בראשית פרק יז

מאי 16, 2011 · מאת ספורנו · בראשית
פסוק א
וַיֵּרָא ה'. הַמַּרְאָה בְּכָל מָקום הִיא מַדְרֵגָה לְמַטָּה מִן הַנְּבוּאָה, וְעַל זֶה אָמַר "וּשְׁמִי ה' לא נודַעְתִּי לָהֶם" (שמות ו, ג).

אֲנִי אֵל שַׁדַּי. אֲנִי הוּא שֶׁיֵּשׁ דַּי בִּמְצִיאוּתִי לִפְעֻלָּה הַמְיֻחֶדֶת לִי, וְהִיא הַבְּרִיאָה, שֶׁלּא יִפּל בָּהּ נושֵׂא מִתְפַּעֵל, וְלָכֵן לא יִצְטָרֵךְ הַבּורֵא בְּפָעֳלו שֶׁיִּהְיֶה זוּלָתו שׁוּם נִמְצָא בִּמְצִיאוּת. וְהֵפֶךְ זֶה יִקְרֶה לְכָל נִמְצָא זוּלַת הַבּורֵא, כִּי אָמְנָם לא יִפְעַל שׁוּם פּעַל זוּלָתו, אִם לא נִמְצָא אֵיזֶה נושֵׂא מִתְפַּעֵל מִמֶּנּוּ, וְכֵן לא יִתְפַּעֵל שׁוּם מִתְפַּעֵל, אִם לא יִמְצָא אֵיזֶה פּעַל שֶׁיִּפְעַל בּו. וּמִזֶּה יִתְחַיֵּב בְּמופֵת רְאָיָה מְצִיאוּת הַבּורֵא וְיִחוּדו וּשְׁלֵמוּת פָּעֳלו עַל כָּל פּעַל זוּלָתו אֵצֶל כָּל מִתְבּונֵן. וְכָל זֶה הורָה הָאֵל יִתְבָּרַךְ לָאָבות. אָמְנָם מופֵת סִבָּה עַל הַבְּרִיאָה הַיּוצֵא מִן הַשֵּׁם הַמְיֻחָד לא הודִיעַ עַד משֶׁה רַבֵּנוּ, כְּאָמְרו "וָאֵרָא וְכוּ' וּשְׁמִי ה' לא נודַעְתִּי לָהֶם".

הִתְהַלֵּךְ, בְּכָל אֲשֶׁר תִּפְנֶה שָׁם.

לְפָנַי. כְּמִסְתַּכֵּל בִּי לָדַעַת דְּרָכַי כְּפִי הָאֶפְשָׁר אֶצְלְךָ, כְּעִנְיַן "שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד" (תהלים טז, ח).

וֶהְיֵה תָמִים. וּקְנֵה הַשְּׁלֵמוּת הָאֶפְשָׁר לַמִּין הָאֱנושִׁי: הַשְׂכֵּל וְיָדועַ אותִי בִּידִיעַת דַּרְכִּי, וּבְהִדָּמותְךָ אֵלַי כְּפִי הָאֶפְשָׁר אֶצְלְךָ. כִּי אָמְנָם פְּעֻלַּת כָּל נִמְצָא תּורֶה עַל צוּרָתו, כְּאָמְרו "הודִעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶךָ, וְאֵדָעֲךָ" (שמות לג, יג), וְזֶה הוּא הַשְּׁלֵמוּת הָאַחֲרון לַמִּין הָאֱנושִׁי, וְהַמְכֻוָּן מֵאֵת הָאֵל יִתְבָּרַךְ בַּבְּרִיאָה, בְּאָמְרו "נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ" (לעיל א, כו).

פסוק ב
וְאֶתְּנָה בְרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ. וּבְאפֶן זֶה אֲקַיֵּם בְּרִית אִתְּךָ "לִהְיות לְךָ לֵאלהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ" (פסוק ז), כִּי תְּלַמְּדֵם.

פסוק ג
וַיִּפּל אַבְרָם עַל פָּנָיו. לְקַבֵּל עָלָיו וּלְהודות לָאֵל יִתְבָּרַךְ עַל הַבְּרִית שֶׁאָמַר.

פסוק ד
אֲנִי הִנֵּה בְרִיתִי אִתָּךְ. אֲנִי הִנְנִי עושֶׂה עַתָּה מַה שֶּׁאָמַרְתִּי לְהָקִים הַבְּרִית.

פסוק ה
וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם. מֵעַכְשָׁו.

כִּי אַב הֲמון גּויִם נְתַתִּיךָ. כִּי עִנְיַן זֶה הַשֵּׁם מַתְחִיל הַיּום, שֶׁכְּבָר "נְתַתִּיךָ לְאַב הֲמון גּויִם", וּלְפִיכָך, "לא יִקָּרֵא עוד שִׁמְךָ אַבְרָם" כְּלָל לְעולָם. וְלא כֵּן הָיָה בַּשֵּׁם "יִשְׂרָאֵל", כִּי אָמְנָם עִקַּר עִנְיַן שֵׁם "יִשְׂרָאֵל" הָיָה לְעָתִיד לָבוא, כְּמו שֶׁיִּתְבָּאֵר בִּמְקומו.

