בְּאַחֲרִית הַיָּמִים. לְקֵץ הַיָּמִין, בְּבוא גּואֵל, שֶׁיִּהְיֶה אַחֲרִית יְמֵי הָאֻמּות אויְבֵי ה' וּמַלְכוּתָם, שֶׁתִּתְמַלֵּא סְאָתָם עַד סוף מְלואָהּ, כְּאָמְרו "כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל הַגּויִם.. וְאתְךָ לא אֶעֱשֶׂה כָלָה" (ירמיהו מו, כח). וְכָזֶה דִּבֵּר בִּלְעָם בְּאָמְרו "בְּאַחֲרִית הַיָּמִים" (במדבר כד, יד), כְּמו שֶׁהֵעִיד בְּאָמְרו "וְקַרְקַר כָּל בְּנֵי שֵׁת" (שם פסוק יז), וְכֵן הַנְּבִיאִים בְּאָמְרָם "וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים יִהְיֶה הַר בֵּית ה' נָכון בְּראשׁ הֶהָרִים" (מיכה ד, א), וְזֶה הִגִּיד יַעֲקב בָּזֶה בְּאָמְרו "כִּי יָבא שִׁילה וְלו יִקְּהַת עַמִּים אסְרִי לַגֶּפֶן עִירה" וְכוּ' (להלן פסוקים י יא).
פסוק ב
וְשִׁמְעוּ אֶל יִשְׂרָאֵל אֲבִיכֶם. קַבְּלוּ אֶת הַדֶּרֶךְ שֶׁהורָה לָכֶם כָּל יָמָיו, אֲשֶׁר בָּהּ תִּהְיוּ בְּנֵי "יִשְׂרָאֵל" וְהוּא אֲבִיכֶם, כִּי תִּשְׂתָּרְרוּ עִם אֱלהִים וַאֲנָשִׁים, וְלא יאבַד מִכֶּם הַטּוב הֶעָתִיד לָבוא. (ג ד)
יֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז. פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּותַר. אַתָּה, "פַּחַז כַּמַּיִם", אַל תּותַר עַל אַחֶיךָ בְּעִנְיַן "יֶתֶר שְׂאֵת", שֶׁהִיא מַעֲלַת "שְׂאֵת" וְקַבָּלַת חֵלֶק "יֶתֶר" בַּכְּהֻנָּה וּבַבְּכורָה, אַף עַל פִּי שֶׁאַתָּה "רֵאשִׁית אונִי" וְהָיָה רָאוּי לְךָ מִשְׁפַּט הַבְּכורָה, כְּאָמְרו "כִּי הוּא רֵאשִׁית אנו" וְכוּ' (דברים כא, יז).
וְיֶתֶר עָז. גַּם כֵּן לא תּותַר בְּמַעֲלַת הָ"עָז", שֶׁהוּא הַמֶּלֶךְ, שֶׁהוּא יותֵר עַז וְתַקִּיף מִכָּל אַחֵר זוּלָתו בְּמַלְכוּתו, כְּאָמְרָם זִכְרונָם לִבְרָכָה: אֵין "עז" אֶלָּא מַלְכוּת (בראשית רבה צט, ו), וְזֶה גַּם כֵּן יֵאות לַבְּכור, כְּאָמְרו "וְאֶת הַמַּמְלָכָה נָתַן לִיהורָם, כִּי הוּא הַבְּכור" (דברי הימים ב כא, ג).
פסוק ד
אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי עָלָה. "אָז חִלַּלְתָּ" כְּבוד אָבִיךָ, או כְּבוד שְׁכִינָה, שֶׁכְּבָר "עָלָה" "עַל יְצוּעִי", וּכְנֶגֶד זֶה יְחֻלַּל כְּבודְךָ, וְלא יִהְיֶה בְּמַדְרֵגָתו הָרִאשׁונָה.
פסוק ה
אַחִים. וְהָיָה הַכָּבוד הָרָאוּי לִרְאוּבֵן רָאוּי לָהֶם בְּנָפְלו מִמֶּנּוּ, אָמְנָם כְּלֵי חָמָס מְכֵרתֵיהֶם. וְזֶה לא יֵאות לְמֶלֶךְ אֲשֶׁר "בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ" (משלי כט, ד), לָכֵן לא יֵאות מַלְכוּת לְשׁוּם אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם.
פסוק ז
אָרוּר אַפָּם. יֶחְסַר אַפָּם בְּשִׁפְלוּתָם וְקשִׁי מְזונותֵיהֶם עַל יְדֵי חִלּוּק וּתְפוּצָה. אָמְנָם הַכְּהֻנָּה נִשְׁאֲרָה לַבְּכורות כְּמֵאָז, עַד שֶׁזָּכוּ בָּהּ בְּנֵי לֵוִי, כְּאָמְרו "בָּעֵת הַהִוא הִבְדִּיל ה' אֶת שֵׁבֶט הַלֵּוִי" (דברים י, ח).
