וַיְהִי מִקֵּץ. וּפַרְעה חלֵם. בִּהְיותו חולֵם הַבְלֵי רַעֲיונָיו חָלַם גַּם כֵּן שֶׁהָיָה עומֵד עַל שְׂפַת הַיְאור, כְּמַאֲמָרָם זִכְרונָם לִבְרָכָה: כְּשֵׁם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַבָּר בְּלא תֶּבֶן, כָּךְ אִי אֶפְשָׁר לַחֲלום בְּלא דְּבָרִים בְּטֵלִים (ברכות נה, א).
פסוק ג
וַתַּעֲמדְנָה אֵצֶל הַפָּרות. קדֶם שֶׁתּאכַלְנָה אותָנָה, לְהורות שֶׁיִּהְיוּ הָרָעָב וְהַשּׂבַע יַחְדָּו בְּאֵיזֶה זְמַן, כְּעִנְיַן "וַיְהִי רָעָב בְּכָל הָאֲרָצות, וּבְכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם הָיָה לָחֶם" (להלן פסוק נד).
פסוק ז
וְהִנֵּה חֲלום. הִרְגִּישׁ שֶׁהַכּל הָיָה חֲלום אֶחָד בְּעַצְמו, שֶׁהָיָה נִרְאֶה לו בַּחֲלומו הַשֵּׁנִי, שֶׁהָיָה בְּאותו הַמַּעֲמָד בְּעַצְמו שֶׁל חֲלומו הָרִאשׁון, וְכָךְ פֵּרֵשׁ הוּא אַחַר כָּךְ, בְּאָמְרו "וָאֵרֶה בַּחֲלמִי" (להלן פסוק כב).
פסוק ח
וְאֵין פּותֵר אותָם. מִפְּנֵי שֶׁחָשְׁבוּ שֶׁהֵם שְׁנַיִם טָעוּ בַּפִּתְרון. כִּי בַּחֵלֶק הָרִאשׁון מִמֶּנּוּ הָיְתָה הַסִּבָּה הַפּועֶלֶת וְהַחָמְרִית בִּלְבַד, שֶׁהֵן הַפָּרות חורְשׁות וְהַיְאור הַמַּשְׁקֶה, וּבַחֵלֶק הַשֵּׁנִי הָיְתָה הַסִּבָּה הַצּוּרִיִּית וְהַתַּכְלִיתִית בִּלְבָד וְהֵם הַשִּׁבֳּלִים.
פסוק ט
אֶת חֲטָאַי אֲנִי מַזְכִּיר. לא כְּמִתְרַעֵם עַל שֶׁנָּתַתָּ אותִי בְּבֵית הַסּהַר כִּי בְּחֶטְאִי הָיָה.
פסוק יד
וַיְרִיצֻהוּ מִן הַבּור. כְּדֶרֶךְ כָּל תְּשׁוּעַת ה' שֶׁנַּעֲשֵׂית כְּמו רֶגַע, כְּאָמְרו "כִּי קְרובָה יְשׁוּעָתִי לָבוא" (ישעיהו נו, א), וּכְאָמְרו "לוּ עַמִּי שׁמֵעַ לִי.. כִּמְעַט אויְבֵיהֶם אַכְנִיעַ" (תהלים פא, יד טו), וְכָךְ הָיָה עִנְיַן מִצְרַיִם, כְּאָמְרו "כִּי גרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם" (שמות יב, לט), כְּאָמְרָם זִכְרונָם לִבְרָכָה 'שֶׁלּא הִסְפִּיק בְּצֵקָן שֶׁל אֲבותֵינוּ לְהַחְמִיץ עַד שֶׁנִּגְלָה עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדושׁ בָּרוּךְ הוּא וּגְאָלָם' (הגדה של פסח). וְכֵן אָמַר לַעֲשׂות לְעָתִיד, כְּאָמְרו "וּפִתְאם יָבוא אֶל הֵיכָלו הָאָדון אֲשֶׁר אַתֶּם מְבַקְשִׁים" (מלאכי ג, א).
וַיְחַלֵּף שִׂמְלתָיו, "כִּי אֵין לָבוא אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ שָׂק" (אסתר ד, ב).
פסוק טו
תִּשְׁמַע חֲלום לִפְתּר אתו. שֶׁתָּבִין עִנְיַן הַחֲלום לִפְתּר אותו כְּפִי חָכְמַת הַפִּתְרון, וְלא תִּפְתּר בְּמִקְרֶה.
פסוק טז
בִּלְעָדָי. אַף עַל פִּי שֶׁאָמַרְתָּ "וּפתֵר אֵין אתו" (פסוק טו), כְּאִלּוּ אֲנִי יָחִיד בְּזאת הַחָכְמָה, אֲנִי חושֵׁב שֶׁיֵּשׁ בְּלִי סָפֵק פּותֵר בִּלְעָדַי.
אֱלהִים יַעֲנֶה. יַעֲשֶׂה שֶׁאֶעֱנֶה בְּפִתְרונִי אֶת שְׁלום פַּרְעה. דָּבָר שֶׁיִּהְיֶה שְׁלום פַּרְעה, שֶׁהַחֲלומות הולְכִים אַחַר הַפֶּה (ברכות נה, ב).
פסוק יט
לא רָאִיתִי כָהֵנָּה. לא קָרָה זֶה, עַל דֶּרֶךְ "רַעְיונָךְ עַל מִשְׁכְּבָךְ סְלִקוּ" (דניאל ב, כט).
