הגישה הרצויה לחקר המקרא וייחודו של המקרא – בעיניו של מ"ד קאסוטו ז"ל (pdf)

אוגוסט 31, 2011 · מאת מ. יצחקי · על מחקר המקרא

‫סיון תש"ל‬

‫בית מקרא )מב(‬

‫הגישההרצויהוהמצויה לחקר המקרא ‪-‬בעיניושל‬
‫מ"ד קאסוטו ז"ל‬
‫מאת‬
‫מ שה יצחקי‬

‫מ"ד קאסוטו נמנה בין תוקרי המקרא החשובים של תוקפתנו‪ .‬עיקר חשיבותו‬
‫היא בכך שגיבש שיטה עצמאית בתקר המקרא‪" .‬את דרך מחקרו התווה וגיבש‬
‫בספרו האיטלקי‪ 1 …‬ובדרכו זו ה'משיך במחקריו העבריים‪ ,‬בעיקר בפירושיו על‬
‫ספר בראשית"‪.2‬‬

‫‪1‬‬

‫להלן מפתח הקיצוריםהביבליוגרפיים במאמר זה‪:‬‬

‫א"מ נ‪ :‬אנצי קל‪1‬פדי ה מ קראי ת (מימין לק‪,‬ו הנטוי צוין מספר הכרך‪,‬‬
‫משמאלו ‪ -‬מספרהטור)‪.‬‬
‫גילדמן בב ש' גולדמן‪ ,‬ז רםים בביקור ת המקרא‪"( ,‬עיונים" חוברת ה‪/‬ק‪,‬‬

‫יהושלים‪ ,‬תשי"א‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ו‬
‫ט‬
‫ו‬
‫ס‬
‫א‬
‫ק‬
‫ל‬
‫א‬
‫ר‬
‫ש‬
‫י‬
‫ב‬
‫"פרק‬
‫השנה‬
‫ג‬
‫ח‬
‫ו‬
‫ראש‬
‫ם‬
‫י‬
‫ר‬
‫ב‬
‫ד‬
‫ג‬
‫"‬
‫ל‬
‫בספר‬
‫דברים ל"ג בב מ"ד‬
‫בימי‬
‫קדם" (תרגם‪ :‬יוסף רופא)‪ .‬בתוך (‪)1 )1928‬ל ‪2‬ו"ן""‪"deg~ Studi )(72‬וע"ח‪,‬‬
‫‪.233-253‬‬

‫הושע = מיד קאסיוטו‪" ,‬הפרק השני בספר 'הושע"‪ .‬בתוך‪ :‬םפר הזכר‪1‬ן‬
‫לפוזננס קי‪ ,‬ורשה‪ ,‬תרפ"ז (‪ ,)1927‬חלקעברי‪ ,‬קט"ו‪-‬קל"ה)‪.‬‬
‫מאדם = מ"ד קאסוטו‪ ,‬מ אדם עד נח (פרוש על סדר בראשית)‪,‬יהושלים תש"ד‬
‫(תשכ"ה)‪.4‬‬

‫מנח‬

‫בב‬

‫מ"ד קאסוטו‪ ,‬מ נ ח ע ד א ב ר ה ם (פרוש על סדר נח)‪ ,‬ירושלים‬

‫תש"ט (תשב"ה)‪.4‬‬

‫מאת פ' סנדלר‪ ,‬באנצ יקלופדיה‬
‫סנדלר בב הער "מקרא‪–‬חקר‬
‫םמקרא"‬
‫ך כרך ירושליה‬
‫תשכ"ט‪ .‬עע' ‪AIS-"5‬‬
‫המקראי ת‪ ,‬י'‬
‫שכשתה = " קהפמה מכבשונה של היצירה המקראית‬
‫ת"‪ ,‬תשכ"ה המאמר‪" :‬מאדם עד מ"‪ .‬מדפס לראשיה בשם‪:‬‬
‫~קבץ‬
‫‪,1,-34‬‬
‫(תש"ש‪,‬‬
‫‪'yy‬‬
‫"‬
‫ם‬
‫י‬
‫ר‬
‫מ‬
‫א‬
‫מ‬
‫'‬
‫כ‬
‫"‬
‫ם‬
‫י‬
‫מ‬
‫ז‬
‫א‬
‫מ‬
‫"‬
‫ב‬
‫מקרא"‬
‫‪410;-99‬‬
‫"עוגי‬
‫שמותבי מ"ד קאס‪.‬וטו‪ ,‬פרוש על ספר שמות‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשי"ב (תשכ"ה)‪.4‬‬
‫תירת = מץ קאוטה תורת התעודות וסידורם של ספרי‬
‫התורה‪ ,‬ירושלים‪()1965( 1941 ,‬‬

‫ייצע‬

‫‪8 deUa Gene~, 1934 1‬תסם‪85‬טן)‬
‫‪ 2‬סנולר עמ' ‪.415‬‬

‫‪.]8‬‬

‫‪327‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )מב(‬
‫פ‪3‬‬

‫י‬

‫מ שהיצח ק‬

‫סיון תש"ל‬

‫"חודה של דרך זרכפי שנראה בהרחבה להלה הוא במיצגמעניין תדיר של‬
‫"נטייה שמרנית מהבהקת"י לכאורה‪ ,‬עם"פירים ביקירתי"‪ ,‬שטר "בעצם יש בו ‪–.‬‬
‫לדעת קרפמן לפחות ‪ .–‬ניגוד לתפיסה המסורתית לא פחות מנאמר בפירושי אנשי‬
‫המקורות"(‬

‫שילוב נדיר זה נעמה‬
‫מחקרי וספרותי רב‪ ,‬אפילו לדעת מתנגדיה‬
‫שאריי‬
‫"מחקרו (של קאסוטה לגביורוו‬
‫הנוהמימל'טעליהם מתבססת "התפיסה השלטת"‪,‬‬
‫יסודי ותמנון לא פחות" (מאשר דעותיו על תארי האלוהות) ‪ –‬כותב ובלמה‬
‫מלדמן בסקירתועל הזרמים בבקורת המקרא‪.5‬‬
‫אפילו קהפמן בבקורתו החריפה ‪,‬שכתב על שיטות קסוטו בספר "מאדם עד נח"‪,‬‬
‫מודה בסגולותיו המיוחדות של הביאור שבספר זה‪" .‬הביאור הואיסודי ‪1‬מפו‪-‬‬
‫רט " ‪ –‬כותב קהפמן בבקורתו על הספר הנ"ל‪" .‬הוא מבוסס על ידיעת מפרותם של‬
‫עמי המזרה הקדמונים הנוגעת לענין ועל ידיעה מקיפה בספרות המחקרית וטל‬
‫זמננו""‪" .‬חריפו ת רבהמשפיעעלינו המחברכדי להוכיח"י אתשיטתו‪.‬קויפמן‬
‫מבקר בחריפות את מגמתו ותפיסתו הרציונליסטיות מדי של קסוטו‪ ,‬המאפילות‬
‫"על הפלא הגדול שלסיפורי בראשית" ומקפחות אתא"פייםכ"יצירת אמנות עממית‪,‬‬
‫רעננה ותמימה השופעת דמיון חי"‪ .8‬הרא גם ההלט על עיקרי שיטתו של קאסוטו‬
‫בבעית גיבושן של המסורות השונות שעמדו לפני יוצרי הספר האחיד ‪ ,9‬וטועןכי‬
‫בשוללו "לא רק את הנתחנות אלא גם את הבחנת המקורות הישירה" מתרחק קאסוטו‬
‫"מקיצוניות אחת לקצוניות שכבגד" ‪0‬ן‪ .‬אך חרף כל בקורתו והסתיגויותיו מודה‬
‫קויפמן (אמנם בסגנון אירוני דק) ש"המחבר בשא~פתו לאחד את הנפרד מגלה כח‬
‫המצאה רב מאד‪ .‬הדא גם ניחן בכשרון של שכנוע‪ .‬אף כשהוא מרצה דברים שאתה‬
‫ב ברצוןובענין‪ .‬הוא הולך ~‪4,DK‬דן הוא בא בסופה וסערה‪.‬‬
‫מתנגד‪.‬להם‪ ,‬אתהמקיי‬
‫הוא משיא אותך לפרטים‪ ,‬מטפל בכל פרט בזהירות ולחיבה כבודק וחורז אלקים‬
‫טובות‪ .‬הוא נידון עימה בכל פעם כאילו הק על פכים קטנים‪ ,‬והחשבון הצהול‬
‫מצטרף והולך מאליו‪ .‬אתה רואה ענהוא‪,‬הופך לה אק הקערה עלפיה‪ .‬ובכל זאת אנן‬
‫אתה מאבד במחיצתו אף פעם את רגש "הבטחון האלמנטרי"; במו שיקרה לך בשעה‬
‫אל‬
‫שתעיין בביאורי מקראות אחרים‪ …‬ההא יודע‪ -‬לעורר אימון ולקרב‬
‫השכל‪ ,‬גם (שונו העברית היאלשין חכמ‪-‬ם ‪1‬אה‪ ,‬ובכל זאת‪ ,‬העלהבידו‬
‫"וכיח‬
‫יה‬
‫רל‬
‫ב‬
‫~ה‬

‫לבקש להוכיח ?"‬

‫‪11‬‬

‫גם גולדמה המסתייג וטוען כי "הסברותיו (של קסוטו) בנוקע לספורים כפולים‬
‫ולחורות ולהשקפות דתיות והכרתיות ‪-‬ך א‪-‬נל עולות יפהואיכן משכנעות באותה‬
‫מידה" (כמו הסבריו לגבי תארי האלוהות ושאר הגורעים) ‪ -‬מודה בכל זאתוי‬
‫"דבר אחד בהור‪ :‬שוב מצאה לה התורה הספרותית הרשקית בר פלוגתא חריף‪.‬‬
‫ו אם תוכל לעמודבפניו כשעמדתה מעורערת בלאו הכי" ‪.12‬‬
‫ימיםיגיד‬
‫הנה כי כן נוכחנו לדעת כי שיטתו העצמאית של קאסוטו זכתה לשבחים רבים‬
‫אףמפי מתנגדיוומבקךיו‪ .‬מהי‪,‬איפוא‪,‬שיטתוזו?‬
‫‪ 3‬קויפמן‪ ,‬מכבשוגה‪.217 ,‬‬
‫‪5‬‬

‫גולדמן‪ ,‬ל"ב‪.‬‬

‫‪ 8‬שם ‪.238 ,226‬‬
‫‪, 11‬טם ‪.220-219‬‬

‫‪4‬‬

‫‪6‬‬
‫‪9‬‬

‫שם‪.‬‬

‫קויפמן‪ ,‬שם‪.216 ,‬‬
‫שם ‪.324-5 ,221-2‬‬
‫‪ 12‬גולדמן ל"ג‪-‬ל"ד‪.‬‬

‫‪ 7‬שם ‪.222‬‬
‫‪ 10‬שם ‪.219‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )מב(‬
‫הגישההרצויהוהמצויה לחקר המקראבעיניו של מ"ד קאסוטו‬