פסוק ח
יְהוּדָה אַתָּה. " אַתָּה" הוּא הָרָאוּי לְמַלְכוּת, בִּנְפול מִמֶּנּוּ הַקּודְמִים לְךָ, כִּי לא נִמְצָא בְּךָ פְּגָם שֶׁיַּמְאִיסְךָ מִמְּלךְ (על פי שמואל א טז, א).
יודוּךָ אַחֶיךָ. יְקַבְּלוּךָ לְמֶלֶךְ, כִּי יודוּךָ לְרָאוּי לִמְלךְ.
יָדְךָ בְּערֶף איְבֶיךָ. שֶׁיָּנוּסוּ מִפָּנֶיךָ, כְּעִנְיַן "וְנָתַתִּי אֶת כָּל איְבֶיךָ אֵלֶיךָ ערֶף" (שמות כג, כז).
יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אָבִיךָ. תִּמְלךְ עַל כָּל בְּנֵי אָבִיךָ, אֲבָל לא עַל הָאֻמּות "עַד כִּי יָבא שִׁילה", כִּי אָז לא עַל בְּנֵי אָבִיךָ בִּלְבָד אֲבָל גַּם עַל הָאֻמּות, כְּאָמְרו "וְלו יִקְּהַת עַמִּים".
פסוק ט
גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה. הִנֵּה יְהוּדָה אַף עַל פִּי שֶׁהוּא אֵינו אַרְיֵה, שֶׁאֵין לו מַלְכוּת, הוּא אָמְנָם "גּוּר אַרְיֵה", גּובֵר בְּאֶחָיו, וְעָתִיד לִמְלךְ, וְאַף עַל פִּי כֵן מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ. אַתָּה, יוסֵף "בְּנִי", "עָלִיתָ" מִטָּרְפּו, שֶׁלּא טָרַף אותְךָ בְּאַפּו לַהֲמִיתְךָ, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה שׂונַאֲךָ, וְזֶה כִּי כָּרַע רָבַץ כְּאַרְיֵה, הָיָה אָז כְּמו הָאַרְיֵה הַכּורֵעַ וְרובֵץ בִּלְתִּי מַזִּיק, כֵּן הוּא אָז לא צִוָּה לַהֲמִיתְךָ.
וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ. כֵּן יִהְיֶה בְּמַלְכוּתו לְעָתִיד שֶׁיִּרְבַּץ כְּלָבִיא, וְלא יִהְיֶה מִי שֶׁיּוּכַל לְהַטִּיל עָלָיו אֵימָה כְּדֵי שֶׁיְּקִימֶנּוּ מִמְּקומו מֵחֲמַת יִרְאָה.
פסוק י
לא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה. כְּשֶׁתִּהְיֶה לו הַמַּלְכוּת, כְּמו שֶׁאָמַר "וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ", לא יָסוּר שֵׁבֶט הַמַּלְכוּת מִמֶּנּוּ אֶל אֶחָד מִשִּׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, כְּאָמְרו "וְחַסְדִּי לא יָסוּר מִמֶּנּוּ, כַּאֲשֶׁר הֲסִרתִי מֵעִם שָׁאוּל, אֲשֶׁר הֲסִרתִי מִלְּפָנֶיךָ" (שמואל ב ז, טו). אֲבָל כְּשֶׁנָּפְלָה הַמַּלְכוּת בְּיַד הָאֻמּות, לא הָיָה זֶה מִין 'הֲסָרָה' שֶׁיָּסוּר הַדָּבָר מִמָּקום לְמָקום, אֲבָל נִפְסַד לְגַמְרֵי, כִּי לא סָר שֵׁבֶט יִשְׂרָאֵל וּמַלְכוּתו מִזֶּה אֶל זֶה, אֲבָל אָבַד לְגַמְרֵי, וְלא תִּפּל הֲסָרָה עַל הַבִּלְתִּי נִמְצָא כְּלָל.
וּמְחקֵק מִבֵּין רַגְלָיו. שֶׁיִּהְיֶה מִזַּרְעו שׁופֵט יושֵׁב עַל כִּסֵּא, וּ"בֵין רַגְלָיו" יִהְיוּ סופְרֵי הַדַּיָּנִים, כְּמִנְהָגָם.
