בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם. כְּמִנְהַג הָרועִים הַנּוסְעִים מִמָּקום לְמָקום לִמְצא מִרְעֶה נָאות..
פסוק ג
הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים. לִבְנות בָּתִּים וְגִדְרות צאן, וְזאת הָיְתָה עֲצַת פְּרָטֵי הֶהָמון בָּזֶה, כְּאָמְרו "וַיּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ".
פסוק ד
וַיּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר. זאת הָיְתָה עֲצַת שָׂרֵי הַדּור לְהַמְלִיךְ אֶת נִמְרוד עַל כָּל הַמִּין הָאֱנושִׁי.
וּמִגְדָּל וְראשׁו בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם. "נַעֲשֶׂה שֵׁם", עֲבודָה זָרָה שֶׁתִּהְיֶה בַּמִּגְדָּל, וְיֵצֵא בְּכָל הַמִּין הָאֱנושִׁי שֵׁם גּבַהּ מְקומָהּ וְגדֶל עִירָהּ, בְּאפֶן שֶׁתֵּחָשֵׁב אֱלהֵי הָאֱלהִים אֵצֶל כָּל בְּנֵי הָאָדָם, וְאֵלֶיהָ יִדְרְשׁוּ כֻּלָּם. וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה הָיְתָה שֶׁהַמּולֵךְ עַל אותָהּ הָעִיר יִמְלךְ עַל כָּל הַמִּין הָאֱנושִׁי בִּהְיות שָׁם דְּרִישַׁת כֻּלָּם.
פסוק ה
וַיֵּרֶד ה' לִרְאת. הִנֵּה לְשׁון הַיְרִידָה לִרְאות יֵאָמֵר עַל הָאֵל יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁאֵין הָעִנְיָן אָז רָאוּי לְענֶשׁ אֶלָּא מִפְּנֵי הַקִּלְקוּל הַנִּמְשָׁךְ אֵלָיו בְּסוף הָעִנְיָן, כְּבֶן סורֵר וּמורֶה שֶׁאָמְרוּ 'יָרְדָה תּורָה לְסוף דַּעְתּו'. וְכֵן הָיָה עִנְיַן סְדום שֶׁכָּתַב בּו "אֵרְדָה נָּא וְאֶרְאֶה" (להלן יח, כא), כִּי אָמְנָם לא הָיָה רִשְׁעָם אָז יותֵר מִשְּׁאָר הָאֻמּות כְּדֵי לְעָנְשָׁם בָּעולָם הַזֶּה, זוּלָתִי בְּעִנְיַן הָאַכְזָרִיּוּת נֶגֶד עֲנִיֵּי עָם, שֶׁהָיָה נִמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ קִלְקוּל גָּמוּר בַּסּוף, כְּאָמְרו "הִנֵּה זֶה הָיָה עֲון סְדם אֲחותֵךְ.. וְיַד עָנִי וְאֶבְיון לא הֶחֱזִיקָה" (יחזקאל טז, מט). וְכֵן הָיָה ענֶשׁ יִשְׂרָאֵל בְּהַגְלותָם, כְּאָמְרו "אֶרְאֶה מָה אַחֲרִיתָם" (דברים לב, כ).
פסוק ו
הֵן עַם אֶחָד. כִּי אָמְנָם הַבִּטּוּל הַמֵּפֵר עֲצַת גּויִים וּמֵנִיא מַחְשָׁבות הוּא הַמַּחְלקֶת הַקּורָה בֵּינֵיהֶם, אִם לְסִבַּת הַדָּתות וְאִם לְסִבַּת הַלְּשׁונות. וְהִנֵּה אֵלֶּה הָיוּ עַם אֶחָד בְּעִנְיַן הַדָּת, כִּי הָיוּ כֻּלָּם מַסְכִּימִים בְּדַעַת אַנְשֵׁי הַצאב"ה, וְעִם זֶה הָיוּ כֻּלָּם מַסְכִּימִים בַּלָּשׁון.
וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂות. וְגַם כֵּן נִמְצְאָה לְכֻלָּם עַתָּה זאת הַהַתְחָלָה שֶׁעָשׂוּ בְּהַסְכָּמַת כֻּלָּם.
