פסוק ג
וַיִּרֶב הָעָם עִם משֶׁה. הִנֵּה הַמְרִיבָה עִם משֶׁה הָיְתָה בְּאָמְרָם "וְלָמָּה הֲבֵאתֶם אֶת קְהַל ה' אֶל הַמִּדְבָּר הַזֶּה" (פסוק ד). אָמְנָם הָיְתָה גַּם עַל הָאֵל יִתְבָּרַךְ, כַּאֲשֶׁר הֵעִיד בְּאָמְרו "אֲשֶׁר רָבוּ בְּנֵי יִשְרָאֵל אֶת ה'" (פסוק יג), וְזֶה הָיָה בְּאָמְרָם "וְלָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם" (פסוק ה).
פסוק ח
קַח אֶת הַמַּטֶּה.. וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע. כְּבָר רַבּוּ הַדֵּעות בְּעִנְיַן חֵטְא מֵי מְרִיבָה. וְהָיָה סָפֵק אֵצֶל רַבִּים בַּמֶּה חָטְאוּ משֶׁה וְאַהֲרן שֶׁנִּכְתַּב עֲלֵיהֶם "לא הֶאֱמַנְתֶּם" (פסוק יב), "מְעַלְתֶּם" (דברים לב, נא) וּ"מְרִיתֶם" (פסוק כד). וְאִם הָיְתָה כַּוָּנַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ שֶׁיְדַבְּרוּ בִּלְבָד אֶל הַסֶּלַע מַה עִנְיַן לִלְקִיחַת הַמַּטֶּה? וְאִם הָיָה הַחֵטְא עַל שֶׁהִכָּה משֶׁה אֶת הַסֶּלַע שֶׁלּא בְּמִצְוַת שׁולְחו בַּמֶּה חָטָא אַהֲרן? אָמְנָם כְּשֶׁנִּתְבּונֵן בְּעִנְיַן הַמְרִיבָה, רָאוּי שֶׁנַּחְשׁב שֶׁתִּהְיֶה מִצְוַת הָאֵל בָּזֶה עַל אפֶן שֶׁיַּכִּירוּ רִשְׁעַת מְרִיבָתָם, וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם, וְשָׁבוּ וְרָפָא לָמו, כִּי לא יַחְפּץ בְּמות הַמֵּת. וּבְכֵן נָבִין שֶׁבָּזֶה הֶחְטִיאוּ משֶׁה וְאַהֲרן אֶת כַּוָּנַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ, וְעַל זֶה הֶעֱנִישָׁם. אָמְנָם הַמְרִיבָה עִם משֶׁה הָיְתָה בְּאָמְרָם שֶׁהָיְתָה הַנְהָגָתו בִּלְתִּי שְׁלֵמָה, בַּמֶּה שֶׁהֵבִיא אותָם אֶל אותו הַחֵלֶק הָרָע מֵהַמִּדְבָּר. וְעַל הָאֵל יִתְבָּרַךְ הָיְתָה מְרִיבָתָם בְּאָמְרָם (פסוק ה) שֶׁהוצִיאָם מֵאֶרֶץ נושֶׁבֶת טובָה אֶל אֶרֶץ מִדְבָּר. וּלְהודִיעָם אֶת רִשְׁעָם בָּזֶה, הִתְחַיֵּיב שֶׁיִּהְיֶה הַנֵּס מודִיעַ שֶׁהַשָּׁלִיחַ הָיָה מַנְהִיג בִּשְׁלֵמוּת, וְשֶׁהַמְּשַׁלֵּחַ הֵיטִיב בִּשְׁלִיחוּתו וְלא הֵרַע כְּלָל. וּבִהְיותו מִינֵי הַנִּסִּים הַמְסֻפָּרִים בְּכִתְבֵי הַקּדֶשׁ עַל אֶחָד מִג' פָּנִים:
הָא' הוּא נֵס נִסְתָּר, כְּמו יְרִידַת הַמָּטָר וְהַהִמָּלֵט מִן הֶחֳלָאִים וּמִן הַצָּרות. וְזֶה הַמִּין מִן הַנִּסִּים יַשִּׂיגוּהוּ הַצַּדִּיקִים בִּתְפִלָּתָם, כְּעִנְיַן "וַיִּתְפַּלֵּל אַבְרָהָם אֶל הָאֱלהִים, וַיִּרְפָּא אֱלהִים אֶת אֲבִימֶלֶךְ" (בראשית כ, יז). וְכֵן "וַיִּתְפַּלֵּל משֶׁה בְּעַד הָעָם" (להלן כא, ז).
