פסוק ד
אַל-תּאמַר בִּלְבָבְךָ בַּהֲדף. כְּשֶׁתִּרְאֶה שֶׁתְּנַצְּחֵם שֶׁלּא כְּמִנְהַג הָעולָם, וְתַכִּיר שֶׁהוּא פּעַל אֱלהִי, אַל תִּטְעֶה לומַר
בְצִדְקָתִי הֱבִיאַנִי.. לָרֶשֶׁת. וּכְדֵי שֶׁאִירַשׁ הָאָרֶץ מְהֵרָה בִּזְכוּתִי, הָדַף אותָם מְהֵרָה.
וּבְרִשְׁעַת הַגּויִם הָאֵלֶּה ה' מורִישָׁם מִפָּנֶיךָ. וְהִנֵּה הַסִּבָּה שֶׁהוּא נִלְחַם הִיא בְּרִשְׁעָתָם, לא כְּדֵי שֶׁתִּירַשׁ אַתָּה מְהֵרָה.
פסוק ה
לא בְצִדְקָתְךָ אַתָּה בָא לָרֶשֶׁת. כִּי אָמְנָם מַה שֶּׁאַתָּה יורֵשׁ הָאָרֶץ אֵינו בִּזְכוּתְךָ, בְּאפֶן שֶׁאֵין רָאוּי שֶׁיִּלָּחֵם ה' לָכֶם לְמַעַן תִּירְשׁוּ מְהֵרָה.
כִּי בְּרִשְׁעַת הַגּויִם הָאֵלֶּה ה' אֱלהֶיךָ מורִישָׁם מִפָּנֶיךָ. שֶׁרָצָה שֶׁתִהְיֶה נִקְמָתו בָּם עַל יָדְךָ שֶׁתַּחֲרִימֵם בַּעֲונָם, כְּאָמְרו "וַיּאמֶר הַשְׁמֵד" (להלן לג, כז), עַל הֵפֶךְ "וּבְיַד-אָדָם אַל אֶפּלָה" (שמואל-ב כד, יד).
וּלְמַעַן הָקִים. וּכְדֵי שֶׁבְּקִיּוּם מִצְוָתו תִּזְכֶּה לָרֶשֶׁת, עַל דֶּרֶךְ "כְּכל אֲשֶׁר בִּלְבָבִי עָשִׂיתָ לְבֵית אַחְאָב, בְּנֵי רְבִעִים יֵשְׁבוּ לְךָ עַל-כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל" (מלכים-ב י, ל). וְכָל זֶה עָשָׂה "לְמַעַן הָקִים" מַה שֶּׁנִּשְׁבַּע לָאָבות.
פסוק ו
כִּי עַם-קְשֵׁה-ערֶף אָתָּה. שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה צֶדֶק וָישֶׁר לֵבָב עִם קְשֵׁי הָערֶף. כִּי אָמְנָם קְשֵׁה הָערֶף הוּא הַהולֵךְ אַחֲרֵי שְׁרִירוּת לִבּו וּמַחֲשַׁבְתּו, אַף-עַל-פִּי שֶׁיּודִיעֵהוּ אֵיזֶה מורֵה צֶדֶק בִּרְאָיָה בְּרוּרָה שֶׁמַּחֲשַׁבְתּו הִיא בִּלְתִּי טובָה וּמְבִיאָה אֶל הַהֶפְסֵד. וְזֶה, כִּי לא יִפְנֶה אֶל מורֶה, כְּאִלּוּ עָרְפּו קָשֶׁה וְגִיד בַּרְזֶל בְּאפֶן שֶׁלּא יוּכַל לִפְנות אָנֶה וָאָנָה, אֲבָל יֵלֵךְ אַחֲרֵי שְׁרִירוּת לִבּו כְּמֵאָז.
פסוק ז
זְכר אַל-תִּשְׁכַּח. וְיָעִיד עַל הֱיותְךָ עַם קְשֵׁה ערֶף, כִּי הִנֵּה חֲזַרְתֶּם לְהַקְצִיף פַּעַם אַחַר פַּעַם, כְּכֶלֶב שָׁב עַל-קֵאו (ע"פ משלי כו, יא), אַף-עַל-פִּי שֶׁבְּכָל פַּעַם רְאִיתֶם אֶת מוּסַר ה' אֱלהֵיכֶם וְאֶת גָּדְלו.
פסוק ח
וּבְחרֵב הִקְצַפְתֶּם. וְיָעִיד עַל רעַ מִדַּת קְשִׁי הָערֶף, כִּי אָמְנָם כְּשֶׁהִקְצַפְתֶּם אֶת ה' בְּחרֵב לא הָיָה אומֵר לְהַשְׁמִידְכֶם אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁאַתֶּם עַם קְשֵׁי-ערֶף, כְּאָמְרו יִתְבָּרַךְ "רָאִיתִי אֶת-הָעָם הַזֶּה, וְהִנֵּה עַם-קְשֵׁה-ערֶף הוּא, הֶרֶף מִמֶּנִּי וְאַשְׁמִידֵם" (להלן ט, יג-יד), וְזֶה כִּי אָמְנָם קְשִׁי הָערֶף מֵסִיר אֶת תִּקְוַת הַתְּשׁוּבָה.
פסוק טו
וְהָהָר בּעֵר בָּאֵשׁ. וּבְכֵן חֲטָאתֶם בְּעוד הַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּו.
פסוק כב
וּבְתַבְעֵרָה וּבְמַסָּה. וְאַף-עַל-פִּי שֶׁרְאִיתֶם שֶׁבְּהַקְצִיפְכֶם אֶת הָאֵל יִתְבָּרַךְ נִשְׁבְּרוּ הַלֻּחות (פסוק יב), וְהֻצְרַכְתִּי לְהִתְפַּלֵּל בַּעַדְכֶם בְּצום אַרְבָּעִים יום (פסוק יח), חֲזַרְתֶּם לְהַקְצִיף בְּתַבְעֵרָה וּבְמַסָּה כְּשֶׁבְּכִיתֶם בְּאָזְנָיו לְנַסּות.
וּבְקִבְרת הַתַּאֲוָה. בִּשְׁאֵלַת הַבָּשָׂר.