במדבר פרק ו

מאי 18, 2011 · מאת ספורנו · במדבר

פסוק ב
כִּי יַפְלִיא. יַפְרִישׁ עַצְמו מִן הַבְלֵי וְתַעֲנוּגות בְּנֵי הָאָדָם.

לִנְדּר נֶדֶר נָזִיר. לִהְיות נָזוּר וּפָרוּשׁ מִן הַתַּעֲנוּגִים הַמֻּרְגָּלִים.

לְהַזִּיר לַה'. לְהַפְרִישׁ עַצְמו מִכָּל אֵלֶּה לְמַעַן יִהְיֶה כֻּלּו לַה', לְהִתְעַסֵּק בְּתורָתו וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וּלְדָבְקָה בו.

פסוק ג
מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר. לא יְסַגֵּף עַצְמו בְּצום, שֶׁמְמָעֵט בִּמְלֶאכֶת שָׁמַיִם כְּדִבְרֵיהֶם ז"ל, וְלא יְצַעֵר גּוּפו בְּמַכּות פְּרוּשִׁים כְּמִנְהַג צְבוּעִים וְכומְרִים, אֲבָל יַפְרִישׁ עַצְמו מִן הַיַּיִן, שֶׁבָּזֶה הוּא מְמָעֵט אֶת הַתִּפְלָה מְאד וּמַכְנִיעַ יִצְרו, וְלא יַתִּישׁ כּחו בָּזֶה כְּלָל.

פסוק ה
תַּעַר לא יַעֲבר עַל ראשׁו. וּבָזֶה יַשְׁלִיךְ אַחֲרֵי גֵּוו כָּל מַחְשֶׁבֶת יופִי וְתִקּוּן שֵעָר.

קָדושׁ יִהְיֶה. נִבְדַּל מִן הַתַּאֲוות הַחָמְרִיּות.

פסוק ו
עַל נֶפֶשׁ מֵת לא יָבא. לא יְחַלֵּל עִסְקֵי קְדֻשָּׁתו לְהִתְעַסֵּק בִּכְבוד מֵתִים, כְּמו הָעִנְיָן בְּכהֵן גָּדול, וּכְאָמְרָם זַ"ל הֲמִבְּלִי אֵין קְבָרִים בִּטְבֶרְיָא, שְׁלַחְתִּיךָ בִּנְצִיבִין.

פסוק ח
קָדשׁ הוּא לַה'. יִזְכֶּה לֵאור בְּאור הַחַיִּים, וְלִהְיות מוּכָן לְהָבִין וּלְהורות כָּרָאוּי לִקְדושֵׁי הַדּור. וְלָזֶה נִרְאֶה שֶׁכִּוֵּן אֶלְקָנָה בְּאָמְרו "אַךְ יָקֶם ה' אֶת דְּבָרו" (שמואלשׂא א, כג), כְּלומַר אֲנִי מַסְכִּים לְהַדִּירו בְּנָזִיר, וְאֵינִי מְבַקֵּשׁ מֵהָאֵל יִתְבָּרַךְ דָּבָר אַחֵר בְּעַד הַיֶּלֶד, זוּלָתִי שֶׁיָּקֶם אֶת דְּבָרו שׂ שֶׁיִּהְיֶה "קָדושׁ לַה'".

פסוק יג
יָבִיא אותו. כְּבָר בֵּאֲרוּ ז"ל 'הוּא יָבִיא אֶת עַצְמו' (סִפרי לפסוקנו). וְזֶה כִּי אָמְנָם כָּל הַקָּרֵב אֶל מִי שֶׁיְחַדֵּשׁ דָּבָר בְּעַצְמו נאמַר שֶׁהוּא מוּבָא אֶל הַמְחַדֵּשׁ בּו עַל יְדֵי נִכְבָּד מִמֶּנּוּ, כָּזֶה 'שֶׁאֵין חָבוּשׁ מַתִּיר עַצְמו' (ברכות ה, ב), וְלָזֶה נִכְתַּב בִּמְצורָע בְּטֻמְאָתו (ויקרא יג, ב) וּבְטָהֳרָתו, "וְהוּבָא אֶל הַכּהֵן" (שם יד, ב), וּבְסוטָה "וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּו אֶל הַכּהֵן" (לעיל ה, טו), וְכֵן בְּעֶבֶד "וְהִגִּישׁו אֲדונָיו אֶל הָאֱלהִים" (שמות כא, ו). אָמְנָם בְּנָזִיר אֲשֶׁר יְחֻדַּשׁ בּו גִּלּוּחַ, וּבו יֵהָפֶךְ לְאִישׁ אַחֵר, אֵין נִכְבָּד מִמֶּנּוּ שֶׁיְבִיאֵהוּ, אֲבָל הוּא יָבִיא אֶת עַצְמו.

פסוק כד
יְבָרֶכְךָ. בְּעשֶׁר וּנְכָסִים, שֶׁ'אִם אֵין קֶמַח אֵין תּורָה'.

וְיִשְׁמְרֶךָ. מִן הַגַּזְלָנִים.

פסוק כה
יָאֵר. יְגַלֶּה עֵינֶיךָ בְּאור פָּנָיו לְהַבִּיט נִפְלָאות מִתּורָתו וּמִמַּעֲשָיו, אַחַר שֶׁתַּשִּׂיג צְרָכֶיךָ בְּבִרְכָּתו.

פסוק כו
יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ. לְחַיֵּי עולָם, כְּעִנְיַן "כִּי עִמְּךָ מְקור חַיִּים בְּאורְךָ נִרְאֶה אור" (תהלים לו, י), וּכְאָמְרָם 'צַדִּיקִים יושְׁבִים וְעַטְרותֵיהֶם בְּרָאשֵׁיהֶם, וּמִתְעַנְּגִים מִזִּיו שְׁכִינָה' (ברכות יז, א).

וְיָשֵם לְךָ שָׁלום. מְנוּחַת שָׁלום שֶׁהוּא הַנִּצְחִיּוּת, בְּלִי תַּעֲרובֶת ענֶשׁ, הָרָאוּי לְכָל שָׁלֵם לְחַיֵּי עולָם.