[קמה, א]
תהלה לדוד ארוממך –
בדבור ובאמונת הלב.
והזכיר המלך –
כי הוא המלך באמת וזהו יסוד כל התהלה הזאת.
ואברכה שמך –
להוסיף על רוממותיך.
והנה הטעם שאדבר שאתה מרומם.
[קמה, ב]
בכל יום –
יום אחר יום אברכה שמך עד שאהיה מהמהללים תמיד, שמעלתם גדולה מהמברכים.
[קמה, ג]
גדול –
בעבור שהזכיר ואהללה שמך הזכיר, כי השם גדול מהמהללו, על כן: ומהולל מאד יותר ממהללו ובעבור שאמר שהוא גדול הזכיר כי לגדולתו אין חקר כי כל מלך בלתו, יש לגדולתו ראשית ואחרית ולגדולתו אינו כן.
[קמה, ד]
דור –
עתה פירש טעם ומהולל מאד כי הדור שהלך יספר לדור הבא מעשיך הנוראים יגידו שני הדורות.
וטעם וגבורתך – כי מתהלות המלך היותו גבור.
[קמה, ה]
הדר –
הדורות יגידו גבורותיך הנראות ואני אשיחנו עם לבבי.
הדר כבוד הודך –
עקרי כבוד גבורותיך הנראות, גם דברי נפלאותיך שלא יבינום הדורות.
[קמה, ו]
ועזוז –
ואלה הדורות יספרו הנוראות שעשית לעיניהם, כמו אותות מצרים ושאר נפלאות נוראות, רק אני גדולתך שהיא גדולת כבודך, אספר להם אולי יבינו.
והנה טעם נוראותיך – כי כן ראוי להיות המלך נורא.
[קמה, ז]
זכר –
והמלך אם היה טוב כל אדם יביעו טובו ובא רב טובך.
והטעם טובך הרב כמו בגדול זרועך שהוא בזרועך הגדול.
וצדקתך ירננו –
גם ראוי הוא שיהיה המלך עושה צדק.
ומלת ירננו –
בפרהסיא וזה אומרים –
[קמה, ח]
חנון –
להושיע המשוע אליו.
ורחום –
לשמור עבדו שלא יכשל.
[קמה, ט]
טוב –
וכל מלך לא יתכן להיותו טוב רק לאנשים מעט והשם לבדו טוב לכל גם המלך לא יתכן לרחם רק על עבדיו הנאהבים, והשם לבדו רחמיו על כל מעשיו.
[קמה, י]
יודוך –
הנה כל מעשיך יודוך, כי כן אתה וחסידיך יוסיפו להודות לך.
[קמה, יא]
כבוד –
ומה היא ברכת חסידיך?
שילמדו כבוד מלכותך, לאשר לא ידעוך.
[קמה, יב]
להודיע לבני האדם –
שהם קטנים.
וי"ו גבורותיו – שב אל כבוד מלכותך יאמרו ואין טענה איך סמך כבוד הדר מלכותו לכבוד מלכותך, כי הנה כמוהו: עד מלך מלכות פרס ותקנו קדמונינו בתפלה: וימליך מלכותיה.
גם כן הכתוב: ומלכותו בכל משלה.
[קמה, יג]
מלכותך –
כל מלכות תפסק ומלכות השם עומדת לנצח.
[קמה, יד]
סומך –
וכל מלך זה ישפיל וזה ירים, זה יסמוך וזה יפול, כי לא יוכל לסמוך ולהרים הכל והשם לבדו הוא סומך הכל.
[קמה, טו]
עיני –
עם מדינות המלך מפרנסים המלך והשם לבדו מפרנס הכל, לתת לכל אחד מהם מאכלו בעתו.
[קמה, טז]
פותח –
ואתה הכתוב בפסוק העליון ישרת גם פה, וככה הוא ואתה פותח את ידך, וככה: כי אלהי אבי בעזרי.
וטעם רצון –
מה שיספיק להם.
[קמה, יז]
צדיק –
אם טען טוען למה יאכיל אחד חטה ואחד שעורים?
והנה התשובה: כי הוא יודע הטוב להם כי הוא בראם וידע תולדתם, כמו הרופא המצוה שיאכל כל אדם מה שהוא טוב לו.
ועוד: כי השם כל מה שיתן בדרך חסד הוא, כי איננו חיוב עליו על כן: וחסיד.
[קמה, יח]
קרוב –
אם המלך יהיה רחוק לא יכול להושיע קוראיו והשם לעולם קרוב הוא, רק לאשר יקראוהו באמת ולא לנסותו ואשר איננו ראוי להושיעו.
[קמה, יט]
רצון –
הירא מהמלך יספיק שלא יעשה לו רע, והשם יעשה רצון יראיו.
[קמה, כ]
שומר –
אם באה צרה ליריאיו יושיעם, רק אוהביו הוא ישמור אותם לא תבא להם רעה.
ואת כל הרשעים ישמיד –
באחרונה, כי סופם הוא לאבדון והמלך לא יוכל להשמיד רשעי ארצו אולי יקשרו עליו, על כן יפחד או לא יכירם כי לא ידע הנסתרות והשלים כאשר החל.
[קמה, כא]
תהלת –
ויברך כל בשר – שהוא נכון לברך על דרך: היא היתה אם כל חי.