פסוק ז
לִהְיות לְךָ לֵאלהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ. לְיַחֵד שְׁמִי עֲלֵיכֶם בִּלְתִּי אֶמְצָעִי, כְּמו שֶׁהוּא מִתְיַחֵד עַל כָּל הַנִּצְחִיִּים, כְּאָמְרו "כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאֱלהִים, הוּא יִהְיֶה לְעולָם" (קהלת ג, יד), כִּי אָמְנָם הַנִּפְסָדִים, בַּאֲשֶׁר הֵם נִפְסָדִים, אֵינָם פְּעֻלָּתו בִּלְתִּי אֶמְצָעִי. אָמַר אִם כֵּן שֶׁבַּהֲקָמַת הַבְּרִית וּשְׁמִירָתו יִהְיֶה הוּא וְזַרְעו נִצְחִיִּים 'בְּאִישׁ' לְפָנָיו.

פסוק ח
לַאֲחֻזַּת עולָם, וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלהִים, שֶׁתּוּכְלוּ לַעֲשׂות רְצונִי בָּהּ, כְּעִנְיַן "וַיִּתֵּן לָהֶם אַרְצות גּויִם.. בַּעֲבוּר יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו" (תהלים קה, מד מה). וּבָזֶה אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלקִים, שֶׁתִּהְיוּ נִצְחִיִים 'בְּאִישׁ'.

פסוק ט
וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמר. וּכְמו שֶׁ"אֲנִי הִנֵּה בְרִיתִי אִתָּךְ" (פסוק ד), אַתָּה שְׁמר בְּרִיתִי, שֶׁאִם לא כֵן לא יָקוּם הַבְּרִית.

פסוק יא
לְאות בְּרִית. זִכָּרון תְּמִידִי לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, בִּהְיותו כְּחותַם הָאָדון בְּעַבְדּו.

פסוק יג
בִּבְשַׂרְכֶם. בָּשָׂר הוּא כִּנּוּי לְאֵיבָר הַמִּשְׁגָּל בִּלְשׁון הַקּדֶשׁ, כְּמו "גִּדְלֵי בָשָׂר" (יחזקאל טז, כו), "זָב מִבְּשָׂרו", "או הֶחְתִּים בְּשָׂרו מִזּובו" (ויקרא טו, ב ג), וְזוּלָתָם. וְזֶה כִּי בִּהְיות אות הַבְּרִית בָּזֶה הָאֵיבָר הַמְסַבֵּב נִצְחִיּוּת בַּמִּין יורֶה עַל הַנִּצְחִיּוּת הַמְכֻוָּן בַּבְּרִית, וּבִהְיות אֵיבַר הַתּולָדָה יורֶה הָאות אֲשֶׁר בּו, עַל הֶמְשֵׁךְ הַבְּרִית עַל הַבָּנִים.

פסוק טז
וּבֵרַכְתִּיהָ, בְּהֵרָיון וּבְלֵידָה וּבְגִדּוּל הַבֵּן שֶׁלּא בְּצַעַר, הֵפֶךְ קִלְלַת חַוָּה בְּאָמְרו "בְּעֶצֶם תֵּלְדִי בָנִים" (לעיל ג, טז). וְאָמַר שֶׁשָּׂרָה תַּהַר תּולִיד וּתְגַדֵּל אֶת בְּנָהּ שֶׁלּא בְּצַעַר, כְּאָמְרָם "אֲשֶׁר פָּדָה אֶת אַבְרָהָם" (ישעיהו כט, כב): שֶׁפְּדָאו מִצַּעַר גִּדּוּל בָּנִים (סנהדרין יט, ב).

פסוק יז
הַלְּבֶן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד. אַף עַל פִּי שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁתִּתְעַבֵּר הָאִשָּׁה אַחֲרֵי יְמֵי בַּחֲרוּתָהּ, זֶה יִקְרֶה לָהּ בְּמִשְׁכַּב אָדָם בָּחוּר, אֲבָל לא בְּמִשְׁכַּב אָדָם זָקֵן.

הֲבַת תִּשְׁעִים תֵּלֵד. בְּמִשְׁכַּב שׁוּם אָדָם, אֲפִלּוּ בָּחוּר.

פסוק כב
וַיַּעַל אֱלהִים מֵעַל אַבְרָהָם. וְהַהֵפֶךְ "וַיֵּצֵא קַיִן מִלִּפְנֵי ה'" (לעיל ד, טז).

פסוק כג
בְּעֶצֶם הַיּום הַזֶּה. שֶׁלּא אִחֵר.