וַיִּשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי בְנֵי לָבָן. שֶׁסִּפְּרוּ עָלָיו לָשׁון הָרָע בְּקִנְאָתָם.
פסוק ב
וַיַּרְא יַעֲקב אֶת פְּנֵי לָבָן. רָאָה שֶׁקִּבֵּל אֶת הַלָּשׁון הָרָע.
פסוק ג
וַיּאמֶר אֱלהִים אֶל יַעֲקב שׁוּב. הודִיעַ הַכָּתוּב שֶׁבְּסִבַּת שָׁלשׁ אֵלֶה בָּרַח וְלא נָטַל רְשׁוּת מִלָּבָן שֶׁלּא כְּמִנְהַג אִישׁ אֲשֶׁר כָּמוהוּ, כִּי חָשַׁב שֶׁאַחַר שֶׁקִּבֵּל לָשׁון הָרָע עָלָיו, אִם יֵדַע נְסִיעָתו יִגְזְלֵהוּ, כְּאָמְרו "פֶּן תִּגְזל אֶת בְּנותֶיךָ" (פסוק לא).
וְאֶהְיֵה עִמָּךְ. שֶׁלּא יִקְרְךָ הֶזֵּק בַּדֶּרֶךְ.
פסוק ה
כִּי אֵינֶנּוּ אֵלַי כִּתְמל שִׁלְשׁם. כְּחושֵׁב שֶׁיֵּשׁ בְּיָדִי מִשֶּׁלּו.
וֵאלהֵי אָבִי הָיָה עִמָּדִי. וְהוּא יִתְבָּרַךְ נָתַן לִי כָּל מַה שֶּׁבְּיָדִי, וְלא גָּזַלְתִּי מִלָּבָן מְאוּמָה.
פסוק יד
הַעוד לָנוּ. אֵיךְ תַּחְשׁב שֶׁיִּקְשֶׁה עָלֵינוּ לְהִפָּרֵד מֵאָבִינוּ.
פסוק טז
כִּי כָל הָעשֶׁר. כְּמו "כִּי צָחָקְתְּ" (לעיל יח, טו), לא נְקַוֶּה לִנְחל מִשֶּׁל אָבִינוּ, אֶלָּא "כָּל הָעשֶׁר אֲשֶׁר הִצִּיל אֱלהִים" מִמֶּנּוּ הוּא לְבַדּו "לָנוּ וּלְבָנֵינוּ".
וְעַתָּה. מֵאַחַר שֶׁרָאִיתָ שֶׁקִּבֵּל לָשׁון הָרָע עָלֶיךָ, וְיֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁיִּגְזל.
כָּל אֲשֶׁר אָמַר אֱלהִים. בִּלְבַד עֲשֵׂה, נְהַג וְלֵךְ, וְאַל תִּטּל רְשׁוּת.
פסוק כ
וַיִּגְנב יַעֲקב אֶת לֵב לָבָן. שֶׁלּא הֶרְאָה לו שֶׁהִרְגִּישׁ כְּלָל בַּמֶּה שֶּׁקִּבֵּל עָלָיו לָשׁון הָרָע וּבַמֶּה שֶּׁלּא הָיוּ פָּנָיו עִם יַעֲקב כִּתְמל שִׁלְשׁם.
הָאֲרַמִּי. וְזֶה עָשָׂה מִפְּנֵי שֶׁהָיָה "לָבָן אֲרַמִּי", בַּעַל מִרְמָה, בְּאפֶן שֶׁאִם הָיָה מַרְגִּישׁ שֶׁיָּדַע יַעֲקב דָּבָר מִזֶּה הָיָה סופֵר כָּל צְעָדָיו, וְלא הָיָה אֵצֶל יַעֲקב דֶּרֶךְ לְהִמָּלֵט.
עַל בְּלִי הִגִּיד לו. כְּמו "עַל עולַת הַתָּמִיד" (במדבר כח, י). הֶרְאָה יַעֲקב עַצְמו כְּאִלּוּ בִּלְתִּי מַרְגִּישׁ בְּאֵיבַת לָבָן, מִלְבַד שֶׁלּא הִגִּיד לו שֶׁחָפֵץ לָלֶכֶת, וְכָל זֶה עָשָׂה לא לְהֶעְדֵּר מוּסָר אֶלָּא כְּמֻכְרָח, וְזֶה
כִּי ברֵחַ הוּא. מִדְּאָגָה שֶׁיִּגְזְלֵהוּ לָבָן בְּעֶזְרַת אַנְשֵׁי עִירו, כְּמו שֶׁאָמַר בְּהִתְנַצְּלוּתו לְלָבָן אַחַר כֵּן (פסוק לא).
פסוק כא
וַיִּבְרַח. מִלַּת הַ"בְּרִיחָה" בְּכָל מָקום תּורֶה עַל סוּר הָאָדָם מֵאֵיזֶה מָקום וְאֵין רודֵף, וְזֶה מִדַּאֲגַת הֶזֵּק עָתִיד, אֲבָל סוּר הָאָדָם מִן הַמָּקום מִפְּנֵי הֶזֵּק הווֶה או מִפְּנֵי רודֵף יִקָּרֵא "נִיסָה".
