821
Ea
84
ע%
פ
%
"ב
ש4
aha~hi.
8_1 ש:
Sa
ן
]
~ע
%נ
]
"5
ו
ביאור משלי
להחכם והחסיד סהר"ר יונה גירונדי זצק"ל.
א.
א .משלי שלמה .במקומות שהיה רריה כי יעמוד אדם על הדבר
מתוך המשל היה נחבא משלו עליו על כן קרא שם הספר משלי שלמוד
חבר משלי שלמוג לדעת ממנו חכמה ומוסר,
ב .לדעת חכמה
והחכמההיא מדת הצודמ
ה"ודרכי האמת והצדק אשר יופיע ויבאר בספרהזיע
סם
וי
יק
והמוסר הוא גנות הרשעים והודעת הנזק וההפסד המגיע מהם .ותראה הרבה
מקראות בספר הזה מקצת המקרא מדבר על מדת הצדיק ומקצתו בגנות
מדת הרשע וראוי ליסר נפשו תחלה להרחיק מדת הרשע ולהיות גדור מפנו
שלא יכשילהו היצר עליה בעתים אשר יקר מקרחו להתגבר לשלוט באדם
ואש ירגיל נפשו לעלות במעלת מדת הצדיק ודעכי ל 8הנמלט והמטהר
מדרך מדת הרשע עולה למדת הצדיק 3י היא נתונה בקצה האחרון פן
הצדק והישר והית אמצעית בתולדתה ולא תמצא באדם זולתי לאחר הסורח
והתרגל .להבין אמרי בינות הבנת הדבר היא ההגעה לתכלית כונת האומר
בו בהבין אליו המהשבה 3מו הבן להלן את המראה לדניאל ח' מא) בינו 2א
ששת שוכחי אלוח נקהלים נ' כ"כ) ביטתי בספרים (דניאל ט' ב') ,אעמי'
תבחשעל ההכרה כמו אבינה כבמם ט' ד)ויבן עלי (ש" 8ג'ח') .אמרי בינת
דברים עמוקים שלא ישיג אדם לדעתם עד שיתבונן בהם ויעמיק בהבנתם.
רש לפרש לדעת הכמה ומוסר ,הטוב באדם שידע חכמה ומוסר וההן בסקופ
אשהרה כמו זכור ,אבל מן הכתוב בענין ישמע חכם ויוסיף לקח ( '8חץ הל
כי על דברי הספר יד.בר שחברם לדעת מהם חכמה ומוסר .ג .לקחת
מוסר השכל ,הזכיר תחלה לדעת חכמה ומוסר ואח"כ לקהת מוסר
השכל .וביאור הענין ,שידע המוסר כדי לקחת מוסר ~קיחת המוסר
הוא קיום המוסר בפועל לישר מדותיו ולהנהיגם על פי המוסר כמו ראיתי
לקאתי פוסר (כצד לצב) .פוסד השבל כמו מוסד והשכל כדדך טפך ספיר
יחלופ הנמחז כ"ח יצח) וענין השכל ההשגחה ועיון בכל פעשה ,פלשון
)1שחו שערי תשובה גק ,4
4
'
מ ש לי
א
ויהי דוד בכל דרכיו משכיל (ש"א י*חי"ד) .ויתכן לפרש לקחת מוסר השכל
לקבל ולקהת המוסר אשר יורהי שכלו ותלמדהו תבונתו כענין אף לילות
יסרוני כליותי (תהלים ט"ז ז') ,ר"ל שימשך אחרי מוסר הנפש המשכלת ואחרי
עצתה ויניח דרך התאוה כי ע"י שידע הכמה ומוסר וידרשם מעל הספר
הזה יקשיב אח"כ לדברי המוסר אשר יורהו שכלו במעשיו ודרכיו ויטה
אליהם וידבק בהם ויסור מדרכי היצר .צדק ,הוא שיכנס האדם לפנים משורת
הדין .ומשפט ,שורת הדין .כי יש דברים שראוי לאדם ליכנס בהם לפנים
סיפורת הדין כמו שאמרדל ואת המעשה אשר יעשון .ואת המעשה זה הדי?
