וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אתְךָ. בְּמָמון.
וְיַפְרְךָ. בְּבָנִים.
וְיַרְבֶּךָ, בְּמַעֲלָה.
פסוק ד
וְיִתֶּן לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם. כְּאָמְרו "וֶהְיֵה בְּרָכָה" (לעיל יב, ב), וְזֶה בְּלַמְּדו דַּעַת אֶת הָעָם, וּבָזֶה תִּהְיֶה בִּרְכַּת הָאֵל יִתְבָּרַךְ לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתְּךָ לְרִשְׁתְּךָ. כִּי כְּשֶׁיִּהְיֶה גַּם הַזֶּרַע מורֶה צֶדֶק, יִהְיֶה רָאוּי לִירַשׁ וְיִהְיֶה בָּזֶה קִדּוּשׁ ה' לא הֶפְכּו, כְּעִנְיַן "יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר" (ישעיהו מט, ג), כִּי בָּזֶה "יִשְׂמַח ה' בְּמַעֲשָׂיו" (תהלים קד, לא).
אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ. אֶרֶץ כְּנַעַן שֶׁאַתָּה דָּר בָּהּ עַכְשָׁו.
פסוק ו
וַיַּרְא עֵשָׂו כִּי בֵרַךְ יִצְחָק. וְהִנֵּה עֵשָׂו גַּם שֶׁרָאָה שֶׁיִּצְחָק כְּשֶׁבֵּרֵךְ אֶת יַעֲקב צִוָּהוּ שֶׁלּא יִקַּח אִשָּׁה מִבְּנות כְּנַעַן, שֶׁזֶּה הָיָה נֶגֶד בִּרְכָתו, מִכָּל מָקום לא שָׁת לִבּו לְכָל זֶה, זוּלָתִי אִם בִּרְאותו,
פסוק ח
כִּי רָעות בְּנות כְּנָעַן בְּעֵינֵי יִצְחָק אָבִיו. וְחָשַׁב שֶׁזֶּה הָיָה מִפְּנֵי שֶׁהֵן מְנֻגָּדות לִרְצונו, כְּאָמְרו "וַתִּהְיֶיןָ מרַת רוּחַ" (לעיל כו, לה), הָלַךְ אֶל יִשְׁמָעֵאל, וּבָזֶה הודִיעַ שֶׁהָיָה יִצְחָק יָכול לִמְחות בְּעֵשָׂו כְּשֶׁנָּשָׂא הַכְּנַעֲנִיּות אִם הָיָה נותֵן לֵב, כְּמו שֶׁהֱעִירָתְהוּ עַתָּה רִבְקָה עַל יַעֲקב (כז, מו).
פרשת ויצא
פסוק י
וַיֵּצֵא יַעֲקב.. וַיֵּלֶךְ חָרָנָה. הָלַךְ לְהַגִּיעַ לְחָרָן, וְטֶרֶם הַגִּיעו קְרָאוּהוּ אֵלֶּה שֶׁהִזְכִּיר.
פסוק יא
וַיִּפְגַּע בַּמָּקום. קָרָה לו שֶׁהִגִּיעַ אֶל מָקום שֶׁלּא כִּוֵּן אֵלָיו. וְעִנְיַן "הַמָּקום" הוּא מָקום לָלוּן לָאורְחִים, שֶׁהָיָה מְתֻקָּן אָז בְּכָל עִיר וְעִיר בִּרְחוב הָעִיר עַל הָרב, וְעַל כְּמו זֶה אָמְרוּ הַמַּלְאָכִים לְלוט "כִּי בָרְחוב נָלִין" (לעיל יט, ב), וְכֵן בְּעִנְיַן פִּילֶגֶשׁ בַּגִּבְעָה "רַק בָּרְחוב אַל תָּלַן" (שופטים יט, כ).
מֵאַבְנֵי הַמָּקום. שֶׁהָיוּ מוּכָנות שָׁם לָאורְחִים לֶאֱכל וְלָשֶׁבֶת עֲלֵיהֶם.
פסוק יב-יג
וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלהִים עלִים וְירְדִים וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו. כִּי אָמְנָם כֵּן יִהְיֶה לְבַסּוף שֶׁשָּׂרֵי הָאֻמּות אַחַר עֲלִיָּתָם יֵרְדוּ, וְהָאֵל יִתְבָּרַךְ הַ"נִּצָּב" לָעַד לא יִטּשׁ אֶת עַמּו, כְּאָמְרו "כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל הַגּויִם, וְאתְךָ לא אֶעֱשֶׂה כָלָה" (ירמיהו מו, כח).
הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שׁכֵב עָלֶיהָ. שֶׁהִיא מְחוז אֶרֶץ כְּנַעַן.
לְךָ אֶתְּנֶנָּה. שֶׁתִּהְיֶה אַתָּה "נְשִׂיא אֱלהִים" בְּקֶרֶב יושְׁבֶיהָ כְּמו שֶׁהָיוּ אַבְרָהָם וְיִצְחָק.
פסוק יד
וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, וּפָרַצְתָּ. אַחַר שֶׁיִּהְיֶה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, כְּעִנְיַן "וַתָּשִׂימִי כָאָרֶץ גֵּוֵךְ וְכַחוּץ לָעבְרִים" (ישעיהו נא, כג). וְזֶה שֶׁיִּהְיוּ בְּתַכְלִית הַשִּׁפְלוּת, אָז תִּפְרץ אֶת כָּל גְּבוּלות.
"הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שׁוכֵב עָלֶיהָ" מִכָּל צַד, "יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפנָה וָנֶגְבָּה", כְּמו שֶׁהֵעִיד בְּאָמְרו "וְקַרְקַר כָּל בְּנֵי שֵׁת" (במדבר כד, יז). כִּי אָמְנָם תְּשׁוּעַת הָאֵל הָעֲתִידָה תִּהְיֶה אַחַר רב שִׁפְלוּת יִשְׂרָאֵל הַהווֶה הַיּום בְּגָלוּתָם, אֲשֶׁר כָּמוהוּ לא נִהְיָה, כְּמו שֶׁאָמְרוּ זִכְרונָם לִבְרָכָה (סנהדרין צח, א): אִם רָאִיתָ דּור שֶׁצָּרות רַבּות בָּאות עָלָיו כְּנָהָר, חַכֵּה לו, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי יָבא כַנָּהָר צָר" וְסָמִיךְ לֵיהּ "וּבָא לְצִיּון גּואֵל" (ישעיהו נט, יט כ).
וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ. כְּעִנְיַן "וְאַתֶּם כּהֲנֵי ה' תִּקָּרֵאוּ, מְשָׁרְתֵי אֱלהֵינוּ יֵאָמֵר לָכֶם" (שם סא, ו).
פסוק טו
כִּי לא אֶעֱזָבְךָ. וְזֶה שֶׁאָמַרְתִּי (פסוק יד) שֶׁאַחַר רב הַגָּלוּת תִּפְרץ כָּל גְּבוּל וְלא תּאבַד בְּצָרות הַגָּלוּת, יִהְיֶה מִפְּנֵי שֶׁבִּימֵי הַגָּלוּת לא אֶעֱזָבְךָ, כְּאָמְרו "וְאַף גַּם זאת בִּהְיותָם בְּאֶרֶץ איְבֵיהֶם לא מְאַסְתִּים וְלא גְּעַלְתִּים לְכַלּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם" א (ויקרא כו, מד).
עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי. בְּעוד שֶׁלּא עָשִׂיתִי זֶה שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ עַתָּה, בְּאָמְרִי "וּפָרַצְתָּ". כִּי מִלַּת "עַד" תּורֶה לִפְעָמִים כְּמו "בְּעוד", כְּמו "עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּו" (שיר השירים א, יב), "עַד לא עָשָׂה אֶרֶץ וְחוּצות" (משלי ח, כו). אָמְנָם אַחַר שֶׁתֵּעָשֶׂה זאת הַתְּשׁוּעָה הַגְּדולָה, לא בִּלְבַד יִגְמל חֶסֶד לְעַמּו שֶׁלּא לְעָזְבָם, אֲבָל יַגְבִּיר עָלָיו חַסְדּו לְהִתְהַלֵּךְ בְּתוכֵנוּ, כְּאָמְרו "וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוכֲכֶם" (ויקרא כו, יב).
