פסוק ב
זאת חֻקַּת הַתּורָה אֲשֶׁר צִוָּה ה'. בְּאָמְרו "הַזֵּה עֲלֵיהֶם מֵי חַטָּאת" (לעיל ח, ז). וְהִנֵּה כְּבָר אָמְרוּ ז"ל 'לְכָךְ כָּתַב בָּהּ חֻקָּה, גְּזֵרָה הִיא מִלְּפָנַי וְאֵין לְךָ רְשׁוּת לְהַרְהֵר אַחֲרֶיהָ'. וּשְׁלמה אָמַר עָלֶיהָ "אָמַרְתִּי אֶחְכְּמָה, וְהִיא רְחוקָה מִמֶּנִּי" (קהלת ז, כג). וּמֵעִקְּרֵי הַהֶעֱלֵם בָּזֶה הוּא שֶׁהִיא מְטַמְּאָה אֶת הַטְּהורִים וּמְטַהֶרֶת אֶת הַטְּמֵאִים. אָמְנָם בַּהֲבִינֵנוּ אֶל כָּל הַמִּצְוָה, אוּלַי דָּבָר יְגוּנָב וְנִקַּח שֶׁמֶץ מֶנְהוּ.
וְזֶה כִּי מָצָאנוּ רִאשׁונָה: שֶׁכָּל הָעוסְקִים בָּהּ מֵעֵת שְרֵפָתָהּ וָאֵילָךְ טְמֵאִים, וְהֵם הַשּׂורֵף (פסוק ו) וְהַמַּשְׁלִיךְ עֵץ אֶרֶז וְאֵזוב וּשְׁנִי תולָעַת בִּשְרֵפָתָהּ (פסוק ו) וְהָאוסֵף (פסוק ט) וְהַנּוגֵעַ (פסוק יא) וְהַנּושֵא. אָמְנָם הַמַּזֶּה וְהַמְקַדֵּשׁ הֵם טְהורִים.
שֵׁנִית: שֶׁמְּעִקְּרֵי הַפָּרָה הוּא שֶׁתִּהְיֶה אֲדֻמָּה בִּשְׁלֵמוּת. וּכְבָר בֵּאַר הַנָּבִיא שֶׁהַחֵטְא נִמְשָׁל לְאָדם, בְּאָמְרו "אִם יִהְיוּ חַטָּאֵיכֶם כַּשָּׁנִים, כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ" (ישעיה א, יח). וְלָכֵן אָמְרוּ ז"ל (יומא סז, א) שֶׁהָיוּ 'קושְׁרִים לָשׁון זְהורִית עַל פִּתְחו שֶׁל הֵיכָל, הִלְבִּין שׂ הָיוּ שְמֵחִים, לא הִלְבִּין שׂ הָיוּ עֲצֵבִים'.
שְׁלִישִׁית: רָאוּי לְהִתְבּונֵן שֶׁבִּהְיות "כָּל אִמְרַת אֱלוהַּ צְרוּפָה" (משלי ל, ה), הִיא בְּלִי סָפֵק מְיַשֶּׁרֶת הַמַּעֲשִים אֶל הַמִּצּוּעַ, כִּי כָּל אֶחָד מִשְּׁנֵי הַקְּצָוות נִמְאָס, כְּאָמְרו "וְנֶעְקַשׁ דְּרָכַיִם יִפּול בְּאֶחָת" (משלי כח, יח).
רְבִיעִית: רָאוּי לְהִתְבּונֵן שֶׁאֵין דֶּרֶךְ נָאות לְהַיְשִׁיר אֶת הַנֶּעְקַשׁ דְּרָכַיִם וְלַהֲשִׁיבו אֶל הַמִּצּוּעַ זוּלָתִי בְּהַטּותו אֶל קְצֵה הָפְכּו, כְּמו שֶׁיִּקְרֶה בְּחָלְיֵי הַגּוּף, כְּאָמְרו "חַבֻּרות פֶּצַע תַּמְרוּק בְּרָע" (שם כ, ל). אַף עַל פִּי שֶׁאותָהּ הַהֲטָיָה אֶל הַקָּצֶה הִיא בְּעַצְמָהּ נִמְאֶסֶת, וְתַשְׁחִית עִנְיַן מִי שֶׁתִּהְיֶה דַּרְכּו מְמֻצַּעַת, כְּעִנְיַן הַתְּרוּפָה הַמְשַׁלְשֶׁלֶת שֶׁתּועִיל לַחולֶה וְתַזִּיק לַבָּרִיא.
