:הז תושעל רוסא לבא
– אם מנהג הנכרים הוא כן, …ובדיני הנכרים צריכה גם היא לקדש, נמצא שעושים כחוק
שלהם, ודאי שהוא באיסור הלאו של הליכה בחוקות הגויים.
– אף אם אינו כלל חוק הנכרים, גם נראה שאסור לעשות כן בשעת החופה אף בלא אמירה,
ובאמירה אסור גם אחר כך אם הוא סמוך לחופה, …שהרי מה שגם היא נותנת טבעת, הוא
לשם קידושין, ויש לחשוש מזה שיאמרו שגם האישה יכולה לקדש את האיש… ואם עושים
דבר שיכולים לבוא לטעות כזו – הוא ודאי איסור.

ובעצם נראה לעניות דעתי שהוא איסור גדול, שהרי על ידי זה עושים שישתכח מהרבה
אנשים דין קידושין. ושכחת דין, אף שלא יביא לשום קלקול – הוא איסור לאו.

…. כשירגילו שגם היא תיתן טבעת ותקדש, דבר שהוא בלא טעם כלל, ועושים כן רק כדי
לשנות את הדין, יש לאסור מצד זה עצמו, אף אם לא יבוא לידי קלקול כלל. כדי שלא יטעו
לומר שלא די בקידושין שמקדש הבעל, אלא יאמרו שהדין הוא שצריך ששניהם יקדשו אחד
את השני. ולגרום לטעות זו הוא איסור גמור וברור מצד שכחת הדין ושינוי הדין.