uac~u -866י
ucLL UUUdL( uuc44u UNdLU4U 4ULLU LthLULLI( dLLU4Q'-א*וא4
*
uuc44u UN~LU4U 4ULLU L(hLULLI
ו"ו4א )חח44
KLLL:
,
"" ,
,
ג
"
ן
פ
*
י
,
%שש
י
ש
,ן,'שולשמךשןו1',1וי2"*)"
",; כל !ם,
,
,
'
ן
ס
ש
ב
,,
%
ין
ן
ל
ו
;י
,ן
ו
"י
,י
,
.
י
!
ן
.
ו
,
.
,
"
ן
'
,
"
י
%
'1
1%י%שש
'שששא6%
ULG~Q ווטס:
כיצדהוכשרוהמקוואותבימיהבית
השני-מצדהוירושלים
אשו גווסנרג
יוושלים
מבוא
מקווה טהרה הוא אחד המבניםהייחודיים,המסייעיםבזיהויו שליישוביהודימימיהביתהשני,
ך,תש"ן) מנה כ 300-מקוואות ,רובםמימיהביתהשני .עמית(תשנ"גן תשנ"ז) בדק
ותפוצתו רבה.ריי
מקוואות רבים בהר חברון ,ועמד על מאפייניהם .בירושלים נמצאו מקוואות רבים ,בכל בית
כמעט ,ובדרך-כלל אףיותר ממקווה אחד במבנה(אביגד ,תש"ם ,תשמ"ט,רייך ,תש"ן) .נוסף על
המקוואות הרבים שהתגלו בחפירות הארכיאולוגיות עומדות לרשות החוקרים הלכות רבות,
המפרטות את הלכות המקווה והטבילה בו .לפיכךניתןלהיעזר במקורות חז"ל להבנת הממצא
הארכיאולוגי ,ובעיקר להבנת דרכי ההכשרה של מי המקוואות לטבילה ,כשם שניתן להיעזר
בממצאהארכיאולוגי להבנת מקורות חז"ל.
עפי הלכות חז"ל נחוצה למקווה כמות מים בסיסית ( 40סאה) שלמי גשמים לא שאובים.
לאחר שימוש ממושך במקווה והתעפשותמימיו מתעוררתבעיית ההחלפה שלמי הגשמיםבמים
אחרים,נקיים ,ולעמוד בדרישה שהמים המוחלפיםיהיו אף הם כשרים .בדרך-כללהסבירנו את
י שיטת ההשקה .בשיטהזו הושקו המים השאובים עםמי גשם לא
הכשרת המים השאוביםעלפ
שאובים ,שנמצאו בבריכה סמוכה " -אוצר" -באמצעות נקבבקיר שביניהם .מקווה מסוג זה
נחשב למקווה "מושלם" ,ומקוואות אחרים ,ללא אוצר,עוררותהיות באשרלדרכי הכשרתם למרות
שכיחותם הרבה(אביגד ,תש"ם ,142-139 ,תשמ"ט.)19 ,
כדי להבין את הדרכים לפתרוןבעיית החלפת המים במקווה ,שבהן נקטובימי הבית השני,
נהבהיר תחילה את ההלכות הבסיסיות הנוגעות למבנה המקוואות ,ואת הדרכים השונות להכשרת
מים שאובים למקווה ,הנזכרות במקורות .לאחר מכן נבחן את הממצא הארכיאולוגי וננסה
להסבירו .הדיון יתמקד במקווה שלמי גשמים ולא במקווה שלמימעיין ,שההלכות הנוגעות לו
שונות מעט.י
.1מימעייןראוייםלשתייה ("מיסחיים") נדרשים רק לטהרת וב ומצורע ולהכנתמי אפר פרה אדומה.מי
מעיין נבדלים ממקווה שלמי גשמיםבשתי הלכות :הם מטהרים ב"כל שהוא" ,גם בפחות מארבעים סאה,
ואין צורך בהיקוותם -הם מטהרים ב"זוחלים" ,ראה :משנה ,מקוואות ,א ,זן ספרא (תורת כוהנים),
שמיני ,פרשה ט ,א-ד (מהדורתויס,גה ,ע"דן.
54
אשר גרוסברג
מהות המקווה
מקווה הוא בריכת מים ,שעליה לעמוד בארבעה תנאים:שניים מהםמתייחסים למבנה המקווה
וליכולתו לאצור מיםושנייםמתייחסיםלמים עצמם.
המבנהוהמים
המקווהחייב להיות חצוב בקרקע אובנוי ,אך המבנהחייבלהיות מחובר לקרקע.עליולהיות
אטום כדי שמימיו לא יזרמו החוצה .מי המקווה הם מי גשמים שלא נשאבו ,שכמותם
המינימלית קבועה בהלכה.
כמותהמיםהדרושהלמקווה
נמותמי הגשמים ,הדרושה למקווה,היאזו המספיקה לטבילת כלגוף האדם בבת אחת .חכמים
העריכו כמותזוהןבמידת נפח 40 -סאה -והןבמידת שטח -שלוש אמות מעוקבות:
"ורחץ במים"(ויקרא טו:טז) -אפילובמי מקוה" .את כל בשרו" -מים שכלבשרועולה להם.