‫סיון תש"ל‬
‫‪329‬‬

‫מטעמים של נוחיות'מיתודית נפצ'ל את תיאור שיטתו לשלשה נושאים עיקרי?ם‪:‬‬

‫(א) השקפתו הכלליתעל המקרא'ודרכו‪.‬‬
‫(ב) שיטתובבעיות הבקורתהגבדה'ה‪.‬‬
‫(ג) שיטתו בבעי'ות הבקורת הנמוכה‪.‬‬
‫את הדיון בהשקפתו הכללית על המקרא ודרכו‪ ,‬ניתן לחלק לשלושה פרקי‪-‬משנה‬
‫שהם‪:‬‬
‫~א) ‪ .1‬הגישה להקר המקרא ‪-‬הרצויוהמצוי‪.‬‬
‫(א) ‪ .2‬ייחודו של המקרא‪ ,‬דהיינו‪ :‬מהותו‪ ,‬ייעודו ותכונותיו הספרותיות‪.‬‬
‫(א) ‪ .3‬המקרא‪,‬והמזרה'הקדמון‪.‬הזיקהשביניהםוטיבה‪.‬‬
‫מאמרנו זה מוקדש לדיון בסעיף הראשון‪ ,‬ובו נשתדל לעמוד על ההערות המי‪-‬‬
‫תודיות המקופלות בתוךכתביו של קמוטו‪.‬‬
‫מאשית דבר‪ ,‬מן הראוי לברר את השקפתו של קאסוטו על המדע בבלל‪ .‬הוא‬
‫רואה את הדינמיות כאחת מסגולותיו החשובות ביותר של ה'מדע‪" .‬המדע מתפתח‬
‫והולך תמיד‪ ,‬פושט צורה ולובש צורה‪ ,‬משתנה ומתחדש‪ ,‬מתרחב ומתקדם בלי‬
‫הרף‪ …‬דעות שעוד לפני עשרות שנים אחדות‪.‬‬
‫‪ ..‬נחשבותהיו לקנין קבוע ‪,‬של‬
‫המדע‪ …‬עכשו התחילו רופפות לרגלי ה‪,‬בקות שנמתחה עליהן‪ ,‬ונראות במקצתן‬
‫כמוטלות בספק ובמקצתן כמוטעות בהחלט‪ .‬בנין שהיה נדמה כאחד מנכסי צאן‬
‫" ‪13‬‬
‫ברזל של המדע ‪-‬התחיל מראהסימנים של התמוטטות‪.‬‬
‫לדינמיות זו יש כמובן קשר אורגני פנימי הדוק עם היסוד ההשערתי שבמדע‪,‬‬
‫ועם העובדה שההשערות המדעיות כולן הן "בנות תמותה" ‪" .14‬במדעאין דוגמות‪.‬‬
‫אין לנו שום השערה מדעית‪ ,‬אפילו בין אלה ששיחקה להן השעה ביותר‪ ,‬שתהיה‬
‫לה זכות קיום עולמית ‪,‬ושיהיה אסור למתוח עליה בקורת או להציע השערה אחרת‬
‫במקומה"‪ .13‬קסוטו איננו מתפעל מהעובדה שהשערה מסוימת נתקבלה בודאות‬
‫גמורה ע"י הוב החוקרים דור אחר דור; עד שנדמה היה כי אופיה ההוסערתי‬
‫המקורי כבר נשכח מלב ‪ .16‬הוא מסביר זאת בנטייתם (הבלחי מדעית) של חוקרים‬
‫לקבל את דברי קודמיהם מבלי לבודקם‪" :‬כל אחד חוזר על דברי אלה שקומוהו‬
‫מבלי שיעלה על דעתו לחקור קצת בענין"י‪ 1‬ההא נזהר מלזלזל במצדדי תורת‬
‫המקורות ובשיטתם‪" ,‬ומותה שב‪.‬ודאי נוכל ללמוד ממנה החבה"‪ ,‬אך יחד עם זה טוען‬
‫בתוקף ש"הרשות בידנו 'לתהות על קנקנם ולבחון את חומר בנינם ואת שיטת‬
‫בנינם" ‪" fls‬אדרבא‪ ,‬התוקר לא רק רשאי‪ ,‬אלא מחויב לבחון תמיד את ההשערות‬
‫שנאמרו לפניו‪ ,‬הבחנה אחר הבחנה‪ ,‬ואם ייראה לו שההשערה שהיתה נחשבת‬
‫לנכונה ‪ -‬אינה מתאימ‪,‬ה לעובדות הקיימות או לנתונים החדשים שנתחדשו במדע‪,‬‬
‫מצוה עליו להזניח אותה ולהשתדל להציע במקומה השערה חדשה‪ ,‬שתתאים יותר‬
‫לעובדות הקיימות ילנתונים החדשים"‪ .19‬רשות זו נתונה לנו בהסתמך על שני‬

‫נימוקים בעיקר‪:‬‬

‫(א) דינמיות המדע והיסוד ההשערתי שבוב‪.2‬‬
‫‪13‬‬

‫יו‬
‫‪17‬‬
‫‪19‬‬

‫תעודות ‪.11‬‬
‫מאדם י"א‪,‬‬
‫שם ‪,57-56‬‬
‫מאדם י"א‪.‬‬

‫‪14‬‬

‫שם‬

‫‪,12‬‬

‫‪ 16‬תעודות ‪.12‬‬
‫‪ 18‬שם ‪.17‬‬
‫‪ 20‬תעודות ‪.12‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )מב(‬

‫‪30‬נ‬

‫(‬

‫‪_,‬משה‪ :‬יצחק‬

‫סיון תש"ל‬

‫(ב) אנו קרובים לררת ספרי המקרא יותר מאשה קודמינו‪ ,‬מייסדי תורת‬
‫המקורות‪ ,‬וידיעת המזרח הקדמון כיום היא הרבה יותר מקיפה ויותר מדויקת‬
‫מאשר בתקופתם ‪ .21‬לכן קים סכוי ש"נוכל לראות איזה דבר שנעלם מעיניהם‪ ,‬או‬
‫לפתור איזו חידה שהם התאמצו לשוא למצוא לה פתרון"‪ .22‬סכוי זה מתחזק עוד‬
‫יותר לאור העובדה הברורה‪ ,‬לדעתו‪ ,‬ש"סגנון הזמן יהמקום מטביע את חותמו‬
‫המובהק על עבודתם של החוקרים" ‪ .23‬בכל תקופה ותקופה יש לחוקרים גישה‬
‫ודרך עבודה מסוימת‪ ,‬ומסתברכי גישהיומה ודרבי עבודה דומות של אותו דור‬
‫מביאותלידי מסקנות דומות ביחס לבעיותבעליתאופי דומה‪ .24‬הקבלהזו במסקנות‬
‫"מתבארת במקצתה כתוצאת השפעה הדדית‪ ,‬ובמקצתה גם כתוצאה של ההתקדמות‬
‫הכללית‪ ,‬בדרכי החקירה ובשיטותיה‪ ,‬המשותפת לכל מדעי הרוח‪ ,‬והמאפשרת לכל‬
‫המדעים הללו להתפתח בשווה במשך הזמן‪' .‬ואולם תלויה היא (ההקבלה) בלי ספק‬
‫גם בהשפעת דעותיו והשקפותיו‪ ,‬נטיותיו ותביעותיו' אופיו ותכונותיו של כל דור‬
‫ודור"‪ .‬זה מעורר את החשש שלפנינו לא גלוי אוביקטיבי של מה שנמצא באמת‬
‫בספרים הקדמונים‪ ,‬אלא תוצאת הרושם הסוביקטיבי שמוסרים הספרים הללו בזמן‬
‫'מסוים לאנשי סביבה מסוימת‪ .‬פירושו של דבר‪ ,‬השקפות החוקרים מושפעות‬
‫במידה ניכרת מתכונותיהם הסוביקטיביות‪ .25‬כך אירע ש"פרטי הספורים על אדם‬
‫וחוה שנתפרשו בפנים שונות‪ ,‬וכל' תקופה ותקופה וכל סיעה וסיעה ראו מהרהורי‬
‫ללבןומרעיונותיהן בדברי הכתוב" ‪.26‬‬
‫המסקנה הברותה העולה מדברי קאסוטו היא שכל דור רשאי ואף חייב לגשת‬
‫מחדשובאפןעצמאי לחקר המקראופירושו‪.‬‬
‫מהם הקוים האופיניים לגישתו שלו?‬
‫מטרתו המוצהרת היא‪ :‬לבאר את פשט הכתוב לפי שיטה פילולוגית היסטורית‪.‬‬
‫פשט זה מוגדר עלידו כ"כוונתם המקורית לשל הכתובים) בזמן שנכתבו לראשונה"‪,‬‬
‫כלומר‪" :‬הבנת דברי התורה כפי מה שרצתה התוההשיהיו מובנים לקהל קוראיה‬
‫בזמן כתיבתה"ז‪ .2‬גדולה אמנם חשיבותה של שיטת הדרש המבארת בכל דור ודור‬
‫את הכתוב לפי רוחם 'ולפי צרכיהם של‪,‬בני אותו הדור וכן רבה חשיבותה לענין‬
‫ההלכה‪ ,‬ואולםאין מקרא יוצאמידי פשוטו‪ ,‬וכדאי הם דברי התורה שנשתדל עד‬

‫כמה שידנו מגעת‪ ,‬לחדורפנימה לתוך מעומעםכפי כוונתם הראשונה ‪.28‬‬
‫ל‬
‫כ‬
‫ב‬
‫"‬
‫אל פשט הכתוב רוצה ק'מוטולהגיע באמצעות באורמדעי המסתייע‬
‫האמצ‪-‬‬
‫ם שהמדעהמודרני ממצ'יאהיום לרשותנו"‪.29‬‬
‫עי‬
‫במבוא לפירושו על ספר שמות הוא מדגיש את ייחודה של דרכו הפרשנית‪,‬‬

‫‪ 22‬שם‪.‬‬
‫‪ 21‬שם ‪.17‬‬
‫‪ 23‬תעודות ‪ .15‬ועיי"ש עע' ‪ 16–14‬בהוכחה שהוא מביא לכך‪ ,‬מתוך חקר השירה ההומרית‪.‬‬

‫‪ 24‬תעודות ‪.15‬‬
‫‪ 25‬שם ‪ .16‬והש' הושע עמ' קכ"א הערה ‪" :4‬סברתם זו תלויה ברושם סוביקטיבי שעשתה‬
‫בהם קריאת נבואותיו של הושע‪.‬לי נראה ההיפך‪ .‬ועל רשמים סוביקטיביים‪,‬כמובן‪,‬איןלהתפכח"‪.‬‬

‫‪ 26‬א"ת א‪.107/‬‬
‫‪ 27‬מאדם ט'‪ ,‬שמות עע' ח'‪.184 ,‬‬
‫‪ 28‬מאדם ט'‪ ,‬שמות ח'‪ .‬וכסיוע הוא מזכיר את דברי הרשב"ם בהקדמתו לסדר משפטים‪.‬‬
‫‪29‬‬

