וַיַּחְנְטוּ הָרפְאִים אֶת יִשְׂרָאֵל.. וַיִּבְכּוּ אתו מִצְרַיִם. לא בִּלְבַד לִכְבוד יוסֵף וּבְמִצְוָתו, אֲבָל מִצַּד מַה שֶּׁהוּא "יִשְׂרָאֵל", רָאוּי לִשְׂרָרָה וְלִכְבוד מַלְכוּת.
פסוק ד
וַיְדַבֵּר יוסֵף אֶל בֵּית פַּרְעה. כִּי "אֵין לָבוא אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ שָׂק" (אסתר ד, ב).
פסוק ז
וַיַּעֲלוּ אִתּו. בִּלְתִּי מִצְוָתו.
זִקְנֵי בֵיתו וְכל זִקְנֵי אֶרֶץ מִצְרָיִם. לִהְיותו נֶחְשָׁב לְחָכָם בְּעֵינֵי חַכְמֵי הַדּור, כְּאָמְרו "וּזְקֵנָיו יְחַכֵּם" (תהלים קה, כב).
פסוק ט
גַּם רֶכֶב גַּם פָּרָשִׁים. שֶׁהָיָה נֶחְשָׁב לְאִישׁ חַיִל בְּעֵינֵי אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה.
פסוק טז
וַיְצַוּוּ אֶל יוסֵף. צִוּוּ לְעַבְדֵי יַעֲקב או זוּלָתָם עַל אודות יוסֵף, כְּמו "וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (שמות ו, יג).
לֵאמר אָבִיךָ צִוָּה. צִוָּה שֶׁיּאמְרוּ לְיוסֵף: 'אָבִיךָ צִוָּה לָנוּ, שֶׁנּאמַר אֵלֶיךָ מִצִּדֵּנוּ, לא מִצִּדּו, שֶׁאֵינו חושֵׁד אותְךָ כְּלָל, אֲבָל שֶׁאִם יִירְאוּ אַחֶיךָ נאמַר אֵלֶיךָ אֵלֶּה הַדְּבָרִים.
לִפְנֵי מותו. בְּאותו הַפֶּרֶק צִוָּה , וְלא הָיָה לָנוּ פְּנַאי לְדַבֵּר אֵלֶיךָ אָז.
פסוק יז
וַיֵּבְךְּ יוסֵף. בְּהַזְכִּירָם אֶת אָבִיו וְאֶת חִבָּתו שֶׁלּא חֲשָׁדו.
פסוק יט
הֲתַחַת אֱלהִים אֲנִי. הַאָמְנָם אֲנִי דַּיָּן תַּחְתָּיו שֶׁאָדוּן אַחַר גְּזֵרותָיו, וְאַעֲנִישׁ מִי שֶׁהָיָה שָׁלִיחַ מֵאִתּו לַעֲשׂותָם, כְּמו 'בֵּית דִּין הַמְּבַטֵּל דִּבְרֵי בֵּית דִּין חֲבֵרו', כִּי אָמְנָם הֱיִיתֶם שְׁלוּחָיו בָּזֶה בְּלִי סָפֵק, כְּעִנְיַן "לא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אתִי הֵנָּה, כִּי הָאֱלהִים" (לעיל מה, ח).
פסוק כ
וְאַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה. הִנֵּה פְּעֻלַּתְכֶם הָיְתָה בִּשְׁגָגָה, שֶׁחֲשַׁבְתֶּם אותִי לְרודֵף, וְאִם הָיָה זֶה הָאֱמֶת, הָיָה פָּעָלְכֶם בְּדִין.
אֱלהִים חֲשָׁבָהּ לְטבָה. הִמְצִיא בָּכֶם זאת הַשְּׁגָגָה לְתַכְלִית טוב.
פסוק כו
וַיַּחְנְטוּ אתו, וַיִּישֶׂם בָּאָרון. בְּאותו הָאָרון שֶׁהָיְתָה הַחֲנָטָה, בּו הִנִּיחוּ עַצְמותָיו, וְלא קְבָרוּהוּ בַּקַּרְקַע, וּבָזֶה נודַע הָאָרון לְדורות "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמות יוסֵף" (שמות יג, יט).