וְאַבְרָהָם זָקֵן.. וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם. בֵּאֵר הַסִּבּות שֶׁהִכְרִיחוּ אֶת אַבְרָהָם לִשְׁלחַ אֶת עַבְדּו עַתָּה אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת בְּעַד אִשָּׁה לִבְנו, וְשֶׁהֻצְרַךְ לְהַשְׁבִּיעו עַל כָּךְ. כִּי לְסִבַּת הַזִּקְנָה דָּאַג שֶׁיָּמוּת וְלא יִרְאֶה בְּחֻפַּת בְּנו, וְהִסְכִּים שֶׁלּא לְאַחֵר עוד, וּמִבְּלִי אֵין בְּאַרְצו אִשָּׁה הֲגוּנָה לִבְנו, הֻצְרַךְ לִשְׁלחַ אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת. וּמִפְּנֵי עָשְׁרו דָּאַג שֶׁמָּא אֵיזֶה אָדָם בִּלְתִּי הָגוּן יַרְבֶּה שׁחַד לְעַבְדּו כְּדֵי שֶׁיִּבְחַר בְּבִתּו, וְלא יִשְׁתַּדֵּל לְהַשִּׂיג אִשָּׁה הֲגוּנָה לִבְנו, וְלָכֵן הֻצְרַךְ לְהַשְׁבִּיעַ אֶת עַבְדּו עַל כָּל אֵלֶּה.
פסוק ג
אֱלהֵי הַשָּׁמַיִם וֵאלהֵי הָאָרֶץ. שֶׁאִם תִּבְגּד יִפָּרַע מִמְּךָ בָּעולָם הַזֶּה וּבָעולָם הַבָּא.
פסוק ה
אֲשֶׁר יָצָאתָ מִשָּׁם. שֶׁמָּאַסְתָּ אֶת הַמָּקום, וְהִנֵּה אִם אֶשָּׁבַע לָקַחַת אִשָּׁה מִשָּׁם וְלא תַּחְפּץ הִיא לָבוא, הִנֵּה אֲשַׁעְבֵּד אֶת בִּנְךָ לִשְׁאֵר כְּסוּת וְעונָה וְיִתְחַיֵּב לָלֶכֶת שָׁם, וְאִם לא יֵלֵךְ יִבְגּד בְּאֵשֶׁת נְעוּרָיו.
פסוק ז
אֱלהֵי הַשָּׁמַיִם.. יִשְׁלַח מַלְאָכו. יְהִי רָצון שֶׁיִּשְׁלַח מַלְאָכו מִמְּעון קָדְשׁו הַשָּׁמַיִם, בִּהְיות שֶׁהוּא לְקָחַנִי מִשָּׁם וְלו נִתְכְּנוּ עֲלִילות לַעֲשׂות בְּאפֶן שֶׁלּא יִצְטָרֵךְ בְּנִי לָלֶכֶת שָׁם.
וַאֲשֶׁר דִּבֶּר לִי. וְעוד כִּי דִּבֵּר לִי בְּאָמְרו "כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע" (לעיל כא, יב).
וַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לִי. וְכֵיוָן שֶׁנִּשְׁבַּע וְלא יִנָּחֵם, יְסַבֵּב בְּלִי סָפֵק שֶׁיִּשָּׂא בְּנִי אִשָּׁה הוגֶנֶת לו, לְהָקִים זֶרַע מוּכָן לְקַיֵּם בּו שְׁבוּעָתו.
פסוק ט
וַיִּשָּׁבַע לו עַל הַדָּבָר הַזֶּה. נִשְׁבַּע עִם כָּל הַתְּנָאִים שֶׁאָמַר אַבְרָהָם.
פסוק י
וַיִּקַּח הָעֶבֶד עֲשָׂרָה גְּמַלִּים מִגְּמַלֵּי אֲדנָיו, וַיֵּלֶךְ. נָטַל רְשׁוּת מֵאֲדונָיו לָלֶכֶת אַחַר שֶׁהֵכִין אֶת הַגְּמַלִּים, וַיֵּלֶךְ מִלִּפְנֵי אֲדונָיו.
