וְכַאֲשֶׁר דְּבֵר מֶלֶךְ שִׁלְטון גָּזַר עַל משֶׁה רועֵה צאנו, בְּפֶשַׁע עַמּו, שֶׁלּא יִכָּנֵס לָאָרֶץ (במדבר כ, יב), הִנֵּה בְּטֶרֶם סוּר צִלּו מֵעֲלֵיהֶם, הואִיל בֵּאֵר אֶת הַתּורָה (דברים א, ה), אַחַר שֶׁהִקְדִּים לְהודִיעָם וּלְהַזְכִּירָם אֵיךְ הָצְרְכוּ לָזֶה מִפְּנֵי הִכָּנְסָם לָאָרֶץ בִּלְעָדָיו (שם כב-לז), וְכָל זֶה בְּסִכְלוּתָם וְחֶטְאָם (שם). וְכַאֲשֶׁר הִשְׁלִים זֶה, הִבְדִּיל הֶעָרִים, וְהִתְחִיל לְבָאֵר וּלְהַזְהִיר עַל מִצְות, אֲשֶׁר בִּזְכוּתָם יַאֲרִיכוּ יָמִים בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יִירָשׁוּן, וְעַל מִצְות מְחֻיָּבות בִּכְנִיסָתָם לָאָרֶץ, כְּמו כְּתִיבַת הָאֲבָנִים (שם כז, ב-ח), וּבְרִית הַר גְּרִיזִים וְזוּלָתָם (שם שם, יא-כו ופרק כח) שֶׁיִּהְיוּ לְאות לְדורות, וְלא יִבְגּדוּ.
וְנָתַן סֵדֶר לְהַשְׁבִּיעָם בִּשְׁבוּעַת הָאָלות (שם כז, יב-יג), אַחַר שֶׁהֵפֵרוּ בְּרִית חורֵב בַּמְּרַגְּלִים. וְהֵעִיד בָּהֶם וְהִגִּיד עֲתִידות לָמו בַּגָּלוּת, וּבַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה מִמֶּנּוּ אַחַר הַיֵּאוּשׁ הַמֻּחְלָט. וְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם וּבֵרְכָם, בְּתִתּו עֵינו לְטובָה עַל אַרְצָם. וְהִגִּיד בִּיאַת הַגּואֵל וְאִשּׁוּרָם הֶעָתִיד בְּסוף בִּרְכָתו לִפְנֵי מותו, וּבָזֶה נִשְׁלְמָה תּורָתו, עִם עֵדוּת בְּסופָהּ כִּי אָמְנָם לא הִגִּיעַ אָדָם זוּלַת משֶׁה לְמַדְרֵגַת נְבוּאָתו אֲשֶׁר בָּהּ נִתְּנָה תּורַת אֱמֶת, עָלֶיהָ אֵין לְהוסִיף וּמִמֶּנָּה אֵין לִגְרעַ. וּבָזֶה הודִיעַ חֶסֶד עֶלְיון שֶׁהִמְצִיא בְּמשֶׁה הֲכָנָה נְבוּאִית יותֵר מִן הָאֶפְשָׁר בְּטֶבַע אֱנושִׁי, לְמַעַן תֵּת תּורַת אֱמֶת עַל יָדו, אֲשֶׁר אֵין חֲלִיפוּת לָהּ, וְלא תּוסֶפֶת וְגֵרָעון עַל יְדֵי נְבוּאַת שׁוּם נָבִיא, כְּאָמְרָם זַ"ל: שֶׁאֵין נָבִיא רַשַּׁאי לְחַדֵּשׁ דָּבָר מֵעַתָּה (שבת קד, א). וְזֶה הורָה הַנָּבִיא בְּאָמְרו: "ה' אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת משֶׁה וְאֶת אַהֲרן" (שמואל-א יב, ו), כִּי אָמְנָם בְּמשֶׁה נָתַן הֲכָנָה לִנְבוּאָה, עובֶרֶת חק הָאֶפְשָׁר בַּטֶּבַע, וְכֵן בְּאַהֲרן לִכְהֻנָּה, לְמַעַן יִקְדַּשׁ בָּהּ גַּם זַרְעו לְעולָם. הִנֵּה "אֱלהֵינוּ זֶה" גָּמַל עָלֵינוּ כָּל אֵלֶּה וְזוּלָתָם כְּרב חֲסָדָיו, הֲלא הוּא אָבִינוּ "קִוִּינוּ לו וְיושִׁיעֵנוּ", יַשְׁמִיעֵנוּ שָׂשׂון שְׂבַע רָצון וּמָלֵא בִּרְכַּת ה', יַגְבִּיר עָלֵינוּ חַסְדּו, וְיִמָּלֵא כְבודו אֶת כָּל הָאָרֶץ אָמֵן וְאָמֵן.