עַד כִּי יָבא שִׁילה. הִנֵּה תֵּבַת "שִׁילה" מֻרְכֶּבֶת מִשּׁרֶשׁ "שׁול" וּמורֶה 'שׁוּלַיִם', וּמִשּׁרֶשׁ "שלה" הַמּורֶה 'שָׁלום', כְּלומַר, 'שְׁלום הַסּוף'. אָמַר, שֶׁזֶּה שֶׁאָמַר שֶׁיִּהְיֶה לִיהוּדָה שֵׁבֶט וּמְחוקֵק בֵּין אֶחָיו בִּלְבַד בְעוד שִׁבְטָם קַיָּם יִתְאַמֵּת "עַד כִּי יָבא שִׁילה".
וְלו יִקְּהַת עַמִּים, אֲבָל כְּשֶׁיִּגָּלֶה הַמָּשִׁיחַ, שֶׁיִּהְיֶה 'שְׁלום הַסּוף', "לו" תִּהְיֶה גַּם "יִקְּהַת עַמִּים", חֻלְשַׁת הָעַמִּים, כְּמו "אִם קֵהַה הַבַּרְזֶל" (קהלת י, י), כְּלומַר, מותַר חֲלוּשִׁים שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ אַחַר אָבְדַן מַלְכוּתָם יִשָּׁמְעוּ לְ"שִׁילה" שֶׁהִזְכִּיר, כְּאָמְרו "וְקַרְקַר כָּל בְּנֵי שֵׁת" (במדבר כד, יז).
פסוק יא
אסְרִי לַגֶּפֶן עִירה. וּמֵאותות אותו הַמָּשִׁיחַ הוּא: אֶחָד שֶׁיִּגָּלֶה עַל עַיִר בֶּן אֲתונות, כְּמַאֲמַר הַנָּבִיא. וְזֶה שֶׁלּא יָבוא עַל סוּס מוּכָן לְיום מִלְחָמָה (על פי משלי כא, לא), כִּי אָמְנָם מִלְחֶמֶת הָאֻמּות וְאָבְדַן מַלְכוּתָם כְּבָר תִּהְיֶה נִשְׁלֶמֶת עַל יְדֵי הָאֵל יִתְבָּרַךְ, וְהוּא יִהְיֶה לְמֶלֶךְ בְּשָׁלום.
שֵׁנִית שֶׁיֶּאֱסר אותו הָעַיִר אֶל הַגֶּפֶן, וְזֶה שֶׁיַּשְׁכֵּן מַלְכוּת שְׁלומו בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְשְׁלוּ לְגֶפֶן, כְּאָמְרָם זִכְרונָם לִבְרָכָה: "אֻמָּה זו לְגֶפֶן נִמְשְׁלָה" (חולין צב, א). וְכֵן הֵעִיד הַנָּבִיא בְּאָמְרו "כִּי כֶרֶם ה' צְבָאות בֵּית יִשְׂרָאֵל" (ישעיהו ה, ז).
וְלַשּׂרֵקָה בְּנִי אֲתנו. שְׁלִישִׁית מֵאותותָיו הִיא, שֶׁיִּקְשׁר חֲמורו הַנִּזְכַּר וְיִהְיֶה מִשְׁכָּנו בְּשׂורֵק, שֶׁהוּא מִבְחַר הַגֶּפֶן (ירמיהו ב, כא), וְזֶה שֶׁיָּאֵר פָּנָיו אֶל צַדִּיקִים שֶׁבַּדּור וְלא לְכָל הַגֶּפֶן.
כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבֻשׁו. רְבִיעִית מֵאותותָיו תִּהְיֶה שֶׁיּוּכַל לְכַבֵּס לְבוּשׁו בְּדָם, כִּי יִמְצָא הֶרֶג רַב שֶׁנַּעֲשָׂה קדֶם בּואו, כְּעִנְיַן "מַדּוּעַ אָדם לִלְבוּשֶׁךָ" (ישעיהו סג, ב), וּכְאָמְרו "יָדִין בַּגּויִם מָלֵא גְוִיּות" (תהלים קי, ו).
פסוק יב
חַכְלִילִי עֵינַיִם מִיָּיִן. חֲמִשִּׁית מֵאותותָיו תִּהְיֶה שֶׁיִּגְדַּל שׂבַע שֶׁלּא כְּמִנְהָגו שֶׁל עולָם, כְּאָמְרו "יְהִי פִסַּת בַּר בָּאָרֶץ בְּראשׁ הָרִים, יִרְעַשׁ כַּלְּבָנון פִּרְיו" (שם עב, טז), וּכְאָמְרָם 'עֲתִידָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁתּוצִיא גְּלוּסְקָאות וּכְלֵי מִילַת' (שבת ל, ב).
