שמות פרק יט

מאי 17, 2011 · מאת ספורנו · שמות

פסוק א
בַּיּום הַזֶּה. בְּיום הַחדֶשׁ.

פסוק ב
וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבאוּ מִדְבַּר סִינַי. נְסִיעָתָם מֵרְפִידִים הָיְתָה בְּכַוָּנַת בּואָם אֶל מִדְבַּר סִינַי, אֲשֶׁר שָׁם הַר הָאֱלהִים, כִּי יָדְעוּ שֶׁשָּׁם יַעַבְדוּהוּ, כְּאָמְרו "תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלהִים עַל הָהָר הַזֶּה" (לעיל ג, יב).

פסוק ג
וּמשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלהִים. אָמַר שֶׁיִּשְׂרָאֵל שָׂמוּ פְנֵיהֶם אֶל עִסְקֵי הַחֲנִיָּה וּצְרָכֶיהָ, וּמשֶׁה עָלָה וְהֵכִין עַצְמו לִנְבוּאָה.

פסוק ד
אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם. כַּמָּה הִפְצַרְתִּי כְּדֵי שֶׁיָּשׁוּבוּ מֵרִשְׁעָם, כִּי לא אֶחְפּץ בְּמות הַמֵּת, וּבְהַקְשׁותָם עָרְפָּם הֻצְרַכְתִּי לְהַרְבּות אותותַי וּמופְתַי בְּקִרְבָּם וּלְהַשְׁחִיתָם.

וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים. דֶּרֶךְ לא עָבַר בָּהּ אִישׁ, כְּמו הַנֶּשֶׁר הַמּולִיךְ אֶת בָּנָיו בְּרוּם הָאֲוִיר, אֲשֶׁר לא יֵלֶךְ בּו שׁוּם מִין עוף אַחֵר, וְזֶה לְהַבְדִּיל אֶתְכֶם מִכָּל הָעַמִּים וְעִסְקֵיהֶם לִהְיות לִי.

וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי. אֶל הַר הָאֱלהִים הַמּוּכָן לִנְבוּאָה.

פסוק ה
וְעַתָּה אִם שָׁמועַ תִּשְׁמְעוּ בְּקלִי. לְקַבֵּל עֲלֵיכֶם הַתּורָה וְהַמִּצְוָה.

וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי. הַבְּרִית שֶׁאֶכְרת עַל קַבָּלַתְכֶם, וְהוּא הַבְּרִית שֶׁכָּרַת אַחַר שֶׁאָמְרוּ "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" (להלן כד, ז), כְּאָמְרו "הִנֵּה דַּם הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת ה' עִמָּכֶם עַל כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה" (שם ח), בְּאפֶן שֶׁלּא אֶצְטָרֵךְ לַעֲשׂות לָכֶם כְּמו שֶׁעָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם.

וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים. אַף עַל פִּי שֶׁכָּל הַמִּין הָאֱנושִׁי יָקָר אֶצְלִי מִכָּל יֶתֶר הַנִּמְצָאִים הַשְּׁפָלִים, כִּי הוּא לְבַדּו הַמְכֻוָּן בָּהֶם, כְּאָמְרָם זִכְרונָם לִבְרָכָה: חָבִיב אָדָם שֶׁנִּבְרָא בְּצֶלֶם (אבות ג, יד), מִכָּל מָקום אַתֶּם תִּהְיוּ לִי סְגֻלָּה מִכֻּלָּם.

כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ. וְהַהֶבְדֵּל בֵּינֵיכֶם בְּפָחות וְיָתֵר הוּא, כִּי אָמְנָם "לִי כָּל הָאָרֶץ" וַחֲסִידֵי אֻמּות הָעולָם יְקָרִים אֶצְלִי בְּלִי סָפֵק.

פסוק ו
וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כּהֲנִים. וּבָזֶה תִּהְיוּ סְגֻלָּה מִכֻּלָּם, כִּי תִּהְיוּ "מַמְלֶכֶת כּהֲנִים" לְהָבִין וּלְהורות לְכָל הַמִּין הָאֱנושִׁי, לִקְרא כֻלָּם בְּשֵׁם ה' וּלְעָבְדו שְׁכֶם אֶחָד, כְּמו שֶׁיִּהְיֶה עִנְיַן יִשְׂרָאֵל לֶעָתִיד לָבוא, כְּאָמְרו "וְאַתֶּם כּהֲנֵי ה' תִּקָּרֵאוּ" (ישעיה סא, ו), וּכְאָמְרו "כִּי מִצִּיּון תֵּצֵא תורָה" (שם ב, ג).

