פירוש על משלי

אוגוסט 31, 2011 · מאת רבנו יונה מגירונדי · טקסט מלא

821

Ea
84

‫ע‬%

‫פ‬
%

"‫ב‬

‫ש‬4

aha~hi.

8_1 ‫ש‬:

Sa

‫ן‬

]

‫~ע‬

%‫נ‬

]

"5

‫ו‬

‫ביאור משלי‬

‫להחכם והחסיד סהר"ר יונה גירונדי זצק"ל‪.‬‬

‫א‪.‬‬

‫א‪ .‬משלי שלמה‪ .‬במקומות שהיה רריה כי יעמוד אדם על הדבר‬
‫מתוך המשל היה נחבא משלו עליו על כן קרא שם הספר משלי שלמוד‬
‫חבר משלי שלמוג לדעת ממנו חכמה ומוסר‪,‬‬
‫ב‪ .‬לדעת חכמה‬
‫והחכמההיא מדת הצודמ‬
‫ה"ודרכי האמת והצדק אשר יופיע ויבאר בספרהזיע‬
‫סם‬
‫וי‬
‫יק‬
‫והמוסר הוא גנות הרשעים והודעת הנזק וההפסד המגיע מהם‪ .‬ותראה הרבה‬
‫מקראות בספר הזה מקצת המקרא מדבר על מדת הצדיק ומקצתו בגנות‬
‫מדת הרשע וראוי ליסר נפשו תחלה להרחיק מדת הרשע ולהיות גדור מפנו‬
‫שלא יכשילהו היצר עליה בעתים אשר יקר מקרחו להתגבר לשלוט באדם‬
‫ואש ירגיל נפשו לעלות במעלת מדת הצדיק ודעכי ל‪ 8‬הנמלט והמטהר‬
‫מדרך מדת הרשע עולה למדת הצדיק ‪3‬י היא נתונה בקצה האחרון פן‬
‫הצדק והישר והית אמצעית בתולדתה ולא תמצא באדם זולתי לאחר הסורח‬
‫והתרגל‪ .‬להבין אמרי בינות הבנת הדבר היא ההגעה לתכלית כונת האומר‬
‫בו בהבין אליו המהשבה ‪3‬מו הבן להלן את המראה לדניאל ח' מא) בינו ‪2‬א‬
‫ששת שוכחי אלוח נקהלים נ' כ"כ) ביטתי בספרים (דניאל ט' ב')‪ ,‬אעמי'‬
‫תבחשעל ההכרה כמו אבינה כבמם ט' ד)ויבן עלי (ש"‪ 8‬ג'ח')‪ .‬אמרי בינת‬
‫דברים עמוקים שלא ישיג אדם לדעתם עד שיתבונן בהם ויעמיק בהבנתם‪.‬‬
‫רש לפרש לדעת הכמה ומוסר‪ ,‬הטוב באדם שידע חכמה ומוסר וההן בסקופ‬
‫אשהרה כמו זכור‪ ,‬אבל מן הכתוב בענין ישמע חכם ויוסיף לקח (‪ '8‬חץ הל‬
‫כי על דברי הספר יד‪.‬בר שחברם לדעת מהם חכמה ומוסר‪ .‬ג‪ .‬לקחת‬
‫מוסר השכל‪ ,‬הזכיר תחלה לדעת חכמה ומוסר ואח"כ לקהת מוסר‬
‫השכל‪ .‬וביאור הענין‪ ,‬שידע המוסר כדי לקחת מוסר ~קיחת המוסר‬
‫הוא קיום המוסר בפועל לישר מדותיו ולהנהיגם על פי המוסר כמו ראיתי‬
‫לקאתי פוסר (כצד לצב)‪ .‬פוסד השבל כמו מוסד והשכל כדדך טפך ספיר‬
‫יחלופ הנמחז כ"ח יצח) וענין השכל ההשגחה ועיון בכל פעשה‪ ,‬פלשון‬
‫‪ )1‬שחו שערי תשובה גק ‪,4‬‬

‫‪4‬‬

‫'‬

‫מ ש לי‬

‫א‬

‫ויהי דוד בכל דרכיו משכיל (ש"א י*חי"ד)‪ .‬ויתכן לפרש לקחת מוסר השכל‬
‫לקבל ולקהת המוסר אשר יורהי שכלו ותלמדהו תבונתו כענין אף לילות‬
‫יסרוני כליותי (תהלים ט"ז ז')‪ ,‬ר"ל שימשך אחרי מוסר הנפש המשכלת ואחרי‬
‫עצתה ויניח דרך התאוה כי ע"י שידע הכמה ומוסר וידרשם מעל הספר‬
‫הזה יקשיב אח"כ לדברי המוסר אשר יורהו שכלו במעשיו ודרכיו ויטה‬
‫אליהם וידבק בהם ויסור מדרכי היצר‪ .‬צדק‪ ,‬הוא שיכנס האדם לפנים משורת‬
‫הדין‪ .‬ומשפט‪ ,‬שורת הדין‪ .‬כי יש דברים שראוי לאדם ליכנס בהם לפנים‬
‫סיפורת הדין כמו שאמרדל ואת המעשה אשר יעשון‪ .‬ואת המעשה זה הדי?‬
‫ן במכילתא)‪ ,‬ומישרים‪ ,‬להתנהג‬
‫אשר יעשון זה לפנים משורת הדין יעיי‬
‫ע"פ היושר ודרך השכל בדברים שלא יפול עליהם משפט וחיוב ביד כאשר‬
‫החכר בדבריהם ז"ל בדברים רבים שאדם פטור בהם מדיני אדם תדיג‬
‫בדיני שמים; ד‪ .‬לתת לפתאים ערמה‪ .‬הנה תחלה ידע האדם המוסר‬
‫לקחתו ולקיימו בפועל זל"וכיח בז אח"כ מפתאים כמו שארגיל קשוט עצמך‬
‫ואח"כ קשוט אחרים (ב"מ ק"ז)‪ .‬עיקר מצות התוכחה לפתי ולנער‪ .‬והפתי‬
‫הוא מי שלא למד חכמה כמו פתיות וכל ידעה מה (ט' י"ג) פתי יאמין‬