פסוק יג
זְבוּלֻן לְחוף יַמִּים יִשְׁכּן. בְּאַרְצו, כִּי יִירַשׁ מְקום חוף יַמִּים. וְהִקְדִּים זְבוּלוּן הָעוסֵק בִּפְרַקְמַטְיָא לְיִשָּׂשׂכָר הָעוסֵק בַּתּורָה. וְכֵן משֶׁה רַבֵּנוּ בְּבִרְכָתו, בְּאָמְרו "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשׂכָר בְּאהָלֶיךָ" (דברים לג, יח). כִּי אָמְנָם אִי אֶפְשָׁר לַעֲסק בַּתּורָה מִבְּלִי שֶׁיַּשִּׂיג הָאָדָם קדֶם דֵּי מַחְסורו, כְּאָמְרָם 'אִם אֵין קֶמַח אֵין תּורָה' (אבות ג, יז). וּכְשֶׁיְּסַיַּע הָאֶחָד אֶת חֲבֵרו לְהַמְצִיאו דֵּי מַחְסורו כְּדֵי שֶׁיַּעֲסק בַּתּורָה, כְּמו שֶׁאָמְרוּ בִּזְבוּלוּן, הִנֵּה עֲבודַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ בְּהִשְׁתַּדְּלוּת הָעוסֵק בַּתּורָה תִּהְיֶה מְיֻחֶסֶת לִשְׁנֵיהֶם. וְזאת הָיְתָה כַּוָּנַת הַתּורָה בְּמַתְּנות כְּהֻנָּה וּלְוִיָּה, שֶׁיְּסַיַּע כָּל הָעָם לְתופְשֵׂי הַתּורָה, שֶׁהֵם הַכּהֲנִים וְהַלְּוִיִּים, כְּאָמְרו "יורוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקב" (דברים לג, י), וְיִזְכּוּ כֻּלָּם לְחַיֵּי עולָם, כְּאָמְרָם 'כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעולָם הַבָּא' (סנהדרין צ, א).
וְהוּא לְחוף אֳנִיּת. חוּץ מֵאַרְצו הולֵךְ לְחוף אֳנִיּות בְּמִינֵי סְחורָה, כְּגון טָרִית וְחִלָּזון וּזְכוּכִית לְבָנָה, שֶׁהָיוּ נִמְצָאִים בְּיַמִּים וּבַחול שֶׁלּו, כְּמו שֶׁהֵעִיד עָלָיו הַכָּתוּב בְּאָמְרו "כִּי שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ, וּשְׂפֻנֵי טְמוּנֵי חול" (שם שם יט).
פסוק יד
יִשָּׂשׂכָר חֲמר. בִּלְתִּי מוּכָן לְמִלְחָמָה , כְּאָמְרָם 'אִי סַפְרָא לא סֵיפָא' (עבודה זרה יז, ב).
גָּרֶם. חֲמור בַּעַל עֶצֶם, חָזָק, וּבְחָזְקו רבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם. כְּשֶׁהוּא חונֶה רובֵץ בֵּין שְׁתֵּי הַחֲבִילות הַנְּתוּנות לְמַשָּׂא עַל שְׁנֵי צִדָּיו, עַל דֶּרֶךְ שְׁפִיתַת שְׁתֵּי קְדֵרות בַּכִּירַיִם, שֶׁלּא תָּמשְׁנָה עַד שֶׁיַּשְׁלִים הַפּועֵל בָּהֶן אֶת כַּוָּנָתו. וְזֶה לא יִתָּכֵן זוּלָתִי לַחֲמור חָזָק מְאד שֶׁיִּרְבַּץ עִם הַחֲבִילות עַל גַּבָּיו. וּכְמו כֵּן יִשָּׂשׂכָר נושֵׂא עָלָיו על תּורָה וְעל דֶּרֶךְ אֶרֶץ וְהַנְהָגַת מְדִינות, כָּרָאוּי לְחָכָם, שָׁלֵם בְּמִדּות וּבְמֻשְׂכָּלות.
פסוק טו
וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוב. וְזֶה רָאָה שֶׁהַמְּנוּחָה בִּשְׁלֵמוּת הַמֻּשְׂכָּלות אֲשֶׁר בּו תָּנוּחַ הַנֶּפֶשׁ, כְּעִנְיַן "וּמִצְאוּ מַרְגּועַ לְנַפְשְׁכֶם" (ירמיהו ו, טז) שֶׁהוּא הַטּוב וְהַתַּכְלִית הַמְּכֻוָּן.
וְאֶת הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה. וְרָאָה גַּם כֵּן שֶׁאַרְצו מוּכֶנֶת לָתֵת מְזונו בְּלִי טרַח וּלְהִתְפַּרְנֵס שֶׁלּא בְּצַעַר.
