הקדמה לספר במדבר
וְסִפֵּר בְּסִפְרו הָרְבִיעִי כִּי חָפֵץ חֶסֶד תִּקֵּן דִּגְלֵיהֶם (פרק ב) כְּתִקּוּן מֶרְכָּבָה הַנִּרְאֵית בֶּחָזון לִנְבִיאָיו. וְהָיְתָה הַכַּוָּנָה שֶׁכַּאֲשֶׁר יַחֲנוּ כֵּן יִסָּעוּ, לְהִכָּנֵס בָּאָרֶץ תֵּיכֶף בִּלְתִּי כְּלֵי זַיִן. וּלְמַעַן יִזְכּוּ לָזֶה, סִדֵּר מִשְׁמְרות כְּהֻנָּה וּלְוִיָּה (פרק ד) וְהִבְדִּיל כָּל טְמֵאִים מִמַּחֲנֵיהֶם (פרק ה, א-ד). וְסִדֵּר עִנְיַן הַסּוטָה (שם שם יא-לא) וְהַנָּזִיר (שם פרק ו), לְהַעֲבִיר כָּל מַמְזֵרוּת, וּלְקַדֵּשׁ מִבְּנֵיהֶם לִנְזִירִים, וּבָאֵלֶּה נַעֲשׁוּ רְאוּיִים לְבִרְכות כּהֲנִים (שם שם כב-כז).
וּבְכֵן הִזְכִּיר זְכֻיּותֵיהֶם שֶׁל יִשְרָאֵל, אֲשֶר בָּם נַעֲשׁוּ רְאוּיִם לְהִכָּנֵס בָּאָרֶץ בְּאפֶן מָה, וְהֵם: שׂ חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ (פרק ז) וְהִשְׁתַּדְּלוּתָם בְּטָהֳרַת הַלְּוִיִם (פרק ח), וּבַפֶּסַח (פרק ט, א-ׂיד), וְלֶכְתָּם אַחֲרָיו בַּמִּדְבָּר (שם פסוקים טו-כג). וְצִוָּה עַל הַחֲצוצְרות לְמַסַּע הַמַּחֲנות וּלְמִלְחָמָה וְזוּלָתָם (פרק י, א-ׂי), וְאָז הולִיכָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר הַגָּדול וְהַנּורָא בשׂג מַסָּעות עַד קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ (שם פסוקים יא-לד). "וְהֵמָּה כְּאָדָם עָבְרוּ בְּרִית" (הושע ו, ז) וּבָגְדוּ בִּדְבַר הַמְרַגְּלִים (פרקי יג-יד), וּבְכֵן הִשְׁחִיתוּ עִנְיָנָם, וְנִגְזְרָה עֲלֵיהֶם מִיתָה בַּמִּדְבָּר (יד, כט), וְלא נִכְנְסוּ הַבָּנִים לָאָרֶץ בִּלְתִּי מִלְחָמָה, וְעִם זֶה סִבְּבוּ אַרְצות הָעַמִּים אַרְבָּעִים שָׁנָה. וְסִפֵּר שְׁלִישִׁית, כִּי בְּכָל אֵלֶּה לא כָלוּ רַחֲמֵי הָאֵל לְתַקֵּן עִנְיַן הַבָּנִים כְּפִי הָאֶפְשָׁר, וְצִוָּה עַל נִסְכֵּי יָחִיד (טו, א-טז) וְהַחַלָּה (שם יזשׂכא) וּשְעִירֵי עֲבודָה זָרָה (שם כד), בִּהְיותָם מוּכָנִים לָזֶה מִן הַמְרַגְּלִים וָאֵילָךְ (יד, כז). וְקִדְּשָׁם לו בְּמִצְוַת צִיצִית (טו, לז-מא). וּבְכָל אֵלֶּה לא חָדַל קרַח וַעֲדָתו לַמְרות עֵינֵי כְבודו (פרק טז). אָמְנָם עָבְרוּ וְנֶעֶנְשׁוּ (שם כגשׂלה), וְהוּא רִחֵם עַל יֶתֶר הֶהָמון (שם כו-כז), וְגָדַר פֶּרֶץ בְּאות הַמַּחְתּות (יז, א-טו) וְהַמַּטֶּה (שם טז-כד) וּמַתְּנות כְּהֻנָּה (פרק יח) לְבַל יָשׁוּבוּ לְכִסְלָה (שם פסוק ה). וְהִזְכִּיר טָהֳרַת מֵי חַטָּאת מִטֻּמְאַת מֵת (פרק יט) בְּהִכָּנְסָם אָז אֶל קְצַת אֶרֶץ הָאֱמרִי אֲשֶׁר הִיא סִיחון (כ, יד ואילך), וְשָׁם נָתַן סֵדֶר לַחֲלוּקַת הָאָרֶץ מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן וָהָלְאָה (פרקים כו-כז), וְכָל אֵלֶּה אַחַר יִאוּשׁ אֲבותֵיהֶם בְּקִלְקוּלָם בַּמְרַגְּלִים, וּבָזֶה סִיֵּם סִפְרו הָרְבִיעִי.