וְכָל טוּב אֲדנָיו בְּיָדו. וְנָטַל עִמּו כְּלֵי כֶּסֶף וּכְלֵי זָהָב וּבְגָדִים, וְלא הֻצְרַךְ בָּזֶה לִטּל רְשׁוּת כִּי הַכּל הָיָה בְּיָדו לַעֲשׂות בּו כִּרְצונו.
וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ. לְדַרְכּו.
פסוק יד
וְהָיָה הַנַּעֲרָה אֲשֶׁר אמַר אֵלֶיהָ. הִתְפַּלֵּל שֶׁיִּהְיֶה כָּךְ, לא שֶׁסָּמַךְ עַל נַחַשׁ, וְכֵן הָיָה בִּיהונָתָן בֶּן שָׁאוּל. וּמַה שֶּׁאָמְרוּ זִכְרונָם לִבְרָכָה: כָּל נַחַשׁ שֶׁאֵינו כֶּאֱלִיעֶזֶר עֶבֶד אַבְרָהָם וִיהונָתָן בֶּן שָׁאוּל אֵינו נַחַשׁ (חולין צה, ב), הַכַּוָּנָה הִיא שֶׁיאמַר הַמְּנַחֵשׁ כְּדִבְרֵיהֶם, אֲבָל יאמַר זֶה שֶׁלּא בְּדֶרֶךְ תְּפִלָּה אֶלָּא בְּדֶרֶךְ נַחַשׁ, שֶׁאִם יִקְרֶה כָּךְ יַעֲשֶׂה כָּךְ וְכָךְ.
וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה. כִּי רָאוּי לְשׁואֵל שֶׁיִּשְׁאַל פָּחות מִצָּרְכּו שֶׁלּא לְהַטְרִיחַ, וְרָאוּי לְנָדִיב שֶׁיּוסִיף וְיַעֲשֶׂה לַשּׁואֵל דֵּי מַחְסורו או יותֵר.
אתָהּ הכַחְתָּ. יִסַּרְתָּ וְהורֵיתָ אותָהּ מוּסָר הַשְׂכֵּל בְּאפֶן שֶׁתִּהְיֶה רְאוּיָה "לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק".
פסוק טו
טֶרֶם כִּלָּה. עֲדַיִן לא כִּלָּה, עַל דֶּרֶךְ "וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה" (ישעיהו סה, כד).
אֲשֶׁר יֻלְּדָה לִבְתוּאֵל בֶּן מִלְכָּה. בֶּן הַגְּבֶרֶת, לא בֶּן רְאוּמָה הַפִּילֶגֶשׁ.
פסוק טז
טבַת מַרְאֶה. יְפַת הַצֶּבַע.
פסוק יט
וַתְּכַל לְהַשְׁקתו וַתּאמֶר. הִמְתִּינָה לְדַבֵּר עַד שֶׁיִּכְלֶה לִשְׁתּות, כְּאָמְרָם זִכְרונָם לִבְרָכָה: אֵין מְשִׂיחִין בַּסְּעוּדָה, שֶׁמָּא יַקְדִּים קָנֶה לְוֵשֶׁט (תענית ה, ב).
פסוק כ
וַתְּמַהֵר. כִּי הַמְּהִירוּת בַּעֲבודַת הַמְּשָׁרֵת יורֶה עַל הֱיות הַנֶּעֱבָד נֶחְשָׁב אֶצְלו.
וַתָּרָץ עוד אֶל הַבְּאֵר. אֲשֶׁר לִפְנֵי הַמַּעְיָן שֶׁמִּמֶּנּוּ יִשְׁתּוּ הַבְּהֵמות.
פסוק כא
מִשְׁתָּאֵה. מִשְׁתּומֵם עַל רב הַזְּרִיזוּת לַעֲשׂות חֶסֶד.