‫לכל דבר (י"ד ט"ו)‪ .‬והנה כתוב אל תוכח לץ פן ישבנך וגו' (ט' ח') אם‬
‫תכתוש את האויל וגו' (כ"ז כ"ב)‪ ,‬באזני כסיל אל תדבר (כ"ז ט') ומוכיח‬
‫לרשע מומו (ט' ז') ואז"ל כשם שמצוה על אדם לומר דבר הנשמע כן‬
‫מצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע (יבמות ס"ה)‪ .‬על כן אין להוכיח‬
‫הכסיל היות כי המעשים שאוזזז בהם דברי עונות והדגיל נפשו ללכת אחרי‬
‫תאותו ימים ושבו הדביים בנפשו לטבע ונאמר גם אתם תוכלו להיטיב‬
‫למודי הרע (ירמ" "ג כ"ג)‪ ,‬אך מי שיחמא‬
‫י‬
‫במקרהנפשבוהתגבבחרטאהיהצהרואעהל‬
‫לח‬
‫י אחרי שלא הרגיל‬
‫א**פ וכהואולמאזינדלמראדויאלילוהוכיחוכ‬
‫ל‬
‫ל‬
‫כ‬
‫ב‬
‫ה‬
‫ח‬
‫כ‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ז‬
‫ם‬
‫ג‬
‫ו‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ק‬
‫ל‬
‫התמיד בו‬
‫יתכו שישמע‬
‫הפתיכי‬
‫פירשו ז"ל המתפתה ביצרו (עירובין י"מ‪ ,‬סנהדרין ש"ח א')‪ ,‬והנה הוזהר על‬
‫תוכחת הנער אע"פ שהוא רגיל בחטא ימים רבים מפני שהוא אחת יל האץ‬
‫ליסרו ולהכותו והתנית מפני שיש תקוה שימשול בתאותוויינה את טבעו‬
‫אחרי כי עודנו בימי הנערות וכן כתיב אולת עשורה בלב נעריה"‬
‫ב ‪040‬‬
‫תחלת כל דשת‬
‫שבט מוסר ירחיקנה ממנו‪:‬ז‪ .‬יר‪14‬תי*י ד‪4‬מןית‬
‫תלבוד'לנפשך'יראתא' יתברךבי החכמה ותוסר אהלים בזו שאין להםייגעת‬
‫השם ואינם יקרים בעיניהם ולא תצליח בלס"ד החכמה אם איננה יקרא‬
‫בעיניך ‪%‬א תתקים בידך ונאמר נחלתי עדותיך וגו' (תהליםקיי‬
‫ט קי*א ואגל‬
‫'‬

‫דעינ‬

‫פ ש לי‬

‫נ‬

‫א‬

‫כל שירשת חסס‪ 1‬קדמה ‪ wab‬חכמתו טתקיאשת גובהת ג' יששוז ונ שמן‬
‫ד לתקדים ארבע הקדמות להצליח בעבודת אשננ‬
‫בני מוסר אבעל ציי‬
‫ארכנותה שיקדים בחברת הטובים והמלמדים לועעיל החפוץ לשמוש מוששם‬
‫‪ 1‬ח שני ת‬
‫שנ‪48‬מר שתא חוכחת בער (ישב א') שונא תוכחת ‪mP‬‬
‫ני ‪ 1‬ה ש ל שי ת‬
‫סו‬
‫(ו‬
‫ש יהמ"בד לדמע ‪ 15‬יבשיל‬
‫יאשר מכל אברה דעהדי‬
‫והשכר השא את ‪awn‬כיאיזמשמזיחו‬
‫יתן אל לבו הערג והשלום‬
‫צמי‬
‫‪6‬הח צ*יימהמ ה‬
‫יעיתי ""בפשה מם ‪npwmnen‬‬
‫והרב‬
‫נח וטל שעט גוש עסה כין'‪ 98‬ושע גששו ממט‬
‫בימו‬
‫שחןין"‬
‫יתעסק ב מ כ מ ש‬
‫‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫ממשת‬
‫רם‬
‫ח‬
‫הש'*‬
‫ושרעות ולא יתתבד אל‬
‫יחצ"ניות הרקות‬
‫השננים בם פן יסשילוהו וינט‪ ,‬רגליו ולשוד‬
‫ה הכס ה ~‪ mbvbn‬ש* "אלמחס‪4‬וי*ףמה משושו* שח‬
‫*ם"ם ת" שאשם ‪ nhr W9m‬בטיש ח‪9‬ל ןח‪: 8‬ששן *ר‬
‫מעשה שמקחש אחר אמרו גדול תלמוד שהתלמוד טביב לאץ ‪ nwb‬מ"ק רץ‪4‬‬
‫ושמשר ישקוד על המעשה לעזוב החטאולקיים המצותיגיע מזה אל המשלהג‬
‫כששריתבאר‪ .‬והנהעל זה הסדר שכתבם לך תראה הפרשיתן בתחלת הספרהצה‬
‫סדורכן ומבפשותיגלו חליך דרכי העבודהותיראה‪-‬סדרם וסודווום‪ .‬עתה מחל‬
‫במצות משר אב ואם החפצים בתקוןמנהגי אבןוטובמשרו‪ .‬השחתמן ‪m~nw‬‬
‫הנזכרות תמיד מן הספר הזה שיאיר על הבן לשסוע מוסר האב‪ .‬הצל דשן‬
‫למוכיות‪ .‬וטעםהעיקר מפניבי הגער לא שלמו כ לי ש כ ל ‪ 1‬עד אשר‬
‫יגדלויצר לב וסנרם רע‬
‫ש‪",‬מנעוריו‪ .‬תעה ההז מתנהגכפי תוצתוכיחין לו עזד‬
‫מאת שכלו להוכיח נפשו *הניח דרכי שאוחו השחרי שירניל נפשו בימי‬
‫הנערות ללכתאחרי תאותויתחזק הכ ‪ 8‬ת מ ת א ‪ 1‬ה אשרבו וכאקוריגדל‬
‫‪m n w t f‬‬
‫השלם כח שכלו וובקש להפר מדרך ת‪14‬ת‪ 1‬יכבד עלעספני הנדול‬
‫ה‬
‫ר‬
‫ש‬
‫על כןצייך שיעזרהויולידיו בעצלם ויוכיחהןהדריכת בדרך י בימי‬
‫יבארת פפסוק אחר‬
‫הנערות וגםכי יזקין לא יסור‪ ,‬ממנף ודדך התחנפת מת‬
‫והוא חשך לנער על פי דרכו (כ‪4‬ב' ר)‪ .‬יורה על הענין שאמרנו מת‬
‫י ט‪04‬ז‬
‫ששעל י‪4‬ג שנה ‪ mp‬יצר הרע ליצר טוב זאבות דר' נתן פ‬
‫ט‪.‬כי חן תף משראביד ותורת אמד הםלוית הן לר‪14‬שך וקל הגין‬
‫הפשל בי ע"י קבלת המוסר וטוב ההנהגה תהיה החכמה משתות וסשצדרת‬

