פסוק ו
ובני ישראל נסעו מבארות בני יעקן וגו' –
וכי תאמרו לי: אתה אומר: ואתפלל גם בעד אהרן בעת ההיא – בתחלת הארבעים, והלא אנו יודעים שאהרן מת וא"כ מה הועילה תפלתך?
אמר להם משה: לא בתחלת הארבעים והלא אנו יודעים שאהרן מת, ואם כן מה הועילה תפילתך?
אמר להם משה: לא בתחילת הארבעים מת במעשה העגל, אלא בסוף הארבעים מת בהר ההר, באותו זמן כשנסעו מבארות בני יעקן שבאו שם ממוסרות, כדכתיב במסעות: ויסעו ממוסרות ויחנו בבני יעקן – והלכו משם עד הר ההר – שם מת אהרן – ולא במעשה העגל.
ויכהן אלעזר בנו תחתיו –
שלבש שם בגדי אביו ודרך גדולה וכבוד מת על פי ה' זהו דרך פשוטו, שהרי אין כתיב כאן ובני ישראל נסעו מבארת בני יעקן ויחנו במוסרה בענין שפירשתי אצל – מקברות התאוה נסעו העם חצרות, דלא כתב ויחנו בחצרות. אף כאן – ובני ישראל נסעו מבארות בני יעקן – שאצל מוסרה.
או כלך לדרך זו מבארות בני יעקן כשבאו ממוסרה.
ורבותינו דרשו משינוי המקרא מה שדרשו.
פסוק ח
בעת ההוא הבדיל ה' את שבט הלוי –
בעת ההיא של מעשה העגל, שמצאו חן, כדכתיב: ויאספו אליו כל בני לוי.
ולברך בשמו –
הכהנים לישראל.