מַחֲרִישׁ. וְלא אָמַר לָהּ 'אַל תִּטְרְחִי כָּל כָּךְ' כְּמו שֶׁהָיָה רָאוּי בְּחק הַמּוּסָר.
לָדַעַת. לְהַכִּיר מִתּוךְ אפֶן חֲסָדֶיהָ וּזְרִיזוּתָהּ.
הַהִצְלִיחַ ה' דַּרְכּו. אִם יִהְיֶה עַל צַד הַטּוב וְהַחֶסֶד הַגָּמוּר.
אִם לא. וְשֶׁיִּהְיֶה כָּל זֶה לְתִקְוַת אֵיזֶה שָׂכָר.
פסוק כב
כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ הַגְּמַלִּים לִשְׁתּות. וְזֶה הָיָה זְמַן מָה בְּהֶכְרֵחַ אַחַר שֶׁהִשְׁלִימָה לִשְׁאב, וְרָאָה שֶׁלּא הָיְתָה מְבַקֶּשֶׁת דָּבָר, אֲבָל הָיוּ כָּל מַעֲשֶׂיהָ עַל צַד הַחֶסֶד הַגָּמוּר.
וּשְׁנֵי צְמִידִים עַל יָדֶיהָ. רְאוּיִים לְמִדַּת יָדֶיהָ, כְּמו "וְעָשִׂיתָ עַל הַחשֶׁן שַׁרְשׁת גַּבְלֻת" (שמות כח, כב) "וְעָשִׂיתָ עָלָיו זֵר זָהָב" (שם כה, יא), רְאוּיִים לְמִדּותָם.
פסוק כג
הֲיֵשׁ בֵּית אָבִיךְ מָקום. מוּכָן לִכְנִיסַת אורְחִים כְּמִנְהָגָם אָז.
לָלִין. שֶׁנָּלִין שָׁם אֶת גְּמַלֵּינוּ.
פסוק כה
גַּם תֶּבֶן גַּם מִסְפּוא. לא הַמָּקום לַגְּמַלִּים בִּלְבָד אֲבָל יֵשׁ גַּם כֵּן תֶּבֶן וּמִסְפּוא לְפַרְנְסָם.
גַּם מָקום לָלוּן. בַּעַדְךָ וּבְעַד אֲנָשֶׁיךָ.
פסוק כט
וַיָּרָץ לָבָן אֶל הָאִישׁ. לִרְאות אורֵחַ עָשִׁיר שֶׁבָּא לָעִיר, לא לְהַכְנִיסו לְבֵיתו.
פסוק ל
וַיְהִי כִּרְאת אֶת הַנֶּזֶם וְאֶת הַצְּמִדִים עַל יְדֵי אֲחתו. וְחָשַׁב שֶׁאֵין רָאוּי לִהְיות כְּפוּי טובָה. וּכְשָׁמְעו אֶת דִּבְרֵי רִבְקָה אֲחתו לֵאמר כּה דִּבֵּר אֵלַי הָאִישׁ. שֶׁשָּׁאַל לָהּ "הֲיֵשׁ בֵּית אָבִיךְ מָקום לָנוּ לָלִין" (פסוק כג).
וַיָּבא אֶל הָאִישׁ. לְהַכְנִיסו בְּבֵיתו.
וְהִנֵּה עמֵד עַל הַגְּמַלִּים. לָתוּר צָרְכֵיהֶם, בִּלְתִּי מְצַפֶּה לָלוּן בְּבֵית אָבִיהָ שֶׁל רִבְקָה עַד בּוא דָּבָר מֵעִמּו.
פסוק לא
לָמָּה תַעֲמד בַּחוּץ. שֶׁשָּׁאַלְתָּ מָקום לָלִין אֶת הַגְּמַלִּים בִּלְבָד, לָמָּה תַּחְפּץ לַעֲמד בַּחוּץ אַתָּה וַאֲנָשֶׁיךָ.
וְאָנכִי פִּנִּיתִי הַבַּיִת. בַּעַדְךָ וּבְעַד אֲנָשֶׁיךָ.