‫שמות ז'‪.‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )מב(‬
‫הגישההרצויהוהמצויה לחקר המקראבעיניו של מ"ד קאסוטו‬

‫סיון תש"ל‬
‫‪331‬‬

‫"השונה בהרבה מדרכם של רוב הפיר'ושיםהמדעיים של זמננו" ‪ .30‬הוא מונה שלושה‬

‫הבדלים עיקריים‪:‬‬
‫(א) מרבית הפרשנים החדשים על התור'ה מתרכזים בחקר המקורות ופירושם‬
‫ומזניחים את העיון ביצירה עצמה‪ .‬הם מתאמצים "לחקר ולדהוש כדי לקבוע‬
‫משמעותו המקורית של המפור הקדום‪ ,‬ולא שמים לב אלא בורך אגב ובמידה‬
‫ טפל‪,‬‬‫מצומצמת אל מ ש מעו ת הםפור שב תורה‪ ,‬בזה עשו את‬
‫י‬
‫ק‬
‫י‬
‫ע‬
‫ה‬
‫'‬
‫ואת הטפל ‪ -‬עיקר" ‪ .31‬בניגוד להם ראה קאסוטו את עיקר תפק'ידו בפרוש הספר‬
‫הנמצא לפנינו‪ ,‬שהוא לבדו עובדה קיימת‪ ,‬ולא יצירה דמיונית שיסודה‬
‫בהשערה‪.‬‬
‫הוא שם את הדגש על הבנת הכתובים כפי שהם לפנינו‪ ,‬בהקשרם הנוכחי‪.82‬‬
‫כי המסורות והמקורות השונים "שמשו לתור'ה רק חשר לבנין מבנה מסוים‪,‬‬
‫ואמצעי להבעת רעיון מסוים"‪ ,‬ועיקר תפקידו של הפרשן הוא "לעמוד על המבנה‬
‫שרצה הכתוב לבנות ועל הרעיון שהוא רצה להביע"‪" .33‬מטרתו של פרוש מדעי‬
‫של יצירה ספרותית בלשהרא צריכה להיות‪ :‬קביעת הבנתה רהערכתה של היצירה‬
‫עצמה‪,‬ואילו חקר מקורותיהאינו אלאאמצעי להשגת מטרהזו" ‪ .34‬אמנםזהואמצעי‬
‫חשוב "וכל פעם שיהיה אפשר לו (לחוקר) להגיע עד שלב יותר קוום במסורת‪,‬‬
‫ולקבוע מה היה ידוע בעם ישראל ובסביבתו לפני כתיבת ספרי המקרא‪ ,‬בודאי‬
‫יפיק מזה תועלת להבנת הכתוב ‪ ,35‬אבל‪ …‬כשאין לו עדויות ברורות על השלב‬
‫הקדום ביותר ‪ -‬מוכרח הוא לותר על אמצעי זה‪ ,‬והשערות פורחות באויר לא‬
‫‪ .‬לעלוןמדויק'ומעמיקבדברי‪,‬הכתוב"‪.80‬‬
‫תוכלנה לשמשלותחליף‪..‬‬
‫(ב) לפי דעתו‪ ,‬מקורותיו של ספר שמות (ושל ספ‪,‬רים נוספים) אגנם כמקובל‬
‫(ן‪ ,‬א‪,‬עוכיו"ב)‪,‬כי אםשירתעלילהקדומה‪.‬‬
‫(ג) פרשני זמננו אינם משתמשים במידה מספקת בכל הידוע לנו כיום על‬
‫תרבות 'המזרחהקדום‪ .‬פר'ושומתכוון'להשלים חסרתזה ‪.37‬‬
‫ת‬
‫ו‬
‫י‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ט‬
‫ס‬
‫י‬
‫ה‬
‫ת‬
‫ו‬
‫י‬
‫ע‬
‫ב‬
‫ב‬
‫(בגון‬
‫כפרשן‪ ,‬ראה עצמו קאסוטו פטור מלעסוק באפןיסודי‬
‫קביעת זמנה של יציאת מצרים וכיו"ב)‪ ,‬ומלהעריך את דברי הכתוב מבחינה‬
‫היסטורית‪ .‬לדעתו זהו תפקידו של ההיסטוריון ולא של המפרש‪.‬‬
‫המפרש חייב רק "למסור להיסטוריון את החומר לדיונו‪ ,‬ע"י באור הכתובים על‬
‫בוריים" ‪ 38‬מובן מאליו שהבנת הכתהו על בוריו עלולה להפיץאור גם על הבעיה‬
‫ההיסטורית‪ .89‬על הפרשן האידיאלי "להזהר מלהכניס לתוך הכתובים‬
‫‪30‬‬

‫שם‪.‬‬

‫‪ 31‬מאדם ‪ .122‬שמות ‪.128 ,'1‬‬
‫‪ 32‬שמות ז'‪ .183 ,‬מאדם ‪ .122‬א"ת ג‪718 ,614/‬ועוד הרבה‪.‬‬
‫‪ 33‬מגח ‪.128‬‬

‫‪34‬‬

‫שמות ז'‪.‬‬

‫‪ 35‬מאדם ‪ ,122‬והש' שמות ז'‪.129 ,‬‬
‫‪ 36‬מאום ‪.122‬‬

‫‪ 37‬שמות ז‪-‬ח‪.‬‬
‫‪ 38‬שמות ח‪-‬ט‪,‬ישהגיון רב בהפרדה זו אך לא תמידהיא אפשרית‪ .‬מהיעשה הפרשן כאשר‬
‫י אפשר להגיע לפ‪.‬שט הכתוב‪ ,‬ללאדיוןהיסטורי מוקדם ?‬
‫א‬
‫‪ 39‬שמות ‪.222‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫סיון תש"ל‬

‫בית מקרא )מב(‬

‫‪382‬‬
‫משה יצחקי‬
‫ה קדומי ם מ‪,‬ו שגים מודרניי מ"י‪.4‬עליו להתקרב אל 'הכתובים לא מתוך‬
‫התביעות הספרותיות והאסת‪,‬טיות של ומננו‪ ,‬אלא 'מתוך התביעות שרגילות היו‬
‫במזרח הקדום בכלל‪' ,‬ובתוך עם ישראל בפרט ‪ .41‬ישלעיין "בכתובים לפי פשיוטם‬
‫ולפי דרכי המחשבה של זמנם ולא לפי מושגים שנוצרו בתקופה‪ ,‬מאוחרת"‬
‫ומכאן 'המסקנה הברורה "שיש להזהר ולא למהר ולנת‪,‬ח את הכתובים על סמך איזה‬
‫פרט שלכאורה אינו מתקבל על דעתו של ה'קירא בן דורנו" ‪ .43‬עם זאתאין דרישה‬
‫זו שוללת מן החוקר והפר'שן את זכותו להסתייע בהשואתו עם תופעות בתקופות‬
‫‪42‬‬

‫שונות ‪.14‬‬

‫אלם התכתה החשובה בנתר של הפרשן היא האוב יקטיריות‪ .‬כבר‬
‫הבאנו לעיל את דעתו של קאסוטו בדבר השפעת התכמות הסוביקטיביות וטל‬
‫החוקרים על השקפותיהם‪ .‬קאסוטו הודה והביר בחולשה אנרכית‪-‬טבעית זו‪ ,‬אך‬
‫י"עלינו לגשת לחקירה עצמאית מחודשת‪…‬באוביקטיביות‬
‫דרש להלחם בה בתוקף‬
‫שלימה‪,‬בלי משפט קדום כלשהו‪"…‬כלפי אסכולהזו או אחרת‪,‬ובלי כלכוונה להגן‬
‫על השקפה או שיטה מסוימת‪" .15‬עלינו להיות מוכנים מראש לקבל את תוצאות‬
‫מחקרנו תהיינה התוצאות הללו מה שתהיינה ‪ ,46‬אפילו יצא לנו שמה שכתבנו אנו‬
‫בעצמנו לשעבר ‪ -‬הלה מוטעה"י‪ .4‬מטרתנו צ"ל‪" :‬בקשת האמת והבנת הכתובים‬
‫עלבוריים""‪ ,4‬תהיה כונתם אשר תהיה ‪.49‬‬
‫‪,‬‬
‫ם‬
‫י‬
‫ר‬
‫ב‬
‫ד‬
‫ה‬
‫‪,‬‬
‫ו‬
‫ליריבם של הקצוניים‬
‫שאיפה זו לאוביקטיביות עשתה אות מטבע‬
‫שבשני המחנות‪ ,‬המחנה ההרמוניסטי והמחנה הבקורתי‪" ,‬החושבים מראש ש'יש‬
‫רעית שאין להטיל עליהן ספק‪ .‬מצד אחד אלה הרגילים לקרא את הכתובים רק‬
‫מתוך האספקלריה של הדרש‪ ,‬והסוברים שאין לנטות מהפרושים ששמעו מפי‬
‫מוריהם ומהגישה שהתרגלו בה מילדותם‪ .‬ומהצד השני אלה הרואים בתורת‬
‫ם של המדעובנין שלאיימוט לעולם" ‪.50‬‬
‫ההעודותהישג בטוחוקיי‬
‫נראה שמבחינה זו מצא קאסוטו עצמו בין הפטיש ‪,‬לבין הסדן‪ ,‬מהלך בשביל‬
‫ביניים‪ ,‬ונתון במתח מתמיד ובמאבק בלתי פוסק בין עובדת היותו יהודי מאמין‬
‫ושומד מצוות מחד גימא‪ ,‬לבין רצונו לחקור ולפרש את המקרא במתודות מדעיות‬
‫לחלוטין‪ .‬בין השאר מעידות על כך "התנצלויותיו" על סטיותיו מהפרוש ההלכתי‬
‫של פסוקים ‪.51‬‬
‫כוויכוחו עם חסידי האסכולה הדרשנית היהודיה‪ ,‬הסתייע במאמר חז"ל "אין‬
‫מקרא יוצא מידי פשוטו"‪ ,‬וטען שאף הם יודו "שההתאמצות הכנה להבין את דברי‬
‫‪ 40‬א"ת ב‪ ,175/‬שמות ‪ ,37 ,168‬מנח ‪.119‬‬
‫‪ 42‬שמות ‪.37‬‬
‫‪ 41‬תעודות ‪.17‬‬
‫‪ 43‬א"ת ב‪.880/‬‬

‫‪ 44‬ראה תעודות‬
‫הצדוקים והפרושים)‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫‪46‬‬
‫‪47‬‬
‫‪48‬‬
‫‪50‬‬
‫‪51‬‬