‫י"‪.‬‬

‫י‬

‫"‬

‫"‬

‫*ית‬

‫ק לח מת‬

‫מקום מהמצ‪.‬‬

‫*‬
‫ק שם המרסא‪:‬יצרמיץבטי‬

‫ש עשרה שנת געול וצר ‪8‬ש‪ 5-‬פוצר ‪8‬מה‪4‬‬
‫אפראימ‬

‫‪6‬‬

‫‪.‬ניע‬

‫ם ש לי‬

‫א‬

‫אם‬
‫למעלת החכמה והדעת ויהיו דבריך נשמעים ומקובלים על ‪%‬‬
‫שומעיהם‪ .‬כי הראש ;משל לחכמה אשר שם החכמה וכוחות השבל והגרגרת‬
‫משל לדבורכי הקול עוברעל הגרון וא מ ר ‪ 1‬מ ח ב רי ה מופר מה‬
‫טובה החכמה תייפה את המעשה ומה סוב המעשה תייפה את החכמה ויתכן‬
‫לפרש מוסר אביך דברי תורה והאב הון הי"ת וכז הלא הוא אביך קנך‬
‫(דברים ל"ב ו') אתה י*? אביט אתה (ישעי' מ"ג ט‪ 4(-‬תורה אמך‪ .‬התקנות‬
‫שתקט האבות והגדה?ם'‪,‬שגדרו‪ ,‬חכמי ישראל' לתורה‪, .‬כי;‪,‬לוית'חן‪ .‬שים‬
‫רעבונך ומחשבותיך להתבונן בהם כי הם לוית ‪8‬ן לתגונתה ודעתך והגית‬
‫י אם יפתךך וט'‪ .‬ע ת ה‬
‫בם תמידכי הם ענקים להגות שפתיךןי‪.‬בנ‬
‫מהיר להבדל מן החברה הרעה מחרח‪%‬היםשהדת‬
‫י תף‬
‫ען ‪1‬ה חד ח"ה אשף ו‪1‬ש וט' שיט מ אם גשש "‬
‫"שש ד תץ פתו מ יש ש השם לפורש סחך תאים ש"כ ‪ %‬ש טע‬
‫יושה בתיה‪ .‬אע תראה=שסדר‪,‬שלמה‪,‬ע‪.‬ה דרישת החכמו אחר חפרו טן‬
‫הרשעימל תחוב אל'העתש והמעל *רמ_את השפי‪.‬יא~ ‪:‬חם‪,‬ושחארך‬
‫"טונ‬
‫ו וגף‪ ,‬הפרוטה מוכיח כי על הגזל מדבר וימשיל את ושזל לשפיכח‬
‫דמים' כאשר אז"ל הטטל פרוטה מן העני כאלו טטל נשמתו ממנו"‪.‬‬
‫נצפנה‪ .‬למדנו בזהכי חרשעים ישנאו נקי וצדיק מיתר ההמת‪ .‬וענין נקי‬
‫שהוא נקי מחטא כמו ימלט אי נקי לאיוב כ"כ ל')‪ .‬והוא מענין מה שכתוב‬
‫אחריו ותמימים כיורדי בור לא' י*ב)‪ .‬ולא יתכן לפרש נצפנה לנקי לאשר‬
‫ם וגף‬
‫לא הרע לו שאם כן(‪-‬חנם נעונב‪.‬חנפי יב‪ .‬נללעם כשאול חיי‬
‫והיו כלא היו כאשר יבלע השאול את המתיםכי העני חשוב כמת כאשר‬
‫אדל (נדרים ס"ד)‪ .‬ותמימים כיורדי בור‪ .‬נבלעו התמימים ונמשלו עםיורדי‬
‫בור‪ .‬יורונו המקראות האלה ‪3‬י תולדות הרשעים לשנוא הנקי והתם שחיא‬
‫יותר במעלות‪,‬מן הנקי כאשר יתבאר‪ .‬והנה תולדות האש לשטא הפגה‬
‫וכן כתיב אנשי דמים ישנאו ‪,‬תם (כ"ט ")‪ .‬וזה מהדברים שהמוכיח צריך‬
‫להודיע בתחלה לנער ולגדול למען לא יאמינו לדברי הרשעים הדוברים‬
‫על צדיק עתק ומספרים בגנותו‪ .‬וכאשר ידעו השומעיםכי חק לרשעים‬
‫הת! מאתם שנאתם לצדיקים אז יבינו כי היא מעלת הצדיקים אשר יששאו‬
‫הרשע והמה ידברו עליו כזבים‪ .‬וכן יורונו חמקראות האלה עוצם עץ‬
‫הגזל בהמשילו'לשפיכת דמים כאשר פירשנו!יד‪ .‬גררלך תפיל בתוכינו‬

‫"‪.‬‬

‫יך‬

‫‪)4‬‬
‫‪)5‬‬

‫א‪ ,‬כ"ז‪.‬‬
‫‪lfip‬מב"י הפנינים‬
‫ו כוסל נשמתו‪.‬‬
‫הגירסאשינ‬
‫שיע"יס) הגוסז"ל טחמרז שוא פרוטהכייל‬
‫ו (ב‪-‬ק ק‬