וּמָקום לַגְּמַלִּים. וּפִנִּיתִי גַּם כֵּן מָקום בְּעַד הַגְּמַלִּים.
פסוק לה
בֵּרַךְ אֶת אֲדנִי מְאד. וְאֵין סָפֵק כִּי רַבִּים בְּאַרְצֵנוּ הָיוּ חֲפֵצִים לְהַשִּׂיא אֶת בִּתָּם לִבְנו.
פסוק לו
אַחֲרֵי זִקְנָתָהּ. לְפִיכָךְ הָיָה חָבִיב מִשָּׁעָה שֶׁנּולַד.
פסוק לז
וַיַּשְׁבִּיעֵנִי אֲדנִי. וּבִהְיות שֶׁאֲדונִי מָאַס בְּאַנְשֵׁי אַרְצו וּבָחַר בָּכֶם, בָּאתִי אֲלֵיכֶם, לא לְהֶעְדֵּר נָשִׁים בְּאַרְצֵנוּ.
פסוק מד
הִיא הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הכִיחַ. כְּאָמְרָם זִכְרונָם לִבְרָכָה: בַּת קול מַכְרֶזֶת וְאומֶרֶת בַּת פְּלונִי לִפְלונִי (סוטה ב, א, סנהדרין כב, א).
פסוק מה
אֲנִי טֶרֶם אֲכַלֶּה לְדַבֵּר. וְזאת הורָאָה 'כִּי נָכון הַדָּבָר מֵעִם הָאֱלהִים' (על פי בראשית מא, לב).
פסוק מט
אִם יֶשְׁכֶם עשִׂים חֶסֶד. שֶׁכְּדֵי לְהָפִיק רְצון אֲדנִי תְּבַטְּלוּ רְצונְכֶם, וְתַסְכִּימוּ לִשְׁלחַ אֶת בִּתְּכֶם בְּאֶרֶץ מֶרְחָק, וְלא תָּחוּשׁוּ לִקְנות בָּהּ קְרובִים בְּאַרְצְכֶם.
וֶאֱמֶת. שֶׁתִּרְצוּ תּועֶלֶת וּכְבוד בִּתְּכֶם כָּרָאוּי לָכֶם, וְזֶה בְּהַכְנִיס אותָהּ בְּבֵית אַבְרָהָם.
פסוק נ
לא נוּכַל דַּבֵּר אֵלֶיךָ רַע. לְבַטֵּל גְּזֵרָתו.
או טוב. לְקַיֵּם אותָהּ, כְּאִלּוּ הָיְתָה צְרִיכָה לַקִּיּוּם שֶׁלָּנוּ.
פסוק נא
קַח וָלֵךְ. גַּם בִּלְתִּי רְשׁוּתֵנוּ.
כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה'. שֶׁגָּזַר 'בַּת פְּלונִי לִפְלונִי' (סנהדרין כב, א), שֶׁהֲרֵי נָתַן אות עַל רְצונו בָּזֶה.
פסוק נה
יָמִים או עָשׂור. שֶׁתִּתְיַשֵּׁב דַּעְתָּהּ בְּהַדְרָגָה לָלֶכֶת אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת, וְלא יִהְיֶה זֶה לָהּ פִּתְאום, כִּי הַהִשְׁתַּנּוּת הַפִּתְאומִי לא יִסְבְּלֵהוּ הַטֶּבַע.
פסוק נז
וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. אִם יִסְבּל דַּעְתָּהּ לָלֶכֶת עַתָּה עִמְּךָ.
פסוק ס
אַתְּ הֲיִי. הֲיִי נוחָה לְבַעֲלֵךְ בְּדַרְכֵי טוּבֵךְ בְּאפֶן שֶׁ"אַתְּ" בִּלְבַד וְלא אִשָּׁה אַחֶרֶת תִּהְיִי "לְאַלְפֵי רְבָבָה".
וְיִירַשׁ זַרְעֵךְ. כְּמו שֶׁנִּשְׁבַּע הָאֵל יִתְבָּרַךְ לְזַרְעו שֶׁל אַבְרָהָם.