פסוק כא
וְלא נודַע כִּי בָאוּ אֶל קִרְבֶּנָה. עַל דֶּרֶךְ "וַאֲכַלְתֶּם וְלא תִשְׂבָּעוּ" (ויקרא כו, כו), כְּאָמְרָם זִכְרונָם לִבְרָכָה: אֵינו דּומֶה מִי שֶׁיֵּשׁ לו פַּת בְּסַלּו לְמִי שֶׁאֵין לו פַּת בְּסַלּו (יומא עד, ב).
פסוק כד
וְאֵין מַגִּיד לִי. שֶׁרָאָה שֶׁכֻּלָּם חָשְׁבוּ שֶׁהֵם שְׁנֵי חֲלומות, וּפָתְרוּ אותָם עַל שְׁנֵי דְּבָרִים, וְהוּא הִכִּיר שֶׁשְּׁנֵיהֶם הָיוּ חֲלום אֶחָד, כְּאָמְרו "וָאֵרֶא בַּחֲלמִי" (פסוק כב).
פסוק כה
חֲלום פַּרְעה אֶחָד הוּא. וּלְפִיכָךְ טָעוּ הַפּותְרִים. אֶת אֲשֶׁר הָאֱלהִים עשֶׂה הִגִּיד לְפַרְעה. לְפִיכָךְ לא יָדְעוּ זֶה הַחַרְטֻמִּים, כִּי לא נודַע בְּלַהֲטֵיהֶם, אֲבָל הִגִּיד לְפַרְעה בִּלְבָד.
פסוק כח
הוּא הַדָּבָר. עִנְיַן הָרָעָב "הוּא הַדָּבָר" שֶׁאָמַרְתִּי שֶׁ"הִגִּיד לְפַרְעה" כְּדֵי שֶׁלּא תִּכָּרֵת הָאָרֶץ בָּרָעָב.
הֶרְאָה אֶת פַּרְעה. שְׁנֵי הַשּׂבַע, לְהודִיעו בַּמֶּה יּושִׁיעַ אֶת עַמּו מִן הָרָעָב.
פסוק לג
וְעַתָּה יֵרֶה פַרְעה. מֵאַחַר שֶׁהָאֵל יִתְבָּרַךְ הִגִּיד הָרָעָב הֶעָתִיד, לְמַעַן תָּתוּר לְהושִׁיעַ אֶת עַמְּךָ, וְהֶרְאֲךָ הַשּׂבַע לְהודִיעֲךָ בַּמֶּה תּושִׁיעַ, רָאוּי לְךָ לְמַעַן לא תֶּחֱטָא לו שֶׁתִּרְאֶה אִישׁ נָבון וְחָכָם. עִיּוּנִי וּמַעֲשִׂי בְּהַנְהָגַת הַמְּדִינות שֶׁיָּשִׂים הוּא לֵב לָזֶה, "וּמַלְכָּא לָא לֶהֱוֵא נָזִק" (דניאל ו, ג).
פסוק לד
יַעֲשֶׂה פַרְעה וְיַפְקֵד. וְתַעֲשֶׂה שֶׁזֶּה הַנָּבון שֶׁתִּבְחַר יַפְקֵד פְּקִידִים בְּכָל עִיר וָעִיר, לְמַעַן יַכִּירוּהוּ לְשַׂר עֲלֵיהֶם, וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדו בְּכַוָּנָה אַחַת, וְלא יִהְיוּ חִלּוּקֵי דֵּעות, כְּעִנְיַן "וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקום" (דברים יז, ח).
פסוק מא
רְאֵה נָתַתִּי אתְךָ עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם. רְאֵה וְהִתְבּונֵן הֵיטֵב לְהַנְהִיג בְּתַכְלִית הַטּוב כִּי דָּבָר גָּדול נָתַתִּי בְּיָדְךָ.
פסוק מג
וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו אַבְרֵךְ. כְּמו הַבְרֵךְ ! כְּלומַר כָּל אִישׁ יִכְרַע עַל בִּרְכָּיו, כְּמו שֶׁצּועֲקִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ לומַר לָעָם כִּי 'לו תִכְרַע כָּל בֶּרֶךְ'.
וְנָתון אתו עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם. שֶׁקִּבְּלוּ כֻּלָּם על מַלְכוּתו כַּמִּנְהָג לְכָל מֶלֶךְ חָדָשׁ.
פסוק מה
וַיֵּצֵא יוסֵף עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם. יָצָא מִלִּפְנֵי פַּרְעה בְּאפֶן מורֶה שֶׁהָיָה שַׁלִּיט עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם.
פסוק מו
וַיַּעֲבר בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם. לִפְקד הֶעָרִים וּלְסַדֵּר עִנְיְנֵיהֶם, כְּעִנְיַן שְׁמוּאֵל "וְסָבַב בֵּית אֵל.. וְהַמִּצְפָּה" (שמואל א ז, טז).
פסוק מז
לִקְמָצִים. בְּכָל שִׁבּלֶת עָשְׂתָה קְמָצִים.
פסוק מט
עַד.. אֵין מִסְפָּר. לא הָיָה עוד מִסְפָּר נִקְרָא בְּשֵׁם, בְּאפֶן שֶׁיְּצֻיַּר בַּנֶּפֶשׁ.
פסוק נא
כִּי נַשַּׁנִי אֱלהִים. כָּעִנְיָן לְעָתִיד כְּאָמְרו "כִּי נִשְׁכְּחוּ הַצָּרות הָרִאשׁנות" (ישעיהו סה, טז).
פסוק נו
וַיִּפְתַּח יוסֵף אֶת כָּל אֲשֶׁר בָּהֶם. לְהַרְאותָם שֶׁהָיָה בְּיָדו כְּדֵי לְפַרְנְסָם.
וַיֶּחֱזַק הָרָעָב. גַּם בִּשְׁאָר מְזונות מִלְבַד הַלֶּחֶם.