כִּי אתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק, לא בֵּיתְךָ, לְפִיכָךְ אַתָּה וְכָל בֵּיתְךָ, בִּשְׁבִילְךָ אֲמַלְּטֵם.
פסוק ב
הַטְּהורָה. שֶׁהָיוּ אָז כֻּלָּם כְּשֵׁרִים לְהַקְרָבָה, כְּמו שֶׁהִזְכִּירוּ רַבּותֵינוּ זִכְרונָם לִבְרָכָה (זבחים קטו ב, קטז א), וּכְמו כֵן בִּסְגֻלַּת מְזונָהּ, עַל הֵפֶךְ "וְנִטְמֵתֶם בָּם" (ויקרא יא, מג).
פסוק יח
וַתֵּלֶךְ הַתֵּבָה. בִּדְחִיַּת הַתִּגְבּרֶת הַבָּאָה מִלְּמַטָּה.
פסוק כג
וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם. שֶׁל בַּעֲלֵי חַיִּים, לא עֲשָׂבִים וּצְמָחִים, כְּמו שֶׁבֵּאֵר בְּאָמְרו "מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה עַד רֶמֶשׂ וְעַד עוף הַשָּׁמַיִם".
וַיִּמָּחוּ מִן הָאָרֶץ. שֵׁם וּשְׁאֵר וְנִין וָנֶכֶד.
פסוק כד
וַיִּגְבְּרוּ.. חֲמִשִּׁים וּמְאַת יום. וּמִיּום הַתְחָלַת הַגֶּשֶׁם גָּבְרוּ עַד תּם חֲמִשִּׁים וּמְאַת יום מִתְּחִלַּת הַגֶּשֶׁם שֶׁהָיָה בְּי"ז לַחדֶשׁ הַשֵּׁנִי, וְשָׁלְמוּ בְּי"ז לַחדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי שֶׁהָיוּ הַחֲמִשִּׁים וּמְאַת יום, חֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים שְׁלֵמִים, וְאָז נָחָה הַתֵּבָה שֶׁלּא הָיָה שׁוּם תִּגְבּרֶת דּוחָה. כִּי אָמְנָם מִיּום הַתְחָלַת הַגֶּשֶׁם הִתְחִיל הַתִּגְבּרֶת מִלְּמַטָּה, כְּאָמְרו "נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנות תְּהום רַבָּה" (פסוק יא), אָמְנָם לא הִתְחִילָה הַתֵּבָה לָלֶכֶת עַל פְּנֵי הַמַּיִם עַד שֶׁהָיוּ הַמַּיִם כָּל כָּךְ גְּבוהִים שֶׁהַתֵּבָה רָמָה מֵעַל הָאָרֶץ. וְכַאֲשֶׁר שָׁלְמוּ יְמֵי הַגֶּשֶׁם הָיָה תִּגְבּרֶת מִלְּמַטָּה בִּלְבַד וְנִמְשַׁךְ עַד מְלאת ק"נ יום, וְאָז בְּנוחַ הַתִּגְבּרֶת הַדּוחָה אֶת הַתֵּבָה, נָחָה הַתֵּבָה.