וְעַתָּה לא יִבָּצֵר מֵהֶם. אִם כֵּן אֵין מונֵעַ לָהֶם מֵהַשְׁלִים כַּוָּנָתָם וְתִהְיֶה אותָהּ עֲבודָה זָרָה אֲשֶׁר יִבְחֲרוּ כְּלָלִית לְכָל מִין הָאָדָם, וְלא יִפְנֶה אֶחָד מֵהֶם לָדַעַת אֶת הַבּורֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהָבִין כִּי יוצֵר הַכּל הוּא. וְהֵפֶךְ זֶה יִקְרֶה כְּשֶׁתִּהְיֶה מַחְלקֶת בֵּין הָאֻמּות בְּעִנְיַן אֱלהֵי הַנֵּכָר, כִּי כָּל אַחַת מֵהֵנָּה תַּחְשׁב שֶׁיֵּשׁ אֱלהֵי הָאֱלהִים שֶׁכָּל הָאֱלוהוּת מַסְכִּימִים לְדַעְתּו, וּבו יֻשְׁלַם סִדְרָם וְסֵדֶר הַמְּצִיאוּת, כְּאָמְרו "כִּי מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ וְעַד מְבאו גָּדול שְׁמִי בַּגּויִם" (מלאכי א, יא).
פסוק יא
וַיּולֶד בָּנִים וּבָנות. לא הִזְכִּיר בְּשׁוּם אֶחָד מֵאֵלֶּה הָעֲשָׂרָה דּורות "וַיָּמת", כְּמו שֶׁהִזְכִּיר בְּאותָם עֲשָׂרָה דּורות שֶׁמֵּאָדָם וְעַד נחַ (פרק ה), כִּי הֵם כֻּלָּם מֵתוּ קדֶם שֶׁיִּהְיֶה עִנְיַן הַסִּפּוּר הַמְכֻוָּן אָז וְהוּא הַמַּבּוּל, אֲבָל אֵלּוּ הָיוּ כֻּלָּם חַיִּים בַּזְּמַן שֶׁהִתְחִיל עִנְיַן הַסִּפּוּר הַמְכֻוָּן בָּזֶה, וְהוּא הִשְׁתַּדְּלוּת אַבְרָהָם אָבִינוּ יותֵר מִכָּל צַדִּיקֵי הַדּורות שֶׁלְּפָנָיו לִקְרא בְּשֵׁם ה', לְהודִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרותָיו וּכְבוד הֲדַר מַלְכוּתו, (על פי תהלים קמה, יב) וּלְמָשְׁכָם בַּעֲבותות אַהֲבַת חֶסֶד (על פי הושע יא, ד) לְעָבְדו שֶׁכֶם אֶחָד (על פי צפניה ג, ט).
פסוק לא
לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן. הַמּוּכֶנֶת אֶל גֶּרֶם הַמַּעֲלות בַּמֻּשְׂכָּלות, וּרְצוּיָה מִכָּל הָאֲרָצות, כְּאָמְרו "אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלהֶיךָ דּרֵשׁ אתָהּ" (דברים יא, יב). וְלא הֻזַּק אֲוִירָהּ בְּגֶשֶׁם הַמַּבּוּל כַּאֲוִיר כָּל שְׁאָר הָאֲרָצות, כְּאָמְרו "לא גֻּשְׁמָהּ בְּיום זָעַם" (יחזקאל כב, כד), וּכְבָר אָמְרוּ זִכְרונָם לִבְרָכָה 'אֲוִירָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים'.
פסוק לב
וַיָּמָת תֶּרַח בְּחָרָן. וְלא הִשְׁתַּדֵּל לְהַשִּׂיג מַה שֶּׁכִּוְּנוּ לְהַשִּׂיג בְּנָסְעָם מֵאוּר כַּשְׂדִּים, וְלא בָּא כְּלָל אֵצֶל אַבְרָהָם בִּהְיותו בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, וּבְקָרְאו שָׁם בְּשֵׁם ה', עִם כָּל גְּדֻלַּת שְׁמו אָז. וְהֵפֶךְ זֶה עָשָׂה לוט זְמַן מָה, וְלָכֵן זָכָה הוּא וְזַרְעו בְּחֵלֶק מָה מִמַּתְּנות אַבְרָהָם, וְלא זָכוּ לָזֶה שְׁאָר צֶאֱצָאֵי תֶּרַח הַקְּרובִים לְאַבְרָהָם כָּמוהוּ או יותֵר.