‫‪15–14‬‬

‫מאדם י"א‪.‬‬
‫תעודות ‪ ,17-16‬וכן‬
‫מאדם י"א‪.‬‬
‫תעודות ‪,10‬‬

‫שם‪.‬‬

‫(ההשואה לבעיה ההומרית) וכן שם‬
‫‪,10‬‬
‫‪49‬‬

‫והש' גם מאדם י"א‪,‬‬

‫‪30–28‬‬

‫(השואה למחלוקת‬

‫שמות ‪ ,222‬א"מ ב‪ 883/‬והושע עמ' ג‪.,‬‬

‫מאדםי‪-‬א‪.‬‬

‫הס' שמותח'‪ .184 .‬מאדםי"א‪ ,‬תעודות ‪17‬ועוד‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )מב(‬
‫הגישה‪,‬הרצויהוהמצויה לחקר המקראבעיניו של מ"ד קאסוטו‬

‫סיון תש"ל‬
‫‪333‬‬

‫התורה לפי פשוטם‪ ,‬ולחדור לתוך תוכה של כונת התורה‪ ,‬אינה יכולה להחשב‬
‫דבר מתנגד לרוחה של התורה עצמה"‪ .52‬אין גם מקום לדאגתם שמא בתוצאה‬
‫מהמחקר המדעי ייפגעו כבוד תורתנו וקדושתה‪, .‬תשובתו העקרונית‪" :‬כבוד‬
‫תורתנו וקדושתה הריהם דברים העומדים ממעל לשטח הבעיות הספרותיות‪,‬‬
‫דברים הקשורים בתוכנם הפנימי של ספרי התורה‪',‬ובלתיתלויים כלעיקר כפתרון‬
‫הבעיות הספרותיות‪ ,‬הנוגעות רק לצורה החיצונית‪ ,‬ללשון בני אדם שבה דברה‬
‫התורה‪,‬כפי מאמה חז"ל" ‪.53‬‬
‫מאידך גיסא‪ ,‬בויכוחו עם הסידי תורת התעודות ההא מסתמך על הנימוקים של‬
‫פעם מחדש ‪,51‬‬
‫דינמיות המדע והיסוד ההשערתי שבו‪ ,‬שחובה לבודקו מדי‬
‫ת‬
‫נ‬
‫י‬
‫ח‬
‫ב‬
‫ב‬
‫ו‬
‫ט‬
‫שאיפה מודעת זו לאוביקטיביות לא נשארה אצל קאפו‬
‫"הלכה ואין‬
‫מורין כן"‪ ,‬הוא השתדל להיות "נאה דורש ונאה מקיים"‪ .‬לא אחת ולא שתיים‬
‫הוא מתנגד לקבל פרוש הנראה לו אפולוגיטי או הרמוניסטי‪ ,‬בטענה שאיננו סביר‬
‫ומשום כך"איננויכול להחשברציני" ‪.55‬‬
‫כך מתנגד הוא לפרשנים הטוענים ש"וייצר" (בראשית ב'‪ ,‬ז) הוא 'עבר מוקדם‬
‫ופרושו‪ :‬וכבר מקודם יצר‪ .‬פרוש זה לדעתו‪" ,‬אינו אלא נסיון הר'מוניסטי בלתי‬
‫מוצלח"'‪ .56‬דוגמא נוספת‪ :‬התנגדותו לפרושים האפולוגיטיים השונים על "פקד‬
‫ע‪,‬ון אבותעלבנים וכו'"(עזמות כ'‪,‬ה)י‪.5‬‬
‫בכמה מקומות הוא מאשים את האסכולה ההרמוניסטית‪-‬אפולוגיטית "בעצימת‬
‫עיניים" מלראות את מה שלפניהם בכתוב‪" :‬הרחבתאיזה נאום קדמוןע"י הוספות‬
‫מאוחרות‪ ,‬רק אלה הכרוכים בעיניים עצומות אחר המסורת‪ ,‬יכולים לשל‪,‬ול‬
‫אפשרותו" ‪.58‬‬
‫יש שאיננו נרתע מלהסכים לסברה ביקורתית אעפ"י שכבר איננה מקובלת‬
‫המקרא‪.59‬‬
‫ביותראפיל‪,‬ו אצל‬
‫בעיה מענינית‬
‫בהקשר‬
‫ד‬
‫ח‬
‫ו‬
‫י‬
‫מ‬
‫ב‬
‫ה‬
‫ז‬
‫א‬
‫י‬
‫ה‬
‫ת‬
‫י‬
‫ע‬
‫ב‬
‫ו‬
‫ס‬
‫ח‬
‫י‬
‫ל‬
‫א‬
‫ל‬
‫"‬
‫ז‬
‫ח‬
‫כפורט‬
‫מדרשי‬
‫‬‫ר‬
‫‪,‬‬
‫ק‬
‫ו‬
‫ח‬
‫ת‬
‫ו‬
‫י‬
‫ב‬
‫י‬
‫ט‬
‫ק‬
‫י‬
‫ב‬
‫ו‬
‫א‬
‫ה‬
‫הכת'וב‪ .‬כמצופה‬
‫ן‬
‫מ‬
‫ת‬
‫ר‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫צ‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ל‬
‫ש‬
‫חייב היה קאסוטו ללכת בתחום‬‫של‬
‫‪.‬‬
‫ן‬
‫י‬
‫נ‬
‫ע‬
‫זה לפי הכלל דיון מדעי טהור לגופו של‬
‫ואמנם עיון במחקריו ופירושיו‬
‫מאשר ציפיהזו‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫באופן עקרוני‬
‫‪,‬‬
‫ת‬
‫י‬
‫ע‬
‫ד‬
‫מ‬
‫ה‬
‫ת‬
‫נ‬
‫י‬
‫ח‬
‫ב‬
‫מ‬
‫ל‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ד‬
‫ו‬
‫ח‬
‫י‬
‫מ‬
‫ה‬
‫את‬
‫ו‬
‫ט‬
‫ו‬
‫ס‬
‫א‬
‫ק‬
‫ם‬
‫כ‬
‫ר‬
‫ד‬
‫של‬
‫מדרשי‬
‫חז"ל המפרשים את הכתוב כמנותק מסביבתו ‪ .60‬הרא מודהכי הדרש חשוב כשהוא‬
‫לעצמו‪ ,‬ביחוד לענין "ההלכה"‪" .01‬ההלכה הלכה והתפתחה במשך הזמן‪ ,‬והפירוש‬
‫המסורתי לפי דרש חז"ל 'משקף בכמה פסוקים את ההתפתחות המאוחרת של ההלכה‪,‬‬
‫לפי תנאי ‪,‬החיים‪ …‬בתקופתם של חז"ל‪ .‬אבל כבר אמרו חז"ל בעצמם שאין מקרא‬
‫מאום י"א‪.‬‬
‫מאדם י"א‪.‬‬

‫‪ 53‬תעודות ‪.17‬‬

‫‪52‬‬
‫‪54‬‬
‫‪ 56‬שם ‪ ,68‬והש' גם ‪..70 ,85‬‬
‫‪ 57‬הש' שמות ‪ 168‬וכן גם ‪191‬ועוד‪.‬‬
‫‪ 58‬הושע עמ' ג' והש' גס תעודות ‪ 61‬למטה‪.‬‬
‫‪ 59‬דברים ל"ג (שפסוק בפרק ל"ג מדברעליהודה!)‪.‬‬
‫‪ 60‬שמות ‪ 177‬והש' גם להלן(הדיון בהקשר כקואופיגילגישתו)‪.‬‬
‫‪ 61‬שמות ח'‪.‬‬

‫‪ 55‬שם ‪.85‬‬

‫יא‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫סיון תש"ל‬

‫בית מקרא )מב(‬
‫‪ .‬מקטה יצ‪,‬חקו‬

‫‪334‬‬

‫יצא מדי פשוטה ולפיכך כדאי הוא "תנסה לחדור לחיך‬

‫כמנתם המקוריה וטל‬

‫פשוטם" ?‪,G‬‬
‫הכתובים לפי‬
‫ו‬
‫ט‬
‫ו‬
‫ס‬
‫א‬
‫ק‬
‫ר‬
‫י‬
‫ע‬
‫מ‬
‫‪,‬‬
‫ם‬
‫ה‬
‫י‬
‫ש‬
‫ר‬
‫ד‬
‫מ‬
‫ב‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ב‬
‫ר‬
‫ת‬
‫א‬
‫עם כל ז‬
‫ם‬
‫י‬
‫מ‬
‫ע‬
‫פ‬
‫ו‬
‫ק‬
‫ד‬
‫צ‬
‫ל‬
‫"‬
‫ז‬
‫ח‬
‫על‬
‫למדי כי‬
‫פסוקים מסתמים‪,‬כמגלים "הבנהעמוקה בפוסט הכתוב"‪.63‬‬
‫וכמסקנה כללית של גישתו ביהם לחז"ל אפשר לצטט את דבריו בענין המשכן‪:‬‬
‫‪"…‬וכן נוכל להיעזר בתיאורים המפורטים שבבריתא דמלאכת המשכן ובמקומות‬
‫המקבילים בספרות התלמודית‪ ,‬אבל לא בלי זהירות‪ ,‬מכיון שהרבה ממם שכתוב‬
‫שם מיוסד על דרש המקראות שלא כפשוטם‪ ,‬והרבה מיוסד על המציאות המאוחרת‬
‫שבבית השני"‪ .54‬פרושו של דבר‪ ,‬שבב'ל מקרה ומקרה צריכה ההחלטה להיות‬
‫לאחרדיוןלגופו שלענין‪.‬‬
‫להלן נביא מספר דוגמאות אשר תמחשנה כיצד ביצע קאסוטו הלכה למעשה‬
‫"הסתייעותזהירה"זו'במדרשי חז"ל‪:‬‬
‫ג דרשות חז"ל שהוא מזכירן כקילעות לפשט הכתוב‪:‬‬
‫‪ .1‬לעבדה (בראשית ב‪ /‬ט‪" .0‬נראה ‪–‬כיתב קאסוטו ‪' –‬טפירושם וטל חז"ל‬
‫(שהכתהלקרבנות)אינו דרשבעלמא‪ ,‬אלאממוט פשוטו של מקרא""‪.‬‬
‫‪" .2‬וכאשר יעם אותו כן ירבהוכן יפרץ" לכמות א‪/‬יב‪" 4‬מלך מצרים אמר פן‬
‫ירבה"‪ ,‬אבל מלכו של עולם אמר‪" :‬כן ירבה"‪( .‬נגוד זה הוא פשוטו של מקרא ולא‬

