פסוק ב
עֲשֵה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוצְרת כֶּסֶף. בִּהְיות הַכַּוָּנָה עַתָּה לִנְסעַ לְהַכְנִיסָם לָאָרֶץ מִיָּד, צִוָּה בַּחֲצוצְרות לִתְרוּעַת מֶלֶךְ בָּם, בִּנְסעַ הַמִּשְׁכָּן וּבִנְסעַ הַמִּקְדָּשׁ, וּבְצֵאתָם לְהִלָּחֵם, כְּאָמְרו "וְכִי תָבאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם עַל הַצַּר הַצּרֵר אֶתְכֶם, וְהַרֵעתֶם בַּחֲצצְרת" (להלן פסוק ט).
וְהָיוּ לְךָ לְמִקְרָא הָעֵדָה. מִפְּנֵי שֶׁהָיָה מִקְרָא הָעֵדָה וְהַנְּשִיאִים "אֶל פֶּתַח אהֶל מועֵד" (פסוק ג) "לִפְנֵי ה'" רָצָה שֶׁתִּהְיֶה קְרִיאָתָהּ בַּחֲצוצְרות לִכְבוד הַמֶּלֶךְ.
פסוק ה
וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה וְנָסְעוּ הַמַּחֲנות הַחנִים קֵדְמָה. כִּי עִמָּהֶם הָיוּ נוסְעִים נושְאֵי הַמִּשְׁכָּן.
פסוק ו
וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה שֵׁנִית, וְנָסְעוּ הַמַּחֲנות הַחנִים תֵּימָנָה. כִּי עִמָהֶם הָיוּ נוסְעִים נושְאֵי הַמִּקְדָּשׁ.
תְּרוּעָה יִתְקְעוּ לְמַסְעֵיהֶם. שֶׁיֵּשׁ בְּמַסָּעָם תְּקִיעָה וּתְרוּעָה, וְזֶה כִּי הַתְּרוּעָה בִּשְׁבִיל נְסִיעַת הַמִּקְדָּשׁ, וְהַתְּקִיעָה עִמָּהּ בִּשְׁבִיל מַסְעֵיהֶם שֶׁיִּקָּבְצוּ יַחַד, כְּמו שֶׁהָיָה מִקְרָא הָעֵדָה וְהַנְּשִיאִים בִּתְקִיעָה בִּלְתִּי תְּרוּעָה.
פסוק יא
בַּחדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּעֶשְרִים בַּחדֶשׁ. אַחַר שֶׁעָשׁוּ הַטְּמֵאִים פֶּסַח שֵׁנִי בְּי"ד בַּחדֶשׁ נַעֲשׁוּ חֲצוצְרות, וּבָהֶם נועֲדוּ הָעֵדָה וְהַנְּשִיאִים לְמשֶׁה, וְהודִיעָנוּ סֵדֶר מַסָּעָם עַל יְדֵי חֲצוצְרות, וְסֵדֶר חֲצוצְרות בַּמִּקְדָּשׁ וּבְמִלְחָמָה (פסוק ט). וּבְכֵן "נַעֲלָה הֶעָנָן" לָלֶכֶת אֶל קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ, שֶׁהִיא הָעִיר הָרִאשׁונָה בְּאֶרֶץ יִשְרָאֵל שֶׁהָיוּ פּוגְעִים בְּאותו הַדֶּרֶךְ, שֶׁהָיָה דֶּרֶךְ "הַמִּדְבָּר הַגָּדול וְהַנּורָא", כְּאָמְרו "וַנִּסַּע מֵחרֵב וַנֵּלֶךְ אֶת כָּל הַמִּדְבָּר הַגָּדול וְהַנּורָא.. וַנָּבא עַד קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ" (דברים א, יט).
פסוק ל
כִּי אִם אֶל אַרְצִי וְאֶל מולַדְתִּי אֵלֵךְ. שֶׁלּא תִּסְבּל זִקְנָתִי אֲוִיר אֶרֶץ אַחֶרֶת וּמְזונותֶיהָ.
פסוק לא
אַל נָא תַּעֲזב אתָנוּ. יֵלְכוּ בָנֶיךָ לְפָחות עִמָּנוּ.
כִּי עַל כֵּן יָדַעְתָּ חֲנתֵנוּ בַּמִּדְבָּר. וְאִם יַעַזְבוּנוּ גַּם בָּנֶיךָ, תְּחַלְּלוּ אֶת ה' בְּעֵינֵי הָאֻמּות, שֶׁיּאמְרוּ אִלּוּ רָאָה יִתְרו בָּהֶם עִנְיַן אֱלקִי בֶּאֱמֶת לא הָיָה עוזֵב אותָם הוּא וּבָנָיו. וּבָזֶה הִסְכִּים משֶׁה וְיִתְרו וּבָנָיו: כִּי אָמְנָם יִתְרו חָזַר אֶל אַרְצו, כְּאָמְרו "וַיְשַׁלַּח משֶׁה אֶת חותְנו, וַיֵּלֶךְ לו אֶל אַרְצו" (שמות יח, כז). וּבָנָיו הָלְכוּ עִם יִשְרָאֵל בְּלִי סָפֵק, כְּמו שֶׁהֵעִיד בְּסֵפֶר שׁופְטִים בְּאָמְרו "וּבְנֵי קֵינִי חותֵן משֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים אֶת בְּנֵי יְהוּדָה" (שופטים א, טז).
