|
|---|
|
הנישואין כוללים שלושה עניינים: הפוחל הסינכ (1) שבע ברכות הנישואין (2) .הבותכ (3) הפוחה החופה היא המקום שבו בני הזוג נמצאים יחד לשם נישואין, והיא מסמלת את ביתם החדש. התיאור המדויק של החופה לא נמסר על ידי חז"ל, והדבר גרם לגישות שונות :תוירקיע תושיג שולש שי ."הפוח" גשומה רבסהב
|
|
השעמל גהנמה – הפוחה ברוב עדות ישראל נוהגים בשלוש השיטות גם יחד. החתן נכנס ראשון תחת החופה, ואחריו באה הכלה, ושם עורכים את הקידושין; לאחר הקידושין אומרים את ברכות הנישואין. בני הזוג נמצאים תחת החופה, והם נשואים לפי הגישה הראשונה. אחר כך הם הולכים לחדר הייחוד, חדר צדדי שאין בו אנשים זרים, ובכך הם נישאים לפי שתי .תונורחאה תושיגה אצל הספרדים נערכת החופה בתוך הבית, ואצל האשכנזים בחוץ, מתחת לרקיע. הנישואין, בדומה לקידושין, נערכים בפני שני עדים כשרים. הם רואים את הזוג מתחת |
|
ברכות הנישואין שבע ברכות תיקנו חכמים לומר בשעת הנישואין; וברכות אלה נאמרות גם ב"שבע ברכות", בכל יום משבעת ימי המשתה שלאחר החתונה, לאחר סעודה שמשתתפים בה מניין אנשים ונוכח בה אדם שלא היה ב"שבע ברכות" קודמים. בזמן הקידושין ברכת היין בתחילה, וב"שבע ברכות" ברכת היין בסוף. וזה נוסח הברכות: בא"ה אמ"ה, בורא פרי הגפן. .1 .ודובכל ארב לוכהש ,ה"מא ה"אב .2 בא"ה אמ"ה, יוצר האדם. .3 בא"ה אמ"ה, אשר יצר את האדם בצלמו, בצלם דמות תבניתו, והתקין לו ממנו בניין .4 עדי עד. בא"ה, יוצר האדם. __ שוש תשיש ותגל העקרה בקיבוץ בניה לתוכה בשמחה. בא"ה, משמח ציון בבניה. .5 שמח תשמח רעים האהובים, כשמחך יצירך בגן עדן מקדם. בא"ה, משמח חתן וכלה. .6 בא"ה אמ"ה, אשר ברא ששון ושמחה, חתן וכלה, גילה, רינה, דיצה וחדווה, אהבה .7 ואחווה ושלום ורעות. מהרה, ה' אלוקינו, יישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים קול __ ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה, קול מצהלות חתנים מחופתם ונערים ממשתה __ נגינתם. בא"ה, משמח החתן עם הכלה. __ |
|
הברכה הראשונה היא על היין, כי אין שמחה אלא ביין. הברכה השנייה היא על בריאת העולם, שהרי בני הזוג הזה, כל העולם כולו מתחדש עליהם עתה, עם נישואיהם. הברכה השלישית היא על יצירת האדם, כאילו הוא נוצר עכשיו. הברכה הרביעית היא על הזיווג שהקב"ה זיווגם יחד. הברכה החמישית היא על ציון וירושלים שעתיד הקב"ה לנחמן ולשמחן, שכן חייב אדם להעלות את ירושלים על ראש שמחתו. הברכה השישית היא על שמחת חתן וכלה, הודיה ותפילה שתהא שמחתם שלמה. הברכה השביעית היא הודיה לה' על אשר המתיק את החיים על פני תבל בשמחתם ובששונם של חתן וכלה ועל שנתן בהם אהבה, אחווה, שלום ורעות. הברכות הן רחבות, וכוללות הרבה. האדם מישראל אינו אדם בודד בשעת נישואיו, אלא |
הבותכה
|
הכתובה היא מסמך המפרט את התחייבות הבעל כלפי אשתו בימי נישואיהם או לאחר הפסקתם עקב גירושין או מות הבעל. לשונה של הכתובה ארמית, השפה שדיברו בה בעת עריכת הכתובה. נוסח הכתובה קבוע, ומוסיפים בו את התאריך, את מקום החתונה, את שמות בני הזוג ואת הערך הכספי של התחייבויות הבעל. בסוף הכתובה חותמים העדים (ואף הבעל). מכינים את הכתובה לפני החופה, כדי שתהיה מוכנה להימסר לכלה בין הקידושין לבין אמירת שבע הברכות. שמעון בן שטח תיקן כתובה לאשה, כדי להקשות על הבעל לגרש את אשתו. הכתובה על האישה לשמור את כתובתה שלא תאבד, כיוון שאסור לו לאדם לשהות עם אשתו |
|