ן במכילתא) ,ומישרים ,להתנהג
אשר יעשון זה לפנים משורת הדין יעיי
ע"פ היושר ודרך השכל בדברים שלא יפול עליהם משפט וחיוב ביד כאשר
החכר בדבריהם ז"ל בדברים רבים שאדם פטור בהם מדיני אדם תדיג
בדיני שמים; ד .לתת לפתאים ערמה .הנה תחלה ידע האדם המוסר
לקחתו ולקיימו בפועל זל"וכיח בז אח"כ מפתאים כמו שארגיל קשוט עצמך
ואח"כ קשוט אחרים (ב"מ ק"ז) .עיקר מצות התוכחה לפתי ולנער .והפתי
הוא מי שלא למד חכמה כמו פתיות וכל ידעה מה (ט' י"ג) פתי יאמין
לכל דבר (י"ד ט"ו) .והנה כתוב אל תוכח לץ פן ישבנך וגו' (ט' ח') אם
תכתוש את האויל וגו' (כ"ז כ"ב) ,באזני כסיל אל תדבר (כ"ז ט') ומוכיח
לרשע מומו (ט' ז') ואז"ל כשם שמצוה על אדם לומר דבר הנשמע כן
מצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע (יבמות ס"ה) .על כן אין להוכיח
הכסיל היות כי המעשים שאוזזז בהם דברי עונות והדגיל נפשו ללכת אחרי
תאותו ימים ושבו הדביים בנפשו לטבע ונאמר גם אתם תוכלו להיטיב
למודי הרע (ירמ" "ג כ"ג) ,אך מי שיחמא
י
במקרהנפשבוהתגבבחרטאהיהצהרואעהל
לח
י אחרי שלא הרגיל
א**פ וכהואולמאזינדלמראדויאלילוהוכיחוכ
ל
ל
כ
ב
ה
ח
כ
ו
ת
ה
ה
ז
ם
ג
ו
ל
ו
ק
ל
התמיד בו
יתכו שישמע
הפתיכי
פירשו ז"ל המתפתה ביצרו (עירובין י"מ ,סנהדרין ש"ח א') ,והנה הוזהר על
תוכחת הנער אע"פ שהוא רגיל בחטא ימים רבים מפני שהוא אחת יל האץ
ליסרו ולהכותו והתנית מפני שיש תקוה שימשול בתאותוויינה את טבעו
אחרי כי עודנו בימי הנערות וכן כתיב אולת עשורה בלב נעריה"
ב 040
תחלת כל דשת
שבט מוסר ירחיקנה ממנו:ז .יר14תי*י ד4מןית
תלבוד'לנפשך'יראתא' יתברךבי החכמה ותוסר אהלים בזו שאין להםייגעת
השם ואינם יקרים בעיניהם ולא תצליח בלס"ד החכמה אם איננה יקרא
בעיניך %א תתקים בידך ונאמר נחלתי עדותיך וגו' (תהליםקיי
ט קי*א ואגל
'
דעינ
פ ש לי
נ
א
כל שירשת חסס 1קדמה wabחכמתו טתקיאשת גובהת ג' יששוז ונ שמן
ד לתקדים ארבע הקדמות להצליח בעבודת אשננ
בני מוסר אבעל ציי
ארכנותה שיקדים בחברת הטובים והמלמדים לועעיל החפוץ לשמוש מוששם
1ח שני ת
שנ48מר שתא חוכחת בער (ישב א') שונא תוכחת mP
ני 1ה ש ל שי ת
סו
(ו
ש יהמ"בד לדמע 15יבשיל
יאשר מכל אברה דעהדי
והשכר השא את awnכיאיזמשמזיחו
יתן אל לבו הערג והשלום
צמי
6הח צ*יימהמ ה
יעיתי ""בפשה מם npwmnen
והרב
נח וטל שעט גוש עסה כין' 98ושע גששו ממט
בימו
שחןין"
יתעסק ב מ כ מ ש
.
1
1
ממשת
רם
ח
הש'*
ושרעות ולא יתתבד אל
יחצ"ניות הרקות
השננים בם פן יסשילוהו וינט ,רגליו ולשוד
ה הכס ה ~ mbvbnש* "אלמחס4וי*ףמה משושו* שח
*ם"ם ת" שאשם nhr W9mבטיש ח9ל ןח: 8ששן *ר
מעשה שמקחש אחר אמרו גדול תלמוד שהתלמוד טביב לאץ nwbמ"ק רץ4
ושמשר ישקוד על המעשה לעזוב החטאולקיים המצותיגיע מזה אל המשלהג
כששריתבאר .והנהעל זה הסדר שכתבם לך תראה הפרשיתן בתחלת הספרהצה
סדורכן ומבפשותיגלו חליך דרכי העבודהותיראה-סדרם וסודווום .עתה מחל
במצות משר אב ואם החפצים בתקוןמנהגי אבןוטובמשרו .השחתמן m~nw
הנזכרות תמיד מן הספר הזה שיאיר על הבן לשסוע מוסר האב .הצל דשן
למוכיות .וטעםהעיקר מפניבי הגער לא שלמו כ לי ש כ ל 1עד אשר
יגדלויצר לב וסנרם רע
ש",מנעוריו .תעה ההז מתנהגכפי תוצתוכיחין לו עזד
מאת שכלו להוכיח נפשו *הניח דרכי שאוחו השחרי שירניל נפשו בימי
הנערות ללכתאחרי תאותויתחזק הכ 8ת מ ת א 1ה אשרבו וכאקוריגדל
m n w t f
השלם כח שכלו וובקש להפר מדרך ת14ת 1יכבד עלעספני הנדול
ה
ר
ש
על כןצייך שיעזרהויולידיו בעצלם ויוכיחהןהדריכת בדרך י בימי
יבארת פפסוק אחר
הנערות וגםכי יזקין לא יסור ,ממנף ודדך התחנפת מת
והוא חשך לנער על פי דרכו (כ4ב' ר) .יורה על הענין שאמרנו מת
י ט04ז
ששעל י4ג שנה mpיצר הרע ליצר טוב זאבות דר' נתן פ
ט.כי חן תף משראביד ותורת אמד הםלוית הן לר14שך וקל הגין
הפשל בי ע"י קבלת המוסר וטוב ההנהגה תהיה החכמה משתות וסשצדרת
י".
י
"
"
*ית
ק לח מת
מקום מהמצ.
