וַיִּשְׁמַע יִתְרו. הִנֵּה הַשְּׁמִיעָה תֵּאָמֵר עַל הַדָּבָר הַבִּלְתִּי הוֶה בַּזְּמַן הַמְסֻפָּר. כִּי אָמְנָם עַל הַדָּבָר הַהוֶה אָז תִּפּל רְאִיָּה, לָרָחוק וְלַקָּרוב, כְּעִנְיַן "וַיַּרְא יַעֲקב כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם" (בראשית מב, א), "וַיַּרְא בָּלָק" (במדבר כב, ב), "וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ" (דברים כח, י). וּבִהְיות שֶׁיְּצִיאַת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם הָיְתָה אָז דָּבָר הוֶה, לְפִיכָךְ אָמְרוּ זִכְרונָם לִבְרָכָה 'מַה שְּׁמוּעָה שָׁמַע ? קְרִיעַת יַם סוּף וּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק', מִפְּנֵי שֶׁשְׁתֵּי אֵלֶּה כְּבָר עָבְרוּ אָז. אָמְנָם כְּשֶׁנְּפָרֵשׁ "כִּי הוצִיא" שֶׁהוּא כְּמו "כַּאֲשֶׁר הוצִיא", יאמַר שֶׁשָּׁמַע כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֵל יִתְבָּרַךְ כַּאֲשֶׁר הוצִיא אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, וְהֵם הַמַּכּות הַגְּדולות וְהָאותות וְהַמּופְתִים וְכוּ'. וְלָכֵן נְשָׂאו לִבּו לָלֶכֶת בְּעַצְמו אֶל הַמִּדְבָּר, וְלא שָׁלַח עַל יְדֵי שָׁלִיחַ לְמשֶׁה אֶת אִשְׁתּו וְאֶת בָּנָיו, כִּי חָפֵץ לִדְרשׁ אֱלהִים, כְּעִנְיַן מֶלֶךְ בָּבֶל אֲשֶׁר שָׁלַח לִרְאות אֶת הַמּופֵת אֲשֶׁר הָיָה בָאָרֶץ (דברי הימים ב לב, לא).
פסוק ב
אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ. אַחַר שֶׁשִּׁלְּחָהּ אֵלָיו, לָדַעַת אֵיזֶה מְקום מְנוּחָתו, וְהודִיעַ שֶׁלּא יָנוּחַ עַד "הַר הָאֱלהִים" שֶׁשָּׁם יַעַבְדוּהוּ, כְּמו שֶׁיָּעַד בְּאָמְרו "תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלהִים עַל הָהָר הַזֶּה" (לעיל ג, יב), וּלְפִיכָךְ אֵחַר יִתְרו לָבוא עַד הֱיות משֶׁה וְעַמּו שָׁם א.
פסוק ד
וַיַּצִּילֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעה. כִּי בְּלֵדַת אֱלִיעֶזֶר כְּבָר מֵת אותו מֶלֶךְ מִצְרַיִם שֶׁהָיָה רודֵף אֶת משֶׁה, כְּאָמְרו "וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם" (לעיל ב, כג), וְאָז בָּטַח לִהְיות נִמְלָט מֵחֶרֶב פַּרְעה, כִּי עַד מותו לא הָיָה משֶׁה בָּטוּחַ מֵחַרְבּו בְּכָל מָקום שֶׁיִּהְיֶה נודָע אֵצֶל פַּרְעה, כְּעִנְיַן "אִם יֶשׁ גּוי וּמַמְלָכָה אֲשֶׁר לא שָׁלַח אֲדנִי שָׁם לְבַקֶּשְׁךָ.. וְהִשְׁבִּיעַ אֶת הַמַּמְלָכָה וְאֶת הַגּוי" (מלכים א יח, י).
פסוק ו
אֲנִי חתֶנְךָ יִתְרו. הִקְדִּים לְהודִיעו, דֶּרֶךְ מוּסָר, לְמַעַן יוּכַל לְהָכִין מָקום לְשִׁבְתָּם, כְּאָמְרָם זִכְרונָם לִבְרָכָה: 'אַל תִּכָּנֵס לְבֵיתְךָ פִּתְאום, כָּל שֶׁכֵּן לְבֵית חֲבֵרְךָ' (פסחים קיב, א).
פסוק ז
וַיֵּצֵא משֶׁה. לא חָדַל בִּשְׁבִיל מַעֲלָתו לְקַדֵּם פְּנֵי מִי שֶׁשִּׁלֵּם עִמּו טובָה בְּעֵת צַר לו, כְּעִנְיַן "וְאֶת מַאֲמַר מָרְדְּכַי אֶסְתֵּר עשָׂה" (אסתר ב, כ) וְכוּ', וּכְעִנְיַן יוסֵף עִם אֶחָיו בְּמָלְכו. וְהַהֵפֶךְ: "וְלא זָכַר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת יוסֵף" (בראשית מ, כג).