‫מ‬

‫‪ 9‬לי‬

‫כיס י‬

‫א‬

‫אואש‬
‫וגף העיר שש יתפתה וגש יאבה להם בחמדת הדיוח ואשלש‬
‫'לשון שותפו‪.‬ת מלשוןהזליםנתב מכיס(ישעי' מגו ה')וכענין שהוזכר בדבריהם‬
‫ו‪4‬ל שמם שהטילו לכיס וכתובות‬
‫ויתכן לפרש כיס מלשון‬
‫"‬
‫מספר ומנין מגאטון תכוסו על השה צ‬
‫ב ד') ומכסםלי"י וכמדבר ל"א‬
‫ג"‬
‫)~‪"mw‬י‬
‫לעיל ו‪.‬ב ‪ 8‬ב ש ק ל וחין ערכו ואיוב מ*‪ 8‬ד') שהגא כמו חן בצרי‬
‫ומבעלי הכפל סו‪ .‬בני ‪44‬ל תלך בדרך וגר בדרך אשריערוך ההסאים‬
‫ללכת אתם לארוב להם לשלול שלל אל תלד ‪ .anw‬מפ רגלך מנתיבתם החל‬
‫שארח להברה עמהםאחריכי הם כנשים חטאיםאולינזדמן להם לגזול ולהדק‬
‫‪4‬פ ‪3‬ל דבר פשע וימיתוך לחטבו עמהם ואז ענוש תענש אם תמצא לבך למחות‬
‫בידם ולמעתבם‪ .‬גםיענש המתחבר לרשעוהיוצא בעקבותםכי ראשיתמצעדיו‬
‫מוזית להטרףכי לחוטא נתתענין תמיד להרע ולהזיק ואזיל הנטפל לעוברי‬
‫עבירהכעוברי עבירהדמי וסנהדרין ס') ונאמר בהתחברך לרשע פרץ ד' חת‬
‫מעשיך (דה"ב כ' ל"ז)‪ .‬ויוכיח על הפירוש אה מה ששחריו גם כפל ‪.‬לשון‬
‫המקרא יורה עליו‪ .‬ויתכן לפרש גם תחילת המקרא על הענין שפירשנה על‬
‫‪3‬ן נקוד בדרך בשוא תחת הבי"ח ולא בסתתות ודגשת הדלתכי לא הוצרך‬
‫למנהיר שלא ילך אתם לארוב לדם אכן יזהיר שלא יתחבץ אליהם ולא‬
‫יקחת חברתם אחרי אשר יודע אליוכי הם חטאים‪ .‬ודע כי קשת מפיסת‬
‫יראת הוצ' להבדל מחברת הוץ‪4‬עים‪ .‬ויש עונש גדול בדבר כמו שנא' ועם‬
‫י רגליהם לרעירוצו וגו' על כן‬
‫שונים אל תתערב מיד כ"א)‪ .‬סג כ‬
‫אנכי מצוך לבלתי לחבר עמהםכי מועדים הם לחטוא ולהזיק בכל דדך אשר‬
‫יללוכי אם יזדמן להם בדרכם ענין לחטהש ולגזול ולהזיק רגליהם לרע ירהטו‬
‫הה יוכיח על מה שפירשמכי הגא מזהיר שש יתחבר עמהם אע"פ שאינם‬
‫הולכים לגזול ולחמוס כי אם ל‪ 8‬יזהיר זולתי לבלתי לכת אחריהם בלכתם‬
‫לארוב לדם לצפתלנקי לא ההנרך לכתובכי רגליהם לרע ירחנוכי כבר ענה‬
‫י הנם מזקרה ) ומ‪ /‬הדין והסשפס הכסף‬
‫פיהם לאמורלו נצרבה לדם יז‪.‬כ‬
‫על מעשהבני אדם ימשול לרשת באשר אזיל ומצודה פרושה (אבות פ*ג כ')‬
‫וכתיב ופרשתי עליו רשתי (יחזקחל יא מ) וגף והנה הרשע ג"כ אף כי‬
‫יאמיןכי יש משפם דש שופם בעת שיתאוה לחטוא ויחמיד לגזול שחמוס‬
‫נדמה בעיניו כאילו קו הדין ומשקולת המשפט הם נטשים חנם לבלתי ימדו‬
‫פעולותיו אלחיקוכי התאוה תשכיחהוהדין‪ .‬מענין בעל כנף והוא העוף יביט‬

‫י‬

‫‪,‬‬

‫"‬

‫‪.‬‬

‫י‬

‫ש הישון לקוח מאיוב ל"ו‪.'8 ,‬‬
‫ו) עחן כר הקמח ערך מטר‪.‬‬

‫מ ש לי‬

‫‪8‬‬

‫א‬

‫‪8‬ל הכשהשה הנתונה בתוך הרשת‪ .‬וכי יעשה הרוש עבירתמידי עברו נתפש‬
‫בוהות אע"פשיאריכו לו פעמים ולא ישלמו לו מיד פעלוי י‪ 21‬רהם לדמם‬
‫א ימשו‬
‫שקרובו‪ .‬העופרתרואים הרשת פרושהויהיה מזורה חנםבעיניהםהי‬
‫בעבור הרשת לבא שמה לאכול התבואה ופורשי הרשתיאריחו לדטם רצפם‬
‫לנפשותם ותעופות אינם מכירים הדבר‪ .‬לנפשותם מלשון נפש החיה הרוטצית‬
‫לבראשית ח' כ"א)‪,‬ים‪ .‬כןארחות כלבוצע ) ‪1‬ט' רואה הנאת הבצע רכוכה‬
‫הדין והשילום‪ ,‬והנה הבצע את נפש בעליו יקחבי יענש עליו פעמים מיתה‬
‫בהט שמים לפי הצער והנזק‪ .‬שיגיע בו הנגזל ואע"פ שלח נתפרש‬
‫העונש הזה בתורה וכתיב כי מה תקות חנףכי יבצע ואיוב כ"ז ח') כי‬
‫ישל אלוה נושו תה"ל נפשו של גזלן (ב"ק קי"ט ע"א)‪ .‬ועוד אז"ל דוד‬
‫המבת שלא נחתם גזר דינם אלא על הגזל (סנהדרין קיא ע"א) וי"מ והם‬
‫לדמם יארובו הרשעים האורביט לדם וצופנים לנקי לדם‬
‫המלהעצמכםמויארובוי‬
‫כ‪ .‬הכמות בהנץ תרונה וגר דגשות הנטן לפאר‬
‫מקדני‬
‫אדני לשמות ט"ו י"ז) ורבים כאלו‪ ,‬ושש לשוןיחיד לנקבה בתוספת ה"מ‬
‫ובלשון רבים תרננה בשקל והנה תסובינה (בראשית לפזז')‪ .‬הפרשה השלישית‬
‫הזאת מדברת עלענין העונש והנמוג כי יש על האדם להשיב אל לבו תמיד‬
‫העונש והגמול‪ .‬ויפחדויירא תמיד מהשם‪ .‬ויראת ה' ית' קודמת ללמוד החכמים‬
‫עלכן הקדים הפרשה הזאת לפרשההרביעית המזהרתעל למוד החכמים וכ‪14‬שר‬
‫אז"ל כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת לאבות ג' י"א)‪ .‬בחוץ‬
‫בשוק‪ .‬וכן מחוץהאופים ~דמי'ל"ו כ"א)וחוצותתשיםלך בדמשק רמ"אכ'כיד)‪.‬‬
‫ברחובות‪ .‬דרך בני אדם להקבץ ברחובותעיר‪ .‬ויש על המוכיחים להשמיע‬
‫דגריהם ברחובותהעיר ובשוקים ובכל מקומות אשר יאספו שמהבני אדם למען‬
‫*שמיעו דבריהם לרבים*י)‪ .‬תתן קולה כבנות צעדה (בראשית מ"ט כ"ב‪4‬‬
‫טנ בראשהדמיות וגר בראש דרכי העיד בהזמיזת ששם יאספו רבים הע‬
‫בפתחי שערים אשרבעיר‪ .‬אמריה תאמר‪ :‬כב‪ .‬עד מתיפתים וגו' פתי שם‬
‫דבר כמו פתיות בשקל בית המרי (יחזקאל כ"ד ג')‪ .‬פתאים הם אנשים שהם‬
‫חלושי הדעת ונפתים לדברי מסיתים ומתעים‪ .‬וכן בכלל פתאים' אנשים‬
‫אשר להם דעות משובשות וכן אנשים שהתאוה משבשת ומתעת דרך כי‬
‫תראה מקצת בני אדם יחשבו על דבר שחפצים בו שהוא נכון והגון ואיך‬