*
ק שם המרסא:יצרמיץבטי
ש עשרה שנת געול וצר 8ש 5-פוצר 8מה4
אפראימ
6
.ניע
ם ש לי
א
אם
למעלת החכמה והדעת ויהיו דבריך נשמעים ומקובלים על %
שומעיהם .כי הראש ;משל לחכמה אשר שם החכמה וכוחות השבל והגרגרת
משל לדבורכי הקול עוברעל הגרון וא מ ר 1מ ח ב רי ה מופר מה
טובה החכמה תייפה את המעשה ומה סוב המעשה תייפה את החכמה ויתכן
לפרש מוסר אביך דברי תורה והאב הון הי"ת וכז הלא הוא אביך קנך
(דברים ל"ב ו') אתה י*? אביט אתה (ישעי' מ"ג ט 4(-תורה אמך .התקנות
שתקט האבות והגדה?ם',שגדרו ,חכמי ישראל' לתורה, .כי;,לוית'חן .שים
רעבונך ומחשבותיך להתבונן בהם כי הם לוית 8ן לתגונתה ודעתך והגית
י אם יפתךך וט' .ע ת ה
בם תמידכי הם ענקים להגות שפתיךןי.בנ
מהיר להבדל מן החברה הרעה מחרח%היםשהדת
י תף
ען 1ה חד ח"ה אשף ו1ש וט' שיט מ אם גשש "
"שש ד תץ פתו מ יש ש השם לפורש סחך תאים ש"כ %ש טע
יושה בתיה .אע תראה=שסדר,שלמה,ע.ה דרישת החכמו אחר חפרו טן
הרשעימל תחוב אל'העתש והמעל *רמ_את השפי.יא~ :חם,ושחארך
"טונ
ו וגף ,הפרוטה מוכיח כי על הגזל מדבר וימשיל את ושזל לשפיכח
דמים' כאשר אז"ל הטטל פרוטה מן העני כאלו טטל נשמתו ממנו".
נצפנה .למדנו בזהכי חרשעים ישנאו נקי וצדיק מיתר ההמת .וענין נקי
שהוא נקי מחטא כמו ימלט אי נקי לאיוב כ"כ ל') .והוא מענין מה שכתוב
אחריו ותמימים כיורדי בור לא' י*ב) .ולא יתכן לפרש נצפנה לנקי לאשר
ם וגף
לא הרע לו שאם כן(-חנם נעונב.חנפי יב .נללעם כשאול חיי
והיו כלא היו כאשר יבלע השאול את המתיםכי העני חשוב כמת כאשר
אדל (נדרים ס"ד) .ותמימים כיורדי בור .נבלעו התמימים ונמשלו עםיורדי
בור .יורונו המקראות האלה 3י תולדות הרשעים לשנוא הנקי והתם שחיא
יותר במעלות,מן הנקי כאשר יתבאר .והנה תולדות האש לשטא הפגה
וכן כתיב אנשי דמים ישנאו ,תם (כ"ט ") .וזה מהדברים שהמוכיח צריך
להודיע בתחלה לנער ולגדול למען לא יאמינו לדברי הרשעים הדוברים
על צדיק עתק ומספרים בגנותו .וכאשר ידעו השומעיםכי חק לרשעים
הת! מאתם שנאתם לצדיקים אז יבינו כי היא מעלת הצדיקים אשר יששאו
הרשע והמה ידברו עליו כזבים .וכן יורונו חמקראות האלה עוצם עץ
הגזל בהמשילו'לשפיכת דמים כאשר פירשנו!יד .גררלך תפיל בתוכינו
".
יך
)4
)5
א ,כ"ז.
lfipמב"י הפנינים
ו כוסל נשמתו.
הגירסאשינ
שיע"יס) הגוסז"ל טחמרז שוא פרוטהכייל
ו (ב-ק ק
מ
9לי
כיס י
א
אואש
וגף העיר שש יתפתה וגש יאבה להם בחמדת הדיוח ואשלש
'לשון שותפו.ת מלשוןהזליםנתב מכיס(ישעי' מגו ה')וכענין שהוזכר בדבריהם
ו4ל שמם שהטילו לכיס וכתובות
ויתכן לפרש כיס מלשון
"
מספר ומנין מגאטון תכוסו על השה צ
ב ד') ומכסםלי"י וכמדבר ל"א
ג"
)~"mwי
לעיל ו.ב 8ב ש ק ל וחין ערכו ואיוב מ* 8ד') שהגא כמו חן בצרי
ומבעלי הכפל סו .בני 44ל תלך בדרך וגר בדרך אשריערוך ההסאים
ללכת אתם לארוב להם לשלול שלל אל תלד .anwמפ רגלך מנתיבתם החל
שארח להברה עמהםאחריכי הם כנשים חטאיםאולינזדמן להם לגזול ולהדק
4פ 3ל דבר פשע וימיתוך לחטבו עמהם ואז ענוש תענש אם תמצא לבך למחות
בידם ולמעתבם .גםיענש המתחבר לרשעוהיוצא בעקבותםכי ראשיתמצעדיו
מוזית להטרףכי לחוטא נתתענין תמיד להרע ולהזיק ואזיל הנטפל לעוברי
עבירהכעוברי עבירהדמי וסנהדרין ס') ונאמר בהתחברך לרשע פרץ ד' חת
מעשיך (דה"ב כ' ל"ז) .ויוכיח על הפירוש אה מה ששחריו גם כפל .לשון
המקרא יורה עליו .ויתכן לפרש גם תחילת המקרא על הענין שפירשנה על
3ן נקוד בדרך בשוא תחת הבי"ח ולא בסתתות ודגשת הדלתכי לא הוצרך
