[פו, א]
תפלה לדוד הטה ה' אזנך ענני כי עני –
דרך צחות.
ועני ואביון –
בעיניו או כנגד מלכי הגוים, או התפלל זאת התפלה לפני מלכו.
[פו, ב]
שמרה –
יש אומרים:
כי שמרה פעל עבר כמו:זכרה ירושלם,כי נפשי שמרה מה שראוי לשמור עד היותי חסיד.
ויאמר רבי יהודה בן בלעם:
כי הטעם שמור נפשי עד שאהי תמיד חסיד.
והנכון: שמלת שמרה נפשי כמו: שמרה נפשי והצילני כי אני חסיד, ואיננו זר כי במזמור: זדים קמו עלי, גם הוא אמר:לא תתן חסידך, יגמלני כצדקי.
[פו, ג]
חנני –
אין לי מה אעשה, רק שאקרא אליך כל היום שתחנני.
[פו, ד]
שמח –
טעם אליך ה' נפשי אשא, כדרך: ואליו הוא נושא את נפשו.
[פו, ה]
כי –
טוב לטובים.
וסלח –
לחטאים.
ורב חסד לכל קוראיך –
כנגד: כי אליך אקרא כל היום.
[פו, ו]
האזינה –
שתעשה חסד עמי, כי אתה רב חסד.
[פו, ז]
ביום –
לא אקרא לנסותך ולא לשוא כי אני בצרה.
וטעם כי תענני –
שאדע דעת אמת כי תענני, בעבור שאין כמוך באלהים, ה' כדברי משה: כה' אלהינו בכל קראינו אליו.
[פו, ט]
כל –
כאשר יראו הגוים שסבבוני כי אני בצרה גדולה כאשר יספרו לאחרים שהושעתני, כי אני עני ואביון, אז יבאו אליך הגוים לכבוד שמך.
[פו, י]
כי –
אז יספרו הגוים גדולתך ויכחשו אלהיהם ויודו כי אתה אלהים לבדך ואלהיהם אינם אלהים.
[פו, יא]
הורני –
בראותי בדרך נבואה כי יענהו השם והוא מתחנן לתקן לו סבות ועלילות להוסיף ליראה את שמך.
ומלת יחד –
מגזרת יחיד, או חבר מגזרת יחד.
[פו, יב]
אודך –
על החסד שגמלתני הכתוב אחריו, הוסיף דוד במלת עצמו לעולם יותר מן הגוים שאמר עליהם ויכבדו והוסיף על הגוים המכבדים שמו מלת לעולם.
[פו, יג]
כי תחתיה –
תואר לשאול, כי לא שאול תודך.
[פו, יד]
אלהים זדים –
כנגד כי חסיד אני.
ועריצים –
כנגד כי עני ואביון.
[פו, יז]
עשה –
טעם אות שיפלא בעיני הרואים.
ונחמתני –
מהצרות שעברו עלי.