פסוק כד
פֶּן תְּדַבֵּר עִם יַעֲקב. אֲפִלּוּ דִּבּוּר אָסוּר לְךָ.
מִטּוב עַד רָע. לא תְּפַתֶּנּוּ שֶׁיָּשׁוּב בְּתִתְּךָ לו תִּקְוָה לְהֵיטִיב עִמּו, וְלא תְּגַזֵּם אותו לְהָרַע עִמּו.
פסוק כט
וֵאלהֵי אֲבִיכֶם. לא בִּזְכוּתְכֶם.
פסוק ל
וְעַתָּה. מֵאַחַר שֶׁלּא הָיָה רָאוּי שֶׁתֵּלֵךְ בְּלִי רְשׁוּת וְשֶׁתִּגְנב אֶת לְבָבִי לָלֶכֶת.
הָלךְ הָלַכְתָּ כִּי נִכְסף נִכְסַפְתָּה לְבֵית אָבִיךָ. יִתְחַיֵּב שֶׁהָלַכְתָּ בְּאפֶן זֶה מֵרב תַּאֲוָתְךָ לָשׁוּב לְבֵית אָבִיךָ וִיהִי מָה.
לָמָּה גָּנַבְתָּ אֶת אֱלהָי. כִּי בָּזֶה אֵין הִתְנַצְּלוּת, שֶׁלּא הָיְתָה תַּאֲוָתְךָ לְבֵית אָבִיךָ סִבָּה שֶׁתִּגְנב אֶת אֱלהַי.
פסוק לא
פֶּן תִּגְזל אֶת בְּנותֶיךָ. כִּי בְּאָמְרְךָ שֶׁלּא נָתַתָּ אֶת בְּנותֶיךָ לְהַרְחִיקָם מֵעָלֶיךָ תִּגְזל אותָן "מֵעִמִּי", לְעַכֵּב גַּם הַבָּנִים וְהַמָּמון. כְּעִנְיַן אָמְרו אַחַר כָּךְ "הַבָּנות בְּנתַי וְהַבָּנִים בָּנַי וְהַצּאן צאנִי" (פסוק מג). וְכָל זֶה אוּלַי הָיִיתָ עושֶׂה בְּעֶזְרַת אַנְשֵׁי אַרְצְךָ בִּהְיותִי שָׁם, וְלא תַּשִּׂיג זֶה אַחֲרֵי שֶׁיָּצָאתִי מֵאַרְצְךָ.
פסוק לב
לא יִחְיֶה. כִּי חָשַׁב שֶׁגָּנַב אותָם אֶחָד מֵהָעֲבָדִים לְעָבְדָם וְלַחְזר לְסוּרו, וּבָזֶה הָיָה חַיָּב מִיתָה.
הַכֵּר לְךָ מָה עִמָּדִי. מִשֶּׁלְּךָ.
וְקַח לָךְ. כְּשֶׁתַּכִּירֵהוּ.
וְלא יָדַע יַעֲקב. שֶׁאִם הָיָה יודֵעַ לא הָיָה מֵעֵז פָּנָיו לְכַחֵשׁ, וְלא הָיָה אומֵר "לא יִחְיֶה".
פסוק לו
וַיִּחַר לְיַעֲקב וַיָּרֶב בְּלָבָן. אַחַר שֶׁלּא מָצָא דָּבָר, חָשַׁב יַעֲקב שֶׁלּא נִגְנְבוּ תְּרָפִים כְּלָל, אֶלָּא שֶׁהָיְתָה הַמְצָאַת לָבָן כְּדֵי לְחַפֵּשׂ כְּלֵי יַעֲקב שֶׁהָיָה חושֵׁד אותו שֶׁמָּא גָּנַב אֵיזֶה דָּבָר מִשֶּׁלּו.
מַה פִּשְׁעִי וּמַה חַטָּאתִי. מַה מָּצָאתָ בִּי עָוֶל לְשֶׁעָבַר שֶׁחֲשַׁדְתַּנִי עַתָּה לְגַזְלָן.
פסוק לח
רְחֵלֶיךָ וְעִזֶּיךָ לא שִׁכֵּלוּ. הִנֵּה הֵפֶךְ זֶה מָצָאתָ בִּי, שֶׁלּא בִּלְבַד עֲבַדְתִּיךָ בֶּאֱמוּנָה כְּמִשְׁפַּט הַצַּדִּיקִים, אֲבָל הֵיטַבְתִּי לְךָ יותֵר שֶׁהִשְׁתַּדַּלְתִּי בְּאפֶן שֶׁלּא שִׁכְּלוּ.
וְאֵילֵי צאנְךָ לא אָכָלְתִּי. אֲפִלּוּ כְּמִנְהַג שְׁאָר הָרועִים.