פסוק טז
אָכֵן יֵשׁ ה' בַּמָּקום הַזֶּה. אֵין סָפֵק שֶׁזֶּה הַמָּקום מוּכָן לִנְבוּאָה, מֵאַחַר שֶׁרָאִיתִי בּו מַרְאָה כָּזאת בִּלְתִּי שֶׁאֶתְכַּוֵּן לִנְבוּאָה, כִּי אָמְנָם יִשְׁתַּנּוּ תְּכוּנות מְשַׁמְּשֵׁי הָעֶצֶם הַשִּׂכְלִי הַמִּתְנַבֵּא כְּפִי הִשְׁתַּנּוּת הָאָרֶץ וְהָאֲוִיר, כְּאָמְרָם 'אֲוִירָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים' (בבא בתרא קנח, ב).
וְאָנכִי לא יָדָעְתִּי. שֶׁאִלּוּ יָדַעְתִּי הָיִיתִי מֵכִין עַצְמִי לִנְבוּאָה וְלא כֵּן עָשִׂיתִי.
פסוק יז
וַיִּירָא. עַל שִׁגְגָתו.
אֵין זֶה. "זֶה" הַמָּקום שֶׁרָאִיתִי בַּמַּרְאָה שֶׁהָיָה הַסֻּלָּם נִצָּב בּו, אֵינו כִּי אִם בֵּית אֱלהִים. מְקום בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כְּאָמְרָם זִכְרונָם לִבְרָכָה: יַעֲקב קְרָאו "בַּיִת" (פסחים פח, א).
וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם. וְ"זֶה" הַסֻּלָּם שֶׁרָאִיתִי מורֶה שֶׁמִּן הַמָּקום שֶׁהָיָה בּו הַסֻּלָּם יִשְׁמַע הָאֵל יִתְבָּרַךְ הַנִּצָּב עָלָיו אֶת תְּפִלַּת הַמִּתְפַּלְּלִים, וְתַעַל תְּפִלָּתָם לִמְעון קָדְשׁו הַשָּׁמַיִם.
פסוק יח
וַיָּשֶׂם אתָהּ מַצֵּבָה. קִדֵּשׁ אותָהּ שֶׁתִּהְיֶה מַצֵּבָה כְּשֶׁיְּקִימֶנָּה בְּשׁוּבו, כְּמו שֶׁהֵעִיד עָלָיו הַכָּתוּב שֶׁעָשָׂה שָׁם בְּלֶכְתּו בְּאָמְרו "וַיַּצֵּב יַעֲקב מַצֵּבָה בַּמָּקום אֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּו, מַצֶּבֶת אָבֶן, וַיַּסֵּךְ עָלֶיהָ נֶסֶךְ" (להלן לה, יד).
פסוק כ
אִם יִהְיֶה אֱלהִים עִמָּדִי. לְהָסִיר מֵעָלַי כָּל מֵעִיק וּמונֵעַ הַמַּעֲבִיר אֶת הָאָדָם עַל דַּעְתּו וְעַל דַּעַת קונו, כְּאָמְרָם זִכְרונָם לִבְרָכָה: 'שְׁלשָׁה דְּבָרִים מַעֲבִירִים אֶת הָאָדָם עַל דַּעְתּו וְעַל דַּעַת קונו.. גּויִם וְרוּחַ רָעָה וְדִקְדּוּקֵי עֲנִיּוּת' (ערובין מא, ב).
וּשְׁמָרַנִי. מִן רָעֵי גּויִם הַמִּתְקומְמִים וּמַכְרִיחִים.
וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכל. שֶׁלּא יַכְרִיחֵנִי הָעֲנִיּוּת לַעֲבר עַל דַּעְתִּי וְעַל דַּעַת קונִי.
פסוק כא
וְשַׁבְתִּי בְשָׁלום. מִן הֶחֳלָאִים הַמַּעֲבִירִים גַּם כֵּן אֶת הָאָדָם, וְהוּא 'רוּחַ רָעָה' שֶׁהִזְכִּירוּ זִכְרונָם לִבְרָכָה.
וְהָיָה ה' לִי לֵאלהִים. אָז יִהְיֶה ה' לְדַיָּן אִם לא אֶעֶבְדֵהוּ בְּכָל כּחִי, וְהַוָּא"ו כְּמו זאת מְשַׁמֶּשֶׁת בִּמְקום "הִנֵּה" כְּלומַר: הִנְנִי מְקַבֵּל עָלַי מֵעַתָּה שֶׁהָאֵל יִתְבָּרַךְ הַמְּרַחֵם, יִהְיֶה לִי לֵאלהִים וְיִתְנַהֵג עִמִּי בְּמִדַת הַדִּין.