בראשית פרק כב

מאי 16, 2011 · מאת ספורנו · בראשית
פסוק א
נִסָּה אֶת אַבְרָהָם. כִּוֵּן שֶׁיִּהְיֶה בְּפעַל אוהֵב וְיָרֵא כְּמו שֶׁהָיָה בְּכחַ. וּבָזֶה יִדְמֶה יותֵר לְבורְאו שֶׁהוּא טוב לָעולָם בְּפעַל. כִּי אָמְנָם הַכַּוָּנָה בִּמְצִיאוּת הָאָדָם הָיְתָה שֶׁיִּדְמֶה לְבורְאו כְּפִי הָאֶפְשָׁר, כַּאֲשֶׁר הֵעִיד בְּאָמְרו "נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ" (לעיל א, כו).

פסוק ג
וַיֵּלֶךְ אֶל הַמָּקום. אֶל אֶרֶץ הַמּורִיָּה (פסוק ב).

פסוק ד
וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו, וַיַּרְא אֶת הַמָּקום. מְקום הַזֶּבַח בְּהַר הַמּורִיָּה.

מֵרָחק. שָׁלְטָה בּו עֵינו לִרְאות מָקום מֵרָחוק בִּרְצון הָאֵל יִתְבָּרַךְ, כְּעִנְיַן "וַיַּרְאֵהוּ ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ " (דברים לד, א), וְהֵבִין שֶׁאותו הַמָּקום הָיָה מְקום הַזֶּבַח.

פסוק ה
שְׁבוּ לָכֶם פּה. כְּדֵי שֶׁלּא יִמְחוּ בּו, וְשֶׁלּא יַטְרִידוּהוּ בַּעֲשׂותו הַזֶּבַח.

פסוק יב
עַתָּה יָדַעְתִּי. יָדַעְתִּי אֲנִי הַמַּלְאָךְ שֶׁבְּדִין יַגְדִּילְךָ הָאֵל עַל מַלְאָכָיו, כְּאָמְרָם זִכְרונָם לִבְרָכָה: גְּדולִים צַדִּיקִים יותֵר מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת (סנהדרין צג, א).

מִמֶּנִּי. שֶׁאַתָּה יְרֵא אֱלהִים יותֵר מִמֶּנִּי שֶׁאֲנִי מַלְאָךְ, וְרָאוּי לְמַעֲלָה יותֵר מִמֶּנִּי, כְּאָמְרָם זִכְרונָם לִבְרָכָה: גְּדולִים צַדִּיקִים וְכוּ', שֶׁאַתָּה בְּפעַל יְרֵא אֱלהִים, כְּמו שֶׁהָיָה הָאֵל יודֵעַ קדֶם לָכֵן שֶׁהָיִיתָ יְרֵא אֱלהִים בְּכחַ, וְתִפּל יְדִיעָתו הַפּועֶלֶת עַל הַנִּמְצָא בְּפעַל.

פסוק יג
וְהִנֵּה אַיִל אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ. וּבָזֶה הֵבִין שֶׁהִזְדַּמֵּן לו הָאַיִל בִּרְצון הָאֵל, וְשֶׁלּא הָיָה בּו שׁוּם חֲשָׁשׁ שֶׁל גָּזֵל, כֵּיוָן שֶׁרָאָה שֶׁלּא הָיָה שׁוּם אַיִל קדֶם לָכֵן וְ"אַחַר" זֶה תֵּכֶף רָאָה זֶה הָאַיִל נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ.

תַּחַת בְּנו. תְּמוּרַת מַה שֶּׁהָיָה בְּלִבּו לִזְבּחַ אֶת בְּנו, עַל דֶּרֶךְ "וְדבֵר אֱמֶת בִּלְבָבו" (תהלים טו, ב).

פסוק יד
אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּום. הַמָּקום שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל אומְרִים בְּיום כְּתִיבַת הַתּורָה שֶׁבְּהַר ה' יֵרָאֶה, כַּאֲשֶׁר יְגַלֶּה אותו הָאֵל יִתְבָּרַךְ, כְּאָמְרו "וְהָיָה הַמָּקום אֲשֶׁר יִבְחַר" (דברים יב, יא), וְזֶה הָיָה בִּימֵי דָּוִד, אותו הַמָּקום קָרָא אותו אַבְרָהָם "ה' יִרְאֶה".

פסוק טז-יז
נְאֻם ה' כִּי יַעַן אֲשֶׁר עָשִׂיתָ. אומֵר אֲנִי ה' כִּי יַעַן אֲשֶׁר עָשִׂיתָ זֶה.

כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ. "בִּי נִשְׁבַּעְתִּי" שֶׁאֲבָרֵךְ אותְךָ.

פסוק יח
וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ כּל גּויֵי הָאָרֶץ. כְּשֶׁיִּקְרְאוּ כֻּלָּם בְּשֵׁם ה' לְעָבְדו שֶׁכֶם אֶחָד כֻּלָּם יִתְבָּרְכוּ בְּזַרְעֲךָ וְיִשְׁתַּדְּלוּ לְהִדָּמות לָהֶם.

עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקלִי. שֶׁשְּׂכַר מִצְוָה מִצְוָה (אבות ד, ב), שֶׁתִּזְכֶּה בָּזֶה שֶׁיִּהְיוּ בָּנֶיךָ לְנֵס עַמִּים מורִים לַגּויִים עֲבודַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ "וּלְךָ תִּהְיֶה צְדָקָה" (דברים כד, יג).

פסוק כ
הִנֵּה יָלְדָה מִלְכָּה. הִנֵּה כְּבָר יָדַעְתָּ שֶׁמִּלְכָּה יָלְדָה בָּנִים.

גַּם הִוא. מִלְּבַד הַפִּילֶגֶשׁ.

פסוק כג
וּבְתוּאֵל יָלַד אֶת רִבְקָה. וְהִגִּיד הַמַּגִּיד שֶׁבְּתוּאֵל שֶׁהָיָה מִבְּנֵי הַגְּבִירָה יָלַד אֶת רִבְקָה, וְהָיְתָה הַבְּשׂורָה שֶׁיִּמְצָא בְּבֵית אָבִיו אִשָּׁה לִבְנו, וְלא יִצְטָרֵךְ לִדָּבֵק בִּכְנַעַן.

פסוק כד
וּפִילַגְשׁו.. וַתֵּלֶד גַּם הִוא. וְהִגִּיד הַמַּגִּיד שֶׁגַּם פִּילַגְשׁו יָלְדָה אֶת מַעֲכָה, שֶׁהָיְתָה כְּמו כֵן רְאוּיָה לִבְנו אִם לא יִבְחַר בְּרִבְקָה, וְלא יִצְטָרֵךְ לְזֶרַע כְּנַעַן.