פסוק א
אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר משֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל וְכוּ'. אָמַר שֶׁבְּכָל אֶחָד מֵהַמְּקומות שֶׁהִזְכִּיר פּה וְהֵם מְקומות אֲשֶׁר עִוְּתוּ שָׁם אָרְחות דְּרָכִים, בִּגְזֵרַת הָאֵל יִתְעַלֶּה לַהֲנִיעָם בַּמִּדְבָּר בַּעֲון הַמְרַגְּלִים אָמַר משֶׁה לְכָל יִשְׂרָאֵל אֵלֶּה הַדְּבָרִים שֶׁיַּזְכִּיר, וְהֵם:
פסוק ב
אַחַד עָשָׂר יום מֵחרֵב וְכוּ'. וְזֶה כִּי כָּל ל"ח שָׁנָה שֶׁהֱנִיעָם בַּמִּדְבָּר אָנֶה וָאָנָה לא הָלְכוּ בְּדֶרֶךְ יָשָׁר מְכֻוָּן אֶל מָקום נודָע, וּכְשֶׁהָיוּ מַגִּיעִים אֶל מָקום אֲשֶׁר מִשָּׁם הָיוּ נָעִים וְחוזְרִים לַאֲחורֵיהֶם או לַצְּדָדִין וְלא בְּדֶרֶךְ יָשָׁר, הָיָה משֶׁה אומֵר לָהֶם: רְאוּ מַה גְּרַמְתֶּם, שֶׁהֲרֵי מַהֲלַךְ "אַחַד עָשָׂר יום" יֵשׁ "מֵחרֵב.. עַד קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ.. דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר", שֶׁהוּא הַדֶּרֶךְ הַיּותֵר קָצָר אֵצֶל עובְרֵי דְּרָכִים, וְהָאֵל יִתְבָּרַךְ הולִיךְ אֶתְכֶם לְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ בִּשְׁלשָׁה יָמִים, דֶּרֶךְ (להלן פסוק יט) "הַמִּדְבָּר הַגָּדול וְהַנּורָא", וּמִפְּנֵי עֲונָם עַתָּה נָעִים כָּל זֶה הַזְּמַן. וְכָל זֶה הָיָה אומֵר לְמַעַן יִזְכְּרוּ וְיָשׁוּבוּ אֶל ה'.
פסוק ג
וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה. אַחַר שֶׁכָּלוּ מְתֵי מִדְבָּר.
דִּבֶּר משֶׁה אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. לְבָאֵי הָאָרֶץ.
כְּכל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אתו אֲלֵהֶם. הֶחֱזִיר לָהֶם כָּל הַתּורָה כֻּלָּהּ עַד הֵנָּה בִּכְלָל.
פסוק ד
אַחֲרֵי הַכּתו. וְזֶה עָשָׂה אַחַר שֶׁהִשִּׂיגוּ אֵיזו מְנוּחָה בְּאֶרֶץ נושָׁבֶת.