חֲמִשִּׁית: רָאוּי לְהִתְבּונֵן שֶׁאֵין עִנְיָן לְאֵפֶר הַפָּרָה בְּטַהֲרַת שׁוּם מִין מִמִּינֵי הַטֻּמְאות, זוּלָתִי בְּטַהֲרָה מִטֻּמְאַת מֵת. וּכְבָר נודַע שֶׁעִנְיָן הַתּורָה וְהַמִּצְוות "חַיִּים הֵם לְמוצָאֵיהֶם" (שם ד, כב) וְלָעוסְקִים בָּם, כְּאָמְרו "כִּי הִיא חַיֵּיכֶם" (דברים לב, מז), וְהַנּוטֶה מֵהֶם אֶל הַבְלֵי הַנִּפְסָדות הולֵךְ לָמוּת או הוּא מֵת גָּמוּר, כְּאָמְרָם 'רְשָׁעִים אֲפִלּוּ בְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִים מֵתִים' (ברכות יח, ב).
שִׁשִּׁית: רָאוּי לְהִתְבּונֵן מַה שֶּׁאָמְרוּ ז"ל שֶׁעֵץ אֶרֶז יורֶה עַל הַגַּאֲוָה וְהָאֵזוב יורֶה עַל הֶפְכָּהּ (ערכין טז, ב), וּבִהְיות שְׁנִי הַתּולַעַת עִם שְׁנֵיהֶם, יורֶה שֶׁשְּׁנֵיהֶם חֵטְא, כְּאָמְרָם 'בְּשַׁמְתָּא דְּאִית בֵּיהּ, וּבְשַׁמְתָּא דְּלֵית בֵּיהּ' (סוטה ה, א), וּבִפְרָט לְמִי שֶׁיִּצְטָרֵךְ לִנְהג נְשִיאוּת לְתועֶלֶת הָרַבִּים. וּכְבָר אָמְרוּ ז"ל שֶׁנֶּעֱנָשׁ שָׁאוּל עַל שֶׁלּא הִקְפִּיד עַל כְּבודו (יומא כב, ב), כְּאָמְרו "וַיְבַזּוּהוּ, וְלא הֵבִיאוּ לו מִנְחָה, וַיְהִי כְּמַחֲרִישׁ" (שמואל א י, כז). וְכֵן תָּפַשׁ עָלָיו הַנָּבִיא בְּאָמְרו "הֲלא אִם קָטָן אַתָּה בְּעֵינֶיךָ, ראשׁ שִׁבְטֵי יִשְראֵל אַתָּה" (שם טו, יז).