‫"‬

‫‪ wp )8‬ש"ת ג'‪ ,‬כ"ו‪ ,‬קי"*‬
‫'ין טעם הוגש באות ק' ‪ 1WS‬אבן עזרא‪.‬‬
‫‪ )9‬בענ‬
‫‪)10‬‬

‫עלז ש"ת ‪ ,4‬ע"נ‬

‫פ ש לי‬

‫ח‬

‫ה‬

‫רואיז חובה לתעותם‪ .‬וכל זה מחולשת שכלםובי דללו כחות בינתם‪ .‬על כן‬
‫הפחיכם תאותם אליהוהיא מעצמתעיניהם‪ ,‬וגם אלה האנשים אם לאימשילו‬
‫תאותם ולאיאבו להמשך אחריה לאהיה משבשת דעתם‪ .‬דקל כן אמרו דל בל‬
‫המתפתה ביצרו נופל בגיהנם (עירובין יקם) שנ' החליך תשוקתו חשתה תמשול‬
‫בו ובראשית ד'ז')‪.‬בי יצר לב דודם רע ושואלהדברים ממנו ומשתוקק שיתן‬
‫לו כל אשר ישאלועיניוואין ביד היצר למלאות תשוקתו בלא הסכמת הנפש‬
‫ן השתה תמשול בובענין אל אישך תשוקתך (שם ‪fs‬‬
‫המשכלת ורעיונה‪ .‬וזהועני‬
‫ט"ז‪ 4‬כן תענש הנפש בתתה רצון התאחר ולצים הבוזים לכל דברולועגים‬
‫לבדיות ומדברים לשון הרע ותבא המדה הששת משתי סבות האחת משרשי מדות‬
‫הנפש כאשר יתבאר בפסוק זריהיר לץ שמו (ב"אכיד)‪ .‬והסבה השנית טפריקת‬
‫עול שמיםפריקה גמורהומפני שאיןעליועול המוראואין חתתאלהים בלבועל‬
‫כן לבו משולח לשחוק ולעג וקלס‪ .‬ועל כן כתב ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו‬
‫מוסריכם(ישעי' כיה ב"ב) מדה כנגד מדהכי אתם פורקים עול שמים והוא‬
‫יכביד את עוליכם ויחזקו מוסריכם‪ .‬ומפגי כי מדת הלשון בסכת מדות הנפש‬
‫המתאוה והחומדת עלבן אמר ולצים לצון חמדו להם‪ .‬ומדת הפתי אשר שכלו‬
‫חלוש ודעותיו משובשות הזכיר תאהבו פתי והאהבה היא הבחירה כמוכי כן‬
‫אוכתםבית ישראל עמוס ד' ה') אהב לנוע(ירמי'י"רי')כי הפתאים בוחרים‬
‫דרכי הפתיות ומתעים בנפשותם לאמרכי הם דרכייושר‪.‬וכסילים הסבעלי‬
‫הפעולות הרעות ועוברים עבירות למלאות משאלות עיניהם בעניני הנאותם‬
‫ותענוגיהם‪ .‬ודע והתבונן בי כחות נפש האדם שלש האחד הצומחת והמגדלת‬
‫וישתתף בה האדם עם שאר ב‪-‬ח ועם האילנות הצמחים והכח הזה ימצא בכבד‬
‫ויקרא נפש כמו שכתוב בנפשך שבעךעיברים ב"ג נ‪4‬ה)‪ ,‬צדיק אובל לשובע‬
‫נפשו (י'גכיה)‪ .‬והשנית כה המתהוהי ומדות הנפש הנזכרות בדרכי המדברים‬
‫על הטבע יולדו מן הבת הזה וישתתף בו האדם עם שאר ב"ח אשר ימצא‬
‫בהם חפץ להמציא‬
‫הבח‬
‫גם להזיק ולנצור ויש אשר יקראו לכח‬
‫הנפש הזאת נפש הבצהרמכיית‪ .‬והכהחמ‬
‫דז‬
‫גה‬
‫יה ימצא בלב ותשיא יקרא רח‪ 2‬ונשמרתם‬
‫ברוטבם ואל תבנידו (מלאכי ב' ט"‪ 0‬העולה על רוחמם לחזקאל ‪ '3‬ליב) כל‬
‫אשר נדבה רוחו (שמות ל"ה כ"א) ורוח נבאהמי ישאנה (יצהיוד)‪ .‬השלישית‬
‫הכח המשכלת והואיסוד הנפש ויקרא כבוד‪ .‬עורהכבודי (תהלים נגז ט') למען‬
‫יזמרך כבוד ‪%‬ם ל' י"ג) וכן יקרא יחידה ונשמה‪ .‬ובה יבדל החדם מב"ח‪.‬‬
‫והנה בל זמן שימשך אדםאחרי הכח המגדל וירדוףתענוגים יתרחק מאד מדרך‬
‫הכח המשביל לפי שהוא נוטה אל החומר ונמשך לתהילות האדמה ואע*פ‬

‫עי‬

‫א‬

‫פשלי א‬

‫שהנמשך אחר הכח המתאוה גם ההש מתרחק מדרך הכח המשכיל ומעצתו *‪718‬‬

‫יתרחק ממש הנמשך אחר הכח המגדל אם תמשכנו תאות המאכל והמשגל ~‪emn‬‬
‫בהנה ולחימשול השכל לכבוש היצה ההוא בכח יראת השםית' עלכן אזהיר‬
‫שבשת הדעת בכסילים יותר מן הלצים לפי שהם מתרחקים יותר מן השכל‬
‫בנטותם אל ההומרכיישבדרכי הכסילות שהם בסבת הכח המגדלכגוןרדיפת‬
‫אתעמגים‪ .‬והלצתית בסבת מדת הכח המתאחר ועוד כי הכסיעת טללת‬
‫מדות הנפש הרעות תאוה ותענוגי הגווני אמנם למסה יזכיר בפרשא הזאת‬
‫תחת כי שנאו דעת ופסוק כ"ט) על הפתאים והלצים חהכסילים הזכיר דעת‬
‫שנאתם על הכסילים כי‪ .‬הם מתרחקים מדרכי הדעת יותר טכולפ‪ .‬והטת‬
‫בפקראיוכיח הפתאים והלצים והכסילים אמנם במקום אחר מפורש אל תוכח‬
‫לן פן ישנאך (ט' ח')‪.‬באזני כסיל אל תדבר (כ*ג ט')‪ .‬ועיקר מצות התוכתא‬
‫לפתי ולנער ולחכם ולנבון השוגגים דרך מקרה‪ .‬אך יש צד לתוכחת‬
‫הלץ והכסיל למגיד להם ענין האחרית והגמול והעונש אולי יכנע לבבם‪ .‬חך‬
‫אם תאמר להם זה הדבר חטא ועון יכתו לשכל מיליךיץכי כל עת שלח‬
‫יכנע לבבם לא יקשיבו אל דבר אזהרה ‪%‬א ‪ U~tR1‬אל דברי חכמה*‬
‫כג‪ .‬תשךבך למווכחתי הנה וגו' תשובו מדרכיהם וריבתו חשבתי‪5 ,‬צם‬
‫אביע לכםרוחי‪ .‬הדברים הכתובים למטה בפרשות יתכן לפרש חכמות בהון‬
‫חרונה על התורה‪ ,‬שנכללת בה החכמות והמוכיחית‪,‬בה ידברו על דרך לשון‬
‫הכתוב באילוהיא מדברת אלה הדבריםופי' הנאאביעה לכםרוחי‪ ,‬הנההגדתי‬
‫לכם רוחי וההרןתי רקדי ‪ a)na‬מצות עשה ומצות‬
‫בספר התורה על דרךחזישיר משהנשמות טפו אץ‪.)1‬‬