פסוק ה
בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בְּאֶרֶץ מואָב הואִיל משֶׁה בֵּאֵר. וְאַחַר שֶׁלּא הָיוּ עוד נָעִים וְנָדִים כִּי בְּעַרְבות מואָב הָיְתָה חֲנָיַת הַמַּסָּע הָאַחֲרון וְעִם זֶה אַחַר שֶׁכְּבָר הִתְחַנֵּן וְנואַשׁ מֵהַשִּׂיג לַעֲבר, "הואִיל" לְבָאֵר מַה שֶּׁחָשַׁב שֶׁיִּפּל בּו סָפֵק אַחֲרֵי מותו. וְהִתְחִיל הַבֵּאוּר בְּאָמְרו אַחַר כָּךְ "ה' אֱלהֵינוּ כָּרַת עִמָּנוּ בְּרִית בְּחרֵב" (להלן ה, ב).
לֵאמר. וְקדֶם שֶׁהִתְחִיל בַּבֵּאוּר, אֲשֶׁר בּו הִרְבָּה לְהַזְהִיר עַל קְצָת הַמִּצְות, אָמַר לְיִשְׂרָאֵל שֶׁסִּבַּת הַצּרֶךְ אֶל זֶה הַבֵּאוּר וְהָאַזְהָרות עַתָּה, הָיָה מִפְּנֵי שֶׁהֵם עובְרִים לָאָרֶץ בִּלְעָדָיו, וְלא יוּכַל לְהַזְהִירָם בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה, וְלא לְבָאֵר כָּל סָפֵק שֶׁיִּפּל. וְסִפֵּר אֵיךְ נִכְשְׁלוּ בָּזֶה שֶׁלּא יַעֲבר הוּא עִמָּהֶם בְּרעַ בְּחִירָתָם וּפִשְׁעֵיהֶם, לְמַעַן יִשָּׁמְרוּ מִזֶּה מִכָּאן וּלְהַבָּא לְבִלְתִּי הַשְׁחִית עִנְיָנָם.
פסוק ח
רְאֵה נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם אֶת-הָאָרֶץ. יושְׁבֵי הָאָרֶץ, כִּי נָמוגוּ מִפְּנֵיכֶם וְלא יִתְקומְמוּ.
בּאוּ וּרְשׁוּ אֶת-הָאָרֶץ. אֶת גְּלִיל הַגּויִים, כִּי הֵם מִפַּחְדָּם יִפְנוּ וְיִבְרְחוּ או יָמוּתוּ בִּלְתִּי מִלְחָמָה.
פסוק יב
טָרְחֲכֶם. בִּקְטָטות הַקּורות בִּלְתִּי תְּבִיעַת מָמון.
וּמַשַּׂאֲכֶם. בְּצָרְכֵי רַבִּים.
וְרִיבְכֶם. בְּעִנְיְנֵי הַדִּין וּתְבִיעַת מָמון. וְזֶה סִפֵּר לְהַזְכִּירָם אֶת פִּשְׁעָם, שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁבִּשֵּׂר אותָם שֶׁיִּכָּנְסוּ לָאָרֶץ בִּלְתִּי שׁוּם מִלְחָמָה, שֶׁהָיָה עִנְיָנָהּ רַב הַתּועֶלֶת וְהַכָּבוד יותֵר מִכָּל נִכְסֵיהֶם וְעִנְיְנֵיהֶם בַּמִּדְבָּר, לא נִמְנְעוּ מִלְּעורֵר דִּבְרֵי רִיבות אִישׁ עַל חֲבֵרו, בְּאפֶן שֶׁהֻצְרַךְ לְמַנּות מַדְרֵגות שׁופְטִים, עַד שֶׁכָּל עֲשָׂרָה מֵהֶם הָיוּ צְרִיכִים לְדַיָּן פְּרָטִי, וְאֵין זֶה כִּי אִם מֵרעַ לֵב.