‫י‪.5‬‬
‫רק‪,‬‬
‫"‬
‫ש‬
‫ר‬
‫ד‬
‫‪,‬‬
‫ן‬
‫כ‬
‫ז‬
‫מ‬
‫ר‬
‫ב‬
‫ו‬
‫ת‬
‫כ‬
‫ה‬
‫של‬
‫ן‬
‫ו‬
‫ק‬
‫י‬
‫ת‬
‫ל‬
‫‪ .3‬יתר על יש והוא מוצא בחז"ל‬
‫שמוצע‬
‫ביקורתי‬
‫על ידו; מדברים ל"ג‪ ,‬ו הוא מציע להשמיט את המילים "וזאת ליהודה"' כיון‬
‫שהפסוק היה מוסב 'במקורו על שמעון דוקא‪ .‬וכבר חז"ל במדרש עמדו על כך‬
‫שאמנםשמעוןמרומו בפסוקזהי‪.6‬‬
‫המשמרות‬
‫שרידים‬
‫ואגדותיהם‬
‫נ דרשות חז"ל‬
‫מהמסו‪-‬‬
‫רות שקדמו לתורה‪:‬‬
‫לפי וטיסתויטל קאסוטו "גם בספרים החיצונים וגם בספרי חדל‪ ,‬אע"פ שנכתבו‬
‫בימן מאוחר‪ ,‬נכללים יסודותעתיקי ימים‪ ,‬העלולים להפיץ אור על המסורות שהיו‬
‫רווחות בישראל בתקופה הקדומהביותר"‪ .58‬לרוגמה‪:‬‬
‫ח ‪,69‬‬
‫‪ .1‬אגדותעל צדקתו של שם בןנ‬
‫‪ .2‬השחתה מוסרית של בעלי החיים בדור המבול‪0‬י‪ .‬אך‪ ,‬כמובן לא תמיד‬
‫‪62‬‬

‫שמות‬

‫‪66‬‬

‫שמות ‪.4‬‬

‫‪,184‬‬

‫‪ 64‬שמות ‪.223‬‬

‫‪63‬‬
‫‪65‬‬

‫תעודות ‪,37‬‬
‫מאדם ‪ 80‬למטה‪.‬‬

‫‪ 67‬ר' דבריםל"ג‪ .‬דוגמאות נוספות שלציון דרשות חז"ל כפשט הכתוב‪ :‬תעודות ‪( 33‬קרבנות)‪,‬‬
‫י ישראל אח"כ)‪ .‬מאדם ‪( 114 ;109‬חויא)‪193 ,138 ,‬‬
‫‪( 66‬ההקבלות בין קורות אברהם לקורותבנ‬
‫(שביעיים)‪ .‬מנח ‪( 31‬תחום המבול)‪( 34 ,‬שבחו של נח)‪( 139 ,‬היאהעיר הגדלה)‪ 7( 213 ,‬לשונות);‬
‫‪ .219‬שמות ‪( 158‬שבועות)‪( 198 ,‬דיני השומרים)‪ 282 ,‬למשכן אינו דוחה שבת)‪( 288 ,‬העלוך)‪,‬‬
‫‪(293‬וישק אתב"י לב‪ )20/‬דברים ל"ג (חלקת מחוקק‪(neb =.‬ועוד‪.‬‬
‫‪68‬‬

‫מאדם‬

‫ט'‪,‬‬

‫‪ 69‬תעודות ‪.35‬‬
‫‪ 70‬מנח ‪ .37‬דוגמאות נוספות לסוג זה‪ :‬מנח ‪17‬‬
‫שמות ‪( ,33‬מטהאלקים)‪.‬‬

‫(פרטי המבול)‪,‬‬

‫‪219‬‬

‫(הנפש אשר עשו)‪,‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )מב(‬
‫הגישההרצויהוהמצויה לחקר המקראבעיניו של מ"ר קאסוטו‬

‫סיון תש"ל‬
‫‪335‬‬

‫גיתן 'להביא מאגדה מאוחרת של חז"ל ראיה על מסורת ישראלית‪ .‬לעיתים משת‪-‬‬
‫קפת באגדה מסורת מיסופוטמית דוקא‪1‬י‪,‬ולעיתים משתקפת בה מציאות מאוחרת‪2‬ז‪.‬‬
‫נ דרשות חז"ל המנוגדות לפשט הכתוב‪:‬‬
‫‪ .1‬עבד עברי (?מות כ"א‪ ,‬ב) כולל לא רק עבדים ישראליים‬
‫אלא סם‬
‫ם ‪3‬ק‬
‫רחב עתר שלעבדי‬
‫(כחז""‬
‫‪,‬‬
‫ב‬
‫"‬
‫ל‬
‫ת‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ש‬
‫(‬
‫‪ .2‬דופקי חז"ל‬
‫ת‬
‫ר‬
‫ו‬
‫צ‬
‫שעל‬
‫‪.‬‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ח‬
‫ו‬
‫ל‬
‫ה‬
‫ב‬
‫ו‬
‫ת‬
‫כ‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ב‬
‫ת‬
‫כ‬
‫ה‬
‫אפשר‬
‫טה לגבי‬
‫‪,‬‬
‫ם‬
‫ה‬
‫י‬
‫ד‬
‫שהיו מסורות בי‬
‫‪.‬‬
‫א‬
‫ר‬
‫ק‬
‫מ‬
‫של‬
‫אבל הללו אינן לפי פשוטו‬
‫לפי הפשט הפשוט‬
‫‪,‬‬
‫ת‬
‫י‬
‫פ‬
‫ר‬
‫ג‬
‫ו‬
‫'‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ט‬
‫ם‬
‫י‬
‫פ‬
‫א‬
‫ה‬
‫פנים 'ואאור של הלוח‪4‬י‪.‬‬
‫הכונה ומהלוחות נכתבו לפי השיטה‬
‫מאידך גימא‪ ,‬ישנם מקומות רבים אחרים שבהם הוא מפנה אתחיצי ביקוהתו‬
‫נגד פירושים ביק'ורתיים בלתי אוביקטיביים הנובעים ממשפט קדום‪" :‬בי אולי‬
‫על בל אלה אשר הוציאו מפרקנו (פרק ב' בהושע) כל יעודי הנחמה אשר בו‪,‬‬
‫השפיעה מדעתם ושלא מדעתם‪ ,‬ההנחה הכללית הקבועה כבר בבית מדרשם של‬
‫המבקרים הגרמנים‪ ,‬שאי אפשר שהנביאים הקדמונים המוכיחים‪ …‬יבשרו ג"כ‬
‫את הגאולה"‪5‬י‪ .‬ובצורה יותר חריפה‪" :‬רוב מפרשי זמננו שניגשו אל השאלות‬
‫האלה (הדנות 'במוסריות שבהתנהגות אברהם כלפי שרי בירידת'ו למצרים ‪-‬‬
‫(בראשית י"ב‪ ,‬י‪-‬יג) מתוך חוסר א'הדה לישראל ולתורתו‪ ,‬ונקטו בשיטה שקשה‬
‫לחשוב אותה לשיטה מדעית טהורה‪,‬מיחסים לאבההם כוונותופעולות לאהוגנות‪…‬‬
‫ברור הדבר שבמפרשים האלה חסר הרגש הנכון של האוביקטיביות המיעית‬
‫ובמקומובאים בהםמשפטיםקדומים נגדעם ישראלע‪.76‬‬
‫עם זאת ראוי לציין‪ ,‬שלמרות רגשותיו הטבעיים כחוקר יהודי‪ ,‬משתול קאסוטו‬
‫להבליג ולהתאפק ולדון בצורה אוביקטיבית ושקולה אפילו בדעה האנטישמית‬
‫הרואהביעקב סמל לרמאותהיהודיתהנצחיתזי‪.‬‬
‫הליכתו זו בשביל הביניים‪ ,‬בין ההמוניסטיים לביקורתיים קיצוניים‪ ,‬מובלטת‬
‫ביותר ב'מקומות שבהם הוא דוחה את פירושי שני הצדדים ומציע פירוש עצמאי‬
‫ומקורי משלו;נביא לכךשתי דוגמאותמתוך רבות‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫'‬
‫ב‬
‫ת‬
‫י‬
‫ש‬
‫א‬
‫ר‬
‫ב‬
‫(‬
‫ד‬
‫ן‬
‫ד‬
‫ע‬
‫ה‬
‫ש‬
‫ע‬
‫(א) פרשת בראשית (בר' א'‪ ,‬א‪ -,‬ב'‪ ,‬ג) ומ‬
‫ן‬
‫ג‬
‫‬‫ת‬
‫ו‬
‫י‬
‫ש‬
‫ר‬
‫פ‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ז‬
‫ה‬
‫ב‬
‫ר‬
‫ה‬
‫שומת‬
‫מזו‬
‫ג'‪ ,‬כד)‪" .‬אין להטיל ספק‪ ,‬כותב קאסוטו‪ ,‬ששתי‬
‫באופיין‪ ,‬ההבדל נראה לעין כשאנו ניגשים אל הכתובים בלי דעה קדומה‪…‬‬
‫ההבדל הריהו עמוק איפוא‪ ,‬מכמה בחינות‪ ,‬ורקמי שיעצום אתעיניו כדי שלא‬
‫לראות מהשלפניויוכללהכחישו‪.‬ובכלזאת‪,‬איןעודכאןמשוםהוכחהעל הרכבמיבני‬
‫'מנח"‪ ,1‬למעלה‪.‬‬
‫שמות ‪ 223‬למעלה‪.‬‬

‫‪71‬‬
‫‪72‬‬
‫‪ 73‬שמות ‪.184-5‬‬
‫‪ 74‬א"מ ד‪ .446/‬דוגמאות נוספות מדרשים המנוגדים למשט‪ :‬מ אדם ‪ 80‬למעלה(ויגחהו)‪,‬‬
‫‪( 153‬אות קין)‪( 202 ,‬ויקחו להם נשים)‪ .‬מנ ח ‪( 36–35‬חמס)‪( 51 ,‬ז‪ 83 ,)3/‬זרע וקציר ובו‪,),‬‬
‫‪( 157 ,114‬מגדל בבל)‪( 189 ,‬אבי שרי)‪( 215 ,‬מברכיך ומקללך)‪ .‬שם ות ‪( 149‬יתרו‪-‬גר)‪186 ,‬‬
‫(אמה)‪( 191 ,‬עין תחת עין)‪( 281 ,‬בנית המשבן ‪ -‬נם)‪ .‬א"מ ב (מי העבד שהלך לקחת אשה‬

‫יל‬

‫‪6‬ז"‬
‫ליצחק)‪ ,‬א"מ ג‪(6/‬האגדות והמסורתעל חבקוק)ועוד‪.‬‬
‫ק‬
‫ו‬
‫ח‬
‫ד‬
‫מאד ומבוסס‬
‫‪ 75‬הושע עמ' ג'‪ ,‬והש' גם א"מ ב‪" :883/‬כל זה (הפירוש הביקורתי)‬

‫על משפטים קדומים"וכו'‪.‬עי"ש‪.‬‬
‫‪76‬‬

‫מנח‬

‫‪,238‬‬

‫‪77‬‬

‫הש' א"מ ג‪.721/‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )מב(‬
‫‪336‬‬

