וַיֵּשֶׁב בֵּין קָדֵשׁ וּבֵין שׁוּר. בֵּין שְׁתֵּי עֲיָרות גְּדולות, כְּדֵי לִקְרא שָׁם "בְּשֵׁם ה' אֵל עולָם" (להלן כא, לג), כְּמו שֶׁעָשָׂה אַחַר כָּךְ (שם) לְהַגְבִּיר בְּרִית לָרַבִּים.
פסוק ג
וַיָּבא אֱלהִים אֶל אֲבִימֶלֶךְ. כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר בְּלָבָן (להלן לא, כד) וּבְבִלְעָם (במדבר כב, ט ו כ), וְלא נִזְכַּר בָּהֶם אָז "וַיֵּרָא אֵלָיו", וְלא "מַרְאות אֱלהִים", וְלא דִּבּוּר, כְּמו שֶׁנִּזְכַּר בָּאָבות וּבִשְׁאָר הַנְּבִיאִים, כְּאָמְרו "בְּמַרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע בַּחֲלום אֲדַבֶּר בּו" (במדבר יב, ו), כִּי אָמְנָם לא נִרְאָה הָאֵל יִתְבָּרַךְ כְּלָל אָז, אֲבָל בָּא אֲלֵיהֶם קול אומֵר בִּלְבָד.
הִנְּךָ מֵת. הִנְּךָ הולֵךְ וְכָלֶה בַּחלִי שֶׁהִתְחִיל בְּךָ "כִּי עָצר עָצַר ה'" (להלן פסוק יח).
פסוק ד
הֲגוי גַּם צַדִּיק תַּהֲרג. הַאֻמְנָם רָאוּי שֶׁתַּשְׁחִית הַגּוי בַּהֲרִיגַת מַלְכּו, וְשֶׁתַּהֲרג הַמֶּלֶךְ שֶׁהוּא צַדִּיק בָּזֶה שֶׁלּא חָטָא.
פסוק ז
וְעַתָּה הָשֵׁב אֵשֶׁת הָאִישׁ. בְּטֶרֶם שֶׁתִּכְלֶה בַּחלִי.
וֶחְיֵה. וְתֵרָפֵא, כְּמו "עַד חֲיותָם" (יהושע ה, ח).
אַתָּה וְכָל אֲשֶׁר לָךְ. הַוְּלָדות בִּמְעֵי אִשְׁתְּךָ וְאַמְּהותֶיךָ.
פסוק ט
מַעֲשִׂים אֲשֶׁר לא יֵעָשׂוּ. לִגְרם הֶזֵּק לְאִישׁ לא יְדַעְתּו קדֶם לָכֵן, וְאֵין לְךָ אֵיבָה עִמּו, וְכָל זֶה בִּלְתִּי תּועַלְתְּךָ, וְאֵין דֶּרֶךְ לַעֲשׂות כֵּן.
פסוק יא
רַק אֵין יִרְאַת אֱלהִים בַּמָּקום הַזֶּה. אֵין מורָא מַלְכוּת. כִּי אָמְנָם סַרְנֵי פְּלִשְׁתִּים לא הָיוּ מְלָכִים גְּמוּרִים נורָאִים בָּעָם, כְּמו שֶׁהורָה גָּלְיָת, בְּאָמְרו "הֲלוא אָנכִי הַפְּלִשְׁתִּי, וְאַתֶּם עֲבָדִים לְשָׁאוּל " (שמואל א יז, ח).
פסוק יב
וְגַם אָמְנָה. וְגַם אַתָּה הַמֶּלֶךְ הַצַּדִּיק בָּהֶם, חָטָאתָ בָּזֶה שֶׁלָּקַחְתָּ הָאִשָּׁה בִּשְׁבִיל שֶׁאָמַרְתִּי שֶׁהִיא אֲחותִי, שֶׁהָיָה לְךָ לִשְׁאל אִם הִיא גַּם כֵּן אִשְׁתִּי, כְּמו שֶׁהִיא בֶּאֱמֶת אֲחותִי וְאִשְׁתִּי.
פסוק יג
הִתְעוּ אתִי אֱלהִים. בְּסִבַּת אֱלהֵי הַנֵּכָר שֶׁמָּאַסְתִּי הֻצְרַכְתִּי לָצֵאת מִבֵּית אָבִי עַל אֲשֶׁר לא אֵדַע, לא לְמָקום מְכֻוָּן מֵאִתִּי, וּבָזֶה יִקָּרֵא "תּועֶה".
פסוק טז
הִנֵּה נָתַתִּי אֶלֶף כֶּסֶף לְאָחִיךְ. לְמהַר, כְּמִנְהַג לוקֵחַ בַּת אִישׁ או אֲחותו לְאִשָּׁה.
הִנֵּה הוּא לָךְ כְּסוּת עֵינַיִם. מַלְבּוּשׁ שֶׁל כַּמָּה גְּוָנִים שֶׁהָיוּ לובְשׁות הַנָּשִׁים לְכָבוד. כִּי אָמְנָם הַמּהַר שֶׁנָּתַתִּי מורֶה עַל כְּבודֵךְ שֶׁלּא לְקַחְתִּיךְ לְזונָה וְלא לְפִילֶגֶשׁ, אֲבָל לְקַחְתִּיךְ לְאִשָּׁה, וְלא עֲזַבְתִּיךְ כָּל כָּךְ מְהֵרָה לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָךְ וְהֻצְרַכְתִּי לְהַחְזִירֵךְ.
לְכָל אֲשֶׁר אִתָּךְ. לְעֵינֵי כָּל אֲשֶׁר אִתָּךְ וּבְנֵי בֵּיתֵךְ.
וְאֵת כּל וְנכָחַת. וּבְעֵינֵי כָּל שׁומֵעַ וּבְעֵינֵי כָּל נוכַחַת שֶׁתְּבַקֵּשׁ אוּלַי לְגַנּותֵךְ כְּמִנְהַג הַנָּשִׁים הַמּוכִיחות וּמְגַנּות זו אֶת זו בְּמִלֵּי דְּעֶרְוָה.
פסוק יח
כִּי עָצר עָצַר ה' בְּעַד כָּל רֶחֶם. לְהָמִית הַתּולָדות אִם לא הָיָה אֲבִימֶלֶךְ שָׁב בִּתְשׁוּבָה, כְּמו שֶׁהִתְרָה בּו בְּאָמְרו "דַּע כִּי מות תָּמוּת, אַתָּה וְכָל אֲשֶׁר לָךְ" (פסוק ז).