פסוק יט
וַנֵּלֶךְ אֵת כָּל-הַמִּדְבָּר הַגָּדול וְהַנּורָא. דֶּרֶךְ לא עָבַר בָּהּ אִישׁ מִפְּנֵי רב הַנְּחָשִׁים וְהָעַקְרַבִּים וְגָדְלָם, כְּאָמְרו "נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב" (להלן ח, טו). וּכְבָר סִפְּרוּ זַ"ל (ספרי) שֶׁהָיוּ שָׁם 'נְחָשִׁים כְּקורות וְעַקְרַבִּים כִּקְשָׁתות'. וְכָל זֶה עָשָׂה הָאֵל יִתְבָּרַךְ כְּדֵי לְקַצֵּר לָהֶם הַדֶּרֶךְ שֶׁיִּכָּנְסוּ לָאָרֶץ מִיָּד, בְּטֶרֶם יָבִינוּ סִירותֵיהֶם אָטָד, וַיַּרְבּוּ לִפְשׁעַ. וְכָל זֶה לא הִסְפִּיק, כִּי בֵּין כָּךְ חָטְאוּ בַּמִּתְאונְנִים (במדבר יא, א) וּבַתַּאֲוָה (שם שם ד) וּלְבַסּוף בַּמְרַגְּלִים (שם יג).
פסוק כא
עֲלֵה רֵשׁ. כִּי לא יִתְיַצֵּב אִישׁ בִּפְנֵיכֶם.
פסוק כב
וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם. אַף-עַל-פִּי שֶׁהָיוּ לָכֶם רָאשִׁים מְמֻנִּים עֲלֵיכֶם לְצָרְכֵי רַבִּים, בָּאתֶם כֻּלְּכֶם.
נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים. נִבְחַר אֲנַחְנוּ אֲנָשִׁים וְנִשְׁלַח, וְלָזֶה לא הִסְכִּים הָאֵל יִתְעַלֶּה, וְאָמַר לְמשֶׁה "שְׁלַח לְךָ" (במדבר יג, ב), שֶׁיִּבְחַר הוּא הָאֲנָשִׁים וְלא הֵם, פֶּן יִבְחֲרוּ הֶדְיוטות שֶׁיּוסִיפוּ לְהָרַע. וּבְכֵן בָּחַר משֶׁה "כֻּלָּם אֲנָשִׁים" (שם שם ג), וּבְתוכָם יְהושֻׁעַ וְכָלֵב. וְגַם הָרְשָׁעִים מֵהֶם, אַף-עַל-פִּי שֶׁהִרְשִׁיעוּ לומַר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְכָבְשָׁהּ, לא הֵעֵזּוּ פְּנֵיהֶם לומַר שֶׁהָאָרֶץ רָעָה, אֲבָל סִפְּרוּ בְּשִׁבְחָהּ, בְּאפֶן שֶׁאַחַר כֵּן שָׁבוּ בִּתְשׁוּבָה, כְּאָמְרו "וַתַּעֲנוּ וַתּאמְרוּ אֵלַי חָטָאנוּ לַה'.. וַתָּשֻׁבוּ וַתִּבְכּוּ לִפְנֵי ה'" (להלן מא-מה).
פסוק כג
וַיִּיטַב בְּעֵינַי הַדָּבָר. כִּי חָשַׁבְתִּי שֶׁלּא הָיָה סָפֵק אֶצְלְכֶם בִּדְבַר הָאֵל יִתְבָּרַךְ שֶׁתִּכְבְּשׁוּ הָאָרֶץ וְשֶׁהִיא טובָה, אֲבָל שֶׁהֱיִיתֶם רוצִים לִבְחר אֶת הַחֵלֶק מִמֶּנָּה הַיּותֵר טוב לָכֶם עַתָּה, בְּאָמְרְכֶם "אֵת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָבא אֲלֵיהֶן" (פסוק כב). וְזֶה כִּי יְדַעְתֶּם שֶׁלּא תִּכְבְּשׁוּ בְּשָׁנָה אַחַת אֶת כֻּלָּהּ, כְּאָמְרו "לא אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ בְּשָׁנָה אַחַת" (שמות כג, כט).