‫‪,‬‬

‫"‬

‫‪',‬‬

‫משה‬

‫סיון תש"ל‬

‫יצחקי‬

‫של‪.,‬שתי פסקאות משתי תעודותע"י עורך מאוחר" ‪ tTS‬כפי שטוענים חסידי תורת‬

‫המקירות‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪,‬‬
‫‪-‬‬

‫(ב) היקפו של המושג "רעך" בספרי התוהה‪ .‬המצמצמים אותו לבני ישראל‬
‫בלבד יוצאים "מהנחה תיאולוגית שעל פיהאין להודות שתורת ישראל הגיעה‬
‫‬‫כבר לרום המעלה של המוסר הנשגב ביותר"‪ .‬המרחיבים את המושג הנ"ל לכלבני‬
‫האדם‪ ,‬טענתם אפשר "קשורה בנטייתם האפולוגטית של החוקרים היהודיים‪ .‬אם‬
‫נעיין בכתובים עיון אובייקטיבי‪ ,‬בלי שום משפט קדום‪ ,‬ניווכח שהאמת עומדת‬
‫‪,‬‬

‫באמצע" וכו'"ז ע"ש‪.‬‬
‫מלבד השאיפה לאוביקטיביות‪',‬ויתר התכונותשמנינולעיל‪,‬ניתן ל מנו ת כ מ ה‬
‫קוים נוספים האופיגיים לגישתו של קאסרטה‬
‫(א)‪ ,‬הוא מתנגד לקבל השערה או '?יטה מדעית לפת בדיקת יסודותיה‪ .80‬הלב‬
‫מוקדם וחשוב בבדיקה הוא סקירת תולדות הבעיה והנסותות לפותרה‪ ,‬כי גם‬
‫מהם נוכל ללמוד ‪ .81‬אם נוכחנו שאין להשערה יסוד מספיק ‪ -‬אל לנו לקבלה ‪.82‬‬
‫משנה זהירות יש להזהר מפני השגיאה המתודית שהוא מכנה בשם "דין חוור"‪,‬‬
‫ושפירושה‪ :‬הסתמכות על הבדלים לשוניים כדי לקבוע מקירן של פרשיות‪ ,‬וע"ס‬
‫זה לקבוע אח"כ אתתכונותיהםהלשוניות של אותם מקורות'‪.8‬‬
‫‪,84‬‬
‫קאסוטו מסרב לקבל השערה המבוססת על תקון הכתוב או על "מציאותם"‬
‫ן לנו ש‪,‬ום הוכחה על מציאותם ‪.8.5‬‬
‫המדומה של טכסטים‪ ,‬שלמעשה אינם בידינו‪ ,‬ואי‬
‫ה‪,‬וא מצדדבזהירות וב'מתינותביחס "לנתוח"כתוביםותיקונם ‪.86‬‬
‫(ב)‪ ,‬חילוקי דעות חריפים הם מעין סימן לחולשה פנימית של ההשערה בכל‪-‬‬
‫לותהי‪ ,8‬וביטולה לגבי ספר אחד מספרי התורה צריך לגר'ור אחריו ביטול כל‬
‫השיטה כולה‪,‬לגבי כל המקרא ‪.88‬‬
‫בגשתו להוכיח את שיטתו הוא בוחר דוקא בדוגמאות "הנחשבות גם כיום בין‬
‫ההוכחות הברורות והחזקות ביותר של תורת התעודות"‪9‬ן‪ .‬כנראה בהנחה שעהעור‬
‫העמודים 'היציבים ביותר ישמש הוכחה טובה יותר לאי נכונותה של השיטה‪.‬‬
‫אך ערעור ‪,‬זה‪ ,‬אם רצוננו שיתקבל על דעת החוקרים‪ ,‬חייב לה‪-‬עשות בשיטה‬
‫ב להצי‪,‬ע אלטרנטיבה סבירה ומתקבלת על הדעת ‪.90‬‬
‫מדעית נכונה‪ ,‬והמערער חיי‬
‫‪ 78‬תעתוק ‪41‬‬
‫‪ 79‬שמות ‪ ,171‬דוגמאות ~ספות לביקורת על עתי הצדדים‪ :‬פירוט "ויצר" למאדם‬
‫בעית‬
‫גיל אבות העולם (מאדפ‬
‫בסו" הגשמיות בבטוי "בצלמנו כדמותנו" (מאדם‬
‫י‪1‬‬
‫ר‪7‬‬
‫ניצול מצ‪1‬‬
‫לקיחת‪,‬טרי לבית פר‪4‬ע‪3‬‬
‫"ת‬
‫‪1‬ו‬
‫‪7‬מ‬
‫ם‪0(–‬ש‬
‫"(מנח‬
‫ה‬
‫מוצא הפלישתים (מנח‬
‫‪"27‬‬
‫‪"238–24‬‬
‫ד‪4‬ו‪1‬ת"פרק ב' בהושע (הושע עמ' גץועו‪0‬‬
‫אח‪1‬‬
‫ד‪.‬‬
‫המיפקד (שמות‬

‫‪485‬‬

‫‪80‬‬
‫‪81‬‬
‫‪83‬‬
‫‪85‬‬
‫‪86‬‬
‫‪87‬‬

‫תעודות‪28‬‬
‫‪,3‬‬
‫‪13‬‬
‫" ‪ 19–18‬ואילך‪.‬‬
‫יטב ‪ 13‬למטה‪.‬‬
‫תעודות ‪.40‬‬
‫מנח ‪.155 ,15‬‬
‫א"מ ב‪- .880/‬‬

‫כי‬

‫לשיטת‬

‫‪.‬‬

‫‪82‬‬
‫‪14‬‬

‫מנח ‪ ,31‬מאום י‪/‬‬

‫י‬

‫מנח ‪.31–32‬‬

‫אם ‪,‬פיטת הניתוח מביאה לתוצאות שונות מ‪,‬טמע ‪,‬טאין יסודותיה כה איתנים (כתנתו‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫תעודות ‪ .12‬מנח ‪.23‬‬

‫ת"‪.18–17‬‬
‫ודרוות‬
‫קו‬
‫מע‬
‫‪ (9‬הת‬

‫‪ 89‬תעודות ‪.41‬‬

‫י‬

‫‪,‬‬

‫י‬

‫‪ 90‬תעודות ‪.12‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫סיון תש"ל‬

‫בית מקרא )מב(‬
‫הגישההרצויהוהמצויה לחקר המקראבעיניו של מ"ד קאסוטו‬
‫(ג) אם ‪,‬ברצו‪,‬ננו להגיע למסקנות בטוחות‪" ,‬אין להסתפק בסקירה כללית אלא‬
‫לברוק בדייקנות את פרטי הדברים‪ ,‬לחזור זבוב על תחילת הבעיה עד עיקריה‬
‫הראשונים‪, ,‬וביחוד להשתדל לחדור לתוך תוכה של כוונת הכתובים"‪ ."1‬הבדיקה‬
‫צריכה להיות כללית ומקפת את כל ספרי המקרא‪,‬ואין להסתפק בסקירת ספר אחד‬
‫בלבד‪ .93‬יתר על כן כדי להגיע לידי ה‪,‬וכחה מכרעת‪ ,‬אין להסתפק ‪,‬במבחר‬
‫דוגמות ממקו‪,‬מות שונים‪ ,‬אלא יש לבדוק את הכתיבים באופן שיטתי ורצוף‪ ,‬לפי‬
‫‪337‬‬

‫סדרם‪ ,‬בלי דילוג‪."3‬‬

‫(ד) הקריטריון העיקרי הוא הכתוב עצמ‪,‬ו‪ .‬יש להשתדל להוציא מן הכתובים‬
‫עצמם את התשובות לשאלותינו‪.94‬נקידת מוצאה של ה'השערה צ"ל בכתוב‪ ,‬ואליו‬
‫עליה גם לחזור לזרם בדיק‪,‬תה ואישור מסקנותיהי‪" .9‬הערות כלליותאינן מוכשרות‬
‫ביותר להביאלידי בירור הענין‪ ,‬מכיון שעל כל העהה כללית אפשר תמיד להשיב‬
‫בהערה כללית שכנגד"‪ .‬לבן חשובה ביותר ועדיפה הבחינה הקונקרטית של הכתו‪-‬‬
‫בים ‪ ,96‬אשר צריכה להיעשות באפן עצמאי ואוביקטיבי‪ ,‬ומתוךעיון מפורט ומדויק‬
‫בהםי‪.9‬‬
‫במיוחד מזהיר קאסוטו מפני השגיאה המתודית של "אונס הכתובים"‪ ,‬כ'לומר‪:‬‬
‫שנוי נוסח הכתובים כדי שיתאימו לשיטתנו בעל כורחם ‪ .98‬אסור לנו "לשלוח‬
‫יד בכתובים כדי שיגידו בעל כורחם מה שאנו חפצים שיגיד'ו‪ .‬עלינו לדון עפ"י‬
‫מה שכתוב במקראות ולא עפ"י מה שאנו כותבים בידינו או שאנ‪,‬ו משאירים אחה‬
‫מחיקותינו ואחר חלוקותינו כדי להכריח את המקראות‪ ,‬להתאים לדעותינו הקבועות‬
‫מראש"'‪" .99‬לאנטיתי את הכתובכדי שיתאים לרעיונותי" ‪ -‬מצהיר הוא בהקדמתו‬
‫לפירושו על בראשית ‪" – 100‬אלא נטיתי את רעיונותי כדי שיתאימו לכתוב"‪.‬‬
‫ולהלן ‪ 101‬אמנם נ‪,‬ראה 'שהשתדל להיות גם "נאה מקיים" 'ולהתאים עצמו לכתוב‬
‫ם שלשיבושים בכתוב) ‪.102‬‬
‫כפי שהוא (מלבד כמהמקריםברירי‬
‫(ה) חשיבות ההקשר‪:‬‬
‫קאסוטו מזהירנו "מלהביא בחשבון מלים 'וצורות באופןמיכני‪ ,‬כאילוהן מנותקות‬
‫מתוך סביבתן‪ ,‬וכאילו אין סביבתן יכולה להשפיע על שימושן" ‪" .103‬מבחינה‬
‫מתודיתאין דרךזו מוצדקת במדע‪:‬אין שום דבר‬
‫אלא'מעניינו" ‪ .104‬שיטהזו‬
‫‪,‬‬
‫ר‬
‫ת‬
‫ו‬
‫י‬
‫ב‬
‫נכונה רק כשאנו באים לחקור ‪%‬ל כהונתה של המסורת העתיקה‬
‫שקדמה‬
‫‪,‬‬
‫ת‬
‫י‬
‫ח‬
‫כ‬
‫ו‬
‫נ‬
‫ה‬
‫לתורה‪ .‬אבל כשאנו רוצים להבין את הכתוב שלפנינו בצורת'ו‬
‫דווקא‬
‫מתוך העיון בקשרים שבין פסקה לפסקה נוכל להשיג את מביקורנו‪ ,‬ולעמוד על‬
‫כתנתה של כל אחת מפיסקותיה של הפרשה" ‪05‬ק‬
‫"לעתים מתגלהכי "כל הדיונים המסובכים וכל הנסיונות המוזרים (לפתור קושיה‬