וַיֵּט שִׁכְמו לִסְבּל. שְׁנֵי מִינֵי הַמַּשָּׂא, וְהֵם על תּורָה וְעל צִבּוּר, כְּאָמְרָם זִכְרונָם לִבְרָכָה: הַאי צורְבָא מֵרַבָּנָן דְּאִיתֵיהּ בְּמָתָא, כָּל מִילֵי דְּמָתָא עֲלֵיהּ (מועד קטן ו, א).
וַיְהִי לְמַס עבֵד. וְהֶהָמון הָעובֵד כָּל מְלֶאכֶת עֲבודָה בְּעִסְקֵי חַיֵּי שָׁעָה הָיָה לו לְמַס, כְּאָמְרָם זִכְרונָם לִבְרָכָה: שֶׁבְּנֵי עִירו מְצֻוִּים לַעֲשׂות מְלַאכְתּו (יומא עב, ב).
פסוק יז
יְהִי דָן נָחָשׁ. הוּא מִמִּין הַנָּחָשׁ הָרַע בְּתַכְלִית, וְהוּא הַנִּקְרָא "צִפְעונִי", וְאֵצֶל רופְאֵי הָעֲרָב נִקְרָא 'חורְמָן', כִּי אָמְנָם צִפְעונִי אֶחָד יָמִית רַבִּים יַחְדָּו בְּהַבָּטָתו וּבְקולו שֶׁיִּשְׁלַח עַל אָדָם רַב. וְכֵן שִׁמְשׁון הֵמִית הוּא לְבַדּו רַבִּים בִּמְעַט רֶגַע.
שְׁפִיפון. הוּא נָחָשׁ דַּק, כְּאָמְרָם 'כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה הוּא, וּשְׁפִיפון שְׁמו' (ירושלמי תרומות ח, ה), וְעָלָיו סִפְּרוּ הָרופְאִים שֶׁהוּא נֶחְבָּא בְּאִילָנות לִירות בְּעַצְמו כְּחֵץ עַל יֶתֶר בַּעֲלֵי חַיִּים. וְכֵן שִׁמְשׁון בִּהְיותו נִלְחָם לְבַדּו הָיָה בִּלְתִּי נִרְאֶה בְּחֵיל הֲרוּגָיו.
פסוק יט
גָּד גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ. אַחַר שֶׁאָמַר שֶׁדָּן נִלְחָם כְּנָחָשׁ וּמַפִּיל סוּס וְרוכְבו, אָמַר עַל גָּד שֶׁיִּלָּחֵם דֶּרֶךְ גִּדּוּד, שֶׁיָּגד וְיִכְרת סוּס וְרוכְבו, עַל דֶּרֶךְ "וְטָרַף זְרועַ אַף קָדְקד" (דברים לג, כ).
וְהוּא יָגֻד עָקֵב. וּכְשֶׁיִּכְרת סוּס וְרוכְבו יִכְרת אֶת עֲקֵבָם, כִּי יִבְרְחוּ מִמֶּנּוּ, כְּעִנְיַן "וְנָתַתִּי אֶת כָּל איְבֶיךָ אֵלֶיךָ ערֶף" (שמות כג, כז).
פסוק כב
בֵּן פּרָת יוסֵף. הִנֵּה יוסֵף הוּא בֶּן גֶּפֶן פּורָת, עָנָף שֶׁל גֶּפֶן פּורִיָּה הָעושֶׂה צֵל לָרַבִּים כְּדֶרֶךְ הַגֶּפֶן, כְּאָמְרו "כָּסוּ הָרִים צִלָּהּ" (תהלים פ, יא), וְזֶה כִּי בְּצִלּו חַי בַּגּויִים יַעֲקב וּבָנָיו בְּמִצְרַיִם.
בֵּן פּרָת עֲלֵי עָיִן בָּנות. וְעִנְיָנו הָיָה כְּעִנְיַן עָנָף שֶׁל גֶּפֶן פּורִיָּה סָמוּךְ לַמַּעֲיָן, שֶׁהִיא "פּורָת" וּמְגַדֶּלֶת "בָּנות" שֶׁהֵם עֲנָפִים א.
צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר. בְּאפֶן שֶׁאותָהּ הַגֶּפֶן צָעֲדָה עַל הַחומָה או הַגָּדֵר אֲשֶׁר לִפְנֵי הָעַיִן, בְּאפֶן שֶׁקּדֶם לָכֵן לא הָיְתָה נִרְאֵית מִצַּד הַשֵּׁנִי לַחומָה, וְהָיְתָה בִּלְתִּי נודַעַת לְגַמְרֵי לַיּושְׁבִים שָׁם, וְאַחַר שֶׁצָּעֲדָה עַל הַחומָה נודְעָה הִיא וּבְנותֶיהָ. וְכֵן קָרָה לְיַעֲקב בְּעִנְיַן יוסֵף וּבָנָיו, שֶׁלּא הָיָה יודֵעַ מְצִיאוּת יוסֵף, וּכְמו רֶגַע נִגְלוּ אֵלָיו הוּא וּבָנָיו, כְּעִנְיַן "רְאה פָנֶיךָ לא פִלָּלְתִּי, וְהִנֵּה הֶרְאָה אתִי אֱלהִים גַּם אֶת זַרְעֶךָ" (לעיל מח, יא).
