רשב"ם לויקרא פרק יז
פסוק ד
דם יחשב לאיש ההוא דם שפך –
חיוב מיתה, יחשב משמים לאיש ההוא אותו דם ששפך בשעת שחיטת חוץ.
פסוק ה
אשר הם זבחים על פני השדה –
ויש מהם שטועים לשעירים ולא לשמים.
פסוק יג
וכסה בעפר –
כי אז לא יהא ראוי לאכילה.
פסוק טו
אשר תאכל נבלה –
אפילו קטן יטמא.
פסוק טז
ונשא עונו –
אם יאכל קודש או נכנס למקדש.