הבותכה הנבמ בכתובה שלושה חלקים: לעבה בייחתמש תויובייחתהה (א) תויובייחתהה עוציבל תויוברעה (ב) .תומיתח (ג) |
|
תויובייחתהה :תויובייחתה שולש לעבה בייחתמ הבותכב השאה תונוזמ .1 הבותכ תפסותו הבותכ ימד .2 .הינודנ תפסותו הינודנ .3 ההתחייבויות הכלולות ב"מזונות" הן לימי הנישואין, בעוד שהכתובה והנדוניה הן למקרה של פירוק הנישואין עקב גירושין או מות הבעל. |
|
|
(לפי סדר הסעיפים שבנוסח המתורגם) הבותכה שוריפ תאריך ומקום עריכת הכתובה.:'א ףיעס השאה תונוזמ הבותכ תפסותו הבותכ ימד לכתובה אפשר להוסיף סכום כסף נוסף. מצד הדין אין אפשרות לחייב את הבעל הינודנ תפסותו הינודנ הנכסים שהביאה האשה ונכתבו בכתובה הם באחריות הבעל. נכסים אחרים :'ה ףיעס מנהג האשכנזים הוא לנקוב בכתובה סכום קבוע, "מאתיים זקוקים כסף צרוף", מבלי לאחר פירוט כל הסכומים מסכמים את הסכומים כולם לסכום אחד.:'ו ףיעס תויוברע תומיתח
את הכתובה קוראים אחרי האירוסין, ולפני הנישואין, ולאחר שקוראים אותה היא |
הבותכ רטש חסונ

|
ביום פלוני, בכך בשבת, בכך וכך לירח פלוני שנת כך וכך לבריאת עולם, למניין שאנו מונין כאן מתא פלונית. איך פלוני בר פלוני חתן דנא אמר לה לפלונית בתולתא, הואי לי לאנתו כדת משה וישראל, ואנא במימרא דשמיא אפלח ואוקיר ואיזון ואפרנס יתיכי ליכי כהלכות גוברין יהודאין דפלחין ומוקרין וזנין ומכסין ית נשיהון בקושטא. ויהיבנא ליכי מהר בתוליכי כסף זוזי מאתן דחזי ליכי מדאורייתא, ומזוניכי וכסותיכי וספוקיכי ומיעל עליכי כאזרח כל ארעא. וצביאת פלוניתא דא בת פלוני והות ליה לפלוני חתן דנן לאנתו. וצבי פלוני חתן דנא והוסיף לה מדיליה מאתן דינרין, מחצה לה ומחצה לבנים שיזמין וכך אמר לנו פלוני חתן דנא: אחריות וחומר שטר כתובתא דא ונדוניה דא ותוספת |
|
שטר כתובה זה הוא מתוך ספר השטרות של רבי יהודה אלברצלוני. הנוסח הועתק מספרו של אשר גולאק, "אוצר השטרות", ירושלים תרפ"ו, עמודים .32-31התרגום לעברית הוא .קאלוג לש |
תרגום עברי
|
איך פלוני בן פלוני חתן זה אמר לה לבתולה פלונית, הוי לי לאישה כדת משה וישראל, ואני בעזרת השמים אעבוד ואוקיר ואזון ואפרנס אותך כמנהג אנשים יהודים שעובדים ומוקירים וזנים ומלבישים את נשיהם באמונה. ונתתי לך מוהר בתוליך כסף מאתים זוז הראויים לך מן התורה, ומזונותיך וכסותך והספקתך ולבוא אליך כדרך כל הארץ. ורצתה פלונית זו בת פלוני והייתה לו לפלוני חתן זה לאישה. ורצה פלוני חתן זה והוסיף לה משלו מאתיים דינרים, מחצה לה ומחצה לבנים שיזמין לה וכך אמר לנו פלוני חתן זה: אחריות וחומר שטר כתובה זו ונדוניה זו ותוספת שלה וקנינו מפלוני חתן זה לפלונית זו על כל מה שכתוב ומפורש לעיל בכלי הכשר לקנות בו. והכל שריר וקיים. |
י קרפ תושיא תוכלה ,ם"במר
|
הבותכה וצריך לכתוב כתובה קודם כניסה לחופה, ואחר כך יהיה מותר באשתו. והחתן נותן .ז .רפוסה רכש וכמה הוא כותב לה? אם הייתה בתולה, אין כותבין לה פחות ממאתיים דינרים. ואם בעולה, אין כותבין לה פחות ממאה דינרים. וזה הוא הנקרא עיקר כתובה. ואם רצה להוסיף לה אפילו כיכר זהב, מוסיף. ודין התוספת ודין העיקר אחד הוא לרוב הדברים; לפיכך כל מקום שנאמר בו "כתובה" סתם הוא העיקר והתוספת כאחד. וחכמים הם .האיצוהל ויניעב הלק היהת אלש ידכ ,השיאל הבותכ ונקיתש הלחמש וא ,הבותכה רטש דבאו בתכש וא ,הבותכ הל בתכ אלו השיאה תא סנוכה .י התשמה ימי תעבש |
![]() כתובה כמנהג אשכנזים |
![]() כתובה כמנהג ספרדים |
|
המשך: חובות וזכויות בנישואין |