וכמה הן! אמה על אמה ברום שלש אמות .נמצא אתה אומר:שיעור המקוה ארבעים סאה
(ספרא(תורתכוהנים),מצורע ,פרקזבים ,פרקו,ג(מהדורתוים,עז ע"ד)ןבבלי,עירובין,ד,ע"ב,
ומקבילותן.
חישוב כמות המים הדרושה למקווהתלוי אפוא בחישובשיעורן של האמה והסאה במקורות
ך כ263-
חז"ל .חישובשיעורהמים במקווהעלפישיעורה של האמההרומית 44.4 -ס"מ -יצרי
ליטרים של מים ( ,)0.4443 % 3 = 0.2626ואילו חישוב על פי שיעורה של האמה המצרית
המלכותית 52.5 -ס"מ -יצריך 434ליטרים.
הדעותהעיקריות בספרות ההלכה אודותשיעורהמים הנדרש למקווהנעותבין 332ליטריםובין
750ליטרים והן מבוססות על הדעות השונות בדבר שיעורן של המידות שלעיל .שיעור של 332
י אמה של 48ס"מ
ליטרים נובע מן הדעות הרווחותיותר באשרלשיעורן שלמידות אלה -עלפ
ישיעורביצה בקליפתה של 57.6סמ"ק (- )0.0576 % 5,760 = 331.8
( )0.483 % 3 = 0.3318ועללפ
סאה היא 24לוג ,שהם 144ביצים ,ובמקווהיש אפוא 5,760ביצים .שיטהזוידועההיום בשם
שיטת רא"ח נאה(נאה ,תשי"א :כז-כח -חישובלפי אמה של 48ו 49-ס"מן קמו-קמח -הדעות
השונות אודות שיעור האמה ,קנד " -שיעור מקוה למעשה") .למרות שלדעתויש לנקוט לכתחילה
בשיעורים גדוליםיותר (נאה ,תש"ז ,רגז-רנט ,תש"ט,עג)הדגיש נאה,שאין לפסול מקווה המכיל
332ליטר.
דעות אחרות ,המשתמשות בשיעור אמה גדול בהרבה 60 -ו 63-ס"מ -דורשות שיעורים
גדוליםיותר של כמות המים במקווה 648 :ו 750-ליטרים .שיעורים אלה מחושבים עלפי שיטת
שחזון איש"(קניבסקי ,תשל"ד ,סד,סעיף ט:שיעור המקוה) .היום ,עקב המשמעות החמורה של
ל מטר מעוקבמים (1,000
פסילת המקווה,נהוג שה"אוצר" ,שבאמצעותומכשירים את המקווה,יכי
ליטר) לפחות,כדי שהמקווהיהיה כשר לכלהדעות ,וללא חשש מהתמעטותהמים(מינצברג ,תשל"ג,
כ
,שנברגר ,תשל"ד.)61 ,
לשרותמי המקווה
מי המקווהצריכים ,כאמור,להיותמי גשמים שלא נשאבו:
56
אשר גריסברג
ד ,דןו ,א ועוד) .מדרגות הקלו עלהירידהאליו .חסרונו הגדול של מקווה מסוג זה טמון בחוסר
האפשרות.להחליף את כלמימיו ולנקותו.ייתכן כמובן ,שבבתי אמידיםנבנו מקוואות אחדים,
וכאשר התלכלכומי המקווה חדלו להשתמשבו וטבלו במקוואות אחרים שנמצאובבית .במקרים
שאפשרותזו לאהייתהקיימתהיודרכיםחלופיות להתגברחלקיתעלבעיית החלפתהמים.
בורמיםכמקורלמיגשמים
פתרון אפשרילבעיית החלפת המים היה באמצעות הזרמת מים (ללא שאיבה) מבורמי גשמים
סמוך ,שמימיו לא היו שאובים .לאחר שהגיעו למקווה ארבעים סאה שלמי גשמים שאינם
שאובים הותר להוסיף עליהם כל כמות רצויה של מים שאובים .דוגמה לכך מובאת במשנה
ןומיץפירות שנשפכו לתוכוושינו את מראה המים":היו
העוסקת במקווה,שמימיו נפסלו עקביי
ף ונותן לתוכו ,שיחזרו מראיהן למראה המים" (משנה,
בו ארבעים סאה ,ממלאיכת
מקוואות,ז,ג) .דוגמה אחרתלשימוש בהלכהזוניתנת בתוספתא ,שקלים ,א,ב (מהדורתליברמן,
עי
עמ' ,)200המובאתבסעיף הבא.
אם הוזרמו למקווה מעט יותר מעשרים סאה שלמי גשמים מותר להוסיף למקווה מים
שאובים ,אך לאבמישרין .דרךזו מכונה בלשון חז"ל "המשכה" [משנה ,מקוואות,ד ,דן תוספתא,
,ע"א-ע"ב].
מקוואות,ד,ג,מהדורת צוקרמנדל,עמי,)656בבלי ,תמורה,יב
ר
ו
ב
ה
י
ה
ם
י
א
ת
מ
ם
י
מ
לשימוש
הקושי בפתרון מסוג זההיהטכני ולאהלכתי .כאשר לא בסמוך
בדרך שתוארהלעילניתןהיה להיעזר בהלכה ,המתירה הוספת מים שאובים למקווה כשר ללא
הגבלה ,בדרך שאפשרשהייתה מכונה"תיקון מקוואות".