‫ש‬

‫תעשה הכתובים‬

‫ב‪.‬‬
‫י אם תקחאמרי וגו' הנה בפרשה הפת ידבר על ההקדמה‬
‫א‪ .‬בנ‬
‫הרביעית‬
‫ת‬
‫ד‬
‫ו‬
‫ב‬
‫ע‬
‫ל‬
‫א‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ב‬
‫ה‬
‫אשר‬
‫'‬
‫ת‬
‫י‬
‫א‬
‫י‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ה‬
‫מ‬
‫כ‬
‫ח‬
‫ה‬
‫ד‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ל‬
‫כנמטר אז"ל תורה‬
‫‪.‬‬
‫~‬
‫‪n‬‬
‫‪m‬‬
‫‪s‬‬
‫‪a‬‬
‫את‬
‫ר‬
‫ד‬
‫ס‬
‫י‬
‫ו‬
‫המעשה‬
‫אשר בהם ישיג האדם לקנות‬
‫מביאה לידי‬
‫ר‬
‫פ‬
‫החכמה ויס‬
‫ם‬
‫צ‬
‫ע‬
‫אשר‬
‫ת‬
‫ל‬
‫ע‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ה‬
‫יגיען מן החכמים‪ .‬ומצותי אהרותי אשר‬
‫ד‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ל‬
‫‪.‬‬
‫ב‬
‫להקשיב לחכמהאזניך וגר* ששן‬
‫החכמה‬
‫הזהרתיך על דרכי‬

‫י‬

‫‪ )11‬הלשון ~‪ mp‬ממשלי‬
‫בו) פירוש הדבר‪ :‬גביעה הוא לשוןעתיד במקום עבר כמו או גפור עתיד בפקופ‬
‫‪ Sa'3‬ס‪/‬‬

‫עבה‬

‫‪1‬‬

‫הרר‪0‬א שלץ ב"ק יץ‪ :‬גו‪ %‬הלסת תווה שהתלמוד מבוא לירי‬

‫פעותו‬

‫פ ולי‬

‫ב‬

‫‪1‬‬

‫‪8‬יא המעלה חראשונח להשיג החכקה שתקשיב ותבחן אומך דברי המלמדים‬
‫המורים על אסתתם ועל בוטשם ותכוין שסיעתך בלא תוספות ומגרעת‪ .‬יש‬
‫אנשים שאינםמכוונים‪.‬שטועתםויוסיפו עליהםויגרעו ‪ naon‬גם ידמו לפעמים‬
‫ששמעו על לאו הן ואל אסור סותר וכיוצא בו‪ .‬ורוכל מנו במספר מפקד‬
‫ספית החכמה המכוין לשמועתו (אבות פ*‪ 1‬ר)‪ .‬תסה לבך לתבוננו הוא‬
‫המעלההשניתשיטה לבו מכל תאות העולם וחפץ להתבונן לחכמה ואחרשיכוון‬
‫אדם לשמועתו יתבונן באשר שמע וילמד עד עמדו על מעם הדברים ויתרתן‬
‫בחם בינן וכד אמרו ז"ל ילמוד אדם תחלה וח"כ יהי' סובר במה שלמד‬
‫ותעתיק ויתבוע (עא ירט)‪ .‬והנה חכמת האדם קבלת דברי החכמה מפי‬
‫אמלמדים וחמורים‪ .‬וענין התבוזה שיהגונן א‪-‬כ לדעת טוב טעם הדברים עד‬
‫שישיג להבין דבר מחוך דבר ולדמות הדברים אשר למד כל עניןהישי‬
‫ו וכן אדל כי הנבון הוא אשר מבין דבר מתוך דבר על כן‬
‫~מותאלי‬
‫הנחיר בכפש על נטיתן הלב לתבונה כי צריך האדם לתנות מחשבתו מכל‬
‫ריר ולהטות לכו מכל חפן וליהדו לתבונהי ג‪ .‬כי אם לבינה תקרא‬
‫וגר ן הגש חמעלח השלישית שיתקלל אל ההבמה ויבקש עליה מלפני השא‬
‫שיצליח בהוישיג חלי‪ 41‬תקרא תתפלל מלשוןובימי אקרא (תהלים קטתב'‪.4‬‬
‫תתן קולך מענין קשי אל חף אקרא (תהלים ג' חץ ויתן את קולו ובתמטית‬
‫‪ wa‬ב') ד‪ .‬אם תבקשנה ככסף וגר המעלה הרביעית שיטרח בחכמה‬
‫כששר יטרח האדם לבקש הכסף ובן אתל מה יעשה אדם ויחכם יבקש רחמים‬
‫מטי והחכמה שלו (נדח ע' ע"ב) שנ'כיידייתן חכמה מףי') וירבה בישיבה‬
‫ויטעט בסאורה ומבלעדי שתי אלו אין אדם זוכה לחכמיה וכמטמונים‪.‬‬
‫המעלההחמישית) שתתערב לנפשו החרמה ולאיהיהעליו עסקה לטורח מרוב‬
‫האהבהכענין שנ'ויהיו ‪ PPSS‬כימים אחדים (בראשית כ"ט כ') וגו'וכענין‬
‫חופש מטמונים שהוגד לוכי יש מטמון בבית הזה ש בבקעה הזאתבי ש‬
‫יהיה עליו לטורה חפוש המטמון מדעתו שימצא הון רב במקום אחד ויתעשר‬
‫ברגע אחד‪ .‬הנההזהיר לטורח בחכמה ומבקש הכסף במים מלאכות והסבורות‬
‫ולהשיג בטרחה וחפושה ערבות ‪ vD1n‬מטמונים ונאמר שש אנכי על אמרתך‬
‫קוהלים קי"ט קס*ב) ולפי הערבות בטרחה וחפושה והפקחנה בה עינייהשכל‬
‫ותשתמר בלב האדם כענין שנ' נחלתי עדותיך וא' לשם קי"ט קיש‪ ),‬הצה‬