‫ימד‬

‫‪ 91‬תעודות ‪ ,21‬וכן וברים ל"ג‪.‬‬
‫‪ 93‬שם ‪.32‬‬
‫‪ 95‬שם ‪.44 ,31‬‬
‫‪ 96‬שם ‪.71 ,60‬‬
‫ד‪ 9‬שם ‪.41 ,9‬‬
‫‪ 98‬שם ‪.40‬‬
‫‪ 99‬שם ‪.53‬‬
‫‪ 100‬מאדםי‪.‬‬
‫‪ 101‬במאמר אחר הנמצא בכתובים‪,‬‬
‫‪ 102‬הס' דברים ל"ג‪.‬‬
‫‪ 103 ,‬תעודות ‪.40‬‬
‫‪ 104‬שמות ‪.177‬‬
‫‪ 105‬מאדם ‪,123‬‬
‫'‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ו‬
‫גם תעודות ‪(65‬לגבי בר' ב‪/‬ט) רדבריםל"ג‪.‬‬
‫‪ 94‬שם ‪.55 ,21‬‬

‫‪ 92‬תעודות ‪.22‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫סיון תש"ל‬

‫בית מקרא )מב(‬

‫משה יצחקי‬

‫‪318‬‬

‫מסוימת)מיותרים הם‪ .‬כל עצם הקושיהאינה אלא תוצאה של העובדה‪,‬שהפרידו את‬
‫הכתובים מסביבתם והתאמצו לפרשם בפני עצמם‪ ,‬בלי קשר לסביבתם‪ :‬בעלי‬
‫הדרש לשיטתם‪ ,‬הדורשת כל פסוק ופסוק להוד‪ ,‬והתוארים החדשים לשיטתם‪,‬‬
‫המרסקת את הכתוב איבריםאיברים‪.‬‬
‫אם נשים לב אל פשט המקראות ולהמשכם ‪-‬‬
‫יתבאר הדברבלי קושי""‪.10‬‬
‫(ת ציטוט פרשנים קודמים‪:‬‬
‫מכיון שלא רצה להאריך יותר מדי אתפירושו ‪,1as‬ומכיון שלא בא ל'התהוכח אלא‬
‫רק להגיד כיצד נדמה לו נכון להבין את הכתוב ‪ -‬נמנע קאסוטו עפ"ר מלהביא‬
‫דברי פרשנים שקדמוהו‪ ,‬והוא מביא מיד את פירושו שלו‪ .‬רק כשהיתה סיבה‬
‫מיוהדת לכך‪ ,‬הוא מזכיתם בקיצור נמרץ‪ ,‬תוך הקפדה מיוחדת על מצוות אמירת‬
‫דבר 'בשם אומרו ‪" .107‬לידי ויכוח עם אחרים לא נבוא ‪ -‬הוא כותב ‪ -‬אלא‬
‫כשנצטרך לזה לשם איזה הידוש"‪.109‬‬
‫קו אפייני העובר בחוט השני לאורך‬
‫ר נ‪11‬‬
‫זה‬
‫פירושיוומחקריו‪ ,‬החל מהקדומים "ם וכל‬
‫היבמאוחריםיות‬
‫(ז) יחס'ו לדעות מתנגדות‪:‬‬
‫קאסוטו נזהר מלזלזל בכבודיריביו מבין החוקרים‪ ,‬או בעבודתם המחקרית‪ .‬הוא‬
‫מעריך את "עבודתם הממורה והחהוצה" ‪ ,112‬גם כאשר הדא חולק עליהם ומתנגד‬
‫בתוקף לדעתם ‪ -‬ניסוחועדין וזהיר ‪.113‬אין ספק וכהוא רחוק מהסגנון השלמסני‬
‫החריף של קויפמן‪ ,‬למשל‪ .‬דרגת הפולמוס הקיצונית ביותר שאליה הואמגיע היא‪:‬‬
‫סגנוןאיהוני ‪ -‬עוקצני דק'שלעתים קקה לח'וש בו‪ ,‬המבליט את חסר ההגיוןואי‬
‫העקביות שבדברי מתגנדיו‪ ,‬כמו‪" :‬דרךזו(תיקון הכתוב) לבטול הקושיות ‪-‬נוחה‬
‫י לו לכתוב" ‪15‬ן‪.‬‬
‫יותר מדי" ‪ ,114‬או‪" :‬אם הכתוב מתנגד לשיטה ‪-‬או‬
‫‪,‬‬

‫‪ 106‬מנח ‪ ,114‬והש' גם שמות ‪,177‬‬
‫‪ ,107‬מאדם י'‪"1-‬א‪ ,‬הושע קכ"ד‪ .‬אכל הש' שמות‬
‫אינו מזכיר את המקור בחז"ל‪.‬‬

‫‪ .-‬ו‬‫‪108‬‬

‫‪—-‬‬

‫‪.-‬ן‪..‬‬

‫‪–..‬‬

‫‪.. .-.-..-‬ן‬

‫‪,282‬‬

‫הסברו לקשר בין משכן לשכת‪.‬‬

‫‪-…-‬‬

‫ו‬

‫‪109‬‬
‫‪1 110‬‬
‫‪1 111‬‬
‫‪1 112‬‬
‫‪ 113‬ו‬
‫‪: 114‬‬
‫‪ 115‬תו‬
‫מארם ‪127‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫סיון תש"ל‬

‫בית מקרא )מב(‬

‫ייחודו של המקרא ‪-‬בעיניו של מ"רקאסוטו‬
‫מאת‬

‫מ שה יצהקי‬
‫מתוך כתביו של קאסוטו מצטירת לפנינו השקפתו על‬
‫שתי בחינותלולייח'ודזה‪:‬‬
‫א‪ .‬מהותווייעודו של המקרא‪.‬‬
‫ב‪ .‬תכונותיו הספרותיות‪.‬‬

‫המיוחד שבמקראנ‪.‬‬

‫נדון בהן אחת לאחת‪.‬‬

‫")‬

‫מהותו וייעודו‬

‫של המקר א‪:‬‬

‫ה מהות המקרא‪:‬‬
‫עיקרת יסודי בשיטתו של קאסוטו הוא שהתורה איננה ספר המטוריה‪ .‬מטרתה‬
‫איננה לכתוב‪ ,‬לספר לנו וללמדנו הסטוריה לשם הסטוריה‪ ,‬במובן המדעי של‬
‫המלה‪ ,‬ולקבוע שמעשה שהיה כךהיה‪ .2‬אםכי‪ ,‬עיקר תכנה הוא בכל זאת בעל ערך‬
‫הסטורי‪ .3‬כך הוא קובע כי פרק י"ר בבראשית איננו תעודה המתכוונת למסור‬
‫דו"חעובדתי על מלחמה מסוימת ‪ ,4‬שמות התחנות ב'מדבר לא באו למסורלנו בצורה‬
‫להלן מפתחהקיצוריםהביבליוגרפיים במאמרזה‪:‬‬

‫א"מ ‪::‬אנציקלופדיהמקראית (כרךוטור)‪.‬‬
‫הושע ב‪ :‬מ"ר קאסוטו "הפרק השני בספר הושע"‪ .‬בתוך‪ :‬ספר הזכרון לפוזננסקי‪.‬‬
‫ורשה‪,‬תרפ"ז (‪ ,)1927‬חלקעברי‪ ,‬קט"ו‪-‬קל"ה‪.‬‬
‫מאדם נב מנד קאסוטו‪ ,‬כ‪14‬דם עד נח (פרוש על סדר בראשית)‪ ,‬ירושלים תש"ד‬
‫(תשכ"ה‪.)4‬‬

‫(פרוש על סדר נח)‪ ,‬ירושלים תשייט‬

‫מנח ב‪ :‬מ"ד קאסוטו‪ ,‬כגח עד אברהם‬
‫(תשכ"ה‪.)4‬‬
‫ב‪:‬‬
‫קויפמן‪ ,‬מכבשונה י' קויפמן‪ ,‬כשבשונה של היצירה המקראית (קובץ מאמרים)‪,‬‬
‫ת"א‪ ,‬תשכ"ו‪ .‬המאמר‪" :‬מאדם עדנח"‪.‬‬
‫שמות=‬
‫‪,‬‬
‫ת‬
‫ו‬
‫‪ :‬מ"ד קאסוטו‪ ,‬פרקטעל ספרשמ ירושלים‪ ,‬תשי"ב (תשכ"ה‪.)4‬‬
‫תעודות בנ מ"ד קאסוטו‪ ,‬תורת התעורות ומידורם של ספרי התורה‪ ,‬ירושלים‪941 ,‬נ‬
‫(‪.)41965‬‬

‫‪ 1‬למעשה‪ ,‬מרבית הדברים שנביא להלן נאמרו ע"י קאסוטו לגגי התורה בעיקר‪ ,‬אבל ברובם‬
‫נכונים הם לגבי המקרא כולו‪ ,‬ויש לכך גם רמוים בדבריו עצמו (הש' א"מ ‪ 548-9‬לגבי יהושע‪,‬‬
‫ועוד)‪.‬‬
‫‪ 2‬שמות ‪ ,222 ,129 ,6 ,3‬א"מ א‪65/‬סעיף‪ ,5‬ב‪ ,328/‬ג‪–548/‬י‪,54‬ועוד‪.‬‬
‫‪ 4‬א"מ ב‪.328/‬‬
‫‪ 3‬מנח ‪.204‬‬
‫‪339‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫סיון תש"ל‬

‫בית מקרא )מב(‬
‫‪340‬‬
‫משה‬
‫יצחקי‬
‫אוביקטיבית יומן של מסעי ישראל במדבר ‪ ,5‬וספר יהושע לא בא לספר לנו ספור‬
‫הסטורי ‪ -‬אוביקטיבי ומדויק של תולדות כבוש כנען‪ .0‬ספורי התורה גם לא באו‬
‫מתוך חיבה רומנטית למסורות קדומות‪ ,‬ולא מתוך תשוקה לספק‪ ,‬סקרנות בני אדם‬
‫הרוצים להשתעשע בזכרונות ימי קדם‪ .7‬פרשיות המשכן אינן 'מתכוונות ללמד‬
‫פרק בקדמוניות הפולחןהישראלי לפרטיהןודיקדוקיהן‪.8‬‬
‫כמו כן לא באו ספורי התורה לשם מטרה עיונית‪ ,‬ולא למסירת ידיעות לשם‬
‫ה ‪9‬א‪,‬‬
‫ידיעות‪ .‬התורה לא באה ללמד ולמסדרידיעות "מדעיות" באתנולוגיה ‪,9‬גיאולוגי‬
‫פאליארנטולוגיה ‪9‬ב‪ ,‬או מדעים אחרים‪9‬ג‪ .‬כבר' י'‪ ,‬יט אין לנו ידיעות גיאוגרפיות‬
‫אובייקטיביות‪ ,‬לשם למדנות 'גרידא ‪9‬ד‪ ,‬כפי שמעשה דור הפלגה (בראשית י"א‪,‬‬
‫א‪-‬ט) (למרות שמעיקרו הוא ספור איטיולוגי) ‪-‬אין כוונתו העיקרית בתורה לתת‬
‫תשוב'ה לשאלה אקדמית של מציאות הלשונות‪9‬ה‪ .‬התורה גם לא באה ללמד פילו‪-‬‬
‫סופיה‪ ,‬ואף לא מה שמכנים בשם פילוסופיה דתית‪ .‬כשנכתבה התזרה עוד לאהיו‬
‫ולא נבראו הפילוסופיה וההגיון היווניים‪ .19‬בכלל‪ ,‬אין זה מדרכה של המחשבה‬
‫השמית להתבטא ע"י הצהרות מופשטות‪ ,‬וביחוד ספר כספר התורה שנועד לא רק‬
‫להוגי דעותוליחידי סגולה אלאלעם שלם ואףלהדיוטות שבתוכו‪9‬ז‪.‬‬
‫המסקנה מגישה זו היא‪ ,‬כמובן‪ ,‬שאין לחפש בפסוקי התורה רעיונות פילוסופיים‬
‫ן לראות בהם את "הספקולציותהפיליסופיותהמאוחרות" ל‪.1‬‬
‫ואי‬
‫גם הפרשיות המשפטיות שבתורה אינן קודקס חוקים‪ ,‬ואף לא קודקסים שונים‪,‬‬
‫אלא הוראות נפרדות על ענינים מסוימים שהגדרתן הנכונה היא‪ :‬הוראות דתיות‬
‫ומוסריות בעניני משפט ‪ .11‬הן אינן אלא "הערות על המשפט הקיים" ‪ ,12‬וניתן‬
‫לחלקו ל‪ 3-‬סוגים‪:‬‬

