פסוק ג
וְהוּא לא הָיָה.. בַּעֲדַת קרַח. שֶׁהָיָה דִּינָם שֶׁיּאבַד מָמונָם בְּחֵרֶם, שֶׁהֶחֱרִימָם משֶׁה רַבֵּינוּ בְּאָמְרו "סוּרוּ נָא מֵעַל אָהֳלֵי הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים הָאֵלֶּה, וְאַל תִּגְּעוּ בְּכָל אֲשֶׁר לָהֶם, פֶּן תִּסָּפוּ" (לעיל טז, כו). וְכֵן נִדּונוּ בְּדִינֵי שָׁמַיִם כְּאָמְרו "וְאֶת כָּל הָרְכוּשׁ" (שם לב).
כִּי בְחֶטְאו מֵת. לא הָיָה ענֶשׁ חֶטְאו אֶלָּא שֶׁיָּמוּת, לא שֶׁיּאבַד מָמונו מִן הַיּורְשִׁים.
פסוק יז
אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם. בְּעִנְיַן הַמִּלְחָמָה.
וַאֲשֶׁר יוצִיאֵם. בְּעִנְיְנֵי הַנְהָגַת הַמְדִינָה.
פסוק יח
אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּו. מוּכָן לְקַבֵּל אור פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים, כְּעִנְיַן "וּבְלֵב כָּל חֲכַם לֵב נָתַתִּי חָכְמָה" (שמות לא, ו).
פסוק יט
וְצִוִּיתָה אתו לְעֵינֵיהֶם. תְּמַנֶּה אותו לְנָגִיד עֲלֵיהֶם "לְעֵינֵיהֶם", כְּדֵי שֶׁיְקַבְּלוּהוּ וְיִשְׁמְעוּ בְּקולו. כִּי יאמַר "צִוּוּי" עַל הַמִּנּוּי, כְּמו "וְצִוְךָ לְנָגִיד" (שמואלשׂא כה, ל), וּ"לְמִן הַיּום אֲשֶׁר צִוִּיתִי שׁופְטִים" (שמואל ב ז, יא).
פסוק כ
וְנָתַתָּ מֵהודְךָ עָלָיו. הוד מַלְכוּת. תֵּן לו אֵיזֶה שְרָרָה בְּחַיֶּיךָ שֶׁיַּתְחִילוּ לִנְהג בּו כָּבוד.
לְמַעַן יִשְׁמְעוּ. וְטַעַם הַמִּנּוּי "לְעֵינֵיהֶם" וּנְתִינַת הַ"הוד" בְּחַיֶּיךָ, הוּא "לְמַעַן יִשְׁמְעוּ" בְּקולו "כָּל הָעֵדָה" (פסוק יט) שֶׁהֵם הַסַּנְהֶדְרִין וְזִקְנֵי הָעָם.