פסוק ח
אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְפַרְעה וּלְמִצְרַיִם עַל אודת יִשְׂרָאֵל. כְּמֵשִׁיב נָקָם לְצָרֵי עַמּו, עַל דֶּרֶךְ "אָשִׁיב נָקָם לְצָרַי" (דברים לב, מא), וְזֶה בַּמֶּה שֶׁלָּקוּ בְּגוּפָם עַל הַיָּם, כְּאָמְרו "יְשַׁלַּח בָּם חֲרון אַפּו עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים" (תהלים עח, מט), וּבָזֶה הורָה כִּי בָחַר בְּיִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים.
אֵת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתַם בַּדֶּרֶךְ. בְּרָעָב (לעיל טז, ב ג) וּבְצָמָא (לעיל טו, כב כה) וּבְמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק.
וַיַּצִּילֵם ה'. וּבָזֶה הורָה הַשְׁגָּחָתו הַפְּרָטִית עֲלֵיהֶם, וְסִבַּת זֶה בְּהֶכְרֵחַ הֱיות דֵּעותָם וּמַעֲשֵׂיהֶם נְכונִים לְעָבְדו שְׁכֶם אֶחָד.
פסוק ט
וַיִּחַדְּ יִתְרו עַל כָּל הַטּובָה. לא שָׂמַח עַל אָבְדַן מִצְרַיִם, כָּרָאוּי לִמְקַנֵּא לִכְבוד קונו, כְּעִנְיַן "יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי חָזָה נָקָם" (תהלים נח, יא), אֲבָל שָׂמַח עַל טובָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כִּמְרַחֵם עַל דִּמְעַת הָעֲשׁוּקִים.
פסוק י
אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם. משֶׁה וְאֶת אַהֲרן.
מִיַּד מִצְרַיִם. בְּהַכּותְכֶם אותָם.
וּמִיַּד פַּרְעה. בְּבואֲכֶם לְהַתְרות בּו.
אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת הָעָם. הַמְשֻׁעְבָּדִים.
פסוק יא
כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם. כִּי "הִצִּיל אֶת הָעָם" (פסוק י) בְּאותו הַ"דָּבָר" עַצְמו "אֲשֶׁר זָדוּ" הַמִּצְרִים "עֲלֵיהֶם" שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כְּמו "כִי יָזִיד אִישׁ עַל רֵעֵהוּ" (להלן כא, יד), וְזֶה הָיָה שֶׁהָרַג בְּכורֵיהֶם כְּמו שֶׁהָרְגוּ הַמִּצְרִים כָּל הַבֵּן הַיִּלּוד לְיִשְׂרָאֵל, וְהִטְבִּיעָם בַּיָּם כְּדֶרֶךְ שֶׁהִטְבִּיעוּ הֵם הַבָּנִים בַּיְאור, וְהָרַג אֶת הַבְּכורות כְּנֶגֶד "בְּנִי בְכרִי יִשְׂרָאֵל" (לעיל ד, כב) "וַתְּמָאֵן לְשַׁלְּחו" וְגו' (שם שם כג), וְהִקְשָׁה אֶת לִבָּם אַחֲרֵי שֶׁלּא שָׁמְעוּ בִּרְצונָם. וּבָזֶה הורָה גְדֻלָּתו עַל כָּל הָאֱלהִים, כִּי לא חָשְׁבָה שׁוּם אֻמָּה שֶׁיּוּכַל שׁוּם אֶחָד מֵאלהֵיהֶם שָׂרֵי מַעְלָה לְשַׁלֵּם מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה בְּכָל דָּבָר, אֲבָל חָשְׁבוּ שֶׁיּוּכַל בְּדָבָר אֶחָד מְיֻחָד לו בִּלְבָד.
פסוק יב
עלָה וּזְבָחִים לֵאלהִים. לְאות קַבָּלַת על מַלְכוּתו, כְּעִנְיַן נַעֲמָן בְּאָמְרו "כִּי לוא יַעֲשֶׂה עוד עַבְדְּךָ עלָה וָזֶבַח לֵאלהִים אֲחֵרִים כִּי אִם לַה'" (מלכים ב ה, יז).
לֶאֱכָל לֶחֶם עִם חתֵן משֶׁה. לִשְׂמחַ עִמּו עַל שֶׁנִּכְנַס תַּחַת כַּנְפֵי שְׁכִינָה, כְּעִנְיַן "יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעשָׂיו" (תהלים קמט, ב).