פסוק כד
וַיָּבאוּ עַד נַחַל אֶשְׁכּל. כְּמו שֶׁאָמְרוּ "עֲלוּ זֶה בַּנֶּגֶב" (במדבר יג, יז), שֶׁהָיָה בְּאותו הַצַּד שֶׁהָיוּ שָׁם יִשְׂרָאֵל אֵצֶל קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ, וְהִיא בִּדְרומָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כַּמְבאָר בִּגְבוּלֵי הָאָרֶץ.
פסוק כה
וַיּאמְרוּ טובָה הָאָרֶץ. אֲפִלּוּ הָרְשָׁעִים הודוּ בְּטובָתָהּ, כְּאָמְרָם "וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִוא" (שם יג, כז).
פסוק כו
וְלא אֲבִיתֶם לַעֲלת. שֶׁגִּלִּיתֶם רִשְׁעֲכֶם, שֶׁלּא הָיָה הַשְּׁלִיחוּת כְּדֵי לִבְחר מִן הָאָרֶץ אֵיזֶה צַד יותֵר טוב לָכֶם כַּאֲשֶׁר חָשַׁבְתִּי וְכַאֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם לַעֲשׂות אֲבָל הָיְתָה כַּוָּנַתְכֶם בַּשְּׁלִיחוּת לִרְאות אִם תּוּכְלוּ לְכָבְשָׁהּ. וְזֶה שֶׁלּא הֱיִיתֶם מַאֲמִינִים בַּה' שֶׁיִּתְּנֶנָּה לָכֶם. וְלָכֵן כְּשֶׁהִגִּידוּ הַמְרַגְּלִים שֶׁהָעָם חֲזָקִים "לא אֲבִיתֶם לַעֲלת".
פסוק כז
בְּשִׂנְאַת ה' אתָנוּ. עַל מַה שֶּׁעָבַדְנוּ עֲבודָה-זָרָה בְּמִצְרַיִם.
לָתֵת אתָנוּ בְּיַד הָאֱמרִי. שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁיֵּשׁ לְאֵל יָדו לִכְבּשׁ אֶת הָאֱמורִיִּים וְלַהֲמִיתָם, יִתֵּן אותָנוּ בְּיָדָם לְהִנָּקֵם.
פסוק לא
אֲשֶׁר נְשָׂאֲךָ ה' אֱלהֶיךָ. "בַּמִּדְבָּר הַגָּדול וְהַנּורָא", וְאִם הָיָה רוצֶה לְהִנָּקֵם מִכֶּם הָיָה מַנִּיחַ אֶתְכֶם בְּיַד הַנְּחָשִׁים וְהָעַקְרַבִּים בַּמִּדְבָּר.
פסוק לג
לָתוּר לָכֶם מָקום לַחֲנתְכֶם. בְּאותו הַמִּדְבָּר, כְּאָמְרו "לָתוּר לָהֶם מְנוּחָה" (שם י, לג), וְכָל זֶה הורָאַת אַהֲבָתו וְחֶמְלָתו עֲלֵיכֶם.
פסוק לד
אֶת קול דִּבְרֵיכֶם. קול בְּכִיָּה שֶׁל חִנָּם.
