רשב"ם לויקרא פרק כא
פרשת אמור
ויקרא פרק כא
פסוק א
לנפש לא יטמא בעמיו –
איש בעם הכהנים לא יטמא לנפש אדם. כמו: בתולה מעמיו יקח אשה, אבל אילו היה כתוב לעמיו היה משמע לא יטמא לעמיו. כמו שכתוב: לנפש לא יטמא.
לאחיו ולאחותו לא יטמא להם – ולא נאמר בהם. גם יש לפרש בנפש הנמצא בעמיו לא יטמא.
פסוק ד
לא יטמא בעל בעמיו –
שום בעל בעם הכהנים לא יטמא לאשתו.
להחלו –
שהרי מתחלל מכהונתו (ולפי דברי חכמים, לא מטמא לאשתו פסולה וחללה, אבל מטמא לאשתו כשירה.
לא יקרחוה –
על מת. והוא הדין לישראל.
פסוק ז
וחללה –
בת אותן שכתוב בהן ולא יחלל זרעו.
פסוק ט
ובת איש כהן –
ארוסה. ומפורש בסנהדרין.
פסוק יח
חרם ושרוע –
מפורש בבכורות .
פסוק כ
מרוח אשך –
מעוך ביצים.