לִפְנֵי הָאֱלהִים. לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר עָלָיו הִקְרִיבוּ אותָם הַזְּבָחִים אִם שֶׁהָיָה אותו הַמִּזְבֵּחַ שֶׁבָּנָה משֶׁה בְּאָבְדַן עֲמָלֵק (לעיל יז, טו), אִם שֶׁהָיָה זוּלָתו וְלא נִזְכַּר בִּנְיָנו. וְהָיְתָה אֲכִילָתָם הַזְּבָחִים לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ, כְּעִנְיַן הַנֶּאֱכָלִים לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים.
פסוק יג
וַיַּעֲמד הָעָם עַל משֶׁה. לְהַמְתִּין שֶׁיּוּכַל לִפְנות אֲלֵיהֶם אַחַר עִסְקֵי הָרַבִּים וּגְדולֵי הַדּור.
פסוק יד
מַדּוּעַ אַתָּה יושֵׁב לְבַדֶּךָ. בְּעִסְקֵי צִבּוּר.
וְכָל הָעָם. הַצְּרִיכִים לְאֵיזו סִבָּה לְהַקְרִיב מִשְׁפָּטָם אֵלֶיךָ צְרִיכִים לְהַמְתִּין "מִן בּקֶר עַד עָרֶב".
פסוק טו
לִדְרשׁ אֱלהִים. הַנְּשִׂיאִים וְרָאשֵׁי הַדּור הַבָּאִים עַל עִסְקֵי הָרַבִּים וְסִדְרָם בָּאִים אֵלַי בְּהֶכְרֵחַ לִדְרשׁ אֱלהִים, כִּי "עַל פִּי ה' יַחֲנוּ" (במדבר ט, כ).
פסוק טז
כִּי יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר. וְכַאֲשֶׁר לְאֵלּוּ הָרָאשִׁים הַבָּאִים עַל עִסְקֵי צִבּוּר יִהְיֶה דְּבַר רִיב בֵּינֵיהֶם.
בָּא אֵלַי וְשָׁפַטְתִּי בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ א. בֵּין אותָם גְּדולֵי הַדּור הַבָּאִים עַל עִסְקֵי צִבּוּר.
וְהודַעְתִּי אֶת חֻקֵּי הָאֱלהִים וְאֶת תּורתָיו. לְאותָם הַגְּדולִים כְּדֵי שֶׁיֵּדָעוּם, כְּאָמְרו "וַיָּשֻׁבוּ אֵלָיו אַהֲרן וְכָל הַנְּשִׂאִים בָּעֵדָה, וְאַחַר כֵּן נִגְּשׁוּ כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (להלן לד, לא לב), וּכְמו שֶׁאָמְרוּ זִכְרונָם לִבְרָכָה "כֵּיצַד סֵדֶר מִשְׁנָה" וְכוּ'. וְלִשְׁלשׁ הַסִּבּות הָאֵלֶּה יִתְחַיֵּב שֶׁיַּמְתִּינוּ הָעָם מִן הַבּקֶר עַד הָעֶרֶב, עַד שֶׁיִּסְתַּלְּקוּ הַגְּדולִים וְאוּכַל לִפְנות לִשְׁפּט עֲנִיֵּי עָם.
פסוק יח
גַּם הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ. בֵּית דִּינְךָ.
לא תוּכַל עֲשׂהוּ לְבַדֶּךָ. לִשְׁמעַ כָּל עִסְקֵי הַגְּדולִים, וְלִשְׁמעַ עִם זֶה אֶת כָּל הַצְּרִיכִים לְדַבֵּר עִמְּךָ עַל מַה שֶּׁלּא יַסְפִּיק לָהֶם זוּלָתֶךָ.
פסוק יט
הֱיֵה אַתָּה לָעָם מוּל הָאֱלהִים. לְהודִיעָם הַמִּצְות וְהַמִּשְׁפָּטִים שֶׁיְּצַוֶּה, כְּמֵלִיץ בֵּינותָם וּבֵין הָאֵל יִתְבָּרַךְ.
וְהֵבֵאתָ אַתָּה אֶת הַדְּבָרִים אֶל הָאֱלהִים. מַה שֶּׁלּא שָׁמַעְתָּ, כְּעִנְיַן "עִמְדוּ וְאֶשְׁמְעָה" (במדבר ט, ח), וּכְעִנְיַן "וַיַּקְרֵב משֶׁה אֶת מִשְׁפָּטָן" (שם כז, ה).