וְגוי קָדושׁ. [בִּלְתִּי נִפְסָדִים, אֲבָל תִּהְיוּ קַיָּמִים לָעַד בְּאִישׁ], כְּמו שֶׁיִּהְיֶה הָעִנְיָן לֶעָתִיד לָבוא, כְּאָמְרו "וְהָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִיּון וְהַנּותָר בִּירוּשָׁלַיִם קָדושׁ יֵאָמֶר לו" (שם ד, ג), וְאָמְרוּ זִכְרונָם לִבְרָכָה "מַה קָּדושׁ לְעולָם קַיָּם, אַף הֵם לְעולָם קַיָּמִים" (סנהדרין צב, א). וְזֶה כִּי אָמְנָם הָיְתָה כַּוָּנַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ בְּמַתַּן תּורָה לָתֵת לָהֶם אָז כָּל הַטּוב הֶעָתִיד, לוּלֵי הִשְׁחִיתוּ דַרְכָּם בָּעֵגֶל, כְּאָמְרו "וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם מֵהַר חרֵב" (להלן לג, ו).

פסוק ח
וַיָּשֶׁב משֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם. הֵשִׁיב מַה שֶּׁהֵבִין מִדִּבְרֵיהֶם לְהָשִׁיב שׁולְחו, וְהוּא שֶׁלּא הֵבִין מִדִּבְרֵיהֶם זוּלָתִי שֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם לַעֲשׂות.

פסוק ט
בְּעַב הֶעָנָן. אַף עַל פִּי שֶׁכָּל נְבוּאותָיו שֶׁל משֶׁה מֵעֵת מַתַּן תּורָה וָהָלְאָה הָיוּ בְּאַסְפַּקְלַרְיָה הַמְּאִירָה, כְּאָמְרו "וּתְמֻנַת ה' יַבִּיט" (במדבר יב, ח), מִכָּל מָקום נְבוּאָתו זאת הָיְתָה "בְּעַב הֶעָנָן".

בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם (בְּדַבְּרִי עִמָּךְ) וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעולָם. יַאֲמִינוּ אֶפְשָׁרוּת נְבוּאָתְךָ שֶׁתִּהְיֶה "פָּנִים אֶל פָּנִים", כִּי אָמְנָם אֲדַבֵּר עִמָּהֶם פָּנִים בְּפָנִים, בִּלְתִּי שׁוּם חֲלום, כְּאָמְרו "פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר ה' עִמָּכֶם" (דברים ה, ד), וְהוּא הֱיות הָאָדָם מִתְנַבֵּא בְּעודו מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּחוּשָׁיו, וְזֶה חָשְׁבוּ לְנִמְנָע. עַתָּה יַאֲמִינוּ "גַּם בְּךָ" שֶׁתִּהְיֶה נְבוּאָתְךָ בְּאפֶן זֶה, כְּאָמְרו "וְדִבֶּר ה' אֶל משֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים" (להלן לג, יא). וְלָכֵן אָמְרוּ "הַיּום הַזֶּה רָאִינוּ כִּי יְדַבֵּר אֱלהִים אֶת הָאָדָם וָחָי" (דברים ה, כא), כִּי אָמְנָם לא הָיָה סָפֵק אֶצְלָם עַל אֶפְשָׁרוּת הַנְּבוּאָה, וְהָיוּ יודְעִים שֶׁהָאָבות וּמשֶׁה וְאַהֲרן וּמִרְיָם כְּבָר הִתְנַבְּאוּ א, אֲבָל לא הָיְתָה נְבוּאַת שׁוּם נָבִיא עַד הֵנָּה כִּי אִם בְּמַרְאָה וּבַחֲלום, כְּמו שֶׁבֵּאֵר הוּא יִתְבָּרַךְ בְּאָמְרו "בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע בַּחֲלום אֲדַבֶּר בּו" (במדבר יב, ו). אָמְנָם בִּנְבוּאַת משֶׁה בְּעודו מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּחוּשָׁיו הָיָה סָפֵק אֶצְלָם לוּלֵא הִתְנַבְּאוּ גַם הֵם בְּאפֶן זֶה עַד הֵנָּה, וּבָזֶה יַאֲמִינוּ בְּדִבְרֵי משֶׁה, וְלא יוּכַל שׁוּם נָבִיא לָקוּם נֶגְדָּם, כִּי לא תִהְיֶה נְבוּאָתָם בְּזאת הַמַּדְרֵגָה.