‫"‪.‬‬

‫י‬

‫‪)2‬‬

‫לאבזמם‪.‬‬

‫עשן ספרי דברים ‪4‬ר‪,‬י"ג בענין מה ~‪ hg‬ארריאנוס לר'יוסי מהבין‬

‫‪ )3‬אלו חמש‬

‫‪18‬א‪01‬‬

‫‪ mhw‬המצאבביאור אבות לום עסףיעכב סרק ף מונהד‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫‪ 6‬ש לי‬

‫ב‬

‫ביאור המשל הזה ר"ל וכמטמונים תחפשנה יבאר אותו למטה באמרו ורעת‬
‫לנפשך ינעם (ג' ")‪ .‬וארל אין אדם לומד תורה אלא במקום שלבו חפץ‬
‫(ע‪.‬ז ‪,‬אט) וחנה תלוי הצלחת הלמוד בחפץ! ה‪ .‬אזתבין יראת ל"י וע'‬
‫אחר שסדר המעלות שישיג האדם בהם את החכמה ידבר על פרי החכמה‬
‫והתועלות הנמצאות בהכי אין מעיקר תועלת ההכמה הכבוד שישיג אדם בה‬
‫וחשיבות הנפש בהיותה בעלת חכמה ותבונה בחכמת התשבורת והחולדת‬
‫והמזלות‪ .‬והנה ביאר עיקר התועלת כי ישיג האדם מן החכמה ליראת השם‬
‫וארשלאין להקב"ה בעולמו אלא יראת שמים בלבד לשבת ל"א)‪ .‬ודעתאלהים‪.‬‬
‫מן החכמה תשיג דעת אלהים הוא שלמות המדות והיראה‪ .‬על כן סמך דעת‬
‫אלהים ליראה כי הוא‪.‬מענין היראה כאשר נסרש‪ .‬והנה התורה כוללת מצות‬
‫יאלהיךתירא(דבריםו'י"ג)כיענין הראשון‬
‫ידיעתהש"יבלשוןהיראה שנ' אתי‬
‫מן היראה יראת הגמול והעונש בעולם הזה ובעולם הבא‪ .‬והענין השני והא‬
‫מדרגה עליונה מאוד שתקבל הנפש עניז הרוממות הש"י וגבורותיו ונפלאותיו‬
‫והזכרוןוהענין והידיעה הזאתיהיו מקובלין בנפשומצויין בה בכל עת ונעצרים‬
‫וחרותים בלב ותקבל הנפש מזה מורא גדולה ובוסה וצניעות מצויץ בה בכל‬
‫עתויהי דבר נמנע לנפש לעבור אתפי השם ויבוש מלפניה ושני עקרים האלה‬
‫נזכרים בפסוק אחד כי פחד אלי איד אל ומשאתו לא אוכל לאיוב ל"א כ"ג)‪.‬‬
‫והנה תראהכיייראת הבן את האב והעבד את אדוניו והתלמיד את רבו מצותם‬
‫שלא לעבור גם כי יודע להם שלא יבאם הנזק בביטול מצותם‪ .‬והנה העוקר‬
‫מיראת הגמול והעונש בלכד דומה לעבד המשמש את הרב על מגת לקבל‬
‫פרס‪ .‬והנה מצאנו‪-‬בענין ידיעת השם חמשהעניינים זה למעלה מזה‪ .‬הראשון‬
‫מציאות הש"י שנ' וידעת היום והשבות אל לבבך לדברים ד' ל"ט) ונא' דעו‬
‫כי יעי הוא האלהים (תהלים ק' ג') והיא הקודמת לעבודה כענין שנ' דע את‬
‫אלהיאביךועבדהולד"הא'כ"חט')ונ' שפוך חמתךעלהגתיםוגו (תהלים ע"סז')‬
‫ונאמר ידע שור קונהו (ישעי) א' ג')‪ .‬והשני עבודת הש"י והזהירות במצותיו‬
‫והיראה מעבור על דבריוויקראידיעת השםכי בזהיודע בנגלה מפעולות האדם‬
‫כי הואמאמין בשם ומקבלעליו עול מלכותו שנ' דןדיןעני ואביון טוב הלא‬
‫אי‬
‫היא הדעת אותי (ירמי' כ"כ ט‪4‬ז)‪ .‬והשלישית ידיעת‪-‬דרכי השם וגבורת חסדיו‬
‫ורב טובו והתבונן בנפלאותיו וידיעת רוממותו ותהילותיו כפי מה שדעת האד'‬
‫יכל לדנציג ויתבונן במעשה בראשית ומעשה מרכבה ובדברי הנבואה כענין‬
‫שנא' הודיעני נא את דרכיך ואדעך (שמות ל‪.‬ג י"ג) יודיע דרכיו למשה‬
‫(תהלים ק"ג ז')וכתיבאחריו רחום וחנוןי"י ונא' אשגבהוכיידע שמי (תהלים‬

