וַתָּמָת שָׂרָה. אַחַר שֶׁנּולְדָה רִבְקָה הָרְאוּיָה לְמַלֵּא מְקום שָׂרָה, וְשֶׁנּודַע זֶה לְאַבְרָהָם, מֵתָה שָׂרָה, כְּאָמְרָם זִכְרונָם לִבְרָכָה: שֶׁאֵין צַדִּיק נִפְטָר מִן הָעולָם אֶלָּא אִם כֵּן נולַד צַדִּיק כְּמותו, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת א, ה) "וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ" (בראשית רבה נח, ב).
לִסְפּד לְשָׂרָה. בִּשְׁבִיל שָׂרָה וְלִכְבודָהּ, כְּאָמְרָם זִכְרונָם לִבְרָכָה: הֶסְפֵּדָא יְקָרָא דְּשָׁכְבֵי (סנהדרין מו, ב).
פסוק ג
מֵעַל פְּנֵי מֵתו, וַיְדַבֵּר אֶל בְּנֵי חֵת. שֶׁלּא חָל עָלָיו אֲבֵלוּת עֲדַיִן, וְהָיָה יָכול לָצֵאת וּלְדַבֵּר אֶל בְּנֵי חֵת.
פסוק ד
גֵּר וְתושָׁב. וּבִשְׁבִיל הֱיותִי "גֵּר" אֵין לִי פּה קֶבֶר, כְּאָמְרו "וּמִי לְךָ פה כִּי חָצַבְתָּ לְּךָ פּה קָבֶר" (ישעיהו כב, טז). וְהַטַּעַם שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ לִקְנותו הוּא מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי "תּושָׁב" עִמָּכֶם, שֶׁבָּאתִי לְהִשְׁתַּקֵּעַ לא לָגוּר בִּלְבַד.
תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת קֶבֶר. הַסְכִּימוּ שֶׁתִּהְיֶה לִי אֲחֻזַּת קֶבֶר, כְּאָמְרו "לְאַבְרָהָם לַאֲחֻזַּת קָבֶר מֵאֵת בְּנֵי חֵת" (להלן פסוק כ).
פסוק ו
בְּמִבְחַר קְבָרֵינוּ קְבר. וְאַל תַּשְׁהֶה מֵתְךָ עַד שֶׁתִּקְנֶה, כְּאָמְרָם זִכְרונָם לִבְרָכָה: כָּל הַמֵּתִים כֻּלָּם כָּל הַמַּדְחֶה מִטָּתָם הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח (מועד קטן כב, א).
פסוק ז
וַיִּשְׁתַּחוּ לְעַם הָאָרֶץ לִבְנֵי חֵת. הִשְׁתַּחֲוָה לְאותָם רָאשֵׁי הָעָם הַנּועֲדִים, מִפְּנֵי שֶׁהֵם הָיוּ בִּמְקום כָּל הַצִּבּוּר.
פסוק ח
אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁכֶם לִקְבּר. אִם רְצונְכֶם שֶׁאֶקְבּר אֶת הַמֵּת מְהֵרָה, כְּמו שֶׁהֶרְאֵיתֶם בְּאָמְרְכֶם "בְּמִבְחַר קְבָרֵינוּ קְבר" (פסוק ו), כְּדֵי שֶׁלּא אֶשְׁהֶה.
שְׁמָעוּנִי. לְהַסְכִּים שֶׁתִּהְיֶה לִי אֲחֻזַּת קֶבֶר.
וּפִגְעוּ לִי בְּעֶפְרון. שֶׁיִּמְכּר, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינו נָאות לְאִישׁ נִכְבָּד לִמְכּר מֵאֲחֻזָּתו, כְּמו שֶׁהֵעִיד נָבות כְּאָמְרו "חָלִילָה לִי מִתִּתִּי אֶת נַחֲלַת אֲבתַי לְךָ" (מלכים א כא, ג).
פסוק ט
מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה. מָקום שֶׁשְּׁמו "מַכְפֵּלָה", כְּאָמְרו "וַיָּקָם שְׂדֵה עֶפְרון אֲשֶׁר בַּמַּכְפֵּלָה" (פסוק יז).
אֲשֶׁר בִּקְצֵה שָׂדֵהוּ. וְלא בִּשְׁבִיל זֶה יַשְׁחִית נַחֲלָתו.
בְּכֶסֶף מָלֵא. שֶׁאֵין חֶפְצִי שֶׁיִּגָּרַע מֵעֶרְכּו לִכְבודְכֶם.