למנהיר שלא ילך אתם לארוב לדם אכן יזהיר שלא יתחבץ אליהם ולא
יקחת חברתם אחרי אשר יודע אליוכי הם חטאים .ודע כי קשת מפיסת
יראת הוצ' להבדל מחברת הוץ4עים .ויש עונש גדול בדבר כמו שנא' ועם
י רגליהם לרעירוצו וגו' על כן
שונים אל תתערב מיד כ"א) .סג כ
אנכי מצוך לבלתי לחבר עמהםכי מועדים הם לחטוא ולהזיק בכל דדך אשר
יללוכי אם יזדמן להם בדרכם ענין לחטהש ולגזול ולהזיק רגליהם לרע ירהטו
הה יוכיח על מה שפירשמכי הגא מזהיר שש יתחבר עמהם אע"פ שאינם
הולכים לגזול ולחמוס כי אם ל 8יזהיר זולתי לבלתי לכת אחריהם בלכתם
לארוב לדם לצפתלנקי לא ההנרך לכתובכי רגליהם לרע ירחנוכי כבר ענה
י הנם מזקרה ) ומ /הדין והסשפס הכסף
פיהם לאמורלו נצרבה לדם יז.כ
על מעשהבני אדם ימשול לרשת באשר אזיל ומצודה פרושה (אבות פ*ג כ')
וכתיב ופרשתי עליו רשתי (יחזקחל יא מ) וגף והנה הרשע ג"כ אף כי
יאמיןכי יש משפם דש שופם בעת שיתאוה לחטוא ויחמיד לגזול שחמוס
נדמה בעיניו כאילו קו הדין ומשקולת המשפט הם נטשים חנם לבלתי ימדו
פעולותיו אלחיקוכי התאוה תשכיחהוהדין .מענין בעל כנף והוא העוף יביט
י
,
"
.
י
ש הישון לקוח מאיוב ל"ו.'8 ,
ו) עחן כר הקמח ערך מטר.
מ ש לי
8
א
8ל הכשהשה הנתונה בתוך הרשת .וכי יעשה הרוש עבירתמידי עברו נתפש
בוהות אע"פשיאריכו לו פעמים ולא ישלמו לו מיד פעלוי י 21רהם לדמם
א ימשו
שקרובו .העופרתרואים הרשת פרושהויהיה מזורה חנםבעיניהםהי
בעבור הרשת לבא שמה לאכול התבואה ופורשי הרשתיאריחו לדטם רצפם
לנפשותם ותעופות אינם מכירים הדבר .לנפשותם מלשון נפש החיה הרוטצית
לבראשית ח' כ"א),ים .כןארחות כלבוצע ) 1ט' רואה הנאת הבצע רכוכה
הדין והשילום ,והנה הבצע את נפש בעליו יקחבי יענש עליו פעמים מיתה
בהט שמים לפי הצער והנזק .שיגיע בו הנגזל ואע"פ שלח נתפרש
העונש הזה בתורה וכתיב כי מה תקות חנףכי יבצע ואיוב כ"ז ח') כי
ישל אלוה נושו תה"ל נפשו של גזלן (ב"ק קי"ט ע"א) .ועוד אז"ל דוד
המבת שלא נחתם גזר דינם אלא על הגזל (סנהדרין קיא ע"א) וי"מ והם
לדמם יארובו הרשעים האורביט לדם וצופנים לנקי לדם
המלהעצמכםמויארובוי
כ .הכמות בהנץ תרונה וגר דגשות הנטן לפאר
מקדני
אדני לשמות ט"ו י"ז) ורבים כאלו ,ושש לשוןיחיד לנקבה בתוספת ה"מ
ובלשון רבים תרננה בשקל והנה תסובינה (בראשית לפזז') .הפרשה השלישית
הזאת מדברת עלענין העונש והנמוג כי יש על האדם להשיב אל לבו תמיד
העונש והגמול .ויפחדויירא תמיד מהשם .ויראת ה' ית' קודמת ללמוד החכמים
עלכן הקדים הפרשה הזאת לפרשההרביעית המזהרתעל למוד החכמים וכ14שר
אז"ל כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת לאבות ג' י"א) .בחוץ
בשוק .וכן מחוץהאופים ~דמי'ל"ו כ"א)וחוצותתשיםלך בדמשק רמ"אכ'כיד).
ברחובות .דרך בני אדם להקבץ ברחובותעיר .ויש על המוכיחים להשמיע
דגריהם ברחובותהעיר ובשוקים ובכל מקומות אשר יאספו שמהבני אדם למען
*שמיעו דבריהם לרבים*י) .תתן קולה כבנות צעדה (בראשית מ"ט כ"ב4
טנ בראשהדמיות וגר בראש דרכי העיד בהזמיזת ששם יאספו רבים הע
בפתחי שערים אשרבעיר .אמריה תאמר :כב .עד מתיפתים וגו' פתי שם
דבר כמו פתיות בשקל בית המרי (יחזקאל כ"ד ג') .פתאים הם אנשים שהם
חלושי הדעת ונפתים לדברי מסיתים ומתעים .וכן בכלל פתאים' אנשים
אשר להם דעות משובשות וכן אנשים שהתאוה משבשת ומתעת דרך כי
תראה מקצת בני אדם יחשבו על דבר שחפצים בו שהוא נכון והגון ואיך
"
wp )8ש"ת ג' ,כ"ו ,קי"*
'ין טעם הוגש באות ק' 1WSאבן עזרא.
