פסוק ב
רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם. רְאֵה וְהָבֵן כִּי לא אֶל חִנָּם קְרָאתִיו, כִּי דָּבָר עִקָּרִי הוּא בִּמְלֶאכֶת הַקּדֶשׁ שֶׁתִּהְיֶה נַעֲשֵׂית עַל יְדֵי בְּחִיר ה' הַמְכַוֵּן בִּפְעֻלָּתו שֶׁיֻּשַּׂג תַּכְלִית הַמִּצְוָה.
פסוק יג
אַךְ אֶת שַׁבְּתתַי תִּשְׁמרוּ. אַף עַל פִּי שֶׁצִּוִּיתִי עַל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, מִכָּל מָקום "אֶת שַׁבְּתתַי תִּשְׁמרוּ", וְלא תִדְחוּ אותָן בִּשְׁבִילָהּ.
כִּי אות הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם. וְאִם תְּקַלְקְלוּ זֶה הָאות, אֵין שׁוּם מָקום לַעֲשׂות מִשְׁכָּן לְשָׁכְנִי בְּתוכֲכֶם.
פסוק יד
וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת. וְעוד מִפְּנֵי טַעַם אַחֵר רָאוּי שֶׁלּא תִדָּחֶה הַשַּׁבָּת בִּשְׁבִיל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן.
כִּי קדֶשׁ הִוא לָכֶם, מְחַלֲלֶיהָ מות יוּמָת. "כִּי קדֶשׁ הִוא לָכֶם" בְּמִצְוַת עֲשֵׂה, "מְחַלֲלֶיהָ מות יוּמָת" בְּמִצְוַת לא תַעֲשֶׂה, וְאֵין רָאוּי לִדְחות עֲשֵׂה וְלא תַעֲשֶׂה שֶׁיֶּשׁ בּו מִיתָה כְּדֵי לְקַיֵּם עֲשֵׂה שֶׁל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן.
כִּי כָּל הָעשֶׂה בָהּ מְלָאכָה וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא. גַּם כֵּן רָאוּי שֶׁלּא לִדְחות הַשַּׁבָּת, כִּי עִנְיַן חִלּוּלָהּ הוּא רַב הָענֶשׁ, לִהְיות נֶפֶשׁ הַמְחַלֵּל נִכְרֶתֶת, כִּי בָּזֶה הוּא כּופֵר בְּחִדּוּשׁ הָעולָם, וְלו אֵין חֵלֶק בַּמִּשְׁכָּן וְלא בַּשּׁוכֵן בְּתוכו.
מִקֶּרֶב עַמֶּיהָ. מִמַּדְרֵגַת נַפְשׁות הָעָם אֲשֶׁר כְּעֶרְכָּהּ לְחַיֵּי עַד.
פסוק טו
שֵׁשֶׁת יָמִים יֵעָשֶׂה מְלָאכָה. הִנֵּה בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה תּוּכְלוּ לַעֲשׂות מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, וְאִם כֵּן אֵין רָאוּי שֶׁתִּדְחוּ שַׁבָּת מִפָּנֶיהָ, שֶׁאֵין שׁוּם מִצְוָה דוחָה שַׁבָּת, אֶלָּא אִם כֵּן יִהְיֶה לָהּ זְמַן קָבוּעַ וְיֶאֱרַע הַזְּמַן בְּשַׁבָּת, כְּמו עֲבודָה וּמִילָה, אֲבָל כְּשֶׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂות הַמִּצְוָה בְּיום אַחֵר אֵינָהּ דּוחָה אֶת הַשַּׁבָּת כְּלָל.
שַׁבַּת שַׁבָּתון. הִנֵּה נֶאֱסַר בָּהּ אֲפִלּוּ דָבָר שֶׁאֵינו מִכְּלַל הַמְּלָאכות, כְּאָמְרו "וּבַיּום הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבּת" (לעיל כג, יב), וְזֶה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה "קדֶשׁ לַה'", שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם בּו פּונֶה לְגַמְרֵי מֵחַיֵּי שָׁעָה לַעֲסק בְּעִסְקֵי חַיֵּי עולָם לִכְבוד קונו.
כָּל הָעשֶׂה (בָהּ) מְלָאכָה.. יוּמָת. וְלָכֵן דִּין הוּא שֶׁהַמְבַטֵּל כַּוָּנָה זאת בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה יוּמָת.
פסוק טז
וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת. בָּעולָם הַזֶּה.
לַעֲשׂות אֶת הַשַּׁבָּת. בְּיום שֶׁכֻּלּו שַׁבָּת.
פסוק יז
וּבַיּום הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת. בּו הָיְתָה הַמְּלָאכָה שְׁלֵמָה, וּבַשְּׁלֵמוּת תִּהְיֶה מְנוּחָה.
וַיִּנָּפַשׁ. וְלָכֵן נַעֲשָׂה הַשְּׁבִיעִי בַּעַל נֶפֶשׁ יְתֵרָה, וְהִיא תּוסֶפֶת הֲכָנָה לְהַשִּׂיג מַה שֶּׁכִּוֵּן אֵלָיו הָאֵל יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת פְּעֻלָּתו בְּאָמְרו "נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ" (בראשית א, כו).
פסוק יח
וַיִּתֵּן אֶל משֶׁה כְּכַלּתו. אַחַר שֶׁסִּפֵּר מֶה הָיָה הַטּוב שֶׁהֻשַּׂג בְּסוף כָּל הַפְּעָמִים שֶׁשָּׁהָה משֶׁה בָּהָר אַרְבָּעִים יום, פֵּרֵשׁ הַטַּעַם מִפְּנֵי מָה לא הֻשַּׂג הַתַּכְלִית שֶׁיָּעַד הָאֵל יִתְבָּרַךְ בְּמַתַּן תּורָה, בְּאָמְרו "וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כּהֲנִים וְגוי קָדושׁ" (לעיל יט, ו), וּבְאָמְרו "מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי.. בְּכָל הַמָּקום.. אָבוא אֵלֶיךָ" (שם כ, כא), עַד שֶׁהֻצְרַךְ לַעֲשׂות מִשְׁכָּן. וְהודִיעַ שֶׁקָּרָה זֶה בְּסִבַּת רעַ בְּחִירַת יִשְׂרָאֵל. כִּי אָמְנָם בְּסוף אַרְבָּעִים יום הָרִאשׁונִים נָתַן הַלּוּחות "מַעֲשֵׂה אֱלהִים", לְקַדֵּשׁ אֶת כֻּלָּם לְכהֲנִים וְגוי קָדושׁ כְּכָל דְּבָרו הַטּוב. וְהֵמָּה מָרוּ וְהִשְׁחִיתוּ דַרְכָּם וְנָפְלוּ מִמַּעֲלָתָם, כְּמו שֶׁהֵעִיד בְּאָמְרו "וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם מֵהַר חורֵב" (להלן לג, ו).
שְׁנֵי לֻחת הָעֵדֻת. אותָם שֶׁיָּעַד בְּאָמְרו "וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת לֻחת הָאֶבֶן" (לעיל כד, יב). וְטֶרֶם תִּתּו הַתּורָה וְהַמִּצְוָה אֲשֶׁר כָּתַב, כַּאֲשֶׁר יָעַד, הִתְחִילוּ בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, וְאָמַר לְמשֶׁה "לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ" (להלן לב, ז).