פסוק לה-לט
גַּם-בִּי הִתְאַנַּף ה' בִּגְלַלְכֶם. וְזֶה כְּדֵי שֶׁתִּתְקַיֵּם בָּכֶם בְּכִיָּה לְדורות, כְּמו שֶׁיִּעֵד בְּאָמְרו "אִם לא כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם בְּאָזְנָי כֵּן אֶעֱשֶׂה לָכֶם" (שם יד, כח), וְהַדִּבּוּר בְּאָזְנָיו בָּזֶה הָיָה כְּאָמְרָם "נָשֵׁינוּ וְטַפֵּנוּ יִהְיוּ לָבַז" (שם שם ג). וְלָכֵן סִפֵּר עִנְיַן מִיתָתו, אַף-עַל-פִּי שֶׁלּא הָיָה עַד סוף ל"ח שָׁנָה אַחֲרֵי כֵן, וְהִגִּיד אותו בְּתוךְ דְּבָרָיו שֶׁל הַקָּדושׁ-בָּרוּךְ-הוּא שֶׁהָיוּ בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לָצֵאת מִמִּצְרַיִם, שֶׁאָז אָמַר "אִם יִרְאֶה אִישׁ בָּאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה" (להלן פסוק לה). וְאָמַר גַּם-כֵּן "וְטַפְּכֶם אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם לָבַז יִהְיֶה" (להלן פסוק לט) שֶׁהָיְתָה הַכַּוָּנָה שֶׁהַטַּף בַּסּוף יִהְיוּ לָבַז, כְּמו שֶׁבֵּאֵר הַמְּשׁורֵר בְּאָמְרו "וַיִּשָּׂא יָדו לָהֶם לְהַפִּיל אותָם בַּמִּדְבָּר, וּלְהַפִּיל זַרְעָם בַּגּויִם, וּלְזָרותָם בָּאֲרָצות" (תהלים קו, כו-כז), וְכֵן הֵעִיד יְחֶזְקֵאל בְּאָמְרו "גַּם-אֲנִי נָשָׂאתִי אֶת-יָדִי לָהֶם בַּמִּדְבָּר, לְהָפִיץ אתָם בַּגּויִם" כוּ' (יחזקאל כ, כג).
וּבְהַגִּידו עִנְיָנו בְּתוךְ דְּבָרָיו שֶׁל הַקָּדושׁ-בָּרוּךְ-הוּא הודִיעָם, כִּי מְנִיעַת הִכָּנְסו עִמָּם לָאָרֶץ הָיְתָה סִבָּה שֶׁתִּתְקַיֵּם בָּהֶם יותֵר לְרעַ הַגְּזֵרָה שֶׁנִּגְזְרָה שֶׁטַּפָּם יִהְיוּ לָבַז לְדורות. וְזֶה בְּעַצְמו הֵעִיד הַמְּשׁורֵר בְּאָמְרו "וַיַּקְצִיפוּ עַל-מֵי מְרִיבָה, וַיֵּרַע לְמשֶׁה בַּעֲבוּרָם.. לא-הִשְׁמִידוּ אֶת-הָעַמִּים.. וַיִּתְעָרְבוּ בַגּויִם.. וַיִּחַר-אַף ה' בְּעַמּו" (תהלים קו, לב-מ).
פסוק מה
וְלא-שָׁמַע ה' בְּקלְכֶם. מִפְּנֵי חִלּוּל הַשֵּׁם שֶׁעָשׂוּ, שֶׁלּא תַּסְפִּיק בּו כָּל תְּשׁוּבָה, אֶלָּא מִיתָה מְמָרֶקֶת. וְגַם הָיָה גְּזַר דִּין שֶׁיֵּשׁ עִמּו שְׁבוּעָה, אַחַר שֶׁהֵעִירוּ אָזְנָם משֶׁה וִיהושֻׁעַ וְכָלֵב אֶל הַתְּשׁוּבָה (במדבר יד, ו-ט) וְלא שָׁבוּ אֲפִלּוּ אַחַר-כָּךְ אֶלָּא מִיִּרְאַת ענֶשׁ. וְלָכֵן לא הִסְפִּיקָה הַתְּשׁוּבָה לְהָסִיר הָענֶשׁ הַנִּגְזָּר בָּעולָם הַזֶּה, כְּמו שֶׁהָיָה הָעִנְיָן בְּקַיִן, וּבְשָׁאוּל בִּדְבַר עֲמָלֵק וּבְנֵי עֵלִי.
וְלא הֶאֱזִין אֲלֵיכֶם. אֲפִלּוּ לְהַאֲרִיךְ, וְלא לְבַטֵּל גְּזֵרַת הַבָּנִים אֲפִלּוּ לְאַחַר מות הָאָבות. וּבָזֶה הוכִיחָם שֶׁלּא הָיְתָה תְּשׁוּבָתָם שְׁלֵמָה, וּלְפִיכָךְ לא הִשִּׂיגוּ דָּבָר אֲפִלּוּ בְּדִמְעָתָם.