)9בענ
)10
עלז ש"ת ,4ע"נ
פ ש לי
ח
ה
רואיז חובה לתעותם .וכל זה מחולשת שכלםובי דללו כחות בינתם .על כן
הפחיכם תאותם אליהוהיא מעצמתעיניהם ,וגם אלה האנשים אם לאימשילו
תאותם ולאיאבו להמשך אחריה לאהיה משבשת דעתם .דקל כן אמרו דל בל
המתפתה ביצרו נופל בגיהנם (עירובין יקם) שנ' החליך תשוקתו חשתה תמשול
בו ובראשית ד'ז').בי יצר לב דודם רע ושואלהדברים ממנו ומשתוקק שיתן
לו כל אשר ישאלועיניוואין ביד היצר למלאות תשוקתו בלא הסכמת הנפש
ן השתה תמשול בובענין אל אישך תשוקתך (שם fs
המשכלת ורעיונה .וזהועני
ט"ז 4כן תענש הנפש בתתה רצון התאחר ולצים הבוזים לכל דברולועגים
לבדיות ומדברים לשון הרע ותבא המדה הששת משתי סבות האחת משרשי מדות
הנפש כאשר יתבאר בפסוק זריהיר לץ שמו (ב"אכיד) .והסבה השנית טפריקת
עול שמיםפריקה גמורהומפני שאיןעליועול המוראואין חתתאלהים בלבועל
כן לבו משולח לשחוק ולעג וקלס .ועל כן כתב ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו
מוסריכם(ישעי' כיה ב"ב) מדה כנגד מדהכי אתם פורקים עול שמים והוא
יכביד את עוליכם ויחזקו מוסריכם .ומפגי כי מדת הלשון בסכת מדות הנפש
המתאוה והחומדת עלבן אמר ולצים לצון חמדו להם .ומדת הפתי אשר שכלו
חלוש ודעותיו משובשות הזכיר תאהבו פתי והאהבה היא הבחירה כמוכי כן
אוכתםבית ישראל עמוס ד' ה') אהב לנוע(ירמי'י"רי')כי הפתאים בוחרים
דרכי הפתיות ומתעים בנפשותם לאמרכי הם דרכייושר.וכסילים הסבעלי
הפעולות הרעות ועוברים עבירות למלאות משאלות עיניהם בעניני הנאותם
ותענוגיהם .ודע והתבונן בי כחות נפש האדם שלש האחד הצומחת והמגדלת
וישתתף בה האדם עם שאר ב-ח ועם האילנות הצמחים והכח הזה ימצא בכבד
ויקרא נפש כמו שכתוב בנפשך שבעךעיברים ב"ג נ4ה) ,צדיק אובל לשובע
נפשו (י'גכיה) .והשנית כה המתהוהי ומדות הנפש הנזכרות בדרכי המדברים
על הטבע יולדו מן הבת הזה וישתתף בו האדם עם שאר ב"ח אשר ימצא
בהם חפץ להמציא
הבח
גם להזיק ולנצור ויש אשר יקראו לכח
הנפש הזאת נפש הבצהרמכיית .והכהחמ
דז
גה
יה ימצא בלב ותשיא יקרא רח 2ונשמרתם
ברוטבם ואל תבנידו (מלאכי ב' ט" 0העולה על רוחמם לחזקאל '3ליב) כל
אשר נדבה רוחו (שמות ל"ה כ"א) ורוח נבאהמי ישאנה (יצהיוד) .השלישית
הכח המשכלת והואיסוד הנפש ויקרא כבוד .עורהכבודי (תהלים נגז ט') למען
יזמרך כבוד %ם ל' י"ג) וכן יקרא יחידה ונשמה .ובה יבדל החדם מב"ח.
והנה בל זמן שימשך אדםאחרי הכח המגדל וירדוףתענוגים יתרחק מאד מדרך
הכח המשביל לפי שהוא נוטה אל החומר ונמשך לתהילות האדמה ואע*פ
עי
א
פשלי א
שהנמשך אחר הכח המתאוה גם ההש מתרחק מדרך הכח המשכיל ומעצתו *718
יתרחק ממש הנמשך אחר הכח המגדל אם תמשכנו תאות המאכל והמשגל ~emn
בהנה ולחימשול השכל לכבוש היצה ההוא בכח יראת השםית' עלכן אזהיר
שבשת הדעת בכסילים יותר מן הלצים לפי שהם מתרחקים יותר מן השכל
בנטותם אל ההומרכיישבדרכי הכסילות שהם בסבת הכח המגדלכגוןרדיפת
אתעמגים .והלצתית בסבת מדת הכח המתאחר ועוד כי הכסיעת טללת
מדות הנפש הרעות תאוה ותענוגי הגווני אמנם למסה יזכיר בפרשא הזאת
תחת כי שנאו דעת ופסוק כ"ט) על הפתאים והלצים חהכסילים הזכיר דעת
שנאתם על הכסילים כי .הם מתרחקים מדרכי הדעת יותר טכולפ .והטת
בפקראיוכיח הפתאים והלצים והכסילים אמנם במקום אחר מפורש אל תוכח
לן פן ישנאך (ט' ח').באזני כסיל אל תדבר (כ*ג ט') .ועיקר מצות התוכתא
לפתי ולנער ולחכם ולנבון השוגגים דרך מקרה .אך יש צד לתוכחת
הלץ והכסיל למגיד להם ענין האחרית והגמול והעונש אולי יכנע לבבם .חך
אם תאמר להם זה הדבר חטא ועון יכתו לשכל מיליךיץכי כל עת שלח
יכנע לבבם לא יקשיבו אל דבר אזהרה %א U~tR1אל דברי חכמה*
כג .תשךבך למווכחתי הנה וגו' תשובו מדרכיהם וריבתו חשבתי5 ,צם
אביע לכםרוחי .הדברים הכתובים למטה בפרשות יתכן לפרש חכמות בהון
חרונה על התורה ,שנכללת בה החכמות והמוכיחית,בה ידברו על דרך לשון
הכתוב באילוהיא מדברת אלה הדבריםופי' הנאאביעה לכםרוחי ,הנההגדתי
לכם רוחי וההרןתי רקדי a)naמצות עשה ומצות
בספר התורה על דרךחזישיר משהנשמות טפו אץ.)1
ש
תעשה הכתובים
ב.