פסוק כא
וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם. תִּבְרר וּתְמַנֶּה, כִּי בְּאֵלֶּה הַג' עִנְיָנִים צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה אַתָּה בְעַצְמְךָ, וְלא יַסְפִּיק זוּלָתְךָ, אֲבָל בְּעִנְיְנֵי פִּסְקֵי דִינִים פְּרָטִיִּים יַסְפִּיקוּ שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאות וְכוּ'. כִּי אָמְנָם כְּשֶׁיִּהְיוּ אַרְבַּע מַדְרֵגות זו לְמַעְלָה מִזּו, הִנֵּה יִשְׁפּט הַקָּטָן רִאשׁונָה, וְהַצּועֵק עַל פְּסַק דִּינו יִצְעַק אֶל הַגָּדול מִמֶּנּוּ, וּמִן הַשֵּׁנִי אֶל הַשְּׁלִישִׁי וּמִן הַשְּׁלִישִׁי אֶל הָרְבִיעִי, וּבְכֵן יִהְיוּ מְעַטִּים הַבָּאִים לְפָנֶיךָ לָדִין.
פסוק כב
וְהָקֵל מֵעָלֶיךָ. דִּבְרֵי רִיבות רַבִּים שֶׁלּא יִצְטָרְכוּ לָבוא לְפָנֶיךָ.
וְנָשְׂאוּ אִתָּךְ. בַּמֶּה שֶׁתִּצְטָרֵךְ לִהְיות אַתָּה בְעַצְמְךָ הֵם יַעְזְרוּךָ, כְּעִנְיַן "לְלַמֶּד דַּעַת אֶת הָעָם" (ע"פ קהלת יב, ט), אַחַר שֶׁשָּׁמְעוּ מִפִּיךָ, כְּמו שֶׁהִזְכִּירוּ בְּסֵדֶר מִשְׁנָה.
פסוק כג
עַל מְקמו יָבא בְשָׁלום. אַחַר שֶׁיִּתְבָּרֵר הַדִּין בְּכָל כָּךְ בָּתֵּי דִינִין, יֵדַע כָּל בַּעַל דִּין שֶׁפְּסַק הַדִּין הָיָה אֲמִתִּי וְלא יוסִיף לָרִיב, כְּאָמְרָם זִכְרונָם לִבְרָכָה "דְּאָזִיל מִבֵּי דִינָא שָׁקִיל גְּלִימֵהּ, לֵיזִיל וּלְזַמֵּר בְּארְחָא" (סנהדרין ז, א).
פסוק כה
וַיִּבְחַר משֶׁה אַנְשֵׁי חַיִל. אַחַר שֶׁבִּקֵּשׁ וְלא מָצָא אֲנָשִׁים שֶׁיִּהְיוּ בָהֶם כָּל הַמַּעֲלות שֶׁהִזְכִּיר יִתְרו, בָּחַר בְּ"אַנְשֵׁי חַיִל" בְּקִיאִים וְחָרוּצִים לְבָרֵר וּלְלַבֵּן אֲמִתּוּת דָּבָר וְלַהֲבִיאו אֶל תַּכְלִית, יותֵר מִ"יִּרְאֵי אֱלהִים" בִּלְתִּי אַנְשֵׁי חַיִל, כְּאָמְרָם זִכְרונָם לִבְרָכָה "אִם תַּלְמִיד חָכָם (נוקֵם וְנוטֵר) כְּנָחָשׁ הוּא חָגְרֵהוּ עַל מָתְנֶיךָ, וְאִם עַם הָאָרֶץ הוּא חָסִיד אַל תָּדוּר בִּשְׁכוּנָתו" (שבת סג, א).
פסוק כז
וַיְשַׁלַּח משֶׁה אֶת חתְנו. כִּי לא רָצָה לָלֶכֶת עִם יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ, כְּאָמְרו "לא אֵלֵךְ, כִּי אִם אֶל אַרְצִי וְאֶל מולַדְתִּי אֵלֵךְ" (במדבר י, ל), וְזֶה אוּלַי מִצַּד זִקְנָתו, כְּעִנְיַן בַּרְזִלַּי בְּאָמְרו "יָשָׁב נָא עַבְדְּךָ וְאָמֻת בְּעִירִי עִם קֶבֶר אָבִי וְאִמִּי" (שמואל ב יט, לח). אֲבָל בְּנֵי יִתְרו הָלְכוּ עִם יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ בְּלִי סָפֵק, כְּאָמְרו "וּבְנֵי קֵינִי חתֵן משֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים אֶת בְּנֵי יְהוּדָה" (שופטים א, טז). וַעֲלֵיהֶם אָמַר בִּלְעָם "אֵיתָן מושָׁבֶךָ" וְכוּ' (במדבר כד, כא).