פסוק ב
שְאוּ אֶת ראשׁ. לְסַדְּרָם שֶׁיִּכָּנְסוּ לָאָרֶץ מִיָּד, "אִישׁ עַל דִּגְלו" בִּלְתִּי מִלְחָמָה אֶלָּא שֶׁיִּפָּנוּ הָאֻמּות מִפָּנֶיהָ, כְּמו שֶׁעָשׁוּ קְצָתָם, כְּמו שֶׁהֵעִיד בְּאָמְרו "כַּעֲזוּבַת הַחרֶשׁ וְהָאָמִיר אֲשֶׁר עָזְבוּ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְרָאֵל" (ישעיהו יז, ט). אוּלַי הָיוּ מִשְׁפָּחות מֵהַגִּרְגָּשִׁי, שֶׁעָלָיו אָמְרוּ ז"ל שֶׁעָמַד וּפָנָה מֵאֵלָיו. וּבְקִלְקוּל הַמְרַגְּלִים הוסִיפוּ הַשֶּׁבַע אֻמּות לְהָרַע מ' שָׁנָה וְהֻצְרַךְ לְהַחֲרִימָם.
בְּמִסְפַּר שֵׁמות. כִּי הָיָה אָז כָּל אֶחָד מֵאותו הַדּור נֶחְשָׁב בִּשְׁמו הַמּורֶה עַל צוּרָתו הָאִישִׁיִּית, לְמַעֲלָתָם, עַל דֶּרֶךְ "וָאֵדָעֲךָ בְּשֵׁם" (שמות לג, יז). וְלא כֵן קָרָה לְדור בָּאֵי הָאָרֶץ, וּבְכֵן לא נִמְנוּ 'בְּמִסְפַּר שֵׁמות', וְלא נִזְכְּרוּ זוּלָתִי רָאשֵׁי הַמִּשְׁפָּחות וּמִסְפַּר הָאִישִׁים. וְעִם זֶה הודִיעַ שֶׁהָיְתָה הַכַּוָּנָה שֶׁאותָם הָאִישִׁים בְּעַצְמָם יִחְיוּ וְיִירְשׁוּ הָאָרֶץ וְלא יִפָּקֵד מֵהֶם אִישׁ.
פסוק ד
אִישׁ ראשׁ לְבֵית אֲבותָיו. וְהַטַּעַם שֶׁיִּהְיוּ "אִתְּכֶם" הוּא, שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם "ראשׁ לְבֵית אֲבותָיו", וְלא יִכָּחֵד מִמֶּנּוּ יַחַס כָּל אֶחָד וְאֶחָד.
פסוק יח
וַיִּתְיַלְדוּ עַל מִשְׁפְּחותָם. מִפְּנֵי שֶׁהָיָה מִנְיָנָם זֶה כְּדֵי שֶׁיֵּצְאוּ בּו לַצָּבָא בְּמִלְחָמָה, הָיְתָה הַכַּוָּנָה לִשְׁמר יַחֲסָם, שֶׁזְּכוּת אֲבותָם מְסַיַּעְתָּם. וּכְבָר אָמְרוּ 'אֵין בּודְקִין אַחַר מִי שֶׁנִּכְתַּב בְּאִסְטְרַטְיָא שֶׁל מֶלֶךְ' (קדושין עו, א), וְזֶה כְּאָמְרָם 'שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה שׁורָה אֶלָּא עַל מִשְׁפָּחות מְיֻחָסות בְּיִשְרָאֵל' (שם ע, ב).
