פסוק א
וַהֲשֵׁבתָ אֶל-לְבָבֶךָ. הִתְבּונֵן בְּחֶלְקו הַסּותֵר, וּתְשִׁיבֵם אֶל לְבָבֶךָ יַחְדָּו, לְהַבְחִין הָאֱמֶת מִן הַשֶּׁקֶר, וּבָזֶה תַּכִּיר כַּמָּה רָחַקְתָּ מִן הָאֵל יִתְעַלֶּה בְּדֵעות וּבְמִנְהָגִים אֲשֶׁר לא כְּתורָתו.
בְּכָל-הַגּויִם. בְּעודְךָ בַּגָּלוּת.
פסוק ב
וְשַׁבְתָּ עַד-ה' אֱלהֶיךָ. תִּהְיֶה תְּשׁוּבָתְךָ כְּדֵי לַעֲשׂות רְצון קונְךָ בִּלְבַד. וְזו הִיא הַתְּשׁוּבָה שֶׁאָמְרוּ זַ"ל 'שֶׁמַּגַּעַת עַד כִּסֵּא הַכָּבוד'.
וְשָׁמַעְתָּ בְקלו כְּכל אֲשֶׁר-אָנכִי מְצַוְּךָ הַיּום. לא מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה כְּמו שֶׁעָשִׂיתָ קדֶם לָכֵן.
אַתָּה וּבָנֶיךָ. גַּם יְלִידֵי הַדּור יַכִּירוּ זֶה, כְּאָמְרו "כִּי כוּלָּם יֵדְעוּ אותִי לְמִקְּטַנָּם וְעַד-גְּדולָם" (ירמיה לא, לג).
בְּכָל-לְבָבְךָ. שֶׁלּא תִּסְתַּפֵּק בָּזֶה.
וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ. שֶׁלּא תִּמָּנַע מִזֶּה נֶפֶשׁ הַמִּתְאַוָּה בְּהַכִּירְךָ גּדֶל הָעִנְיָן.
פסוק ג
וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ. בְּקִבּוּץ גָּלֻיּות.
פסוק ו
וּמָל ה' אֱלהֶיךָ אֶת-לְבָבְךָ וְאֶת-לְבַב זַרְעֶךָ, לְאַהֲבָה. יְגַלֶּה עֵינֶיךָ לָסוּר מִכָּל טָעוּת מְעַרְבֵּב הַשֵּׂכֶל מִידִיעַת הָאֱמֶת, כְּשֶׁתִּשְׁתַּדֵּל לְדָבְקָה בּו, בְּאפֶן שֶׁתַּכִּיר טוּבו וְתאהֲבֵהוּ בְּהֶכְרֵחַ. וְזֶה יֵעָשֶׂה לְמַעַן חַיֶּיךָ. לְעולְמֵי עַד.
פסוק ז
עַל-איְבֶיךָ וְעַל-שׂנְאֶיךָ. עַל הַקָּמִים עָלֶיךָ וְעַל הַשּׂונְאִים בִּלְבָבָם, כְּאָמְרו "כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל-הַגּויִם" (ירמיה ל, יא).
פסוק ח
וְאַתָּה תָשׁוּב. תָּנוּחַ, כְּמו "בְּשׁוּבָה וָנַחַת" (ישעיה ל, טו). וְזֶה בְּהִגָּלוּת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ אַחַר אָבְדַּן הָאֻמּות, כְּלומַר, הֵמָּה יאבְדוּ וְאַתָּה תַּעֲמד בְּשׁוּבָה וָנַחַת, שֶׁלּא יוסִיף לְהַגְלותְךָ, כְּמו שֶׁבֵּאֵר הַנָּבִיא בְּאָמְרו "אִם-תָּשׁוּב יִשְׂרָאֵל.. אֵלַי תָּשׁוּב.. וְלא תָנוּד" (ירמיה ד, א).
וְעָשִׂיתָ אֶת-כָּל-מִצְותָיו אֲשֶׁר אָנכִי מְצַוְּךָ הַיּום. שֶׁלּא תְּחֻדַּשׁ דָּת.
פסוק ט
וְהותִירְךָ ה'. יִתֵּן לְךָ הַצְלָחָה יְתֵרָה מִכָּל הַצְלָחָה קודֶמֶת.
לְטבָה.. הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּורָה הַזֶּה. כְּאָמְרו "וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוכֲכֶם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלהִים, וְאַתֶּם תִּהְיוּ-לִי לְעָם" (ויקרא כו, יב). וְזֶה יֵעָשֶׂה כַּאֲשֶׁר "יָשׁוּב.. לָשׂוּשׂ עָלֶיךָ לְטוב.. "כִּי תִשְׁמַע", כְּמו שֶׁ"שָׂשׂ עַל אֲבותֶיךָ" לא בִּזְכוּת הָאָבות. וְזֶה מִפְּנֵי שֶׁתִּהְיֶה תְּשׁוּבָתְךָ בְּכָל לֵב וּבְכָל נֶפֶשׁ בְּאפֶן שֶׁעֲונות נֶחְשָׁבִים כִּזְכֻיּות וְתִהְיֶה לְרָצון לְפָנָיו כְּמו שֶׁהָיוּ אֲבותֶיךָ.
