בראשית פרק מג

מאי 16, 2011 · מאת ספורנו · בראשית
פסוק ב
שֻׁבוּ שִׁבְרוּ לָנוּ. כִּי חָשַׁב שֶׁהָיוּ מְבַקְּשִׁים לְהולִיךְ עִמָּם אֶת בִּנְיָמִין כְּדֵי לְאַבְּדו כְּיוסֵף, כְּמו שֶׁאָמַר לָהֶם "אתִי שִׁכַּלְתֶּם" (לעיל מב, לו), לא שֶׁהָיָה הַדָּבָר כַּאֲשֶׁר סִפְּרוּ.

פסוק ח
וְנִחְיֶה. בְּמָזון.

וְלא נָמוּת. עַל יְדֵי הָאִישׁ אֲדונֵי הָאָרֶץ שֶׁאָמַר לָנוּ "וְיֵאָמְנוּ דִּבְרֵיכֶם וְלא תָמוּתוּ" (לעיל מב, כ).

פסוק י
כִּי לוּלֵא הִתְמַהְמָהְנוּ. וְהַטַּעַם שֶׁקִּבַּלְתִּי עָלַי חֵטְא עולָם אִם "לא הֲבִיאותִיו" הוּא מִפְּנֵי שֶׁדָּבָר בָּרוּר אֶצְלִי שֶׁ"לּוּלֵא הִתְמַהְמַהְנוּ" מֵאָז שֶׁסִּפַּרְנוּ אֵלֶיךָ דִּבְרֵי הָאִישׁ או מֵאָז שֶׁכָּלָה הַשֶּׁבֶר.

כִּי עַתָּה שַׁבְנוּ זֶה פַעֲמָיִם. שֶׁלּא הָיָה הָאִישׁ מְעַכְּבֵנוּ כְּלָל, בִּהְיותו יְרֵא אֱלהִים וְלא יוסִיף עוד לְהָרַע עִמָּנוּ כַּאֲשֶׁר יֵדַע הָאֱמֶת.

פסוק יא
אִם כֵּן. "אִם" הַדָּבָר "כֵּן", כְּמו שֶׁאֲמַרְתֶּם שֶׁהִתְגָּרָה הָאִישׁ בָּכֶם וְהוּא יְרֵא אֱלהִים.

אֵפוא. מִן הַהֶכְרֵחַ רָאוּי שֶׁ'זּאת תַּעֲשׂוּ'.

קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ מְעַט צֳרִי. כִּי אָמְנָם הַמִּנְחָה שֶׁתּוּבַל לְאִישׁ נִבְהָל לְהון, יִצְטָרֵךְ שֶׁתִּהְיֶה רַבַּת הַכַּמּוּת לְהַשְׂבִּיעַ עֵין הַכִּילַי, וּמִזֶּה הַמִּין הָיְתָה מִנְחַת יַעֲקב לְעֵשָׂו. אֲבָל כַּאֲשֶׁר יובִילוּהָ לְנָדִיב, אֲשֶׁר כֶּסֶף לא יַחְשׁב, רָאוּי שֶׁתִּהְיֶה מְעַט, אֲבָל תִּהְיֶה דָּבָר נִבְחָר מִדְּבָרִים הַנִּמְצָאִים עַל הַמְּעַט וְהֵם בְּהֵיכְלֵי מֶלֶךְ, וּמִזֶּה הַמִּין הָיְתָה הַמִּנְחָה הַזּאת לְיוסֵף.

וְהורִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה. קדֶם שֶׁתֵּלְכוּ לִרְאות פָּנָיו, לְמַעַן תִּרְאוּ אֵיךְ יְקַבֵּל הַמִּנְחָה בְּרָצון, וּבָזֶה תֵּדְעוּ אֵיךְ יְקַבֵּל אֶתְכֶם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפות, כְּאָמְרו "לוּ חָפֵץ ה' לַהֲמִיתֵנוּ, לא לָקַח מִיָּדֵנוּ עלָה וּמִנְחָה" (שופטים יג, כג). וְאַחַר כָּך,ְ

פסוק יג
וְקוּמוּ שׁוּבוּ אֶל הָאִישׁ. כִּי עַל כָּל פָּנִים תְּכַפְּרוּ פָּנָיו בְּצַד מָה "בַּמִּנְחָה הַהלֶכֶת לְפָנָי" (על פי לעיל לב, כא), כְּאָמְרו "אֶבֶן חֵן הַשּׁחַד בְּעֵינֵי בְעָלָיו אֶל כָּל אֲשֶׁר יִפְנֶה יַשְׂכִּיל" (משלי יז, ח).

פסוק טו
וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי יוסֵף. קדֶם הֲבָאַת הַמִּנְחָה, וְלָכֵן יָרְאוּ כַּאֲשֶׁר "הוּבְאוּ בֵּית יוסֵף" (פסוק יח).