י אם תקחאמרי וגו' הנה בפרשה הפת ידבר על ההקדמה
א .בנ
הרביעית
ת
ד
ו
ב
ע
ל
א
ר
ו
ב
ה
אשר
'
ת
י
א
י
ה
ו
ה
מ
כ
ח
ה
ד
ו
מ
ל
כנמטר אז"ל תורה
.
~
n
m
s
a
את
ר
ד
ס
י
ו
המעשה
אשר בהם ישיג האדם לקנות
מביאה לידי
ר
פ
החכמה ויס
ם
צ
ע
אשר
ת
ל
ע
ו
ת
ה
יגיען מן החכמים .ומצותי אהרותי אשר
ד
ו
מ
ל
.
ב
להקשיב לחכמהאזניך וגר* ששן
החכמה
הזהרתיך על דרכי
י
)11הלשון ~ mpממשלי
בו) פירוש הדבר :גביעה הוא לשוןעתיד במקום עבר כמו או גפור עתיד בפקופ
Sa'3ס/
עבה
1
הרר0א שלץ ב"ק יץ :גו %הלסת תווה שהתלמוד מבוא לירי
פעותו
פ ולי
ב
1
8יא המעלה חראשונח להשיג החכקה שתקשיב ותבחן אומך דברי המלמדים
המורים על אסתתם ועל בוטשם ותכוין שסיעתך בלא תוספות ומגרעת .יש
אנשים שאינםמכוונים.שטועתםויוסיפו עליהםויגרעו naonגם ידמו לפעמים
ששמעו על לאו הן ואל אסור סותר וכיוצא בו .ורוכל מנו במספר מפקד
ספית החכמה המכוין לשמועתו (אבות פ* 1ר) .תסה לבך לתבוננו הוא
המעלההשניתשיטה לבו מכל תאות העולם וחפץ להתבונן לחכמה ואחרשיכוון
אדם לשמועתו יתבונן באשר שמע וילמד עד עמדו על מעם הדברים ויתרתן
בחם בינן וכד אמרו ז"ל ילמוד אדם תחלה וח"כ יהי' סובר במה שלמד
ותעתיק ויתבוע (עא ירט) .והנה חכמת האדם קבלת דברי החכמה מפי
אמלמדים וחמורים .וענין התבוזה שיהגונן א-כ לדעת טוב טעם הדברים עד
שישיג להבין דבר מחוך דבר ולדמות הדברים אשר למד כל עניןהישי
ו וכן אדל כי הנבון הוא אשר מבין דבר מתוך דבר על כן
~מותאלי
הנחיר בכפש על נטיתן הלב לתבונה כי צריך האדם לתנות מחשבתו מכל
ריר ולהטות לכו מכל חפן וליהדו לתבונהי ג .כי אם לבינה תקרא
וגר ן הגש חמעלח השלישית שיתקלל אל ההבמה ויבקש עליה מלפני השא
שיצליח בהוישיג חלי 41תקרא תתפלל מלשוןובימי אקרא (תהלים קטתב'.4
תתן קולך מענין קשי אל חף אקרא (תהלים ג' חץ ויתן את קולו ובתמטית
waב') ד .אם תבקשנה ככסף וגר המעלה הרביעית שיטרח בחכמה
כששר יטרח האדם לבקש הכסף ובן אתל מה יעשה אדם ויחכם יבקש רחמים
מטי והחכמה שלו (נדח ע' ע"ב) שנ'כיידייתן חכמה מףי') וירבה בישיבה
ויטעט בסאורה ומבלעדי שתי אלו אין אדם זוכה לחכמיה וכמטמונים.
המעלההחמישית) שתתערב לנפשו החרמה ולאיהיהעליו עסקה לטורח מרוב
האהבהכענין שנ'ויהיו PPSSכימים אחדים (בראשית כ"ט כ') וגו'וכענין
חופש מטמונים שהוגד לוכי יש מטמון בבית הזה ש בבקעה הזאתבי ש
יהיה עליו לטורה חפוש המטמון מדעתו שימצא הון רב במקום אחד ויתעשר
ברגע אחד .הנההזהיר לטורח בחכמה ומבקש הכסף במים מלאכות והסבורות
ולהשיג בטרחה וחפושה ערבות vD1nמטמונים ונאמר שש אנכי על אמרתך
קוהלים קי"ט קס*ב) ולפי הערבות בטרחה וחפושה והפקחנה בה עינייהשכל
ותשתמר בלב האדם כענין שנ' נחלתי עדותיך וא' לשם קי"ט קיש ),הצה
".
י
)2
לאבזמם.