פסוק כג
וַיִּשְׂטְמֻהוּ בַּעֲלֵי חִצִּים. בַּעֲלֵי לָשׁון הָרָע, כְּעִנְיַן "חֵץ שָׁחוּט לְשׁונָם" (ירמיהו ט, ז), וּמֵהֶם הָיָה שַׂר הַמַּשְׁקִים, כְּאָמְרו "נַעַר עִבְרִי עֶבֶד" (לעיל מא, יב), וּמֵהֶם קְצָת עַבְדֵי פַּרְעה שֶׁסִּפְּרוּ זִכְרונָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ לַמֶּלֶךְ 'עֶבֶד שֶׁקָּנָה אותו רַבּו בְּעֶשְׂרִים כֶּסֶף תַּמְלִיכֵהוּ עָלֵינוּ' (סוטה לו, ב).
פסוק כד
וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּו. אָמְנָם קַשְׁתּו שֶׁל יוסֵף לִירות חֵץ עַל מְסַפְּרֵי לָשׁון הָרָע יָשְׁבָה "בְּאֵיתָן" וְהוּא הַמֶּלֶךְ כְּאָמְרו אֶל עֲבָדָיו "הֲנִמְצָא כָזֶה, אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱלהִים בּו" (לעיל מא, לח), וּבְאָמְרו "אֵין נָבון וְחָכָם כָּמוךָ" (שם לט).
וַיָּפזוּ זְרעֵי יָדָיו. בִּנְתִינַת טַבַּעַת פַּרְעה עַל יָדו.
מִידֵי אֲבִיר יַעֲקב. אָמְנָם זאת הַהַצָּלָה וְהַהַצְלָחָה הָיְתָה לְךָ מִידֵי אַבִּירו שֶׁל יַעֲקב א שֶׁמְּקַיֵּם אֶת בָּנָיו לְבֵין הָאֻמּות לְהַשְׁאִירָם בְּסוף כֻּלָּם, כְּעִנְיַן שֵׁם "יַעֲקב" הַמּורֶה שֶׁיִּשָּׁאֵר בְּעָקֵב וּבְסוף כָּל הָאֻמּות, וְכֵן קִיֵּם אותְךָ וְהִצִּילְךָ מִבַּעֲלֵי הַחִצִּים אֲשֶׁר שְׂטָמוּךָ "וַיְמָרֲרֻהוּ וָרבּוּ".
מִשָּׁם, וּמִדֶּרֶךְ טוּבו זֶה. רעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל א הוּא "רועֶה יִשְׂרָאֵל" הַמִּתְקַיְּמִים לְבֵין הָאֻמּות כְּמו "אֶבֶן" יְקָרָה או בִּלְתִּי יְקָרָה הַמִּתְקַיֶּמֶת לְארֶךְ יָמִים, כְּעִנְיַן "הִתְגְּזֶרֶת אֶבֶן דִּי לָא בִידַיִן, וּמְחָת לְצַלְמָא עַל רַגְלוהִי" (דניאל ב, לד), וְהֵם יִשְׂרָאֵל, כִּי יָשׂוּרוּ עִם אֱלהִים וְעִם אֲנָשִׁים, כְּאָמְרָם 'בְּכָל מָקום שֶׁהָלְכוּ נַעֲשׂוּ שָׂרִים לַאֲדונֵיהֶם' (סנהדרין קד, ב).
פסוק כה
מֵאֵל אָבִיךָ. וְגַם כֵּן הָיָה לְךָ זֶה מֵאֵת הָאֵל יִתְבָּרַךְ, בַּאֲשֶׁר הוּא "אֵל אָבִיךָ", שֶׁאָמַר לִי שֶׁהַמַּעֲלָה תִּהְיֶה לְזַרְעִי אַחַר הַשִּׁפְלוּת הָאַחֲרון, כְּאָמְרו "וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וּפָרַצְתָּ" (לעיל כח, יד).
וְיַעְזְרֶךָּ. שֶׁלּא תִּפּל עוד.
וְאֵל שַׁדַּי. וּמֵאֵת אֵל שַׁדַּי, שֶׁאָמַר לִי "אֲנִי אֵל שַׁדַּי, פְּרֵה וּרְבֵה, גּוי וּקְהַל גּויִם יִהְיֶה מִמֶּךָּ" (לעיל לה, יא), מֵאִתּו הָיְתָה לְךָ זאת הַמַּעֲלָה.