‫מ ש לי‬

‫ב‬

‫ז‬

‫צ"א י"ד) ויבטחו בךיודעי שמך(‪.‬שם ט' י"א) ונאמר ושמואל טרם ידע אתי"י‬
‫(ש"א ג' ז')‪ .‬ותקרא ג"כ הידיעה הזאת מציאות סנ' מי יתן ידעתי ואמצאהו‬
‫(איוב כ"ג ג') ונא' שדי לא מצאנוהו שגיא כה (סם ל"ז כ"ג) פי' מחמת שגיא‬
‫כח הוא גדול כחו ומונע את הנבראי' מלהסיגו והוא מגיא מטפט ורב צדק לא‬
‫יענה מלבוכי הוא רב צדקה ונכנס לפני' משורתהדין וכל גזרה הבאה על האדם‬
‫מצד פועל האדם‪ .‬וגא' הן אל כביר לא ימאס (שם ל"ו ה') ונ' ויודע דעתעליון‬
‫(במדבר כיד י"ז)‪ .‬והרביעית קבלת הנפש זכרון האמונה בסם ויחודו ורוממותו‬
‫כפי מה שהשיג בהם הנפש ולקחה וקבלה הנפש הזכרון‪ .‬והיגיעה הזאת בכל עת‬
‫עד שנאצל' מהם עלידי מורא עיקרית ובזמה יסודית לא יסורו ממנה ותגיע‬
‫מאליה אל הקריבה והדבקות‪ .‬אמנם לפי גודל הידיעה בדרכי הש"י ורוממותו‬
‫יוכל האדם לעלות יותר במדרגה היאת‪ .‬והנה יקרא הזכרון ידיעת השם‬
‫שנאמר בכל דרכיך דעהו חג' ו') ואמרו ז"ל כשאתם מתפללים דעו‬
‫לפני מי אתם מתפללים (ברכזת כ"ח)‪ .‬ועוד אמרו דע מה למעלה‬
‫ממך עין רואה ואוזן שומעת (אבות ב' א') והוא על ענין זכירה‪ .‬והנה זאת‬
‫המדרגה נקראת בפסוק הזה דעת אלהים על כן הוזכרה אחרי היראה כי היא‬
‫שלמות היראה‪ .‬וכן מצאנוכי שלמותידיעת הסם במדרגה הזאת שנאמר ונדעה‬
‫י (הושע ו' ג') וגו' כמו השחר היא ידיעה מאירה וזכה כן‬
‫נרדפה לדעת אתי"‬
‫נכון מוצאובלי שוםעביותוכעניז שנ' בוקר לא עבות (ש"ב כ"ג ד')ויבא כגשם‬
‫לנו (הושע ו' ד') תישר ותכשיר הידיעה את נפשנו ליראה את השם ולדבקה בו‬
‫כאשר הגשם יתקן את הארץ וירוה אותה והולידה והצמיחהכענין שנ'כי באשר‬
‫ירד הגשם והשלגוגו'(ישעי' נ"הי')כי מן האפשר שידע האדם ידיעהעליונה‬
‫ולא תקבל נפשו זכרון הידיעה ולא יאצל אליה המורא עלענין המדרגה הזאת‬
‫על כן אמר ויבא כגשם לנו ונאמר כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל‬
‫ידוע אותי וגו'(ירמי' ט' כ"ג) ובאמת יקרא לזהיודע השם יותר מן הראשונים‬
‫בהאצל על נפשו המורא מן הידיעה וזכרון יסודו ושפלות נפשו ורוממות‬
‫הש"י לעומתו כנגד עיניו‬

‫בכל עת כענין שנאמר‬

‫שויתי יעי לנגדי תמיד"‬

‫(תהלים ט*ז ח') תאמר ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו (שמות‬
‫כ' כ') והנה אם עברת לפני המלך פעם אחת ואח"כ לא ידעת צורתו אמנםכי‬
‫תוסיףלראותותזכורכיהיאצורתוכי הוא המלך אשר כברראיתואיש אחרעבר‬
‫לפני המלך וזכר צורתו אח"כ והיא נמצאת במחשבתו וקבל אותה בכח המדמה‬

‫י‬

‫א ע"ז כל זה במורה נבוכים נ"א‪.‬‬

‫‪ 8‬ש לי‬

‫‪14‬‬

‫ג‬

‫אשר בו הלא זה מכיר ויודע את‪,‬המלך מן הראשון‪ ,‬על כןסי ;שקבלה נפשו‬
‫ידיעתיוממות השם ויראתו‪.‬עלסניו מבלי שיצטרךלהכין לבו‪,‬ולעיוך מחשבתו‬
‫להביאה ברעיונו ולגייר אותה בנמשו הוא היודע את השי"ת וימע האדם אל‬
‫המעלה הזאת‪.‬‬

‫נ‪.‬‬

‫סו‪ ,‬אח‪ 4‬שהזאיר‬

‫א‪ .‬בני תורתי אל תשכח‬
‫על דרישת החכמה‬
‫יזהיר בפרשה הזאת על עבודת הש"י כי '‪6‬ז החכמך מגיעין ‪4‬ל לעבודה‬
‫כאשר דקדמנו והנה בפסוק הזה יזהיר לשמור החכמה אחר לימודה ולא‬
‫ישכחנה‪ .‬או' יהיה פירושו אל תשכח תורתי מהמקים אותה בפועלי ב‪.‬‬
‫ארךימי‬
‫ם וגו' שנות חיים שנות בהיאות וטובה ושמת שלום יסופו לך‬
‫ואדל בארצות החיש (יומא ע"א)‪ .‬אלו שנותיו של אדם שמתהפכות עלץ‬
‫מרעה לטובהי ג‪ .‬חסד ואמת אל יעזבוך וגו' הנה התחיל עתה לדבר‬
‫על דרכי עבודת השם ופתח‪,‬להזהיר על המדות האלה והם חסד‪,,‬ואמת תעה‬
‫חסד כולל רבות למעלות המדות ואמת כולל המעלות השכליות וקלות‬
‫המדות לאהבא השכל‪ .‬והנה ענין האחד שישים חפצו והשתדלותו‬
‫לגמול חסד לבני אדם ולהטיב להם בממונו ובטורח גופו ולעשות להם נחת‬
‫רוח ולירוש שלומם וטובתם ולחפון ביקרם וטובם אף כי להזהיר מהזיק‬
‫ל‬
‫הקםנאהב‪.‬מעשה ודבור‪ '.‬והנה במדה הושת מדת האכזריות והכילות והשמנה‬
‫וה‬
‫והתאוה ר"ל השתרר על בני אדם שלא כחפצם ורצונם‪ .‬וענין‬
‫האמת‬
‫יחניף‪ ,‬לבריות אך יקנא‬
‫יאמר לרע‪ .‬טוב ולטוב רע‬
‫לאמת ואוהב כבוד צדיקים כתפלות רובעים ואנשי און‪ .‬והענין הזה ארע‬
‫בכלל מדות החסד‪ .‬ובכלל ענין האמת שישפוטביןבני אדם שלא ישא פנים‬
‫לנכבד ולאוהב ובכל דבר מריבה ומחלוקתיצדיק חת הצדיקוירשיע את הרשע‪.‬‬
‫ו‪,%‬בענין שאמרו חדלמנין לתלמיד שיושבלפני רבו ורואה זכותלעני וחוכה‬
‫לעשירמנין שלא ישתוק ת"ל מדבר שקר תרחק (שמות כ"גז')‪ .‬השזלל ארבע‬
‫כתחראינז‪.‬מקבלותפני שכינה כת חנפים כת שקרים כתלצים כתמספרי לשון‬
‫תרע (סוטה מ"ב) ונאמר מצדיק רשע ומרשיע צדיק תועבת ידי גם שניהם‬
‫(י*ז ס*‪.‬ו) ונאסר דובר שקרים לאיכון לנגדעיני נקהלים קיא‪,‬ז')‪ .‬ובכללענין‬

‫כי‬

‫'‬

‫שיא‬

‫היא‬

‫"‬

‫אאמת שאםיחלוק עםחביווובנחהו באמתוודהעליווכן בכלל אם ישפוטבני‬
‫!) שבועות‬

‫ל"‪44*1 8‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)