עשן ספרי דברים 4ר,י"ג בענין מה ~ hgארריאנוס לר'יוסי מהבין
)3אלו חמש
18א01
mhwהמצאבביאור אבות לום עסףיעכב סרק ף מונהד.
12
6ש לי
ב
ביאור המשל הזה ר"ל וכמטמונים תחפשנה יבאר אותו למטה באמרו ורעת
לנפשך ינעם (ג' ") .וארל אין אדם לומד תורה אלא במקום שלבו חפץ
(ע.ז ,אט) וחנה תלוי הצלחת הלמוד בחפץ! ה .אזתבין יראת ל"י וע'
אחר שסדר המעלות שישיג האדם בהם את החכמה ידבר על פרי החכמה
והתועלות הנמצאות בהכי אין מעיקר תועלת ההכמה הכבוד שישיג אדם בה
וחשיבות הנפש בהיותה בעלת חכמה ותבונה בחכמת התשבורת והחולדת
והמזלות .והנה ביאר עיקר התועלת כי ישיג האדם מן החכמה ליראת השם
וארשלאין להקב"ה בעולמו אלא יראת שמים בלבד לשבת ל"א) .ודעתאלהים.
מן החכמה תשיג דעת אלהים הוא שלמות המדות והיראה .על כן סמך דעת
אלהים ליראה כי הוא.מענין היראה כאשר נסרש .והנה התורה כוללת מצות
יאלהיךתירא(דבריםו'י"ג)כיענין הראשון
ידיעתהש"יבלשוןהיראה שנ' אתי
מן היראה יראת הגמול והעונש בעולם הזה ובעולם הבא .והענין השני והא
מדרגה עליונה מאוד שתקבל הנפש עניז הרוממות הש"י וגבורותיו ונפלאותיו
והזכרוןוהענין והידיעה הזאתיהיו מקובלין בנפשומצויין בה בכל עת ונעצרים
וחרותים בלב ותקבל הנפש מזה מורא גדולה ובוסה וצניעות מצויץ בה בכל
עתויהי דבר נמנע לנפש לעבור אתפי השם ויבוש מלפניה ושני עקרים האלה
נזכרים בפסוק אחד כי פחד אלי איד אל ומשאתו לא אוכל לאיוב ל"א כ"ג).
והנה תראהכיייראת הבן את האב והעבד את אדוניו והתלמיד את רבו מצותם
שלא לעבור גם כי יודע להם שלא יבאם הנזק בביטול מצותם .והנה העוקר
מיראת הגמול והעונש בלכד דומה לעבד המשמש את הרב על מגת לקבל
פרס .והנה מצאנו-בענין ידיעת השם חמשהעניינים זה למעלה מזה .הראשון
מציאות הש"י שנ' וידעת היום והשבות אל לבבך לדברים ד' ל"ט) ונא' דעו
כי יעי הוא האלהים (תהלים ק' ג') והיא הקודמת לעבודה כענין שנ' דע את
אלהיאביךועבדהולד"הא'כ"חט')ונ' שפוך חמתךעלהגתיםוגו (תהלים ע"סז')
ונאמר ידע שור קונהו (ישעי) א' ג') .והשני עבודת הש"י והזהירות במצותיו
והיראה מעבור על דבריוויקראידיעת השםכי בזהיודע בנגלה מפעולות האדם
כי הואמאמין בשם ומקבלעליו עול מלכותו שנ' דןדיןעני ואביון טוב הלא
אי
היא הדעת אותי (ירמי' כ"כ ט4ז) .והשלישית ידיעת-דרכי השם וגבורת חסדיו
ורב טובו והתבונן בנפלאותיו וידיעת רוממותו ותהילותיו כפי מה שדעת האד'
יכל לדנציג ויתבונן במעשה בראשית ומעשה מרכבה ובדברי הנבואה כענין
שנא' הודיעני נא את דרכיך ואדעך (שמות ל.ג י"ג) יודיע דרכיו למשה
(תהלים ק"ג ז')וכתיבאחריו רחום וחנוןי"י ונא' אשגבהוכיידע שמי (תהלים
מ ש לי
ב
ז
צ"א י"ד) ויבטחו בךיודעי שמך(.שם ט' י"א) ונאמר ושמואל טרם ידע אתי"י
(ש"א ג' ז') .ותקרא ג"כ הידיעה הזאת מציאות סנ' מי יתן ידעתי ואמצאהו
(איוב כ"ג ג') ונא' שדי לא מצאנוהו שגיא כה (סם ל"ז כ"ג) פי' מחמת שגיא
כח הוא גדול כחו ומונע את הנבראי' מלהסיגו והוא מגיא מטפט ורב צדק לא
יענה מלבוכי הוא רב צדקה ונכנס לפני' משורתהדין וכל גזרה הבאה על האדם
מצד פועל האדם .וגא' הן אל כביר לא ימאס (שם ל"ו ה') ונ' ויודע דעתעליון
(במדבר כיד י"ז) .והרביעית קבלת הנפש זכרון האמונה בסם ויחודו ורוממותו
כפי מה שהשיג בהם הנפש ולקחה וקבלה הנפש הזכרון .והיגיעה הזאת בכל עת
עד שנאצל' מהם עלידי מורא עיקרית ובזמה יסודית לא יסורו ממנה ותגיע
מאליה אל הקריבה והדבקות .אמנם לפי גודל הידיעה בדרכי הש"י ורוממותו
יוכל האדם לעלות יותר במדרגה היאת .והנה יקרא הזכרון ידיעת השם
שנאמר בכל דרכיך דעהו חג' ו') ואמרו ז"ל כשאתם מתפללים דעו