וִיבָרֲכֶךָּ. הוּא, בִּלְתִּי אֶמְצָעִי, לא כְּבִרְכָתו לִמְנַשֶּׁה וּלְאֶפְרַיִם שֶׁהָיְתָה עַל יְדֵי "הַמַּלְאָךְ הַגּאֵל" (לעיל מח, טז), וְלא כְּבִרְכַּת יִצְחָק לְעֵשָׂו, וּבִרְכַּת משֶׁה לְבָאֵי הָאָרֶץ, שֶׁהָיְתָה מִפִּי אָדָם, אֲבָל הוּא יִהְיֶה הַמְּבָרֵךְ, כְּמו שֶׁאָמַר יִצְחָק לְיַעֲקב "וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אתְךָ" (לעיל כח, ג). וְכֵן משֶׁה לְיִשְׂרָאֵל קדֶם חֶטְאָם בַּמְּרַגְּלִים, כְּאָמְרו "וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם" (דברים א, יא).
בִּרְכת שָׁמַיִם מֵעָל. בְּאפֶן שֶׁמִּסְפַּר יָמֶיךָ יְמַלֵּא (על פי שמות כג, כו).
בִּרְכת תְּהום רבֶצֶת תָּחַת. וְהֵם בְּרָכות בַּמְּזונות וּבַמָּמון.
בִּרְכת שָׁדַיִם וָרָחַם. וְהֵם בְּרָכות בְּבָנִים, עַל הֵפֶךְ "רֶחֶם מַשְׁכִּיל וְשָׁדַיִם צמְקִים" (הושע ט, יד).
פסוק כו
בִּרְכת אָבִיךָ. וִיבָרְכֶךָ גַּם כֵּן בִּרְכות אָבִיךָ, וְהֵם כְּאָמְרו "וּפָרַצְתָּ יָמָה וָקֵדְמָה וְצָפנָה וָנֶגְבָּה" (לעיל כח, יד), שֶׁהִיא נַחֲלָה בְּלא מְצָרִים, וּכְאָמְרו "וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחות הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ" (שם). וְהוּא אִשּׁוּר עָתִיד "לַשְּׂרִידִים אֲשֶׁר ה' קורֵא", כְּאָמְרו "כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל" (במדבר כג, כג), וּכְאָמְרו "וְאַתֶּם כּהֲנֵי ה' תִּקָּרֵאוּ" (ישעיהו סא, ו), וּכְאָמְרו "יַחֲזִיקוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִכָּל לְשׁנות הַגּויִם וְהֶחֱזִיקוּ בִּכְנַף אִישׁ יְהוּדִי לֵאמר: נֵלְכָה עִמָּכֶם, כִּי שָׁמַעְנוּ אֱלהִים עִמָּכֶם" (זכריה ח, כג).
גָּבְרוּ עַל בִּרְכת הורַי. וְאָמַרְתִּי "בִּרְכת אָבִיךָ", כִּי גָּבְרוּ עַל הַבְּרָכות שֶׁקִּבְּלוּ הורַי.
עַד תַּאֲוַת גִּבְעת עולָם. שֶׁבִּרְכותַי הִתְפַּשְּׁטוּ עַד גְּבוּל שְׁנֵי צִדֵּי חֵלֶק הַגַּלְגַּל שֶׁל מַהֲלַךְ הַשֶּׁמֶשׁ הַיּוצֵא מֶרְכַּז הַמַּגְבִּילִים אֶת הַיַּבָּשָׁה, שֶׁהֵם שְׁתֵּי קְצות עולָם הַזְּמַנִּיִּים וְהַנִּפְסָדִים. וְקָרָא "גִּבְעת עולָם" אֶת שְׁנֵי חֲלָקָיו הַמַּגְבִּילִים אֶת הַיַּבָּשָׁה, מִפְּנֵי גָּבְהָם מִמֶּרְכַּז הָאָרֶץ עַל תְּמוּנַת גִּבְעָה. וּבִרְכותָיו אֵלֶּה הָיוּ כְּשֶׁנֶּאֱמַר לו "וּפָרַצְתָּ.. וְנִבְרְכוּ בְךָ" (לעיל כח, יד), שֶׁהִיא בִּרְכַּת אשֶׁר נִצְחִי, אֲשֶׁר בָּהּ יִתְבָּרֵךְ כָּל הַמִּין הָאֱנושִׁי.
