וַתֵּלֶד לו אֶת זִמְרָן. גִּדְּלָה אותָם בְּבֵיתו, עַל דֶּרֶךְ "חֲמֵשֶׁת בְּנֵי מִיכַל (בַּת שָׁאוּל) אֲשֶׁר יָלְדָה לְעַדְרִיאֵל" (שמואל ב כא, ח), שֶׁגִּדְּלָה אותָם שֶׁלּא הָיוּ בָּנֶיהָ כְּלָל, כִּי אָמְנָם אַבְרָהָם לא הולִיד כִּי אִם יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל, כַּמְּבאָר בְּדִבְרֵי הַיָּמִים א'.
פסוק ו
נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנת. לא בִּלְשׁון יְרֻשָּׁה כְּלָל, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ דְּבָרָיו קַיָּמִים.
בְּעודֶנּוּ חַי. וְלא רָצָה לִסְמךְ עַל דְּיָתֵיקֵי וּמִינֵי הַצַּוָּאות.
פסוק ח
וְשָׂבֵעַ. מִכָּל מַה שֶּׁהִתְאַוָּה לִרְאות וְלַעֲשׂות בְּיָמָיו.
וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו. נֶאֱסַף אֶל צְרור הַחַיִּים לְחַיֵּי הָעולָם עִם צַדִּיקֵי הַדּורות שֶׁהֵם "עַמָּיו" וְדומִים לו. וְאָמְרו "עַמָּיו" בִּלְשׁון רַבִּים, כִּי אָמְנָם רַב הַהֶבְדֵּל בֵּין הַצַּדִּיקִים בְּמַעֲלָה עִם הֱיותָם כֻּלָּם זוכִים לְחַיֵּי עולָם כְּאָמְרָם זִכְרונָם לִבְרָכָה שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד נִכְוֶה מֵחֻפָּתו שֶׁל חֲבֵרו (בבא בתרא עה, א).
פרשת תולדות
פסוק יט
וְאֵלֶּה תּולְדת יִצְחָק. יַלְדֵי יָמָיו וְקורותָיו.
אַבְרָהָם הולִיד אֶת יִצְחָק. בּו לְבַדּו נִקְרָא לְאַבְרָהָם זֶרַע.
פסוק כ
אֲחות לָבָן הָאֲרַמִּי. וּמִמֶּנָּה נולַד עֵשָׂו הַדּומֶה לַאֲחִי הָאֵם.
פסוק כא
לְנכַח אִשְׁתּו. אַף עַל פִּי שֶׁהֻבְטַח עַל הַזֶּרַע שֶׁיִּירַשׁ, הִתְפַּלֵּל לָאֵל יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּתֵּן לו אותו הַזֶּרַע מִזּאת הַהֲגוּנָה הַנִּצֶּבֶת נִכְחו.
פסוק כב
וַתּאמֶר אִם כֵּן. אַחֲרֵי שֶׁהַדָּבָר כֵּן שֶׁמִּתְרוצְצִים, וְיֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁיָּמוּת אֶחָד מֵהֶם וְאֶסְתַּכֵּן אֲנִי בַּלֵּידָה, כַּמִּנְהָג בְּלֵידַת עֻבָּר מֵת.
לָמָּה זֶה אָנכִי. לָמָּה זֶה הִתְאַוּוּ קְרובַי שֶׁאֶהְיֶה אֲנִי אֵם הַזֶּרַע, כְּאָמְרָם "אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה" (כד, ס), וְכֵן בַּעֲלִי שֶׁהִתְפַּלֵּל עָלַי בָּזֶה.
פסוק כג
שְׁנֵי גּיִים בְּבִטְנֵךְ. זו הִיא סִבַּת הָרְצִיצָה, שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵי גּויִים נִבְדָּלִים בְּדָת.
וּשְׁנֵי לְאֻמִּים, שֶׁיִּהְיוּ גַּם כֵּן נִבְדָּלִים בְּמַלְכוּת.
מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ, וְלא יָמוּת אֶחָד מֵהֶם בְּהִתְרוצְצָם.
פסוק כד
וְהִנֵּה תומִם בְּבִטְנָהּ. קדֶם שֶׁנּולְדוּ הִכִּירוּ הַנִּצָּבות שֶׁהֵם תְּאומות, לְפִיכָךְ כְּשֶׁנּולַד הָרִאשׁון שֶׁהָיָה "כַּאֲדֶרֶת שֵׂעָר", וְהָיָה רָאוּי שֶׁתִּהְיֶה לֵידָתו יותֵר קָשָׁה מִלֵּידַת הֶחָלָק וּמְאֻחָר מִמֶּנָּה, קָרְאוּ שְׁמו עֵשָׂו, בְּאָמְרָם שֶׁאָחִיו הַנִּשְׁאָר עָשָׂה זֶה, שֶׁדָּחָה אותו בְּעִשּׂוּי לַחוּץ.