"תיקון"מקוואות
הביטוי "תיקון" בהקשר למקוואות נזכר במשנה בהקשר לפעולות ,הנעשות עבורעולי הרגללפני
פסח ,ובהן התקנת מקוואות לטבילה" :בחמשה עשר בו (-באדר) …ומהקנין את הדרכים ואת
הרחובות ואתמקיאות המים" (משנה ,שקלים ,א ,א) .התוספתא מבארת ,ש"תיקון" המקוואות
נעשה באמצעות הוספת מים למקווה -מים שאובים אםיש בו ארבעים סאה של מים כשרים,
ולא :תחילהמשלימים את כמות המים הכשרים ורק לאחר מכןמוסיפיםמים שאובים.
"בחמשה עשר בו (-באדר) שלוחיביתדיןיוצאיןוחופרין בורות,שיחין ומערות,ומהקנין את
המקוות ואת אמת המים .כל מקוה שיש בו ארבעים סאה נשר להקוותעליו ,ושאין בו
ארבעים סאה ממשיכין לו אמת המיםוכשלימין לו ארבעים סאה,כדי שיהא כשר להקוות
עליו" [תוספתא,שקלים ,א ,ב(מהדורתליברמן,עמ' 200א.
כאשר לאהיו בנמצא מים לצורך הגבהת מפלס המיםניתן היה להגביה את המפלס בדרך
המתוארת במשנה(מקוואות,ז,ז) -באמצעותחבילותעציםוקנים ,המוכנסות אל תוך המקווה.
"תיקון" המקווה נעשה אפוא בדרךזו:הוציאו את מרביתמי המקווה עד שנשארובו מעטיותר
מארבעים סאה ,ולאחר מכן הוסיפו לו מים שאובים נקיים .מבנה המקוואות מלמד ,שברבים
מהם רומה של המדרגה הנמוכה גבוהיותר(רייך ,תש"ן ,עמית ,תשנ"ג) .מדרגהזו יצרה אגן נמוך
שניתן לכנותו "מאגרבסיסי" שלמי גשמים .את המאגר הזה לא רוקנוואליוהוסיפו את המים
השאובים .אחת לתקופה ארוכה ,אולי בימות החורף ,ביום גשם,ניתן היה להחליף את כלמי
המקווה.
"
ן
ו
ק
י
ת
"
ו
ז
ה
ת
נ
ו
כ
ה
ל
ו
ע
פ
ש
נראה
מקוואותכיוון שמי המקווההיו כשריס אלא שכמותםהייתה
מצומצמת או שלאניתן היה לטבול בהם בשל עכירותם או בשל רדידותם לאחר תקופה ארוכה
58
אשר גרוסברג
במקווה שישבו ארבעים סאהניתן לחזור על פעולהזו של החלפת סאה 19פעמים בלבד .באופן
זהיישארו 21סאה שלמי גשמים מקוריים .רוב מפרשי התלמוד מפרשים הגבלהזו רק כאשר
מדוברבמיפירות ,שבהם עוסקת המשנה ,ולא במים שאובים ,שאותםניתןלהוסיף בדרךזו ללא
כל הגבלה .רק מקצת מהמפרשים ומהפוסקים מגבילים החלפהזו גם כשמדובר במים שאובים
(רמב"ם ,הלכות מקוואות ,ד ,זן והשווה עםז,ו
,ראב"ד,בעלי הנפש ,שער המים (מהדורת הרב
קאפח ,ירושלים תשכ"ה ,עמ' פז ,קב,קי)] .מןהראוילציין,כי גםביישוב האשכנזיבירושלים של
,גרוסברג ,תשנ"ז/
המאה ה 19-לא חששו לדעתמיעוטזועד שנת (1900שנברגר ,תשל"ד ,125 ,אותו
ב.)168-166 ,
ונקיים וזכים כל צורכם.
אולם לא היה בכוחה של שיטה זו להבטיח ,שמי המקווהיהי
במקוואות עם "אוצר"ניתנהלבעיית ההחלפה שלמי המקווה תשובההלכתיתוטכנית נוחהיותר
ליישום.
מקווה עםאוצר
מקווה עם "אוצר" מורכב משתי בריכות .בריכה אחת היא האוצר ,שבו נשמרים מי גשמים
שאינם שאובים ,והבריכה האחרתהיא בריכת הטבילה .מי בריכת הטבילה מוכשרים באמצעות
מי האוצר באחת מהשיטות שתובהרנה להלן .השימוש באוצר מאפשר לרוקן את בריכת הטבילה
ולנקותה ,ולאחר מכן להכשירה שנית לטבילה עם מים נקיים .האוצר אינוחייב להיות דווקא
בריכה ,שכלייעודה לכךואין טובלים בהן הואיכול להיות גם מקווה כשר שטבלו בו .ואכן,
המקורות אינם משתמשיםבכינוי אוצר אלא בשם מקווה .באותה מידה ניתן היה בתנאים
מסוימים להשתמש באוצרובבריכת הטבילהלשניהתפקידים .נפח האוצרצריךהיהלהכילשיעור
מקווה ( 40סאה)וכמות נוספתכדי שאובדןמים כתוצאה מהתאדות לאיפסול אותו.
