פסוק א
מקטר קטרת –
ולא עולה ושלמים ומנחות ונסכים.
ונתתה אותו לפני הפרכת –
בהיכל.
אשר על ארון העדות –
היא הפרכת להבדיל בינו להיכל.
פסוק י
אחת בשנה –
ביום הכפורים, כדכתיב באחרי מות: ויצא אל המזבח אשר לפני ה' וגו', אבל בכל השנה כולה לא היו עליו דמים אלא קטרת.
פסוק יא
וידבר וגו' –
כשקיבצם משה לישראל להפריש תרומות המשכן מנאם וזה הכסף ניתן לעבודת המשכן, כדכתיב באלה פקודי: וכסף פקודי העדה מאת וגו'.
פסוק יג
עשרים גרה –
מין מטבע הוא
פסוק טז
כסף הכפורים –
כסף כופר נפש.
על עבודת אהל מועד –
כדכתיב: מאת אדנים למאת ככר ככר לאדן.
פסוק כג
בשמים ראש –
חשובים, כדכתיב: עם כל ראשי בשמים.
ונראה בעיני, כי בשמים גידולי אילנות, כדכתיב: הפיחי גני יזלו בשמיו, אבל בשמים ראש מיני שרף אילן, או דברים שמוציאין מן הקרקע.
מר דרור –
חשוב, וכן: מור עבר, חשוב בכל סוחרי מדינות.
ומחציתו –
מפורש בכריתות.
פסוק כה
רוקח מרקחת –
לפי הפשט:
כתושים ונתונים בשמן ועירבם יפה, כמו: ישים ים כמרקחה, לשון תערובת.
פסוק כט
כל הנוגע בהם יקדש –
לטהור תחלה קודם שיגע בהם לאחר שנמשחו.
פסוק לב
ובמתכנתו –
בחשבון הבשמים של פרשה זו.
פסוק לג
ואשר יתן ממנו
משמן שעשה משה.
פסוק לד
סמים –
כבר פירשתיו למעלה.
סמים ולבונה זבה –
לפי הפשט:
בתחלה כלל: קח לך סמים – ופירש מה הם סמים: נטף ושחלת וחלבנה – הרי אלו סמים שצויתי שתקח לך.
ועוד קח – ולבונה זכה –
לפי הפשט:
לבונה זכה אינם סמים וסמים אחרון הם היו סמים ראשון שבפסוק.
וכן דרך מקראות כולל ומפרש וחוזר ואומר הרי לך כלל שאמרתי לך.
וכן בנח: ויאמר אלהים אל נח זאת אות הברית אשר הקימותי וגו'.
פסוק לה
ממולח –
מעורב כמנהיגי ספינות בים שקורין מלחים, מפני שמערבים המים בלכתם.
פסוק לז
ושחקת ממנה וגו' –
לקיים ביום הכפורים, מה שכתוב באחרי מות: וקטורת סמים דקה והביא מבית לפרוכת.