פסוק כו
וַיִּקְרָא שְׁמו יַעֲקב. יִשָּׁאֵר בֶּעָקֵב וּבַסּוף, כִּי זֶה הורָה הֱיות יָדו אוחֶזֶת בַּעֲקֵב אָחִיו. וּכְבָר אָמְרוּ זִכְרונָם לִבְרָכָה, הָאֵל יִתְבָּרַךְ קָרָא לו כֵּן, כִּי אָמְנָם הוּא יִשָּׁאֵר אַחַר כִּלְיון כָּל הָאֻמּות, כְּאָמְרו: "כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל הַגּויִם.. וְאתְךָ לא אֶעֱשֶׂה כָלָה" (ירמיהו מו, כח).
פסוק כז
אִישׁ שָׂדֶה. יודֵעַ בַּעֲבודַת הָאֲדָמָה.
ישֵׁב אהָלִים. שְׁנֵי מִינֵי אהָלִים: הָאֶחָד אהֶל רועִי, וְהַשֵּׁנִי אהֶל בַּל יִצְעָן, שֶׁבּו הִתְבּונֵן לְהַכִּיר בּורְאו וְנִקְדַּשׁ בִּכְבודו.
פסוק כח
וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו. גַּם אֶת עֵשָׂו, אַף עַל פִּי שֶׁיָּדַע בְּלִי סָפֵק שֶׁלּא הָיָה שָׁלֵם כְּיַעֲקב.
וְרִבְקָה אהֶבֶת אֶת יַעֲקב. לְבַדּו, מִפְּנֵי שֶׁהִכִּירָה בְּרִשְׁעו שֶׁל עֵשָׂו.
פסוק ל
עַל כֵּן קָרָא שְׁמו אֱדום. כְּשֶׁרָאוּ שֶׁכָּל כָּךְ הִתְמַכֵּר לִמְלַאכְתּו הַנִּפְסֶדֶת אֲשֶׁר לא כְּתורַת הָאָדָם, עַד שֶׁלּא הִכִּיר בַּנָּזִיד כִּי אִם צִבְעו, קָרְאוּ אותו "אֱדום"! לְשׁון צִוּוּי, כְּלומַר: הִתְאַדֵּם! וֶהֱיֵה צָבוּעַ אָדם בְּהַלְעָטַת הָאָדם.
פסוק לא
מִכְרָה כַיּום. כִּי בִּהְיות הַיּום כָּל מְגַמַּת פָּנֶיךָ אֶל מְלַאכְתֶּךָ, בְּאפֶן שֶׁאַתָּה כָּל כָּךְ עָיֵף שֶׁאֵינְךָ מַכִּיר הַנָּזִיד, אֵין סָפֵק שֶׁלּא תּוּכַל לְהִתְעַסֵּק בְּעִנְיְנֵי הַבְּכורָה. לְשָׁרֵת הָאֵל יִתְבָּרַךְ וְלַעֲשׂות אֶת הָרָאוּי לִבְכור.
פסוק לב
הולֵךְ לָמוּת. בְּרב הַתְּלָאָה וְהָעֲיֵפוּת.
פסוק לג
הִשָּׁבְעָה לִּי. מִפְּנֵי הֱיות הַקִּנְיָן עַל דָּבָר שֶׁאֵין בּו מַמָּשׁ, הַשְּׁבוּעָה תְּמַלֵּא חֶסְרונו.
וַיִּמְכּר אֶת בְּכרָתו. בַּמְּחִיר שֶׁפָּסְקוּ בֵּינֵיהֶם, וְלא חָשַׁשׁ הַכָּתוּב לְבָאֲרו.
פסוק לד
וְיַעֲקב נָתַן לְעֵשָׂו. לִקְנות בְּקִנְיַן חֲלִיפִין בַּנָּזִיד או בַּכְּלִי אֲשֶׁר בּו הַנָּזִיד, עַל דֶּרֶךְ "שָׁלַף אִישׁ נַעֲלו וְנָתַן לְרֵעֵהוּ" (רות ד, ז).
וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכרָה. גַּם אַחַר מַעֲשֶׂה הָיְתָה הַבְּכורָה בְּעֵינָיו בִּלְתִּי רְאוּיָה לְאותו הַמְּחִיר שֶׁפָּסְקוּ, וּבְכֵן הִתְבָּאֵר שֶׁלּא נִתְאַנָּה הַמּוכֵר, כִּי לא הָיָה הַמִּמְכָּר שָׁוֶה אֶצְלו כָּל כָּךְ.