פסוק ג
הבקר אור –
האיר, כמו: ראו נא כי אורו עיני לשעבר.
וכן: מה טובו אוהליך יעקב.
פסוק ד
יצאו את העיר –
כמו: עברו וסבו את העיר.
וכן: כצאתי את העיר.
כמו: בני יצאוני יצאו ממני.
פסוק ה
והוא נחש ינחש בו –
יש לומר שהיה מראה עצמו לעיניהם כיודע עניינים על ידי קסם ונחש.
ויש מפרשים:
חכם כמותי ינחש על ידי הכוס מי גנבו ממני, לפי שכתוב לפנינו כי נחש ינחש איש אשר כמוני ואין כתוב שם ינחש בו.
פסוק י
כדבריכם כן הוא –
שהרי כולכם שותפים וכן מנהג סוחרים ללקות זה על זה, אבל איני חפץ אלא הוא לבדו יהיה לי עבד.
פסוק טו
איש אשר כמוני –
כי דרך השרים לקסום קסם כמו שמצינו כי עמד מלך בבל על אם הדרך לקסום קסם והנני יודע מי גונב ממוני.
פסוק יח
כי כמוך כפרעה –
הרי אתה כמלך ויראתי מחרון אפך.
פסוק יט
אדני שאל –
אתה גרמת לנו להביאו הנה וחולין הוא לך לעכבו.
פסוק כא
ואשימה עיני עליו –
אפילו פשע גנאי הוא למושל הארץ להכרית דבריו.
פסוק כב
ועזב את אביו ומת –
אביו ימות.
פסוק ל
ונפשו קשורה בנפשו –
אביו. ולכך בראותו כי אין הנער ומת.
פסוק לב
כי עבדך –
לכך אני מדבר יותר מכל אחי. ואהיה עבד תחתיו.