הכשרתמים שאובים מכונה במקורות חז"ל "טיהור מקוואות" ,שכן בהקשר להכשרת מקוואות
מכונים המים השאובים טמאיםומים שאינם שאובים מכונים טהורים .טמא ,בהקשר למקווה,
מתפרש שאוב ולא חסר(שאיןבו ארבעים סאה)2.קיימותשתידרכים לטיהור מקוואות באמצעות
המיס הכשרים שבאוצר :בשיטה המכונהזריעה ובשיטת ההשקה.
הכשרתמיםשאוביםבאמצעותאוצרזריעה
הכשרת המים השאובים בשיטה המכונה בספרות ההלכה זריעה נעשית לפני הגעתם למקווה
הטבילה .את המים השאוביס שופכים אל תוך האוצר ,שם הס מתערבבים עם המיס הכשרים
ובכך הס מוכשרים לטבילה ומוזרמים לבריכת הטבילה .עירוב המים באוצר מכונה בתלמוד
הבבלי "זריעה"כיוון שהמים השאובים מושקעיםבמי הגשמים בדומהלזריעה בקרקע של תבואה
טמאה ,שבאופן זה מתבטלת טומאתהוהיא טהורה (משנה ,תרומות ט,זןבבלי ,פסחים ,לד ,ע"ב).
הכשרת המים השאובים בשיטת הזריעה היא בהתאם להלכה ,המתירה להוסיף כל כמות של
מים שאובים למקווה ,שנמצאת בו הכמות הדרושה של ארבעים סאה .לפי המשנה שלהלן
(מקוואות ,ו ,ח)אין מניעה בכך ,שהמיס השאובים זורמיםמייד לבריכת הטבילה ואינם נאגרים
"ארץ הכותיים טהורה,
,א (מהדורות צוקרמנדל ,עמ' :)657
.2ראה לדוגמה :תוספתא ,מקוואות ,ו
:
ד
"
ע
ה
י
ת
ו
א
ו
ו
ק
מ
ו
"
ה
ד
ו
ב
ע
זרה ,ה ,ד ,מד,
מקוותיה …טהורות" ,ואת הסבר הירושלמי,
טהורין -רבי
יר'יוסי :הדא דת מרלהאמינןשאינןשאובין האלמידת ארבעים לא" .ביתר הרחבהוביסוס ראה:
לעזרב
תשובות הרי"ד ,מהדורת ורטהיימר ,ירושלים תשכ"ז ,תשובה טו עמ' פט-צ .יוצאת מן הכלל המשנה
,מקוואות ,1 ,ג) והתוספתא ,פרה ח( 1 ,מהדורת צוקרמנדל ,עמ' ,])637העוסקות במקוואות חסרים
ושאובים כאחד,ולכןאולי השימושבביטוי "המקואות טהורין".
כיצד הוכשרו המקוואותבימי הבית השני-מצדהוירושלים
תחילה באוצר -אין בכך פסול "זוחלין" .כך משתמע גם מהמשנה (מקוואות ,ג ,ב-ג(פירוש
תוספותיום טוב -לפי הר"ש והרא"שא .אמנם ,לדעת חכמים בתוספתא תמקוואות,ג ,ד(מהדורת
צוקרמנדל ,עמ' )655ןייתכן ,שיש בכך פסול ,אךניתן גם לומרכי חכמים פוסלים רק "עירוב
מקוואות" שנעשה בדרךזו,ואין להסיק מכךלגבי הכשרתמים שאובים(גרוסברג ,תשנ"ז/א,393 ,
הערה .)12
לאחר שהגיעו למקווה הטבילה ארבעים סאה של מים כשריםניתן להוסיף מים שאובים
ישירות לתוכו ככל שנדרש .הזרמת המים לבריכת הטבילהנעשית באמצעות נקב בדופן האוצר,
שאין כל מגבלהעלקוטרו,אובגלישה מעלהדופן באמצעות שקעשהוכןלצורךזה .הבריכהיכולה
להיות במפלס נמוך מן האוצר וגם רחוקה ממנו .כאשר שתי הבריכות צמודות זו לזוניתן גם
להחליף את תפקודן .שיטתהזריעהיוצרת אפואשני מקוואות כשרים -האוצרובריכת הטבילה
שאינםתלוייםעודזה בזה.את דרך הכשרת המקווהבזריעהנותנת המשנה בדוגמה להכשרת מקווה ,הממוקם במפלסנמוך
"תחתון" -ממקווה(אוצר) ,הממוקם במפלס גבוהיותר " -עליון" .זוהי אחת משתי הדרכיםשנותנת המשנה לפתרוןבעיית ההכשרה של המקווה(הפתרון הראשוןהינו השקה באמצעותצינור,
ראהלהלן):
מטהרים את המקואות,העליון מן התחתון ,והרחוק מן הקרוב .כיצדז …היהבעליוןארבעים
סאה ובתחתוןאין כלום -ממלא בכתף ונותןלעליון ,עד שירדו לתחתון ארבעים סאה
(משנה ,מקוואות,ו ,ח).