וְהַב' הוּא נֵס נִגְלָה, לא יוּכַל הַטֶּבַע לַעֲשׁותו בְּאותו הָאפֶן, אֲבָל יַעֲשֵהוּ אַחַר תְּנוּעות רַבּות בְּמֶשֶׁךְ זְמַן. וְזֶה הַמִּין מִן הַנִּסִּים יַעֲשֵהוּ הָאֵל יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי עֲבָדָיו, עִם הַקְדָּמַת אֵיזו תְּנוּעָה מְסֻדֶּרֶת מֵאִתּו, כְּעִנְיַן "הַשְּׁלִיכֵהוּ אַרְצָה" (שמות ד, ה) "הָרֵם אֶת מַטְךָ" (שם יד, טז), "וְהִכִּיתָ בַּצוּר" (שם יז, ו), "יְרֵה וַיּור" (מלכים ב יג, יז) וְזוּלָתָם.
וְהַג' הוּא מִין מִן הַנִּסִּים שֶׁלּא יוּכַל הַטֶּבַע לַעֲשׁותו בְּשׁוּם אפֶן. וְזֶה הַמִּין יַעֲשֶה הָאֵל יִתְעַלֶּה עַל יְדֵי עֲבָדָיו בְּדִבּוּר בִּלְבָד, שֶׁהִיא פְּעֻלָּה שִכְלִית וְיותֵר נִכְבֶּדֶת מִשְׁאַר תְּנוּעותָיו הַגַּשְׁמִיּות, כְּמו שֶׁהָיָה הָעִנְיָן בִּפְתִיחַת פִּי הָאָרֶץ, כְּאָמְרו "וַיְהִי כְּכַלּותו לְדַבֵּר.. וַתִּבָּקַע הָאֲדָמָה" (לעיל טז, לא). וְכֵן בְּעִנְיַן עֲמִידַת הַשֶּׁמֶשׁ לִיהושֻׁעַ נֶאֱמַר "אָז יְדַבֵּר יְהושֻׁעַ" (יהושע י, יב).
וְהִנֵּה בְּעִנְיַן זאת הַמְרִיבָה הָיָה מִן הַהֶכְרֵחַ לְהַעֲבִיר אֶת רָעַת תְּלוּנות יִשְרָאֵל, שֶׁיִּהְיֶה הַנֵּס הַנַּעֲשָה מְבָאֵר מַעֲלַת הַמֶּלֶךְ הַמְשַׁלֵּחַ וְדַרְכֵי טוּבו, וּמְבָאֵר גַּם כֵּן מַעֲלַת הַשָּׁלִיחַ וְטוּבו, וְשֶׁהוּא מוּכָן אֶל שֶׁיֵּיטִיב הַמֶּלֶךְ עַל יָדו לְעַמּו. וְתִתְבָּאֵר מַעֲלַת הַמְשַׁלֵּחַ בְּמִין הַג' הַנִּסִּים, אֲשֶׁר לא יוּכַל הַטֶּבַע כְּלַל עָלָיו בְּשׁוּם אפֶן וּבְשׁוּם זְמַן. וְתִתְבָּאֵר מַעֲלַת הַשָּׁלִיחַ בְּמִין הַב' מִן הַנִּסִּים הַנַּעֲשָה בִּתְנוּעַת הַשָּׁלִיחַ הָרָאוּי לָזֶה. וּבְכֵן צִוָּה הָאֵל יִתְבָּרַךְ שֶׁיֵּהָפֵךְ הַסֶּלַע לְמַיִם, כְּאָמְרו "וְנָתַן מֵימָיו", כְּלומַר שֶׁיִּהְיוּ הַמַּיִם מִן הַסֶּלַע, לא נִמְשָׁכִים מִמָּקום אַחֵר אֵלָיו. וְזֶה הָיָה נִמְנַע זוּלָתִי בִּהְיותו נֶהְפַּךְ מִצּוּרַת סֶלַע אֶל צוּרַת מַיִם, כַּאֲשֶׁר הֵעִיד אַחַר כָּךְ בְּאָמְרו "הַמּוצִיא לְךָ מַיִם מִצּוּר הַחֲלָמִישׁ" (דברים ח, טו). כִּי אִם הָיוּ הַמַּיִם מוּבָאִים מִמָּקום אַחֵר שָׁם בְּנֵס, לא יִהְיֶה הֶבְדֵּל בֵּין צוּר חַלָּמִישׁ לְזוּלָתו. וְזֶה הַמִּין מֵהַנִּסִּים לא יוּכַל עֲשׁוהוּ הַטֶּבַע בְּשׁוּם אפֶן וְלא בְּשׁוּם זְמַן.
