עַתָּה תִרְאֶה. עַתָּה שֶׁרָאִיתָ אֶת פֶּשַׁע פַּרְעה הַמִּתְאַמֵּץ לְהַחֲזִיק בְּיִשְׂרָאֵל בְּשֵׁבֶט עֶבְרָתו, תִּרְאֶה כִּי בְיָד חֲזָקָה יְשַׁלְּחֵם. שֶׁיִּתְאַמֵּץ מֵעצֶר רָעָה וְיָגון לְשַׁלְּחָם בְּכָל כּחו.
וּבְיָד חֲזָקָה יְגָרֲשֵׁם מֵאַרְצו. וּכְנֶגֶד מַה שֶּׁהֵפִיץ עַתָּה אֶת יִשְׂרָאֵל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם, יִתְאַמֵּץ לְגָרְשָׁם מֵאַרְצו, שֶׁלּא יִשָּׁאֵר בְּכֻלָּהּ אֲפִלּוּ אֶחָד מֵהֶם.
פרשת וארא
פסוק ב
אֲנִי ה'. מְקַיֵּם הַמְּצִיאוּת, לא מַמְצִיאו בִּלְבַד, אֲבָל גַּם מְקַיְּמו, שֶׁאֵין לַנִּמְצָאות שׁוּם יֵשׁוּת וְקִיּוּם זוּלָתִי מַה שֶּׁאֲנִי מַשְׁפִּיעַ עֲלֵיהֶם, כְּאָמְרו "וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם" (נחמיה ט, ו), וּמִזֶּה יִתְחַיֵּב שֶׁאֵין לְשׁוּם נִמְצָא קִיּוּם מְצִיאוּת בִּלְתִּי רְצונִי.
פסוק ג
וָאֵרָא. בְּמַרְאָה הַקּודֶמֶת לִנְבוּאָה, כְּעִנְיַן "וַיֵּרָא אֵלָיו ה'", (בראשית יח, א).
בְּאֵל שַׁדָּי. הַמּורֶה שֶׁהִמְצֵאתִי אֶת הַמְּצִיאוּת כֻּלּו, כַּמְבאָר בְּפָרָשַׁת לֶךְ לְךָ.
וּשְׁמִי ה' לא נודַעְתִּי לָהֶם. בֵּי"ת "בְּאֵל שַׁדָּי" נִמְשֶׁכֶת לְתֵבַת "וּשְׁמִי". אָמַר: "וּבִשְׁמִי ה' לא נודַעְתִּי לָהֶם", בְּאותו הַמַּרְאֶה, וְלא שִׁנִּיתִי בַּעֲדָם שׁוּם טֶבַע מִטִּבְעֵי הַבִּלְתִּי נִפְסָדִים. וְלָכֵן רָאוּי שֶׁאודִיעַ זֶה לְזַרְעָם שֶׁלּא קִבְּלוּ זֶה מֵאֲבותָם, לְמַעַן הָקִים אותָם לִי לְעָם, וּבְכֵן אֶגְאָלֵם.
פסוק ד
וְגַם הֲקִמתִי אֶת בְּרִיתִי. וְסִבָּה שֵׁנִית לִגְאֻלָּתָם הִיא הַבְּרִית שֶׁכָּרַתִּי עִם אֲבותָם.
פסוק ה
וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי. וְסִבָּה שְׁלִישִׁית לִגְאֻלָּתָם הִיא, שֶׁשָּׁמַעְתִּי נַאֲקָתָם וּתְפִלָּתָם בַּצַּר לָהֶם.
וָאֶזְכּר אֶת בְּרִיתִי. וּבָזֶה נַעֲשׂוּ רְאוּיִים שֶׁאֶזְכּר לָהֶם בְּרִיתִי, כְּעִנְיַן "וַיַּרְא בַּצַּר לָהֶם בְּשָׁמְעו אֶת רִנָּתָם, וַיִּזְכּר לָהֶם בְּרִיתו" (תהלים קו, מד מה).
פסוק ו
לָכֵן אֱמר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה'. לְכָל אֵלֶּה הַשָּׁלשׁ סִבּות א "אֱמר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל" שֶׁאֲנִי הוּא הַנּותֵן הַמְּצִיאוּת, הַהוֶה ב לְכָל הַנִּמְצָאות, וּבְזֶה הַכּחַ אוצִיאֵם, שֶׁאֲשַׁנֶּה טֶבַע קְצָתָם.
וְהוצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלת מִצְרַיִם. מִיּום הַתְחָלַת הַמַּכּות יִשְׁקט הַשִּׁעְבּוּד.
וְהִצַּלְתִּי. בְּיום בִּיאַת רַעְמְסֵס, שֶׁתֵּצְאוּ מִגְּבוּלָם.
וְגָאַלְתִּי. בִּטְבִיעַת הַמִּצְרִים בַּיָּם, כְּמו שֶׁהֵעִיד בְּאָמְרו "וַיּושַׁע ה' בַּיּום הַהוּא" (להלן יד, ל) וְכוּ', כִּי אַחֲרֵי מות הַמְשַׁעְבְּדִים לא הָיוּ עוד עֲבָדִים בּורְחִים.
פסוק ז
וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם. בְּמַעֲמַד הַר סִינָי.
וִידַעְתֶּם. הַכִּירוּ וְהִתְבּונְנוּ שֶׁכָּל זֶה יִתְאַמֵּת, כְּמו "וִידַעְתֶּם הַיּום כִּי לא אֶת בְּנֵיכֶם" (דברים יא, ב).
כִּי אֲנִי ה' אֱלהֵיכֶם הַמּוצִיא. כִּי בִּהְיותִי אֱלהֵיכֶם, מַשְׁגִּיחַ עֲלֵיכֶם בִּפְרָט, וַאֲנִי הַמּוצִיא וּמִשְׁתַּדֵּל עַתָּה לְהוצִיאֲכֶם, אֵין סָפֵק שֶׁאֶעֱשֶׂה כָּל מַה שֶּׁאָמַרְתִּי.
פסוק ח
וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ. כַּאֲשֶׁר תִּתְבּונְנוּ בְּכָל זֶה תִּהְיוּ רְאוּיִים שֶׁאֲבִיאֲכֶם אֶל הָאָרֶץ וְאֶתְּנֶנָּה לָכֶם.
פסוק ט
וְלא שָׁמְעוּ אֶל משֶׁה. לְהִתְבּונֵן בְּכָל זֶה בְּעִנְיָן שֶׁיִּבְטְחוּ בִּישׁוּעַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ וְיַחְשְׁבֶהָ לָהֶם צְדָקָה, כָּעִנְיָן בְּאַבְרָהָם, לָכֵן לא נִתְקַיֵּם בָּהֶם "וְנָתַתִּי אתָהּ לָכֶם" (לעיל ו, ח), אֲבָל נְתָנָהּ לִבְנֵיהֶם.
מִקּצֶר רוּחַ. כִּי "לא נֶאֶמְנָה אֶת אֵל רוּחָם", וְלא נָתְנוּ לֵב לְהִתְבּונֵן. וּמֵעֲבדָה קָשָׁה. כִּי לוּלֵא הָעֲבודָה הַקָּשָׁה הָיוּ נותְנִים לֵב לְדִבְרֵי משֶׁה, וְהָיוּ מְבִינִים מִטַּעֲנותָיו שֶׁרָאוּי לִבְטחַ.
פסוק יב
הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לא שָׁמְעוּ אֵלַי. כִּי חָשַׁב שֶׁהָיָה זֶה מִפְּנֵי שֶׁרָאוּ שֶׁמֵּאָז בָּא לְדַבֵּר אֶל פַּרְעה הָרַע הַצּורֵר, וְלא הִצִּיל הַשָּׁלִיחַ, כָּל שֶׁכֵּן שֶׁיַּעֲשֶׂה זֶה פַּרְעה שֶׁעָשָׂה כִּרְצונו וְהִגְדִּיל.
וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם. כִּי חָשַׁב שֶׁלּא צֵרַף אַהֲרן עִמּו אֶלָּא בְּדִבּוּר רִאשׁון שֶׁהָיָה דְבָרו לָעָם.
פסוק יג
וַיְצַוֵּם. מִנָּה אותָם לְשָׂרִים, כְּמו "וַיִּסְמךְ אֶת יָדָיו עָלָיו וַיְצַוֵּהוּ" (במדבר כז, כג), "וְצִוְּךָ לְנָגִיד" (שמואל א כה, ל), וְזוּלָתָם.
אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כְּמו "אֶל הֶהָרִים לא אָכָל" (יחזקאל יח, ו).