הכשרתמיםשאוביםבאמצעותאוצר השקה
השקה באמצעותנקב השקהאוצינור
"טיהור מקוואות" משמעותו ,כאמור ,הכשרה של מקווה,שמימיו שאובים .ההכשרה של המיס
השאובים באמצעות אוצר השקה נעשית באופן הבא :במקווהיש שתי בריכות .האחת היא
האוצר ,שמי גשמים שאינם שאובים נשמריםבו ,והאחרתהיאבריכת הטבילה ,שאותה ממלאים
במיס שאובים .מי בריכת הטבילה מוכשריםעל-ידי השקת מימיה למי האוצר באמצעות נקב
בקיר שבין הבריכות או באמצעותצינור .לנקב המקשרביןשתיהבריכותאין שם במקורות חז"ל,
והשימוש בשם "אביק" ,שנעשה במקצת מהספרות העוסקת במקוואות,שגוי ,שכןהאביק הוא פתח
,ועוד).
ניקוז,משנה ,מקוואות,ו,י
להכשרת מים שאוביסדי בהשקה חדפעמית ברוחב שערה,ולכןאין הגבלה על קוטרו של נקב
ההשקה כמו במקרה שלעירוב מקוואות (להלן) .רק למקצת מהדעות ,הסוברות שכאשר כלמי
המקווה שאובים פסול המקווה מהתורה ,נדרשת הכשרה בהשקה באמצעות נקב שמידותיו
"כשפופרת הנוד" לפחות ,כמו במקרה של"עירוב מקוואות"(להלן),וכן נדרשקיומה של ההשקה בעת
הטבילה(שולחןערוך,יורה דעה,רא,ג,גג ,בהגהות הרמ"א).
כאשר משתמשיםבצינור להשקהניתן להכשיר מקוואות שאינס צמודים זה לזה וגם מקוואות
הנמצאים במפלסיםשונים ,בדרך המתוארת במשנה .הדוגמה שבמשנההיא של"עליון מהתחתון",
אך גם טיהור של מקווה "תחתוןמעליון" מתבצע בדרך זהה ,אלא שהמשנה נקטה במקרה מורכב
יותר מנקודת מבט הלכתית .התוספתא מוסיפה גם את המקרה שלשני מקוואות ,הנמצאים
במפלס אחד .במקרה זה ממלאים אתהצינור במיםויוצרים את ההשקהעל-ידי הנמכת הצינור
במהירות אלתוךבריכת הטבילה.
59
אשר גרוסברג
60
טיהור מקוואותבמפלשיםשונים:
"מטהרים את המקואות,העליון מן התחתון ,והרחוק מן הקרוב .כיצדזמביאסילון=1צינור]
של חרס או של אבר =1עופרת],ומניחידו תחתם עד שהוא מתמלא מים ,ומושנו ומשיקו
אפילו כשערה -דיו",משנה ,מקוואות,ו,ח).
* טיהור מקוואות במפלס אחד:
"מטהרין אתהמקואות …אבלהיוזה בצדזה,מביאסילון שלרכובא(-יחור שלעץ)מכאן,
וסילון של רכובא מכאן,וסילון אחז באמצע,ומשיקויורבוטובל" 1תוספתא ,מקוואות,ה ,ה
8
(מהדורת צוקרמנדל,עמ'657א.
בעירוב מקוואות" -באמצעותנקב "כשפופרתהנוד"
באשו קוטרו של נקב ההשקהשביןשני מקוואות הוא "כשפופרת הנוד" -קוטרההחיצוני של
השפופרת ,שדרכה ממלאים את נוד המים -קיים מצב של "עירוב מקוואות",ושני המקוואות
נחשבים כאחד .המשנה מגדירה אתהשיעור "כשפופרת הנוד" כרוחבשתי אצבעות,שניתן לסובבן
בקלות בחלל הנקב .התוספתא [(מקוואות,ה ,ד(מהדורת צוקרמנדל ,עמ' )657ן מבהירה ,שהכוונה
ל"בינונית של כל אדם" .כלומר ,שתי האצבעות הסמוכות לאגודל (מפרשים)" .עירוב מקוואות"
מתואר במשנה:
,כעביה וכחללה ,כשתי אצבעות חוזרות למקומן .ספק
"ערוב מקואות -כשפופרתהנוי
כשפופרת הנוד ספק שאינה כשפופרת הנוד -פסולה ,מפני שהיא מן התורה …כל שיעמד
בשפופרת הנוד -ממעטה" (משנה ,מקוואות,ו,ז).
;
עירוב המקוואות מאפשר להכשיר גם מקווה חסר -שאין בו ארבעים סאה של מים שאינם
שאובים -שפסולו מהתורה .הסיבה לכך היא ,שרואים את המקווה החסר כחלק מן המקווה
הסמוךלו(האוצר),ויחד הםמכילים את כמות המים הדרושה למקווה" .עירוב" שלשני מקוואות
חסרים(שמימיהםכשרים) ,כאשר בשניהםיחדישארבעים סאה ,מאפשר טבילה בכל אחד מהם,
שכן רואים את שניהם כמקווה אחד .הכמות הקטנה שלמים לא תאפשר טבילת אדם ,שכן הוא
לאיכוסהכולובמים ,אךכליםניתןיהיהלהטביל במקווהזה" .עירוב המקוואות" מותנה בהשקה,
וכשהיא נפסקת בקל החיבור והמקווה חוזר לפסולו ,למעטמים שאובים שהוכשרו.
