תהילים פרק פג

[פג, א]
שיר מזמור לאסף –

[פג, ב]
אלהים –
כמו שופט.

דמי –
שתיקה, מגזרת: וידום אהרן, אף על פי שהוא משרש אחר.

וטעם אל –
שאתה תקיף שתוכל להושיע.

[פג, ג]
כי יהמיון –
מגזרת המון, כי ברובם הם הומים עלי.

[פג, ד]
יערימו –
ערמת סוד.

וטעם צפוניך –
צפונים בסתרך, כנגד סוד.

[פג, ה]
אמרו –
אלה לאלה.

מגוי –
מהיותם גוי.

[פג, ו]
כי נועצו –
עצת לב יחדיו.

וטעם עליך –
כי שמך נקרא עליהם.

[פג, ז]
אהלי –
הטעם אדום – באהליהם או שכנו אהלי אדום שהתחברו אליהם והנה הם העיקר, וככה יושבי צור.

והגרים –
הם ההגריאים שילדה הגר מבעל אחר, ובעבור שהיתה שפחת אברהם התייחסו הבנים אליה, כדרך בנות ברזילי הגלעדי.

[פג, ח]
גבל –
הם הגבלים.

וטעם זרוע –
כי תמיד היו עוזרים אותו.

[פג, י]
עשה להם כמדין –
כאשר עשית למדין במלחמות גדעון.

בנחל קישון –
ששם מתו הנסים ממחנה סיסרא: נחל קישון גרפם.

[פג, יא]
נשמדו –
שב אל מדין ושם המקום שנפלו שם: עין דאר, אולי נקרא כן בעבור שהיה גדעון משם.

[פג, יב]
שיתמו –
דרך צחות כמו: ותראהו את הילד.

[פג, יג]
אשר, נאות –
כמו נוות, כי אותיות אהו"י נראות ונעלמות מתחלפות.

[פג, יד]
אלהי –
בעבור שהזכיר אלהים בלא סימן המדבר, הזכיר אלהי שהוא סימן המדבר ליחדו, על כן אמר: אלהי.

שיתמו כגלגל –
נוסף הגימ"ל כי הוא כאשר יבער הגלל וכגלגל לפני סופה, כי הוא מתגלגל.

[פג, טו]
כאש –
לפי דעתי: כי תבער פועל יוצא.

ואחרים אמרו:
כי תבער היער ואיננו נכון.

ומלת תלהט –
לעד.

[פג, טז]
כן, בסערך –
וסער מתחולל.

ובסופתך –
רוח חזקה.

[פג, יז]
מלא –
בעבור שהתגברו לאמר: נרשה את נאות אלהים – הנה כנגד זה: קלון.

[פג, יט]
וידעו –
יש אומר כי יחסר וי"ו מן שמך.
והנכון בעיני: שיחסר שי"ן שהוא תחת אשר, וכן הוא: וידעו כי אתה שמך ה' לבדך.
וככה: אל תרבו שתדברו גבוהה ונדעה שנרדפה ועליון לנגד קלון.