שמות פרק לה
פסוק א
ויקהל –
לקחת מכל אחד מחצית השקל לגלגלת, וגם להזהירם על מלאכת המשכן.
פסוק ג
לא תבערו אש –
לפי שבימים טובים כתיב: אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם ושם הותרה הבערת אש לאפות ולבשל. אבל בשבת כתיב: את אשר תאפו אפו מבעוד יום. ואת אשר תבשלו בשלו לכך מזהיר כי בשבת: לא תבערו אש – למלאכת אוכל נפש וכ"ש שאר מלאכות, שאסורין אפילו ביום טוב.
פסוק ח
ולקטרת –
לצורך קטורת תביאו הסמים.
פסוק יט
לשרת בקדש –
לכסות כלי המקדש בעת שנוסעים.
פסוק כא
למלאכת אהל מועד –
יריעות המשכן והפרוכת
ולכל עבודתו
קלעי החצר וכלי הקדש.
פסוק כה
חכמת לב –
אשה חכמה. אבל חָכְמַת חטף קמץ הוא שם דבר. כמו חכמת מצרים.
בידיה –
כל אחת ואחת.
טוו
כמו: ידה ליתד תשלחנה.
פסוק כז
והנשיאים הביאו את אבני השהם –
שהרי שמות שבטיהם כתובים עליהם.
פסוק כח
ולשמן המשחה –
שמן זית הין.
פסוק לד
ולהורות –
לאחרים.