זמנים.

[עז, ז]
אזכרה –
רמז שהיה מנגן בלילה, או בלילה אזכרה, שהייתי מנגן בימים קדמונים לעבוד השם על דרך אעירה השחר.

ויחפש רוחי –
הוא המחפש והוא דבק באשר אחריו והוא הלעולמים והפעול חסר והוא אותי.

[עז, ט]
האפס –
כמו: כי אפס כסף.

אמר רבי משה:

כי גמר אמר כמו אם גמרו ועברו נחמותיו.

ולפי דעתי: כי גמר אמר – שגזר אומר שלעולם יזנחני.

[עז, י]
השכח חנות –
שם והשלם חנינות והטעם מגזרת חנון וחנון פעול למלת שכח.
וכן רחמיו למלת קפץ.

[עז, יא]
ואומר –
אמר רבי משה:

חלותי מגזרת אשר חלה ה' בה כמו ענותי ופירוש שנות מגזרת שנת עולם.

וזה רחוק בעיני, כי איך תישן הימין שהיא הזרוע.

ואחרים אומרים:
כי שנות – כמו השתנות מגזרת שונות מכל עם.

וטעם ימין עליון –
שהימין הוא העושה המלחמה.
והטעם כי חליתי בעבור ששנתה זרוע , בעבור שלא יראה כחה בגלותינו.

ואחרים אומרים:
כי חלותי מגזרת רבים יחלו פני נדיב כמו תפלתי, וזאת הגזרה מזה הטעם לא תמצא בכל המקרא, כי אם במלת פני.

ולפי דעתי: כי זאת רמז למלת חשבתי כי כן הוא חשבתי מחשבה והיא חלתני והיא מחשבת שנות ימין עליון, כאשר הזכיר שנות עולמים:

[עז, יב]
אזכור, פלאך –
קשור עם מלת מקדם לא עם אזכרה.

[עז, יד]
אלהים –
כדרך נאדר בקדש, בעבור דרכיך שאנחנו רואים בשמים לעד, כי מי אל גדול ממך.

[עז, טו]
אתה –
הטעם תעשה פלאים נפלאים מעיני אדם, גם נראים וזה הוא הודעת בעמים עזך.

[עז, טז]
גאלת, עמך –
הוא הפעול כאילו כתוב: גאלת עמך בזרוע נטויה.

וטעם להזכיר יוסף עם יעקב כי הוא החיה ישראל, ככתוב משם רועה אבן ישראל.
והטעם: כי בזכות יעקב ויוסף פדית בניהם וכמוהו גם זרע יעקב ודוד עבדי אמאס, שהטעם מי שהוא מבני נדיבים והעד שאמר מקחת מזרעו מושלים והאומר כי יעקב תחת אהרן, לא דבר נכונה.

[עז, יז]
ראוך –
על דעת רבי משה:

כי זה רמז לעת שהוליך השם את הים ברוח קדים עזה.

ולפי דעתי: שהוא מדבר על עת: וישב הים לפנות בקר כי בים דרכך ידבר על עת בעבור ישראל כאשר פירשתי טעם: ובני ישראל הלכו ביבשה, לאומרו פעמים וכן מן השירה הוא פסוק: כי בא סוס פרעה:

[עז, יח]
זורמו –
בעבור אש וענן:

חצציך –
הם הברקים וזה הוא בעמוד אש, כי עבות כמו בענן

ומלת זורמו –
על משקל כי גורשו ממצרים.

ויש אומרים:
מגזרת זרם, או לפי טעם הענין חצציך – כדמות אש הנופלת שימית ריחה.

[עז, יט]
קול –
אל תתמה בעבור שהזכיר בגלגל, כי בגלגל הם הרעמים, רק בעבור היותו באויר שהוא מתגלגל.

[עז, כ]
בים –
הראה השם דרך בים לעבור גאולים.

וטעם ועקבותיך –
בעבור שוב הים מיד לאיתנו.

[עז, כא]
נחית –
על דעת רבי משה:

על עת עבור הים כדרך כבהמה בבקעה תרד.

ויתכן על נחותם במדבר כמו נחית בחסדך ומשה ואהרן הם שהוציאו את העם ממצרים, ומשה לפני אהרן לגודל מעלת נבואתו.