דוגמה אחרתשניתנת במשנההיאעירוב עם "עוקת המערה" -בריכתשיקוע הסמוכה למקווה
(לפי פירוש רב האי גאון ואחרים)" :כל המערב למקוה ,כמקוה …עוקץ המערהאיןמטבילין בה
אלא אםכןהייתה נקובה כשפופרת הנוד" (משנה ,מקוואות,ו ,א) .לעומת זאת ,ברישא עוסקת
המשנה בחיבור המקווה עם"חורי המערהוסדקי המערה",שהיו חלק מאותואגןמים ,אלא שעקב
י בהשקה כלשהי" :מטביל בהם כמה
ירידתפני המים במקווהחיבורםאינו כה רחב .במקרה כזהד
שהם" 1השווה עם התוספתא ,מקוואות,ה ,א(מהדורות צוקרמנדל,עמ' )657-656ן .משפט הפתיחה
במשנהמתייחסלשני המקריםואין הוא הכללההלכתי שלעירוב מקוואות.
במשנה ובתוספתא מובאות גס הלכות שלעירוב מקוואות ,שנוצר עקב סדקבקיר המפרידבין
המקוואות ,או באמצעות פרצה בראשהקיר והצפתהבעובימזערי " -כקליפת השום" -וברוחב
"כשפופרת הנוד" ,nJwDIמקוואות,ו,ג ,טן תוספתא ,מקוואות ה,ו,מהדורת צוקרמנדל ,עמ',)657
תוספתא ,פרה,ח(1,מהדורת צוקרמנדל,עמ' )637ועוד].
כיצד הוכשרו המקוואותבימי הבית השני-מצדה וירושלים
עירוב מקוואותניתןלהיעשות רקבין מקוואותסמוכים זה לזהובאותו מפלס ,ואפשר שבמקרה
זה ניתן ,לפי התוספתא [מקוואות ,ה ,ה (מהדורת צוקרמנדל ,עמ' )657ן לערב מקוואות גם
באמצעותצינור(פירוש הר"ש למשנה ,מקוואות,ו ,חןחסדידוד חולקעלכךבביאורו לתוספתא).
לחגת חכמים בתוספתא,כפישמבינים אותם רוב מפרשי התלמוד והפוסקים 3,לאניתן לעשות
עירוב מקוואות באמצעות צינור כאשרשני המקוואות נמצאים במפלסים שונים,כפי שנעשה
ב"טיהור מקוואות",ולכן לאיוכשר מקווה חסר בדרךזו .הסיבהלכךהיא ,שקטקרס(זרימהעלגבי
מדרון)אינוחיבור (משנה ,טהרות ,ח טן מקוואות ,ה,ו
,עדויות,ה,ב)ולכןאיןעירוב בקטפרס ,או
כיווןשאיןעירוב ב"זוחלים" ,שכןאין "זוחלים"כשרים למקווה.
~ w>wtגממיות של נחל ,התחתונה והעליונה של עשרים סאה ,והאמצעית של ארבעים סאה,
חרדלת של גשמים נכנסת לתוכן ויוצא מהן .רבייוסי אומר:רבי מאירהיה אומר :מטבילין
ן בתחתונהכןוכן,איןמטבילין אלא
בעליונה,ואני אומר :בתחתונה .וחכמים אומרים:בי
באמצעית שיש בה ארבעים סאה" [תוספתא ,מקוואות,ג ,ד (מהדורת צוקרמנדל ,עמ' ,)655
בבלי,חגיגה,יט ,ע"א].
ההבחנהביןשיטות ההנשרההשונות של מקוואות
האבחנהבין מקווה שהוכשר בשיטת הזריעהובין מקווה שהוכשר בהשקה או אף באמצעותעירוב
מקוואות אינה ברורה תמיד .במצב אחדניתן לומר בוודאות ,שהמקווה הוכשר בשיטת הזריעה:
כאשרקיים נקב בקירשבין שתי הבריכות ,אך מפלס המים בבריכת הטבילה נמוך ממפלס המים
באוצר .מצב זה מתאפשר כאשר בבריכת הטבילה קיימת הכמות הנדרשת לטבילה ,ולאהייתה
כוונה להוסיף לה עוד מים .מצב זה לאייתכן אם הכשירו את המקווה בהשקה באמצעות הנקב
הבריכות,כיוון שאז צריך מפלס המים בשתי הבריכות להיות בגובה זהה עקב חוק
שבין שתי
הכלים השלובים.
טבלה 1מסכמת את ההבדלים ,לדעת רוב המפרשים והפוסקים,בין שיטות ההכשרה השונות
במקרה של שני מקוואות ,הנמצאים זה בצד זה .מקוואות שאינם סמוכים יכולים להיות
מוכשרים בטיהור מקוואות בדרך שלזריעה או השקה .בזריעה -רק "תחתוןמעליון" ,ובהשקה -
גם"עליון מתחתון".