פסוק טז
וַיּאמֶר לַאֲשֶׁר עַל בֵּיתו. לא רָצָה לְדַבֵּר לְאֶחָיו עַד צֵאת מֵאִתּו כָּל הַנִּצָּבִים עָלָיו, כְּדֵי לְהַאֲרִיךְ הַסִּפּוּר עִמָּהֶם.

הָבֵא אֶת הָאֲנָשִׁים הַבָּיְתָה. אֶל בֵּית הַדִּירָה, כִּי הָיָה אָז בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ, או בְּמָקום אֲשֶׁר יִשְׁפּט שָׁם.

כִּי אִתִּי יאכְלוּ. לִרְאות עִנְיָנָם עִם בִּנְיָמִין וּלְנַסּות אִם יְקַנְּאוּ בּו כְּשֶׁיַּרְבֶּה "מַשְׂאַת בִּנְיָמִן מִמַּשְׂאת כֻּלָּם" (פסוק לד).

פסוק כא
כַּסְפֵּנוּ בְּמִשְׁקָלו. בְּאותָם הַמַּטְבְּעות עַצְמָן, לְפִיכָךְ חָשַׁבְנוּ שֶׁלּא הָיָה מִשְׁגֶּה מִמָּעות שֶׁל אֲחֵרִים.

פסוק כז
הֲשָׁלום. הֲיֵשׁ "שָׁלום" לָכֶם בִּבְרִיאוּת הַגּוּף, כִּי אָמְנָם הַבְּרִיאוּת יִהְיֶה בְּשָׁלום הַהֲפָכִים, וְזֶה כְּשֶׁלּא יִתְקומֵם אֶחָד מֵהַהֲפָכִים עַל הֶפְכּו.

אֲבִיכֶם הַזָּקֵן אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם כוּ'. כִּי אָמְנָם 'שְׁלום' הַזָּקֵן יִקְרֶה עַל הַמְּעַט, כְּאָמְרָם זִכְרונָם לִבְרָכָה: שִׂפְתֵיהֶם שֶׁל זְקֵנִים מִתְרַפְּטות.. וְאָזְנֵיהֶם מִתְכַּבְּדות א (שבת קנב, א).

פסוק כח
שָׁלום לְעַבְדְּךָ לְאָבִינוּ עודֶנּוּ חָי. גַּם לְעַבְדְּךָ לְאָבִינוּ יֵשׁ שָׁלום, וְלא שְׁלום הַמֵּתִים כִּי אָמְנָם "עודֶנּוּ חָי".

וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ. עַל שְׁאֵלַת הַשָּׁלום.

פסוק כט
אֱלהִים יָחְנְךָ בְּנִי. מֵאַחַר שֶׁאַתָּה יָחִיד לְאִמְּךָ, כְּאָמְרָם "וַיִּוָּתֵר הוּא לְבַדּו לְאִמּו" (להלן מד, כ), אֱלהִים יִתֵּן לְךָ חֵן שֶׁיְּקָרְבוּךָ אַחֶיךָ וְזוּלָתָם.

פסוק ל
וַיֵּבְךְּ שָׁמָה. שֶׁחָשַׁב בְּצָרַת אָבִיו וְאָחִיו.

פסוק לב
וַיָּשִׂימוּ לו לְבַדּו. שֶׁלּא יַרְגִּישׁוּ אֶחָיו שֶׁהוּא עִבְרִי.

כִּי לא יוּכְלוּן הַמִּצְרִים. לְפִיכָךְ לא אָכַל הוּא עִם אֶחָיו, וְלא הוּא וְלא אֶחָיו עִם הַמִּצְרִים.

פסוק לד
וַתֵּרֶב מַשְׂאַת בִּנְיָמִין. לִרְאות אִם יְקַנְּאוּ בּו.

חָמֵשׁ יָדות. שֶׁעִם כָּל חֵלֶק שֶׁהָיָה שׁולֵחַ לְכָל שְׁנַיִם מֵהֶם, כַּמִּנְהָג, הָיָה שׁולֵחַ חֵלֶק לְבִנְיָמִין, לְהַרְאות חֲשִׁיבוּתו עַל כֻּלָּם.

וַיִּשְׁכְּרוּ עִמּו. בְּמִינֵי יֵין מַלְכוּת רַב שֶׁנָּתַן לִפְנֵיהֶם שֶׁלּא הָיוּ מֻרְגָּלִים בָּהֶם, וְלא הִשְׁגִּיחוּ שֶׁלּא לִשְׁתּות כָּל צָרְכָּם מִן הָרִאשׁון, כַּאֲשֶׁר רָאוּי לַעֲשׂות לְכָל סועֵד עִם הַמְּלָכִים, כְּאָמְרו "כִּי תֵשֵׁב לִלְחום אֶת מושֵׁל, בִּין תָּבִין אֶת אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ" (משלי כג, א).