וְצִוָּה שֶׁזֶּה יִהְיֶה עַל יְדֵי דִּבּוּר עֲבָדָיו, כְּאָמְרו "וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע", לְמַעַן יַכִּירוּ יִשְרָאֵל שֶׁהָיָה זֶה הַנֵּס מִן הַמִּין הַג' כָּאָמוּר, לא שֶׁיִּהְיֶה מַיִם נִגָּרִים שָׁם מִמָּקום אַחֵר. וּבָזֶה יֵדְעוּ גּדֶל וְטוּב הַמְשַׁלֵּחַ, וְיָשִׁיבוּ אֶל לִבָּם שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהוצִיאָם מִמִּצְרַיִם אֶל הַמִּדְבָּר, אֵין בָּזֶה רָעָה כְּלַל בִּהְיותו עִמָּהֶם, אַחַר שֶׁיֵּשׁ בְּיָדו לָשִים מִדְבָּר לַאֲגַם מַיִם, וְזוּלַת זֶה מִמַּה שֶּׁלּא יוּכַל הַטֶּבַע עָלָיו, וְשֶׁאִם הוּא כָּאן הַכּל כָּאן, כְּאָמְרו "הֲמִדְבָּר הָיִיתִי לְיִשְרָאֵל" (ירמיהו ב, לא). וְצִוָּה עִם זֶה שֶׁאַחַר שֶׁיֵּהָפֵךְ הַסֶּלַע לְמַיִם יוצִיא משֶׁה אותָם הַמַּיִם לָהֶם בְּמַטֵּהוּ לְשִׁבְטֵיהֶם, כְּאָמְרו "בִּמְחוקֵק בְּמִשְׁעֲנותָם" (להלן כא, יח), וְלָזֶה הַמִּין מִן הַנִּסִּים אָמַר "קַח אֶת הַמַּטֶּה.. וְהוצֵאתָ לָהֶם מַיִם מִן הַסֶּלַע וכו'".
וְהִנֵּה משֶׁה וְאַהֲרן הִסְכִּימוּ לַעֲשׁות הַמִּין הַב' מִן הַנִּסִּים, וּלְהַגִּיר הַמַּיִם אֶל הַסֶּלַע מִמָּקום אַחֵר, כְּמו שֶׁעָשׁוּ בִּרְפִידִים, כְּאָמְרו "וְהִכִּיתָ בַצוּר וְיָצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם" (שמות יז, ו), כִּי לא בָטְחוּ שֶׁיְּקַיֵּם הָאֵל יִתְבָּרַךְ אֶת דְּבָרו לַעֲשׁות לְיִשְרָאֵל הַמִּין הַג' מִן הַנִּסִּים, בְּחָשְׁבָם אֶת יִשְרָאֵל אָז מַמְרִים מְאד עַד שֶׁיִּהְיוּ בִּלְתִּי רְאוּיִם אֵלָיו, וְשֶׁיִּנָּחֵם ה' עַל הַטּובָה. וּבְכֵן עָשׁוּ אֶת דֶּרֶךְ מִין הַב' מִן הַנִּסִּים בַּמַּטֶּה, אֲשֶׁר בּו הודִיעַ מַעֲלַת הַשָּׁלִיחַ, וְלא עָשׁוּ אֶת דֶּרֶךְ הַמִּין הַג', אֲשֶׁר בּו יודִיעוּ לְיִשְרָאֵל מַעֲלַת הַמְשַׁלֵּחַ וְטוּבו. וְלָזֶה נִכְתַּב עֲלֵיהֶם "לא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי" (פסוק יב), שֶׁהָרָצון בּו: לא בְּטַחְתֶּם בִּי שֶׁאֶעֱשֶה מַה שֶּׁאָמַרְתִּי, "וּמְעַלְתֶּם בִּי" (דברים לב, נא) שֶׁחִלַּלְתֶּם כְּבודִי וְלא הֶרְאֵיתֶם לַמְרִיבִים אֶת סִכְלוּתָם, וּ"מְרִיתֶם פִּי" (פסוק כד) בְּשֶׁלּא שְׁמַרְתֶּם מִצְוותַי.