נאמַר אִם כֵּן שֶׁעִם הֱיות הַמִּצְוָה חֻקָּה 'וְאֵין לְהַרְהֵר אַחֲרֶיהָ', וְלא לִהְיות מְסֻפָּק אִם הִיא הֲגוּנָה וְאִם לָאו, כִּי "כָּל אִמְרַת אֱלוהַּ צְרוּפָּה" (משלי ל, ה), וְלָהּ טַעַם נִשְגָּב בְּלִי סָפֵק, נודַע לַמֶּלֶךְ שֶׁצִּוָּה אותָהּ, וְאוּלַי גַּם לְמשֶׁה רַבֵּינוּ וְהַדּומִים לו, הִנֵּה יֵשׁ בָּהּ אֵיזֶה רֶמֶז לְדֶרֶךְ הַתְּשׁוּבָה הַצְּרִיכָה לְכָל חוטֵא, שֶׁהִיא אָמְנָם שֶׁיַּטֶּה אֶל קְצֵה הֵיפֶךְ מַעֲשָיו, הַמְטַמְּאִים כָּל לֵב טָהור, לְמַעַן יַשִּׂיג דֶּרֶךְ הַמִּצּוּעַ וְיִטְהָר. וְזֶה הַדֶּרֶךְ, עִם הֱיותו טוב וּמְטַהֵר לַחוטֵא, הוּא אָמְנָם מְגוּנֶה וְרַע וּמְטַמֵּא כָּל לֵב טָהור, כְּאָמְרָם, 'וְכִי בְּאֵיזֶה נֶפֶשׁ חָטָא זֶה, אֶלָּא שֶׁצִּעֵר עַצְמו מִן הַיַּיִן' (תענית יא, א). אָמְנָם מֵי חַטָּאת הַמֻּרְכָּבִים מֵעֲפַר שְרֵפָה וּמִמַּיִם, שֶׁהֵם שְׁנֵי קְצָוות אֲשֶׁר מֵהֶם יִתְחַדֵּשׁ מִצּוּעַ, יורֶה שֶׁבַּמִּצּוּעַ תִּהְיֶה תַּקָּנַת הַחוטֵא הַנִּקְרֵאת 'טַהֲרָה', כְּאָמְרו "מִכָּל חַטּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ" (ויקרא טז, ל). וּמִמַּה שֶׁרָאוּי לְהִתְבּונֵן מַה שֶּׁגָּזַר אומֶר שֶׁהַנּוגֵעַ בְּמֵת מְטַמֵּא אֶת "מִשְׁכַּן ה'" (פסוק יג), וְהַבָּא אֶל הָאהֶל מְטַמֵּא אֶת "מִקְדַּשׁ ה'" (פסוק כ).
וְזֶה כִּי אָמְנָם "כָּל הַקָּרֵב הַקָּרֵב" אֶל הַבְלֵי הַנִּפְסָדות אֵין סָפֵק שֶׁהוּא מְטַמֵּא לֵב טָהור שֶׁהוּא 'מִשְׁכָּנו' שֶׁל "מִקְדַּשׁ ה'", שֶׁהוּא הַנִּקְרָא "צֶלֶם אֱלהִים", וְתִהְיֶה טֻמְאָתו בְּטָעוּת הֵעָדְרִי. וְהַבָּא אֶל אהֵל הַמֵּת, כְּעִנְיַן "שׁוכְנֵי בָּתֵּי חומֶר" (איוב ד, יט), אֲשֶׁר אֵין לִפְנֵיהֶם בִּלְתִּי אִם גְּוִיָּתָם לְחַיֵּי שָׁעָה רְעוּעָה, רַגְלֶיהָ יורְדות מָוֶת, הוּא בְּלִי סָפֵק מְטַמֵּא אֶת "מִקְדַּשׁ ה'" הַנִּזְכָּר, אֲשֶׁר בּו יִהְיֶה הָעָם וְהָאִישׁ קָדושׁ לֵאלהָיו, כְּאָמְרו "וְלִהְיותְךָ עַם קָדושׁ לַה' אֱלהֶיךָ" (דברים כו, יט), וְאָז מְטַמֵּא בְּטָעוּת קִנְיָנִי, הֲפָכִי לַמְכֻוָּן. וְלָזֶה אֵין רָאוּי שֶׁיְטַמֵּא בְּאהֶל זוּלָתִי הַמֵּת הַיִּשְרְאֵלִי, כִּי אָמְנָם חָמְרו בִּלְבָד הוּא הַנִּבְחָר וּמוּכָן מִכָּל זוּלָתו לַעֲבודַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ, הוּא לְבַדּו הַחוטֵא בַּנִּכְבָּד. אָמְנָם הַחֲכָמִים הַמּורִים חַטָּאִים בַּדֶּרֶךְ, שֶׁהֵם כְּמו הַמַּזֶּה וְהַמְקַדֵּשׁ, לא תָחוּל עֲלֵיהֶם בָּזֶה טֻמְאָה כְּלָל. וּבְכֵן יִהְיֶה בִּפְרָטֵי שְׁמִירַת הַמִּצְוָה הַזּאת בִּכְתָבָהּ וּכְמו שֶׁבָּא בַּקַּבָּלָה רֶמֶז לְכָל אֵלֶּה שֶׁהֵם מִכַּוָּנות הַתּורָה בְּלִי סָפֵק.