תִּהְיֶיןָ לְראשׁ יוסֵף. מִפִּי עֶלְיון, שֶׁיִּשְׁלַח מִמָּרום בִּרְכותָיו לְראשׁ יוסֵף בִּלְתִּי אֶמְצָעִי. וְכֵן אָמַר משֶׁה רַבֵּנוּ אַחַר שֶׁאָמַר "וּרְצון שׁכְנִי סְנֶה" (דברים לג, טז), שֶׁהוּא אֱלהֵי מָרום וּבִרְכותָיו מִמָּרום, "תָּבואתָה לְראשׁ יוסֵף" (דברים לג, טז).
וּלְקָדְקד נְזִיר אֶחָיו. וְזֶה כִּי בִּהְיותו נָזִיר מֻכְתָּר בְּנֵזֶר מַלְכוּת א בֵּין אֶחָיו, הֵעִידוּ מַעֲשָׂיו שֶׁהוּא רָאוּי לְקַבֵּל בְּרָכות מֵאֵת הָאֵל יִתְבָּרַךְ בִּלְתִּי אֶמְצָעִי. וְכֵן הָיָה זַרְעו בְּמַעֲלָה קָרוב לְשֵׁבֶט הַמַּלְכוּת, כְּאָמְרו: "כְּדַבֵּר אֶפְרַיִם רְתֵת נָשָׂא הוּא בְּיִשְׂרָאֵל" (הושע יג, א), וּמִמֶּנּוּ הָיָה הָרִאשׁון לַשּׁופְטִים, וְנִבְחַר רִאשׁון לְמֶלֶךְ כַּאֲשֶׁר נֶחְלְקָה מַלְכוּת בֵּית דָּוִד.
פסוק כז
זְאֵב יִטְרָף. תּקֶף הַזְּאֵב וְטָרְפּו הוּא בַּבּקֶר וּבָעֶרֶב עִם מִעוּט הָאור, כְּאָמְרו "וְחַדּוּ מִזְּאֵבֵי עֶרֶב" (חבקוק א, ח). וְכֵן הָיָה עִנְיַן בִּנְיָמִין כִּי הָיְתָה מַלְכוּתו בִּתְחִלַּת זְרִיחַת מַלְכוּת אֶחָיו בִּימֵי שָׁאוּל, וְאַחַר אָבְדַן מַלְכוּתָם בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר, כִּי אָמְנָם מַלְכוּת בַּיִת שֵׁנִי הָיָה כְּמו רֶגַע, וְעִם שִׁעְבּוּד עַל הָרב.
פסוק כח
כָּל אֵלֶּה שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. אֵלֶּה שֶׁהִזְכִּיר יַעֲקב כָּאן הֵם הַי"ב שְׁבָטִים בֶּאֱמֶת, אֲשֶׁר נִכְתְּבוּ עַל הַחשֶׁן וְהָאֵפוד "לְזִכָּרן לִפְנֵי ה'" (שמות כח, כט), וְהָיוּ בִּבְרִית הַר גְּרִיזִים וְהַר עֵיבָל, וּכְנֶגְדָּם הֵקִים משֶׁה שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַצֵּבָה, וִיהושֻׁעַ הֵקִים אֲבָנִים בַּיַּרְדֵּן וּבַגִּלְגָּל, וְאֵלִיָּהוּ אֲבָנִים בַּמִּזְבֵּחַ. אֲבָל מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם לא הָיוּ בְּמִנְיַן הַשְּׁבָטִים, זוּלָתִי בְּעִנְיַן יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ וְהַנִּמְשָׁךְ אֵלֶיהָ, בְּהֶעְדֵּר שֵׁבֶט לֵוִי.
וַיְבָרֶךְ אותָם. בְּזוּלַת מַה שֶּׁאָמַר לְמַעְלָה.
אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתו בֵּרַךְ אתָם. לְכָל אֶחָד מֵהֶם נָתַן בְּרָכָה צְרִיכָה לו בְּיִחוּד, כְּגון לִיהוּדָה בְּעִנְיַן הַמַּלְכוּת, וּלְיִשָּׂשׂכָר בְּעִנְיַן הַתּורָה, וּלְלֵוִי בְּעִנְיַן הָעֲבודָה.
פסוק ל
אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם. מִפְּנֵי שֶׁיָּשְׁבוּ בְּאֶרֶץ אַחֶרֶת יָמִים וְשָׁנִים, הודִיעָם אֶת קִנְיַן "אַבְרָהָם לַאֲחֻזַּת קָבֶר מֵאֵת עֶפְרן" וּמֵאֵת בְּנֵי חֵת, וְשֶׁכְּבָר קָבְרוּ שָׁם הוּא וּשְׁנֵי דּורות קודְמִים, בְּאפֶן שֶׁלּא יוּכַל אָדָם לְעַרְעֵר.