לפני מי אתם מתפללים (ברכזת כ"ח) .ועוד אמרו דע מה למעלה
ממך עין רואה ואוזן שומעת (אבות ב' א') והוא על ענין זכירה .והנה זאת
המדרגה נקראת בפסוק הזה דעת אלהים על כן הוזכרה אחרי היראה כי היא
שלמות היראה .וכן מצאנוכי שלמותידיעת הסם במדרגה הזאת שנאמר ונדעה
י (הושע ו' ג') וגו' כמו השחר היא ידיעה מאירה וזכה כן
נרדפה לדעת אתי"
נכון מוצאובלי שוםעביותוכעניז שנ' בוקר לא עבות (ש"ב כ"ג ד')ויבא כגשם
לנו (הושע ו' ד') תישר ותכשיר הידיעה את נפשנו ליראה את השם ולדבקה בו
כאשר הגשם יתקן את הארץ וירוה אותה והולידה והצמיחהכענין שנ'כי באשר
ירד הגשם והשלגוגו'(ישעי' נ"הי')כי מן האפשר שידע האדם ידיעהעליונה
ולא תקבל נפשו זכרון הידיעה ולא יאצל אליה המורא עלענין המדרגה הזאת
על כן אמר ויבא כגשם לנו ונאמר כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל
ידוע אותי וגו'(ירמי' ט' כ"ג) ובאמת יקרא לזהיודע השם יותר מן הראשונים
בהאצל על נפשו המורא מן הידיעה וזכרון יסודו ושפלות נפשו ורוממות
הש"י לעומתו כנגד עיניו
בכל עת כענין שנאמר
שויתי יעי לנגדי תמיד"
(תהלים ט*ז ח') תאמר ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו (שמות
כ' כ') והנה אם עברת לפני המלך פעם אחת ואח"כ לא ידעת צורתו אמנםכי
תוסיףלראותותזכורכיהיאצורתוכי הוא המלך אשר כברראיתואיש אחרעבר
לפני המלך וזכר צורתו אח"כ והיא נמצאת במחשבתו וקבל אותה בכח המדמה
י
א ע"ז כל זה במורה נבוכים נ"א.
8ש לי
14
ג
אשר בו הלא זה מכיר ויודע את,המלך מן הראשון ,על כןסי ;שקבלה נפשו
ידיעתיוממות השם ויראתו.עלסניו מבלי שיצטרךלהכין לבו,ולעיוך מחשבתו
להביאה ברעיונו ולגייר אותה בנמשו הוא היודע את השי"ת וימע האדם אל
המעלה הזאת.
נ.
סו ,אח 4שהזאיר
א .בני תורתי אל תשכח
על דרישת החכמה
יזהיר בפרשה הזאת על עבודת הש"י כי '6ז החכמך מגיעין 4ל לעבודה
כאשר דקדמנו והנה בפסוק הזה יזהיר לשמור החכמה אחר לימודה ולא
ישכחנה .או' יהיה פירושו אל תשכח תורתי מהמקים אותה בפועלי ב.
ארךימי
ם וגו' שנות חיים שנות בהיאות וטובה ושמת שלום יסופו לך
ואדל בארצות החיש (יומא ע"א) .אלו שנותיו של אדם שמתהפכות עלץ
מרעה לטובהי ג .חסד ואמת אל יעזבוך וגו' הנה התחיל עתה לדבר
על דרכי עבודת השם ופתח,להזהיר על המדות האלה והם חסד,,ואמת תעה
חסד כולל רבות למעלות המדות ואמת כולל המעלות השכליות וקלות
המדות לאהבא השכל .והנה ענין האחד שישים חפצו והשתדלותו
לגמול חסד לבני אדם ולהטיב להם בממונו ובטורח גופו ולעשות להם נחת
רוח ולירוש שלומם וטובתם ולחפון ביקרם וטובם אף כי להזהיר מהזיק
ל
הקםנאהב.מעשה ודבור '.והנה במדה הושת מדת האכזריות והכילות והשמנה
וה
והתאוה ר"ל השתרר על בני אדם שלא כחפצם ורצונם .וענין
האמת
יחניף ,לבריות אך יקנא
יאמר לרע .טוב ולטוב רע
לאמת ואוהב כבוד צדיקים כתפלות רובעים ואנשי און .והענין הזה ארע
בכלל מדות החסד .ובכלל ענין האמת שישפוטביןבני אדם שלא ישא פנים
לנכבד ולאוהב ובכל דבר מריבה ומחלוקתיצדיק חת הצדיקוירשיע את הרשע.
ו,%בענין שאמרו חדלמנין לתלמיד שיושבלפני רבו ורואה זכותלעני וחוכה
לעשירמנין שלא ישתוק ת"ל מדבר שקר תרחק (שמות כ"גז') .השזלל ארבע
כתחראינז.מקבלותפני שכינה כת חנפים כת שקרים כתלצים כתמספרי לשון
תרע (סוטה מ"ב) ונאמר מצדיק רשע ומרשיע צדיק תועבת ידי גם שניהם
(י*ז ס*.ו) ונאסר דובר שקרים לאיכון לנגדעיני נקהלים קיא,ז') .ובכללענין
כי
'
שיא
היא
"
אאמת שאםיחלוק עםחביווובנחהו באמתוודהעליווכן בכלל אם ישפוטבני
!) שבועות
ל"44*1 8