ראב"ע תהלים פרק קכה
[קכד, א]
שיר המעלות הבוטחים –
לעתיד.
לעולם ישב –
בימי המשיח.
[קכה, ב]
ירושלים הרים –
שהם עומדים סביבה והשם סביב עמו בתוכה, על כן לא יוכל האויב לבוא לצור על ירושלים.
[קכה, ג]
כי –
טעם גורל הצדיקים –
הם ישראל שנחלו את הארץ כמו ובהפילכם את הארץ, בגורל.
שבט הרשע –
הם גויי הארצות.
וטעם למען כטעם: אשר לא ילמדו אתכם.
[קכה, ד]
הטיבה –
יתפלל המשורר או על דרך נבואה.
וטעם בלבותם –
כי היושר בלב הוא והוא היסוד והדבור והמעשה כמו בניין.
[קכה, ה]
והמטים –
כמו: ומטי גר ולא יראוני והבי"ת חסרה, כמו: הנמצאים בית ה' וככה הוא והמטים בעקלקלותם, יתפלל שירחיקם השם ויהיו עם פועלי און עם הגוים, אז יהיו שלום על ישראל.