פסוק יג
וַיִּקָּדֵשׁ בָּם. בְּאותָם הַמַּיִם עַצְמָם נִקְדָּשׁ אַחַר כָךְ בְּעִנְיַן נַחַל אַרְנון (להלן כא, יג-כ), שֶׁהֶרְאָה אָז לְיִשְרָאֵל שֶׁאותָם הַמַּיִם הָיוּ בִּלְתִּי טִבְעִיִּים, כְּמו שֶׁהורוּ אָז בְּשִׁירָתָם בְּאָמְרָם "וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמות" (להלן כא, יט), שֶׁהָיוּ הַמַּיִם עולִים יותֵר מִמְּקום מְקורָם, עַל הֵיפֶךְ הָרָאוּי לַמַּיִם הַטִּבְעִיִּים.
פסוק יז
דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ. בְּאותָהּ הַדֶּרֶךְ שֶׁיְצַוֶּה הַמֶּלֶךְ שֶׁנֵּלֵךְ בָּהּ, כְּמִנְהַג כָּל מֶלֶךְ הַנּותֵן מַעֲבָר לִצְבָא אַנְשֵׁי שְׁלומו לִשְׁלוחַ עִמָּהֶם מורֶה דֶּרֶךְ, לְמַעַן לא יַזִּיקוּ אַנְשֵׁי הַצָּבָא או קְצָתָם בְּעָבְרָם לְיושְׁבֵי הָאָרֶץ.
פסוק יח
פֶּן בַּחֶרֶב אֵצֵא לִקְרָאתֶךָ. כִּי הֲמון עַם אֱדום אַנְשֵׁי דָּמִים, וּבְסִבָּה מֻעֶטֶת מִמְרִיבָה או זוּלָתָהּ שֶׁתִּפּל בֵּין אַנְשֵׁי הָאָרֶץ וְהָעָם הָעובֵר, יִתְעורְרוּ אַנְשֵׁי הָאָרֶץ בְּחֶרֶב נֶגֶד הָעובְרִים.
פסוק יט
בַּמְסִלָּה נַעֲלֶה. הִנֵּה זֶה אוּלַי יִקְרֶה אִם נַעֲבר בֶּעָרִים, אֲבָל אֲנַחְנוּ נַעֲבר בַּמְסִלָּה בִּלְבָד, וְלא תִקְרֶה שָׁם סִבָּה שֶׁתְּעורֵר אֶת עַמְךָ בֶּחָרֶב לִקְרָאתֵנוּ.
רַק אֵין דָּבָר בְּרַגְלַי. אֵין אִתָּנוּ שׁוּם דָּבָר מוּכָן לְחַרְחֵר רִיב. אֶעֱברָה מֵאַחַר שֶׁאֵינְךָ מַאֲמִין לְהַנִּיחֵנוּ לַעֲבר אֶלָּא בִּשְׁבִיל זֶה שֶׁאָמַרְתָּ, הִנֵּה נוּכַל לַעֲבר, שֶׁאֵין לָחוּשׁ לָזֶה כְּלָל.
פסוק כ
וַיֵּצֵא אֱדום לִקְרָאתו. עַל הַגְּבוּל.
פסוק כו
וְהַפְשֵׁט אֶת אַהֲרן אֶת בְּגָדָיו. אותָם בְּגָדִים הָרְאוּיִם לְכהֵן גָּדול יותֵר עַל כּהֵן הֶדְיוט.
וְהִלְבַּשְׁתָּם אֶת אֶלְעָזָר. שֶׁהָיָה לָבוּשׁ ד' בִּגְדֵי כּהֵן הֶדְיוט, וּבְכֵן נִשְׁאַר אַהֲרן בְּד' בִּגְדֵי כּהֵן הֶדְיוט, "לְבוּשׁ הַבַּדִּים", כְּמו שֶׁהָיָה עִנְיָנו בְּהִכָּנֵס לִפְנַי וְלִפְנִים, וּכְעִנְיָן הֵרָאות מַלְאֲכֵי אֱלהִים לַעֲבָדָיו.