פסוק ד
כִּי-תועֵבָה הִוא. כִּי זֶה דֶּרֶךְ מָבוא לְנִאוּף, שֶׁיְּגָרֵשׁ אִישׁ אֶת אִשְׁתּו לְבַקָּשַׁת הַנּואֵף, שֶׁיִּקָּחֶנָּה לְאֵיזֶה זְמַן, וְיָשׁוּב בַּעֲלָהּ הָרִאשׁון לְקַחְתָּהּ.
פסוק י
מַשַּׁאת מְאוּמָה. אֲפִלּוּ שְׂכַר כָּתֵף וְזוּלָתו, כְּשֶׁזְּקָפָם עָלָיו בְּמִלְוֶה, כְּמו שֶׁקִּבְּלוּ רַבּותֵינוּ זַ"ל.
פסוק טז
לא-יוּמְתוּ אָבות עַל-בָּנִים. אֲפִלּוּ עַל חֵטְא הַמֶּרֶד בַּמַּלְכוּת, שֶׁמִּנְהַג הַמְּלָכִים לַהֲרג גַּם אֶת בְּנֵיהֶם, שֶׁלּא יָקוּמוּ לְשׂונְאִים לַמַּלְכוּת, כְּעִנְיַן "הָכִינוּ לְבָנָיו מַטְבֵּחַ בַּעֲון אֲבותָם, בַּל-יָקֻמוּ וְיָרְשׁוּ אָרֶץ וּמָלְאוּ פְנֵי-תֵבֵל עָרִים" (ישעיה יד, כא) פֵּרוּשׁו: 'שׂונְאִים', כְּמו "וַיְהִי עָרֶךָ" (שמואל-א כח, טז). מִכָּל מָקום, אָסְרָה תּורָה לִמְלָכֵינוּ לַהֲרג זֶה בִּשְׁבִיל זֶה, בְּחֶמְלַת ה' עַל עַמּו. וְזֶה קִיֵּם אֲמַצְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה, כְּאָמְרו: "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר חָזְקָה הַמַּמְלָכָה עָלָיו, וַיַּהֲרג אֶת-עֲבָדָיו הַמַּכִּים אֶת-הַמֶּלֶךְ אָבִיו. וְאֶת-בְּנֵיהֶם לא הֵמִית, כִּי כַכָּתוּב בַּתּורָה בְּסֵפֶר משֶׁה, אֲשֶׁר-צִוָּה ה' לֵאמר: לא-יָמוּתוּ אָבות עַל-בָּנִים, וּבָנִים לא-יָמוּתוּ עַל-אָבות" (דברי הימים-ב כה, ג-ד).
פסוק יז
לא תַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר יָתום. בְּעֵת הָרִיב הִזָּהֵר בְּאֵלּוּ שֶׁלּא יִסְתַּתְּמוּ טַעֲנותָם מִפְּנֵי שִׁפְלוּתָם, וּ"פְתַח-פִּיךָ לְאִלֵּם" (ע"פ משלי לא, ח) בַּמָּקום הָרָאוּי.
פסוק יח
וַיִּפְדְּךָ ה' אֱלהֶיךָ מִשָּׁם. שֶׁהִשְׁגִּיחַ עַל שִׁפְלוּתְכֶם, וְנִכְנַס עִמָּכֶם לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין לִפְדּותְכֶם, כְּאָמְרו "וַיַּרְא אֶת-עָנְיֵנוּ וְאֶת-עֲמָלֵנוּ וְאֶת-לַחֲצֵנוּ" (להלן כו, ז).
פסוק כב
וְזָכַרְתָּ כִּי-עֶבֶד הָיִיתָ. וְהָיִיתָ צָרִיךְ אָז לְעולְלות בָּצִיר.