פסוק כ
בְּכר יִשְרָאֵל. שֶׁלּא נָפַל מִמַּעֲלָתו בְּדִינֵי שָׁמַיִם, מִפְּנֵי תְּשׁוּבָתו, כְּעִנְיַן "וַיִּהְיוּ בְּנֵי יַעֲקב שְׁנֵים עָשָר, בְּנֵי לֵאָה, בְּכור יַעֲקב רְאוּבֵן" (בראשית לה, כב-כג), אַף עַל פִּי שֶׁנָפַל מִמֶּנָּה בְּדִינֵי אָדָם.
פסוק מד
אֵלֶּה הַפְּקֻדִים. כָּל אֶחָד מֵאֵלּוּ נִמְנָה עַל יְדֵי משֶׁה וְאַהֲרן וכו'.
פסוק מה
וַיִּהְיוּ כָּל פְּקוּדֵי.. כָּל יצֵא צָבָא
בְּיִשְרָאֵל. וְלא יֶתֶר עַל בֶּן שִׁשִּׁים, שֶׁלּא הָיָה יוצֵא בַּצָּבָא, כְּמו שֶׁהִזְכִּירוּ ז"ל עַל יָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה וְזוּלָתו, וּבִלְעָדֵיהֶם עָלָה הַסְּכוּם אֶל מַה שֶּׁכָּתַב אַחַר כָךְ.
פסוק מז
לא הָתְפָּקְדוּ. לא הֻפְקְדוּ עַל יְדֵי הַפּוקְדִים וְלא הִתְפָּקְדוּ מֵעַצְמָם, שֶׁלּא הֵכִינוּ עַצְמָם כִּשְׁאָר הָעָם לְהִקָּהֵל וּלְהִתְיַחֵס. וְזֶה הָיָה קדֶם שֶׁיּאמַר הָאֵל יִתְבָּרַךְ לְמשֶׁה: "אַךְ אֶת מַטֵּה לֵוִי לא תִפְקד" (להלן פסוק מט). כִּי אָמְנָם הִמְתִּינוּ לִרְאות מַה יְּצַוֶּה ה' לָהֶם, מֵאַחַר שֶׁלּא הִזְכִּיר שֵׁבֶט לֵוִי עִם שְׁאַר הַשְּׁבָטִים בְּאָמְרו "וְאִתְּכֶם יִהְיוּ אִישׁ אִישׁ לַמַּטֶּה" (לעיל פסוק ד).
פסוק מט
אַךְ אֶת מַטֵּה לֵוִי. אַף עַל פִּי שֶׁאָמַרְתִּי "שְאוּ אֶת ראשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְרָאֵל" (לעיל פסוק ב), וְהַלְוִיִם מִכְּלָלָם לִהְיות נִמְנִים גַּם הֵם, מִכָּל מָקום הֵם נִבְדָּלִים מִשְּׁאַר עַם יִשְרָאֵל. רִאשׁונָה: בְּעִנְיַן הַמִּנְיָן, שֶׁלּא יִהְיֶה מִסְפַּר אִישֵׁיהֶם וְלא סְכוּם כֻּלָּם עִם הַשְּׁאָר.
לא תִפְקד. לא יִהְיֶה מִסְפַּר אִישֵׁיהֶם מִבֶּן כ' וּלְמַעְלָה כְּמו שֶׁהָיָה מִסְפַּר שְׁאָר הָעָם.
וְאֶת ראשָׁם לא תִשָּׂא. כְּשֶׁתַּעֲשֶה סִכּוּם כָּל פְּקוּדֵי הַשְּׁבָטִים לא יִכָּנֵס בּו סְכוּם שֵׁבֶט לֵוִי.
פסוק נ
וְאַתָּה הַפְקֵד. שֵׁנִית, יִהְיוּ נִבְדָּלִים מִשְּׁאַר הָעָם בְּעִנְיַן הַפְּקִידוּת, כִּי לָהֶם בִּלְבַד תִּהְיֶה פְּקֻדַּת הַקּדֶשׁ.
פסוק נג
וְהַלְוִיִּם יַחֲנוּ סָבִיב. שְׁלִישִׁית, יִהְיוּ נִבְדָּלִים מִשְּׁאַר הָעָם בַּחֲנִיָּתָם, שֶׁהֵם בִּלְבַד יַחֲנוּ "סָבִיב לַמִּשְׁכָּן", וְהַשְּׁאָר יַחֲנוּ "אִישׁ עַל דִּגְלו".