פסוק ב
כִּי לא אֶת-בְּנֵיכֶם. לְפִיכָךְ אַתֶּם שֶׁרְאִיתֶם, עֲשׂוּ אותות הַמְּעִידִים לְדורות בִּכְנִיסָתְכֶם.
וּזְרועו הַנְּטוּיָה. מוּכֶנֶת לְהַכּות אֶת הַשָּׁב לַחֲטא.
פסוק ד
וַיְאַבְּדֵם ה' עַד הַיּום הַזֶּה. כִּי אָז טֻבְּעוּ שָׁלִישֵׁי מִצְרַיִם וְחֵילָם, בְּאפֶן שֶׁגַּם אַרְבָּעִים שָׁנָה אַחֲרֵי כֵן הָיוּ מַרְגִּישִׁים בַּאֲבֵדַת אותָם הַגִּבּורִים, שֶׁלּא קָמוּ עֲדַיִן מְמַלְּאִים מְקומָם.
פסוק ז
כִּי עֵינֵיכֶם הָראת אֶת כָּל-מַעֲשֵׂה ה'. שֶׁהִגְדִּיל לַעֲשׂות נֶגֶד הַמּורְדִים בּו: לְפַרְעה וּלְמִצְרַיִם, בְּמִצְרַיִם (פסוק ג) וְעַל הַיָּם (פסוק ד), וְלַמּורְדִים בַּמִּדְבָּר (פסוק ה), וּלְדָתָן וְלַאֲבִירָם (פסוק ו), וַעֲלֵיכֶם לְהַזְהִיר אֶת הַבָּנִים שֶׁלּא רָאוּ כָּל אֵלֶּה (פסוק ב), לְפִיכָך,ְ
פסוק ח
וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-כָּל-הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנכִי מְצַוְּךָ הַיּום. מִצְוַת הָאֲבָנִים שֶׁתָּקִימוּ בַּיַּרְדֵּן (להלן כז, ב), וְשֶׁתִּקְּחוּ מִתּוךְ הַיַּרְדֵּן (שם פסוק ד), וְשֶׁתִּכְתְּבוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַתּורָה (שם פסוק ח), לִהְיות לְדורות לְעֵדוּת מֵאִתְּכֶם שֶׁרְאִיתֶם.
פסוק ט
וּלְמַעַן תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל-הָאֲדָמָה. שֶׁאִם בְּנֵיכֶם לא יִשְׁמְרוּ אֶת הַמִּצְות, יִגְלוּ מִמֶּנָּה מְהֵרָה קדֶם לִ"וְנושַׁנְתֶּם בָּאָרֶץ" (לעיל ד, כה), כְּמו שֶׁהֵעִיד בְּאָמְרו "וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם.. וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה" (להלן פסוק יז).
פסוק י
כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא-שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ לא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא. שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה לִגְשָׁמִים.
פסוק יא
לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה-מָּיִם. שֶׁאֵין שָׁם נְהָרות מַסְפִּיקִים לְהַשְׁקות אֶת הַקַּרְקָעות, אֲבָל צָרִיךְ שֶׁיִּשְׁתּוּ מֵי גְּשָׁמִים.
פסוק יב
דּרֵשׁ אתָהּ. לְהַשְׁגִּיחַ עַל מַעֲשֵׂי יושְׁבֶיהָ, אִם הֵם רְאוּיִים לְמָטָר וְאִם לא, לְפִיכָך,ְ
פסוק יג-יד
אִם-שָׁמעַ תִּשְׁמְעוּ.. וְנָתַתִּי מְטַר-אַרְצְכֶם בְּעִתּו. בְּאפֶן שֶׁתִּתְפַּרְנְסוּ שֶׁלּא בְּצַעַר, וְתוּכְלוּ לְעָבְדו. וְאִם לָאו לא יִתֵּן מָטָר כְּלָל, וְלא יִהְיֶה לָכֶם מָזון לִחְיות בָּהּ.