.3מקצת ממפרשי המשנה פירשו את המשנה (מקוואות ,1ח) שלעיל -טיהור מקוואות "עליון מתחתון" -
על מקווה חסר ,ובהם:רבנו הללבפירושו לספרא(תורתכוהנים),שמיני ,פרשה ט ,ב (מהדורתויס ,גה ע"ד),
הרמב"ם ,הראב"ד(בעלי הנפש ,שער המים ,מהדורת הרב קאפח,ירושלים תשכ"ה ,עמ' ק) ,ספר הרוקח
י במגע "כשערה"ואילו מקווה חסר דורש
,סימן שעב) והמאירי .הקושי בהסבר זה רב ,שכןלפי המשנהד
השקה .כשפופרת הנוד(.קושיית הר"שבפירושו למשנה) .לכן חלקורבים עלפירוש זהופירשו את המשנה
דווקא כהכשרת מקווהשמימיו שאובים ,ובהם :הר"ש ,אור זרוע,ח"ב,סימן שלה) ,הרשב"א (תורת הבית,
,הריב"ש (שו"ת,סימן רצב),רביעובדיה מברטנורא,רבייוסף קארו (כסף משנה ,הלכות מקוואות,
שערי)
ח ,ז) ,ב"ח (טור,יורה דעה ,רא) ,תוספותיום טוב ,הגר"א(שולחןערוך,יורה דעה ,רא ,ס"ק צז) ,חסדי דוד
(על התוספתא) ,תפארת ישראל ,אלבק וקהתי .ראה גם אתפירושי רש"י בבבלי,גיטין ,טז ,ע"א ,ד"האינו
חיבור;ובבבלי ,עבודה זרה ,עב ,ע"א ,ד"ה ולא לטהרה.
61
62
אשר גרוסברג
טבלה :1ההבדליםבין שיטות ההכשרה השונות
טיהור מקוואות
זריעה
השקה
עירוב מקוואות
זוג הפסול המוכשר
מים שאובים
מים שאובים
מים שאובים
עוטר הנקב להזרמת
נמים /להשקה
אין הגבלה
אין הגבלה
"כשפופרת הנוד"
לא נדרש
נדרש
~שר מתמידבין הבריכות לא נדרש
"פלס המים בבריכת
וטבילה בהשוואה
!אוצר
צפוי נמוך אך אפשר צפוי גובה אחיד ,אךיכול
שיהיה שווה או גבוה להיות גם גבוה .עם צינור
יכוללהיות גם נמוךיותר
וגם מקווה חסר
רק באותו גובה
הממצאהארכיאולוגי של מקוואות עםאוצרוהסברו
מבין המקוואות הרבים שנמצאו בירושליםניתן לומר בוודאות על מקווה אחד בלבד שהוכשר
על-ידי השקה באמצעות נקב השקה ,והוא אף עונה על הדרישות שלעירוב מקוואות .נדירותו של
ממצא זה נובעת כנראה לאו דווקא מסיבה הלכתיתכי אם מכך ,שלאהיה צורך שוטףבעירוב
מקוואות אלא בטיהורם בלבד -הכשרת מים שאובים .את הטיהורניתן היה להשיג באמצעות
אוצרזריעה או בהשקה למקווה כשרבעזרתצינור.
במקומות לא מעטים בירושלים נמצאו מקוואות סמוכים זה לזה ,לעתים עם קיר משותף
ולעתים במרחק קצר זה מזה .באחדים מהם גדול אחד המקוואות ממשנהו ,שלעתיםאין לו
מדרגות ירידה .ממצא דומה נחשף גם במצדה .מקוואות קטנים אלה שימשו קרוב לוודאי
אוצרות ,שבעזרתםניתןהיה להכשיר את המקווה הסמוך .במקרים שחלקו העליון של המקווה
נהרס בהם,קיימת אפשרות ,שהמקווה הוכשר בעזרת נקבשאיננוקייםעוד .עם זאתיש מקוואות,
ששתי הבריכות שבהם אינן צמודות ,ולכןניתן להסביר את הכשרתם רק בשיטת הזריעה או
ההשקה בעזרת צינור .הדוגמה הברורה ביותר והוודאית למקווה שהוכשר בזריעה היא המקווה
הדרומי במצדה.
המקווההדרומי במצדה -הכשרהבזריעה
מקווה זה נמצא בחומה הדרומית של מצדה ,בסוגר ,1197ובנייתו מיוחסת לקנאים )Netzer,
.)1991, 507-510המקווהבנוי משלושבריכות,איורים 3ו :)4-אוצר,בריכת טבילהובריכה לרחצה
לפני הטבילה .שתי הבריכות הראשונות מחוברות ביניהן בנקב ,הממוקם בגובה של 85ס"מ
מרצפתהבריכות .תעלתמים פתוחההזינה אתבריכת האוצר.