פסוק סא
וַיִּקַּח הָעֶבֶד אֶת רִבְקָה. מִיַּד שְׁלוּחֵי הָאָב שֶׁמָּסְרוּ לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל, וּבִהְיותָהּ אָז נְשׂוּאָה לְגַמְרֵי הָיְתָה גְּבֶרֶת, וְהָיָה "הָאִישׁ" אָז "עֶבֶד" לָהּ.
פסוק סב
בָּא מִבּוא בְּאֵר לַחַי ראִי. לְהִתְפַּלֵּל בַּמָּקום שֶׁבּו נִשְׁמְעָה תְּפִלַּת שִׁפְחָתו. וְקדֶם שֶׁהִתְפַּלֵּל כְּבָר נִשְׁלַם עִנְיָנו בְּחָרָן, וְקָרְבָה אִשְׁתּו לָבוא, עַל דֶּרֶךְ "טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה" (ישעיהו סה, כה).
וְהוּא יושֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב. אָמְנָם יִצְחָק הָיָה יושֵׁב בִּדְרומו שֶׁל בְּאֵר לַחַי ראִי, וְלא הָלַךְ שָׁם אָז לִקְבּעַ דִּירָתו.
פסוק סג
וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ. נָטָה מִן הַדֶּרֶךְ עַל דַּעַת לִשְׁפּךְ שִׂיחו לִפְנֵי ה' בַּשָּׂדֶה שֶׁלּא יַפְסִיקוּהוּ עובְרֵי דְּרָכִים, אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר הִתְפַּלֵּל בִּבְאֵר לַחַי ראִי, וְקדֶם שֶׁהִתְפַּלֵּל נַעֲנָה, עַל דֶּרֶךְ "מִן הַיּום (הָרִאשׁון) אֲשֶׁר נָתַתָּ אֶת לִבְּךָ לְהָבִין וּלְהִתְעַנּות.. נִשְׁמְעוּ דְּבָרֶיךָ" (דניאל י, יב).
וְהִנֵּה גְּמַלִּים בָּאִים. וּבְצֵאתו לָשׂוּחַ הָיָה דַּרְכּו לִקְרָאתָם, כְּאָמְרו "הַהלֵךְ בַּשָּׂדֶה לִקְרָאתֵנוּ" (פסוק סה), וְזֶה כִּי בְּשׁוּבו מִבְּאֵר לַחַי ראִי לְבֵיתו, הָיָה דַּרְכּו מִן הַצָּפון לַדָּרום, וְהַבָּאִים מֵחָרָן לְבֵית אַבְרָהָם הָיָה דַּרְכָּם מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב. לְפִיכָךְ בִּנְטותו מִדַּרְכּו שֶׁהִיא מִן הַצָּפון אֶל הַדָּרום וְהָלַךְ לְצַד מִזְרָח אֶל דֶּרֶךְ הַגְּמַלִּים הַבָּאִים מֵאֶרֶץ בְּנֵי קֶדֶם, חָשְׁבָה רִבְקָה שֶׁהָיָה הולֵךְ לִקְרָאתָם.
פסוק סד
וַתִּפּל מֵעַל הַגָּמָל. הִכְנִיעָה ראשָׁהּ בִּהְיותָהּ עַל הַגָּמָל לִכְבוד יִצְחָק, כְּמו "וַיִּפּל מֵעַל הַמֶּרְכָּבָה לִקְרָאתו" דְּנַעֲמָן (מלכים ב ה, כא).
פסוק סה
וַתִּתְכָּס. כִּי יָרְאָה מֵהַבִּיט, עַל דֶּרֶךְ "וַיַּסְתֵּר משֶׁה פָּנָיו" (שמות ג, ו).
פסוק סז
וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּו. כִּי עַד הֵנָּה לא קִבֵּל עָלֶיהָ תַּנְחוּמִין, לַחֲשִׁיבוּתָהּ.