וַיַּגֵּד משֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה'. כַּאֲשֶׁר שָׁמַע תַּקָּנַת קונו א לְמַעַן יַאֲמִינוּ בְּמִין נְבוּאָתו, הִרְגִּישׁ בִּסְפֵק הָעָם וְהִגִּיד דִּבְרֵיהֶם, בְּחָשְׁבו שֶׁהַטַּעַם שֶׁאָמְרוּ "כּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה", וְלא אָמְרוּ "כֵּן נַעֲשֶׂה" בִּלְבַד, הָיָה מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ מְסֻפָּקִים אִם הָיְתָה נְבוּאַת משֶׁה בְּאפֶן זֶה דִּבְרֵי ה' או עַל יְדֵי מַלְאָךְ, וְשֶׁאוּלַי אִם יְקַבְּלוּ עֲלֵיהֶם דִּבְרֵי מַלְאָךְ יְדַקְדֵּק עֲלֵיהֶם כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה, וְלא יִסְלַח, כְּאָמְרו "כִּי לא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם" (להלן כג, כא), וּבְכֵן אָמְרוּ שֶׁלּא יַעֲשׂוּ זוּלָתִי דִּבְרֵי ה' בִּלְבָד.

פסוק יא
וְהָיוּ נְכנִים. שֶׁיִּהְיֶה גַּם הַגּוּף טָהור וּמוּכָן לִנְבוּאָה, לא הַנֶּפֶשׁ בִּלְבַד, וְזֶה בִּהְיות מַדְרֵגַת הַנְּבוּאָה הָעֲתִידָה אָז לָהֶם "פָּנִים בְּפָנִים", בְּעוד הֱיותָם מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּחוּשֵׁיהֶם. וְלָזֶה נֶאֶסְרָה הָאִשָּׁה לְמשֶׁה
מֵאָז שֶׁהִגִּיעַ לְזאת הַמַּדְרֵגָה, שֶׁתִּהְיֶה כָּל נְבוּאָתו מֵעֵת מַתַּן תּורָה וָהָלְאָה "פָּנִים אֶל פָּנִים", כְּאָמְרו "לֵךְ אֱמר לָהֶם שׁוּבוּ לָכֶם לְאָהֳלֵיכֶם, וְאַתָּה פּה עֲמד עִמָּדִי" (דברים ה, כז כח), כְּמו שֶׁבֵּאֲרוּהוּ רַבּותֵינוּ זִכְרונָם לִבְרָכָה.

פסוק יב
כָּל הַנּגֵעַ בָּהָר מות יוּמָת. "פֶּן יֶהֶרְסוּ אֶל ה' לִרְאות וְנָפַל מִמֶּנּוּ רָב" (פסוק כא), וִיעַרְבְּבוּ שִׂמְחַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ בְּטַמְּאָם אֶת הַמָּקום בְּפִגְרֵיהֶם, וּבְהַטִּילָם אֵבֶל עַל קְרובֵיהֶם, וְלא תִשְׁרֶה שְׁכִינָה עֲלֵיהֶם.

פסוק טז
וַיְהִי קלת וּבְרָקִים. כְּעִנְיַן "וְהִנֵּה.. וְרוּחַ גְּדולָה וְחָזָק.. וְאַחַר הָרוּחַ רַעַשׁ.. וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ" (מלכים א יט, יא יב), וְכֵן הֵעִיד בְּאָמְרו "אֶרֶץ רָעָשָׁה אַף שָׁמַיִם נָטְפוּ" וְכוּ' (תהלים סח, ט).

פסוק יז
לִקְרַאת הָאֱלהִים. לִקְרַאת פָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה דְּחָלְפֵי קַמֵּהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כְּאָמְרו אַחַר כָּךְ "וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי" (פסוק כ).

פסוק כא
רֵד הָעֵד בָּעָם פֶּן יֶהֶרְסוּ. כְּשֶׁאֶהְיֶה מְדַבֵּר עִמָּהֶם, שֶׁמָּא יַחְשְׁבוּ שֶׁבִּהְיותָם עולִים לְמַדְרֵגַת נְבוּאַת "פָּנִים בְּפָנִים" כָּמוךָ יוּכְלוּ לַעֲלות אֶל מְחִצָּתֶךָ.

פסוק כג
וְקִדַּשְׁתּו. בְּאָמְרו לָהֶם "אִם בְּהֵמָה אִם אִישׁ לא יִחְיֶה" (פסוק יג), כְּעִנְיַן "אַדְמַת קדֶשׁ הוּא" (לעיל ג, ה).

פסוק כד
לֶךְ רֵד. עַתָּה בִּהְיותִי מְדַבֵּר הֱיֵה עִמָּהֶם לְמַטָּה מִן הָהָר.

וְעָלִיתָ אַתָּה וְאַהֲרן. אַחַר תַּשְׁלוּם עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרות וּפָרָשַׁת מִשְׁפָּטִים, כְּאָמְרו "וְאֶל משֶׁה אָמַר עֲלֵה אֶל ה' אַתָּה וְאַהֲרן" וְכוּ' (להלן כד, א).

פסוק כה
וַיּאמֶר אֲלֵהֶם. אַזְהָרָה זו עִם הָענֶשׁ "פֶּן יֶהֶרְסוּ.. וְנָפַל מִמֶּנּוּ רָב" (פסוק כא).