בְּתוכְכֶם. בְּמַעֲמַד כֻּלְּכֶם, שֶׁאֵינִי מְבַקֵּשׁ שׁוּם זְמַן לִפְרעַ אֵלָיו הַמָּעות. וְכֵן עָשָׂה, כְּאָמְרו "וַיִּשְׁקל אַבְרָהָם לְעֶפְרן אֶת הַכֶּסֶף כוּ' לְעֵינֵי בְּנֵי חֵת" (פסוק טז).
לַאֲחֻזַּת קָבֶר. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁיִּמְכּר אוּלַי יְעַרְעֵר שֶׁלּא אֶקְבּר אֵצֶל גְּבוּלו, לָכֵן אֲנִי שׁואֵל שֶׁיִּמְכְּרֶנָּה לַאֲחֻזַּת קֶבֶר.
פסוק יא
לא אֲדנִי. אֵין צָרִיךְ שֶׁיִּפְגְּעוּ בִּי רָאשֵׁי הָעָם הַנּועָדִים.
שְׁמָעֵנִי. אַתָּה בִּלְתִּי שׁוּם אֶמְצָעִי.
הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לָךְ. בְּמַחְשַׁבְתִּי מֵאָז שֶׁדִּבַּרְתָּ.
וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּו. שֶׁאֵין רָאוּי שֶׁתַּעֲבר בִּשְׂדֵה אֲחֵרִים כְּשֶׁתִּרְצֶה לִקְבּר.
לְעֵינֵי בְנֵי עַמִּי נְתַתִּיהָ לָּךְ קְבר מֵתֶךָ. לְעֵינֵיהֶם אֲנִי אומֵר שֶׁאֲנִי נותְנָהּ לְךָ עַל מְנָת שֶׁתּוּכַל לִקְבּר שָׁם מֵתְךָ, כְּמו שֶׁשָּׁאַלְתָּ בְּאָמְרְךָ "לַאֲחֻזַּת קָבֶר" (פסוק ט).
פסוק יב
וַיִּשְׁתַּחוּ אַבְרָהָם לִפְנֵי עַם הָאָרֶץ. הִשְׁתַּחֲוָה לָתֵת לָהֶם הודָאָה, כְּמודֶה שֶׁבִּשְׁבִיל כְּבודָם הִסְכִּים עֶפְרון לָתֵת אֶת שְׁאֵלָתו, כְּאָמְרָם זִכְרונָם לִבְרָכָה: הַנִּשְׁמָע בִּדְבַר אָבִיו לַמָּקום לא יאמַר.. מַהֲרוּנִי בִּשְׁבִיל עַצְמִי, אֶלָּא מַהֲרוּנִי בִּשְׁבִיל אַבָּא, פִּטְרוּנִי בִּשְׁבִיל אַבָּא (קדושין לא, ב).
פסוק יג
אַךְ אִם.. נָתַתִּי כֶּסֶף הַשָּׂדֶה. אָנכִי אֶעֱשֶׂה כִּדְבָרְךָ לִקְבּר שָׁם הַמֵּת "אַךְ אִם נָתַתִּי כֶּסֶף הַשָּׂדֶה", וְלא אֶקְבּר בּו בְּאפֶן אַחֵר.
אַתָּה לוּ שְׁמָעֵנִי. אַתָּה בְּבַקָּשָׁה שְׁמָעֵנִי.
קַח מִמֶּנִּי וְאֶקְבְּרָה. אַחַר כָּךְ.
פסוק טו
מַה הִוא. הֲלוא מִצְעָר הִיא, וּמַסְפִּיק הַדִּבּוּר לְהַקְנות לְךָ מֵעַכְשָׁו, בְּאפֶן שֶׁתִּהְיֶה קובֵר בְּתוךְ שֶׁלְּךָ אַף עַל פִּי שֶׁלּא נָתַתָּ הַמָּעות עֲדַיִן.
פסוק טז
וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם אֶל עֶפְרון. הִסְכִּים לְדַעְתּו בְּעֵרֶךְ הַשָּׂדֶה.
וַיִּשְׁקל. פָּרַע, כְּמו "או כִכַּר כֶּסֶף תִּשְׁקול" (מלכים א כ, לט).
פסוק יז-יח
וַיָּקָם.. הַשָּׂדֶה.. לְאַבְרָהָם לְמִקְנָה. נִתְקַיֵּם בְּחותְמָיו שֶׁל "סֵפֶר הַמִּקְנָה".
פסוק כ
וַיָּקָם הַשָּׂדֶה.. מֵאֵת בְּנֵי חֵת. שֶׁהִסְכִּים גַּם הַצִּבּוּר שֶׁתִּהְיֶה לו לַאֲחֻזַּת קֶבֶר.