וְאֶל פַּרְעה מֶלֶךְ מִצְרָיִם לְהוצִיא. וְעַל פַּרְעה מֶלֶךְ מִצְרַיִם מִנָּה אותָם לְשָׂרִים בְּעִנְיַן הוצָאַת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, בְּאפֶן שֶׁיִּשְׂרָאֵל וְגַם פַּרְעה יִשְׁמְעוּ עַל כָּרְחָם לְמשֶׁה וּלְאַהֲרן הַמְמֻנִּים עֲלֵיהֶם מֵאִתּו יִתְבָּרַךְ.
פסוק יד-כה
אֵלֶּה רָאשֵׁי בֵית אֲבתָם. בְּדִין מִנָּה אֶת אֵלֶּה שָׂרִים עַל יִשְׂרָאֵל, כִּי הֵם הָיוּ נִכְבָּדִים מִכָּל הָאֻמָּה, וְזֶה כִּי רְאוּבֵן בְּכר יִשְׂרָאֵל, וְלא הָיוּ מִצֶּאֱצָאָיו אֲנָשִׁים רְאוּיִים לְהִקָּרֵא בְּשֵׁם זוּלָתִי בָּנָיו הַנִּזְכָּרִים שֶׁהָיוּ מִכְּלַל שִׁבְעִים נֶפֶשׁ שֶׁכְּבָר מֵתוּ, כְּמו שֶׁבֵּאֵר בְּאָמְרו "וַיָּמָת יוסֵף וְכָל אֶחָיו" (לעיל א, ו). וְכָךְ הָיָה מִבְּנֵי שִׁמְעון, אֲבָל לֵוִי שֶׁהֶאֱרִיךְ יָמִים עַל כֻּלָּם גִּדֵּל גַּם אֶת בְּנֵי בָנָיו לְהָבִין וּלְהורות, וְכֵן קְהָת וְעַמְרָם, בְּאפֶן שֶׁיָּצְאוּ מֵהֶם משֶׁה וְאַהֲרן וּמִרְיָם. וְאַהֲרן לָקַח אֶת "אֲחות נַחְשׁון" (פסוק כג), הֶחָשׁוּב בְּדורו, וְהולִיד רָאשֵׁי הַדּור א שֶׁנִּבְחֲרוּ אַחַר כָּךְ לִכְהֻנָּה. וְאֶלְעָזָר "לָקַח מִבְּנות פּוּטִיאֵל" (פסוק כה), שֶׁהָיָה גַם כֵּן חָשׁוּב בְּדורו, וְהולִיד "אֶת פִּינְחָס", שֶׁזָּכָה לִבְרִית שָׁלום.
אֵלֶּה רָאשֵׁי אֲבות הַלְוִיִּם. בְּאפֶן שֶׁאֵלֶּה משֶׁה וְאַהֲרן הַנִּזְכָּרִים הָיוּ רָאשֵׁי אֲבות הַלְוִיִּם.
פסוק כו
הוּא אַהֲרן וּמשֶׁה. וְאֵלֶּה הַנִּכְבָּדִים מִכָּל בֵּית אֲבותָם הֵם הָאֲנָשִׁים שֶׁבְּדִין וּכְרָאוּי אָמַר ה' לָהֶם
הוצִיאוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. כִּי הָיוּ רְאוּיִים לִהְיות דִּבְרֵיהֶם נִשְׁמָעִים אֵצֶל כָּל יִשְׂרָאֵל.
עַל צִבְאתָם. כָּל קָהָל עִם פְּרָטָיו יַחְדָּו.
פסוק כז
הֵם הַמְדַבְּרִים. הֵם הָיוּ הָרְאוּיִים לְדַבֵּר לְפַרְעה וְלִהְיות נִשְׁמָעִים מִמֶּנּוּ.
פסוק כח
וַיְהִי בְּיום דִּבֶּר ה' אֶל משֶׁה. כַּאֲשֶׁר "דִּבֶּר ה' אֶל משֶׁה", שֶׁיְּדַבֵּר אֶל פַּרְעה (פסוק כט), וְהוּא הֵשִׁיב שֶׁלּא יִשְׁמְעוּ אֵלָיו (פסוק ל), הִנֵּה אַחַר שֶׁצִּוָּה אותו וְאֶת אַהֲרן לְשָׂרִים עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל פַּרְעה, כַּאֲשֶׁר הִזְכִּיר (פסוק יג), בֵּאֵר שֶׁלּא הָיָה הַמְכֻוָּן בָּהֶם שָׁוֶה, אֲבָל הָיָה שֶׁיִּהְיֶה משֶׁה אֱלהִים לְפַרְעה, וְאַהֲרן יִהְיֶה לו לִמְתַרְגֵּם וּמֵלִיץ.