פסוק לט
לא הֵבֵאתִי אֵלֶיךָ אָנכִי אַחֲטֶּנָּה. טְרֵפָה שֶׁנִּטְרְפָה בְּחֶטְא שֶׁלִּי וְשִׁגְגָתִי, אֲבָל הֵבֵאתִי בִּלְבַד טְרֵפָה שֶׁנִּטְרְפָה בְּאנֶס, אַף עַל פִּי כֵן מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנָּה. שֶׁלּא כְּדִין.
פסוק מא
וַתַּחֲלֵף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי. וְזֶה הֵפֶךְ מַה שֶּׁאָמַרְתָּ, כִּי אָמְנָם אַתָּה הוּא שֶׁהֶחֱלַפְתָּ מַשְׂכֻּרְתִּי.
פסוק מג
וְהַצּאן צאנִי. וְאִם הֶחֱלַפְתִּי מַשְׂכֻּרְתְּךָ או שְׁלַחְתִּיךָ רֵיקָם לא הָיִיתִי נוטֵל דָּבָר מִשֶּׁלְּךָ שֶׁהַכּל שֶׁלִּי, וּבְמִרְמָה בָּא לְיָדְךָ לא בְּדִין.
וְלִבְנתַי. וְשֶׁל בְּנותַי הוּא לִנְדוּנְיָא.
מָה אֶעֱשֶׂה לָאֵלֶּה. אַף עַל פִּי שֶׁאוּכַל לִטּל הַכּל, מָה אֶעֱשֶׂה לָאֵלֶּה לְפַרְנְסָן אַחַר כָּךְ.
פסוק מד
וְעַתָּה. מֵאַחַר שֶׁאֵינִי חָפֵץ לְהַזִּיקְךָ, לְכָה נִכְרְתָה בְרִית, שֶׁגַּם אַתָּה לא תַּזִּיקֵנִי.
פסוק מה
וַיְרִימֶהָ מַצֵּבָה. לְהורות שֶׁיִּהְיֶה הַדָּבָר יַצִּיב וְקַיָּם.
פסוק מז
וְיַעֲקב קָרָא לו גַּלְעֵד. שֶׁלּא שִׁנָּה אֶת לְשׁונו.
פסוק מח
וַיּאמֶר לָבָן הַגַּל הַזֶּה עֵד. נִכְנַע לְקָרְאו בִּלְשׁונו שֶׁל יַעֲקב וְאָמַר שֶׁיִּהְיֶה "עֵד" עַל מַה שֶּׁיֵּאָמֵר עַתָּה.
פסוק מט
וְהַמִּצְפָּה. וְכֵן יָעִיד שֵׁם "הַמִּצְפָּה", שֶׁהוּא מָקום סָמוּךְ לָנוּ, יִהְיֶה לְעֵד מַזְכִּיר מַה שֶּׁנֶּאֱמַר.
אֲשֶׁר אָמַר. וְזֶה שֶׁאָמַר שֶׁהַמִּצְפָּה גַּם כֵּן תָּעִיד עַל דְּבָרָיו, הוּא מִפְּנֵי שֶׁאָמַר אָז לָבָן לְיַעֲקב
יִצֶף ה' בֵּינִי וּבֵינֶךָ. וְהָיָה לְדַיָּן וְשׁופֵט.
פסוק נ
רְאֵה אֱלהִים עֵד. רְאֵה שֶׁאִם תִּבְגּד בִּי תִּמְעל בּו, וְהוּא יִפָּרַע מִמְּךָ, כְּעִנְיַן "וּמָעֲלָה מַעַל בַּה' וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתו" (ויקרא ה, כא), כְּאָמְרָם זִכְרונָם לִבְרָכָה שֶׁהוּא מְכַחֵשׁ בַּשְּׁלִישִׁי שֶׁבֵּינֵיהֶם (ספרא שם).
פסוק נג
אֱלהֵי אֲבִיהֶם. אָמַר לָבָן אֵין לְךָ לְמָאֵן מַה שֶּׁיִּחַדְתִּי לְדַיָּן אֱלהֵי נָחור עִם אֱלהֵי אַבְרָהָם, כִּי אָמְנָם אֱלהֵי נָחור הָיָה אֱלהָיו שֶׁל תֶּרַח, שֶׁהָיָה "אֲבִיהֶם" שֶׁל אַבְרָהָם וְשֶׁל נָחור.
וַיִּשָּׁבַע יַעֲקב בְּפַחַד אָבִיו יִצְחָק, שֶׁיִּצְחָק אֵינו בֶּן תֶּרַח וְנִשְׁבַּע שֶׁאֱלהָיו שֶׁל יִצְחָק לְבַדּו יִשְׁפּט אִם יִבְגּד.
פסוק נד
וַיִּקְרָא לְאֶחָיו. שֶׁל לָבָן, אֲבָל לא הֻצְרַךְ לִקְרא אֶת לָבָן, כִּי הוּא הָיָה אָז כְּאָב לִבְנֵי יַעֲקב.