פסוק יא
כִּי הַמִּצְוָה הַזּאת. וְהַטַּעַם שֶׁאָמַרְתִּי "וַהֲשֵׁבתָ אֶל-לְבָבֶךָ בְּכָל-הַגּויִם" (לעיל פסוק א), שֶׁצָּרִיךְ שֶׁהַתְּשׁוּבָה תִּהְיֶה בְּעודְךָ בַּגָּלוּת לְמַעַן תִּוָּשַׁע, הוּא כִּי אָמְנָם זאת הַמִּצְוָה שֶׁל תְּשׁוּבָה אֲשֶׁר אָנכִי מְצַוְּךָ הַיּום. כְּאָמְרו בְּכָל חֵטְא בְּפָרָשַׁת וַיִּקְרָא "וְאָשֵׁם" (ויקרא ד, כב ועוד), "וְאָשֵׁמוּ" (שם פסוק יג), שֶׁעִנְיַן כֻּלָּם הוּא שֶׁיַּכִּיר הַחוטֵא אֶת חֶטְאו, כְּמו שֶׁפֵּרֵשׁ אַחַר כָּךְ בְּאָמְרו "וְהָיָה כִי-יֶאְשַׁם לְאַחַת מֵאֵלֶּה, וְהִתְוַדָּה אֲשֶׁר חָטָא עָלֶיהָ" (שם ה, ה). וְכֵן בְּאָמְרו "אִישׁ או-אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל-חַטּאת הָאָדָם.. וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא, וְהִתְוַדּוּ אֶת-חַטָּאתָם" (במדבר ה, ו-ז).
לא-נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ. שֶׁתִּצְטָרֵךְ לִנְבִיאִים.
וְלא-רְחקָה הִוא. שֶׁתִּצְטָרֵךְ לְחַכְמֵי הַדּור הָרְחוקִים שֶׁיְּפָרְשׁוּ לְךָ, בְּאפֶן שֶׁתּוּכַל לַעֲשׂותָהּ אֲפִלּוּ בְּעודְךָ בַּגָּלוּת. וּבֵאֵר זֶה בְּאָמְרו,
פסוק יב
לא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמר. לא יִקְרֶה לְךָ בְּעִנְיַן הַתְּשׁוּבָה שֶׁתִּצְטָרֵךְ בָּהּ לְהַגָּדַת נָבִיא.
פסוק יג
וְלא-מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא. גַּם כֵּן לא תִצְטָרֵךְ בָּהּ לְחַכְמֵי הַדּור הָרְחוקִים שֶׁיְּפָרְשׁוּ לְךָ, בְּאפֶן שֶׁיִּהְיֶה זֶה אֶפְשָׁר לְךָ בַּגָּלוּת. וְלא יִקְשֶׁה עָלֶיךָ, כְּמו שֶׁיִּקְרֶה בְּאֵיזו מִצְוָה שֶׁנָּפַל בָּהּ סָפֵק, וְתִצְטָרֵךְ לְפֵרוּשׁ חַכְמֵי הַדּור, או שֶׁהִיא נִמְנַעַת בַּגָּלוּת.
פסוק יד
בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשׂתו. לְהַכִּיר בִּלְבָבְךָ אֶת חֶטְאֲךָ וְאֶת הָאֵל יִתְבָּרַךְ שֶׁחָטָאתָ לו, וּלְהִתְחָרֵט וּלְהִתְוַדּות עַל זֶה בְּפִיךָ.
פסוק טו
אֶת-הַחַיִּים. לָעַד.
וְאֶת-הַטּוב. הֶעָרֵב בְּחַיֵּי שָׁעָה.
וְאֶת-הַמָּוֶת. לָעַד.
וְאֶת-הָרָע. צַעַר חַיֵּי שָׁעָה.
פסוק טז
וְחָיִיתָ. לָעַד.
פסוק יח
כִּי אָבד תּאבֵדוּן. לָעַד.
פסוק יט
וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים. בְּחַיֵּי עַד.
פסוק כ
לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ. לְאַהֲבָה אֶת-ה' אֱלהֶיךָ. וְאָמַרְתִּי שֶׁתִּבְחַר בַּחַיִּים, לא כְּעובֵד עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, אֲבָל אָמַרְתִּי שֶׁתִּבְחַר מַה שֶּׁהוּא חַיִּים בֶּאֱמֶת בִּלְבַד, "לְמַעַן" תַּחְפּץ בְּחַיֵּי שָׁעָה לְזֶה הַתַּכְלִית בִּלְבַד, שֶׁתּאהַב אֶת ה' אֱלהֶיךָ, בְּהַכִּירְךָ טוּבו עִם רב גָּדְלו.
וּלְדָבְקָה-בו. שֶׁתִּהְיֶינָה כָּל פְּעֻלּותֶיךָ לִשְׁמו.
כִּי הוּא חַיֶּיךָ. כִּי הַדִּבּוּר בּו הוּא סִבַּת הַחַיִּים הַנִּצְחִיִּים.
וְארֶךְ יָמֶיךָ לָשֶׁבֶת עַל-הָאֲדָמָה. וּמִזֶּה יִמָּשֵׁךְ גַּם כֵּן "ארֶךְ יָמִים לָשֶׁבֶת עַל הָאֲדָמָה" בְּחַיֵּי שָׁעָה, אֲשֶׁר בָּם תִּזְכֶּה לְחַיֵּי עַד בְּעִיּוּן וּבְמַעֲשֶׂה, כְּאָמְרָם זַ"ל 'הַתְקֵן עַצְמְךָ בַּפְּרוזְדור, כְּדֵי שֶׁתִּכָּנֵס לַטְּרַקְלִין' (אבות ד, טז).