פסוק לג
דֶּרֶךְ שְׁלשֶׁת יָמִים. עַד אֶרֶץ יִשְרָאֵל. כִּי אָמְנָם בְּשָׁלשׁ מַסָּעות בָּאוּ עַד נוכַח קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ בְּמִדְבַּר פָּארָן, שֶׁמִּשָּׁם שָׁלְחוּ הַמְרַגְּלִים, כְּמו שֶׁבֵּאַר משֶׁה רַבֵּינוּ בְּאָמְרו "וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְכֶם וַתּאמְרוּ, נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים" (דברים א, כב), וְהוּא מְקום חֲנָיָתָם בְּמִדְבַּר פָּארָן שֶׁהִזְכִּיר כָּאן בְּאָמְרו "וְאַחַר נָסְעוּ הָעָם מֵחֲצֵרות וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר פָּארָן" (להלן יב, טז), שֶׁשָּׁם בָּאוּ הַמְרַגְּלִים בְּשׁוּבָם, כְּאָמְרו "וַיָּשׁוּבוּ.. וַיָּבאוּ.. אֶל מִדְבַּר פָּארָן קָדֵשָׁה" (להלן יג, כהשׂכו), וְהוּא הַמָּקום שֶׁקְּרָאו "רִתְמָה", כְּאָמְרו "וַיִּסְעוּ מֵחֲצֵרות, וַיַּחֲנוּ בְּרִתְמָה" (להלן לג, יח), וְשָׁם הִזְכִּיר ג' מַסָּעות מִמִדְבַּר סִינַי עַד שָׁם, וְהֵם: קִבְרות הַתַּאֲוָה (פסוק טז), וַחֲצֵרות (יז) וְרִתְמָה (יח). כִּי עִנְיַן תַּבְעֵרָה הָיָה בַּדֶּרֶךְ לא בְּעֵת חֲנָיָתָם.
וַאֲרון בְּרִית ה' נסֵעַ לִפְנֵיהֶם דֶּרֶךְ שְׁלשֶׁת יָמִים. בְּאותָם הַג' יָמִים שֶׁהָלְכוּ בְּאותָן ג' מַסָּעות דֶּרֶךְ "הַמִּדְבָּר הַגָּדול וְהַנּורָא" (דברים א, יט), הָיָה הָאָרון "נסֵעַ לִפְנֵיהֶם", לְהַבְטִיחַ הַדֶּרֶךְ מִן הַנְּחָשִׁים וְהָעַקְרַבִּים וְזוּלָתָם. אֲבָל בִּשְׁאַר הַמַּסָּעות הָיָה הָאָרון נוסֵעַ "בְּתוךְ הַמַּחֲנות" (לעיל ב, יז), כִּשְׁאַר מַשָּׂא בְּנֵי קְהָת.
לָתוּר לָהֶם מְנוּחָה. חֲנָיָה בְּטוּחָה בַּ"מִּדְבָּר הַנּורָא".
פסוק לד
וַעֲנַן ה' עֲלֵיהֶם יומָם. לא הָיָה הולֵךְ לִפְנֵיהֶם כְּמו בִּשְׁאַר הַמַּסָּעות, כִּי הָיָה אָז הָאָרון מַסְפִּיק לַנְחותָם הַדֶּרֶךְ בִּהְיותו נוסֵעַ לִפְנֵיהֶם, אֲבָל הָיָה עומֵד עֲלֵיהֶם בַּיּום בְּעֵת נָסְעָם.
פסוק לה
וַיְהִי בִּנְסעַ הָאָרן. לָלֶכֶת וּלְהִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְרָאֵל.
קוּמָה ה' וְיָפֻצוּ איְבֶיךָ. כִּי אָמְנָם לוּלֵא שָׁלְחוּ מְרַגְּלִים הָיוּ נִכְנָסִים בְּזוּלַת מִלְחָמָה, שֶׁהָיוּ הָאֻמּות בּורְחִים "כַּעֲזוּבַת הַחרֶשׁ וְהָאָמִיר אֲשֶׁר עָזְבוּ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְרָאֵל" (ישעיהו יז, ט).
וְיָנֻסוּ מְשַנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ. פֶּן יָבאוּ יִשְרָאֵל לְהַחֲרִימָם.
פסוק לו
שׁוּבָה. תְּהִי מְנוּחָתְךָ פּה עִמָּנוּ, כְּעִנְיַן "זאת מְנוּחָתִי עֲדֵי עַד" (תהלים קלב, יד). וְאַף עַל פִּי שֶׁתִּגָּלֶה שְׁכִינָתְךָ לִפְנֵי יִשְרָאֵל לְגָרֵשׁ אֶת איְבֵיהֶם תְּהִי מְנוּחַת שְׁכִינָתְךָ בְּתוכֵנוּ.
ה' רִבְבות אַלְפֵי יִשְרָאֵל. כְּמו ה' צִבְאות אַלְפֵי יִשְרָאֵל, כְּאָמְרָם ז"ל: לא נִקְרָא "צְבָאות" אֶלָּא עַל שֵׁם צִבְאות יִשְרָאֵל. וְאומֵר "רִבְבות אַלְפֵי" כְּעִנְיַן "רִבּותַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן" (תהלים סח, יח), כִּי אוּלַּי הָיוּ יִשְרָאֵל אָז מַגִּיעִים לְאותו מִנְיָן בֵּין אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וָטַף.