פסוק יז
וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה. בָּרָעָב הָרַע מִן הַחֶרֶב, לְפִיכָךְ "הִשָּׁמְרוּ לָכֶם" (פסוק טז).
פסוק יח
וְשַׂמְתֶּם אֶת-דְּבָרַי אֵלֶּה עַל-לְבַבְכֶם. לְהִתְבּונֵן בָּם.
וְעַל נַפְשְׁכֶם. לְקַיְּמָם בְּרָצון.
פסוק יט
וְלִמַּדְתֶּם אתָם אֶת-בְּנֵיכֶם. הַרְגִּילוּ אֶת בְּנֵיכֶם בְּמִצְות.
לְדַבֵּר בָּם בְּשִׁבְתְּךָ. כְּדֵי שֶׁתְּדַבְּרוּ בָּם תָּמִיד.
פסוק כב
כִּי אִם-שָׁמר תִּשְׁמְרוּן.. לְאַהֲבָה. שֶׁיִּהְיֶה עִסְקְכֶם בַּתּורָה כְּדֵי לְהַכִּיר חַסְדֵי הָאֵל יִתְעַלֶּה, אֲשֶׁר מִזֶּה תִּמָּשֵׁךְ הָאַהֲבָה.
לָלֶכֶת בְּכָל-דְּרָכָיו. לְהִתְנַהֵג בְּאותָם הַדְּרָכִים אֲשֶׁר הוא מַנְהִיג בָּם אֶת עולָמו, וְהֵם צְדָקָה וּמִשְׁפָּט.
וּלְדָבְקָה-בו. שֶׁיִּהְיוּ כָּל מַעֲשֵׂיכֶם מְכֻוָּנִים לַעֲשׂות רְצונו, כְּאָמְרו "בְּכָל-דְּרָכֶיךָ דָּעֵהוּ" (משלי ג, ו).
פסוק כג
וְהורִישׁ. יִתֵּן לָכֶם מָקום לְהִתְפַּרְנֵס בּו שֶׁלּא בְּצַעַר, לְמַעַן תּוּכְלוּ לַעֲשׂות רְצונו.
פסוק כה
לא-יִתְיַצֵּב אִישׁ בִּפְנֵיכֶם. אֲפִלּוּ בְּחוּצָה לָאָרֶץ.
פרשת ראה
פסוק כו
רְאֵה. הַבִּיטָה וּרְאֵה שֶׁלּא יִהְיֶה עִנְיָנְךָ עַל אפֶן בֵּינונִי כְּמו שֶׁהוּא הַמִּנְהָג בִּשְׁאָר הָאֻמּות, כִּי אָמְנָם "אָנכִי נתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּום בְּרָכָה וּקְלָלָה", וְהֵם שְׁנֵי הַקְּצָוות. כִּי הַבְּרָכָה הִיא הַצְלָחָה יותֵר מִן הַמַּסְפִּיק, עַל הַצַּד הַיּותֵר טוב, וְהַקְּלָלָה הִיא מְאֵרָה מַחְסֶרֶת שֶׁלּא יֻשַּׂג הַמַּסְפִּיק, וּשְׁנֵיהֶם "לִפְנֵיכֶם" לְהַשִּׂיג כְּפִי מַה שֶּׁתִּבְחֲרוּ.
פסוק כט
וְנָתַתָּה אֶת-הַבְּרָכָה. תְּבָרֵךְ אֶת שׁומְרֵי מִצְותָיו.
וְאֶת-הַקְּלָלָה. לָעובְרִים עֲלֵיהֶם.
פסוק ל
הֲלא-הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן. בִּתְחִלַּת בּואֲכֶם בָּאָרֶץ, כְּדֵי לְפַרְסֵם בִּתְחִלַּת כְּנִיסָתָם, שֶׁלּא תִּהְיֶה יְשִׁיבַתְכֶם בָּהּ עַל אפֶן מַסְפִּיק, אֲבָל תִּהְיֶה עַל אפֶן מֻצְלָח או עַל אפֶן מְקֻלָּל.