בבריכה הגדולה,א) נראים שלושה קווים ברורים של מפלסי מים ,וביניהם קווים אחדים
ברורים פחות בגובה הנקב שבין הבריכות,איור .)5בדיקה שלכותלי בריכה ב מעידה בבירור,
שאין עלכתליהקוויםזהים של מפלסימים כמובבריכה א .קו ברור של מפלסמים נמצא בגובה
של 32ס"מ מרצפת בריכה ב ,והוא בולט על רקע הקיר המשותף עם בריכה א ,שהנקב המחבר
כיצד הוכשרו המקוואותבימי הבית השני-מצדהוירושלים
הסאה ,שנשארו במקווה ,באופן הבא :לאחר כל תוספת של מים שאובים הוציאו כמות זהה של
מים.
דרך מורכבתיותר להכשרת המקווההסתייעה ב"אוצר" שלמי גשמים באמצעות שתי שיטות:
זריעה או השקה .בריכה קטנה שנמצאה סמוך למקווה,לעתים ללא מדרגותירידה ,שימשה כאוצר.
בשיטת הזריעההוסיפו את המים השאובים אל תוךבריכת האוצר .בכך הוכשרו המים והוזרמו
לבריכת הטבילה .בשיטת ההשקה מילאו את בריכת הטבילה במים שאובים והשיקום לאוצר.
נראה שההשקה נעשתה בעזרתצינורנייד ,אךהיאהייתה אפשרית גם בעזרת נקבבקיר ,המפריד
בין שתי הבריכות .ואולם ,במקווה אחד בלבדבירושלים נמצא ,שהכשירוהו בהשקה באמצעות
נקב בקירשבין הבריכות .שיטות הזריעה והשקה עםצינור אפשרו להכשיר גם מקווה רחוק או
מקווה במפלס שונה .בהשקה באמצעות נקבאין חשיבות לקוטר הנקב ,אך כאשר קוטרו כרוחב
שתי אצבעות ("כשפופרת הנוד")נוצר מצב של"עירוב מקוואות" ,המאפשרלהכשיר גם מקווה חסר
שאין בו ארבעים סאה.
במצדה הוכשרו המקוואות בשיטת ההשקה באמצעות צינורנייד למעט המקווה שבחומה
הדרומית ,שהוכשר בשיטתהזריעה .ההוכחה לדרך הכשרתו של מקווה זההיאקיומו של נקבבקיר
המפרידבין הבריכות בצירוף העובדה ,שקו מפלס המים בשתי הבריכות שונה .נראה ,ששיטת
הזריעה הועדפה במקווה זהכדי לחסוך במים .עלפי מפלס המים הנמוך -בגובה המדרגה
התחתונה -טבלו במקווה זהבשכיבה.
רשימת מקורות
אביגדנ' ,תשם;
העירהעליונה שלירושלים,ירושלים.
אביגדנ',
הרובעתשמיטי
יאניבירושלים,ירושלים.
ההרוד
גרוסברג א' ,תשנ"ז/אן
,עמ' .398-386
.המקווה במצדה,.תחומין,יז
גרוסברג א' ,תשג"ז/בן
"המקוואותבירושליםבימיביתשניודרכי הכשרתם':עירוב מקוואות'וערבוב מושגים" ,קתדרה,83 ,עמ'
.168-151
גרוסברג א' ,תשחח;
"כיצד הוכשרו המקוואות במצדה" ,קתדרה,85 ,עמ' .43-33
וינגרטן ש-ה ,תש"ל,
,סז ,עמ' פג-צג.
"המקוה במצדה(עיוןבהלכה),.סיני
ןי' ,תשכ"ה;
ידי
תבחקירת ארץישראלועתיקותיה ,29 ,עמ' .104-102
מצדה ,עונת החפירות הראשונה",ידיעוןי' ,תשכ"ו;
ידי
מצדה:בימים
ההםבזמןהזה,חיפה ותלאביב,עמ' .166-164
מינצברגד' ,תשל"גן
n)Sbמקואות והגשרם,ירושלים.
נאה א"ת ,תש"זן
שיעורי תורה,ירושלים.
נאה א"ת ,תש"טן
שיעוריציון,ירושלים.
נאה א"ח,תשי-אן
שיעור מקוה,ירושלים.
67
68
אשר גרוסברג
עמיתד' ,תשנ"גן
"מקוואות טהרה בהר חברון נקודתציון לשחזורהיישובהיהודיבימיבית שני" ,בתוך :ז"ח ארליךוי'
,קדומים-אריאל,עמ' .189-157
אשל(עורכים),מחקרייהוזהושומרון -דבריהכנשהשלישי
עמיתד' ,תשנ"זן
"מקוואות 'ירושלמיים'מימיביתשני בהר חברון" ,בתוך:ז'ספראי ,א'פרידמןוי' שוורך;עורכים),חקרי
םבתולדותארץישראל,מוגשיםלכבודפרופ'יהודהפליקש,עמ' .48-35
ארץ:עיתי
קניבסקיי'
,תשל"ד;
י ברק.
שיעורין שלתורה,בנ
ריי
ךר' ,תש"ן;
מקוואות טהרהיהודייםבימי הביתהשני ובתקופת המשנה והתלמוד ,עבודת דוקטור ,האוניברסיטה
העבריתבירושלים.
שנברגרי'
i1>WT1 ,
מקואות,ירושלים.
;Netzer 5., 1991
a Masada,
g
iThe Y
Yadin Excauations 2993-2965, Final Report, 1
;,The Buildings
Stratigraphyand Archietecture, Jerusalem.
e
I