‫‪ .1‬תקוני המסורת המשפטיתהקיימת‪.‬‬

‫‪ .2‬התנגדות לפרטיםמסיימים במסורתזו אוביטולם‪.‬‬
‫‪ .3‬איזכור בשם הדת לפרטים אחרים‪ ,‬שנחשבו ראויים לקבל אישור מפורש גם‬
‫בשם הדת הישראלית ‪.13‬‬
‫בכך נתן קאסוטו תשובה לאחת הבעיות הקשות בחקר המקרא‪ :‬הדמיון הרב‬
‫בסגנוןובבטויביןחוקי המקראלביןחוקי המזרח הקדום‪.14‬‬
‫בשלב זה מותר לנו להעלות את השאלה‪ :‬מהם הנימוק‪,‬ים והמניעים לגישתו זו‬
‫של קאסוטו ביחס למהות המקרא ?‬
‫קרוב לודאי שהמניע העיקרי והקובע היתה העובדה שתפישת המקרא כספר‬
‫הסטורים‪ ,‬פילוסופיה‪ ,‬קורקס משפטי או ספר שבא לספק ידיעות "מדעיות" בתחום‬
‫כלשהו תעמיד אותנו בפני קושיות רבות 'וחמורות של סתירה למציאות‪ ,‬חסרון‬
‫‬‫‪5‬‬
‫‪6‬‬

‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬

‫שמות ‪.129‬‬
‫א"ש ג‪.548–9/‬‬
‫מנח ‪.229‬‬
‫שמות ‪.222‬‬

‫בלוחהעמים למשל (בראשיתי')‪.‬‬
‫‪9‬א בפרשה הראשונה של ס' בראשית‪.‬‬

‫‪9‬ב שם‪.‬‬
‫‪9‬ג מנח ‪ ,119 ,133‬א"מ ב‪.175/‬‬
‫‪9‬ר מנח ‪.145‬‬

‫‪9‬ה שם ‪.154‬‬
‫‪ 19‬שמות ‪.36‬‬
‫‪9‬ז מאדם ‪ ,209 ,4‬ור' לקמן‪ .‬הש' גם תעווות‪.52‬‬
‫‪ 10‬שמות ‪ ,36 ,22‬א"מ‪ ,‬ב‪ 345/‬למטה‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬

‫שמות ‪.201 ,196 ,182‬‬
‫שמות ‪.183‬‬
‫שמות ‪.182‬‬
‫שם ‪.183‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )מב(‬
‫ייחודו של המקרא‪-‬בעיניו של מ"ר קאסוטו‬

‫סיון תש"ל‬
‫‪341‬‬

‫פרטים וכיו"ב‪ .15‬כל תפיש'ה אחרת מלבד תפישת התורה כספרחינוני ‪ ,16‬נוטלת‬
‫מעליה את כל הודה ותפארתה ומציגתה נספר פרימיטיבי ~לוב ביותר‪ .‬ואמנם‬
‫יש חוקרים ההולכים בדרך זו‪ .‬מאידך גיסא‪ ,‬אם נחפש בתורה את מה שהיא‬
‫באמת מתיימרת להיות ‪ -‬מלמדת לקחחינוכי ‪ -‬נופלותמאליהן מרביתהקושיות‬
‫הללו‪ ,‬ומוחזרת העפרהליושנה‪.‬‬
‫בגלל הכורח הפרשני‪-‬מחקרי דלעיל (הקושיות)' ומניע אפולוגטי (לפחות‬
‫בתת ההכרה) ‪ -‬העדיף קאסוטו את הדרך האחרונה‪ ,‬אעפ"י שכלולה בה והודאה‬
‫במקצת" (ולעיתים בכל) באי‪-‬דיוקן ההסטורי של לפחות‬
‫מהמסורות הסיפו‪-‬‬
‫ריותי‪ .1‬הוא העדיף להקריב את הדיוק והנכונות ההסטוריים של המסופר במקרא‪,‬‬
‫על מזבח ראייתו של המקרא כספר נצחי ומושלם מבחינת הם טרה שאותה רצה‬
‫להשלג‪,‬הדיוקוהנכונותההסטוריתהיומחירהשלמות‪.‬‬
‫‪ .2‬ייע‪1‬ד‪ 1‬של המקרא‪:‬‬
‫שאלהזו נחלקת לשלושה‪ .1:‬אלמי הואפונהז‬
‫‪ .2‬מה מטרתו?‬
‫‪ .3‬מהם האמצעים להשגתהז‬
‫‪ .1‬אל מי הוא פונה ‪1‬‬
‫ברור לקאסוטו שהתורה לא נועדה רק למלומדים‪ ,‬הוגי דעות ויחידי סגולה‪,‬‬
‫אלא בעיקר לעם שלם‪ ,‬שאין לו עסק בספיקולציות פילוסופיות או תיאולוגיות‪,‬‬
‫ואף להדיוטות שבתוכו‪ .18‬בריר שיש לכך גם השלכות על לשון התורה כפי‬
‫ן‪.!9‬‬
‫שנראהלק‪,‬מ‬
‫‪ ,2‬מה נו'טרתוו‬
‫כוונתה ומטרתה של התורה‪ ,‬וש‪,‬ל המקרא בכלל‪ ,‬הן‪:‬חינוך דתי‪ ,‬מוסרי ולאומי‬
‫של עם ישראל ‪ ,20‬ז"א‪ ,‬הדרכת האדםלידיעת ה' ולשמירת דרך ה' ‪ ,21‬לדברעל לבו‬
‫ולנטוע בו אמונה‪.22‬‬
‫לכן‪" ,‬תוך שפע המסורות הקדומות שרווחו במזרח הקדום ובישראל‪ ,‬קבלה‬
‫התורה רק אותם הסיפורים שאפשרהיה ללמוד מהם לקחדתי ארלאומי‪ .23‬את שאר‬
‫הסיפורים‪ ,‬שלא היתה להם השיבות חינוכית‪ ,‬ואי אפשר היה להפיק מהם הוראות‬
‫חינוכיות ‪ -‬השמיטה התורה כדי שלא להסיח את דעת הקורא בעיקר הענין"‪.‬‬

‫חיק‬

‫‪ 15‬שמות ‪( ,222‬חסרון פרטים לגבי המשכן)‪ ,‬א"מ ג‪( 548/‬קשיים בספר יהושע)‪ .‬שמות‬
‫‪( 201 ,196‬חסרון גופי הלכות משפטיות‪ :‬הל' נישואין וגירושין‪ ,‬חוץ מאסורי עריות‪ ,‬שבאות רק‬
‫ברמזי אגב)‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫‪ 16‬ר' לקמן‪.‬‬
‫‪ 17‬ר‪ ,‬לקמן בהרחבה‪ ,‬בהמשך המאמר‪ .‬והש' שמות‪.3‬‬
‫‪ 18‬מאדם ‪ ,209 ,4‬שמות ‪.36,6 ,3‬‬
‫‪ 19‬עמוד ‪.343‬‬
‫‪ 20‬מנה ‪ ,37 ;220 ,205‬מאדם ‪ ,181 ,92‬שמות ‪ ,222‬א"מ א‪65/‬סעיף‪.5‬‬

‫‪,182‬‬

‫‪ 21‬תעודות ‪.21‬‬

‫‪ 22‬שם ‪.52‬‬
‫‪ 23‬מנח ‪.205‬‬
‫‪24‬‬

‫מנח ‪ ,245 ,220 ,188‬שמות ‪ ,299 ,157 ,149 ,147‬מאדם ‪,162 ,155‬ועודההבה‪.‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )מב(‬
‫‪342‬‬

‫‪,‬‬

‫'‬

‫משה י‪.‬צחקי‬

‫סיון תש"ל‬

‫ההוהאות‪..‬החינוכיות שבאה החררה למסור ‪25‬הןהבותושונות‪.‬ביןהעיקריות‬
‫יש בעולםתכניתאלהיתקבועהמהאש‪1.‬גביגודלעם ישראל‪.26‬‬
‫ב) אחדות המין האנושי‪.‬‬
‫ההרמומה השלמה שבהתהוות משפחות האדמה לפי‬
‫תכניתאלהית מחושבת מראש‪.27‬‬
‫ן בצדק והצדקשוררבעולם‪.28‬‬
‫ג) העולםנידו‬
‫ה‬
‫י‬
‫ע‬
‫ב‬
‫ד) תשובה ל‬
‫ת‬
‫י‬
‫ח‬
‫צ‬
‫נ‬
‫ה‬
‫‪,‬‬
‫ם‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ע‬
‫ב‬
‫ה‬
‫ר‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ח‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ו‬
‫א‬
‫י‬
‫צ‬
‫מ‬
‫של‬
‫הרע‬
‫השקטת מבוכת‬
‫האדם המוצא‬
‫ה‬
‫ר‬
‫י‬
‫ת‬
‫מ‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ב‬
‫ה‬
‫א‬
‫‪.‬‬
‫ן‬
‫י‬
‫ב‬
‫ת‬
‫י‬
‫ה‬
‫ב‬
‫א‬
‫ה‬
‫של‬
‫הבוראלבין הצרותבעולם‪.29‬‬
‫‪,‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫ל‬
‫א‬
‫ה) עםישר שקול כנגדבל האנושות ‪,‬ועוד‪.‬‬
‫באופן מיוחד ובהרחבה פיתח קאסוטו את ההודאה הראשונה (בדבר התבנית‬
‫האלהית) לשיטה משוכללת של "מעשי אבות ‪ -‬סימן לבנים"‪ ,‬המיושמת על ידו‬
‫במקומות רבים במקרא‪ .‬למשל‪" :‬הנקודות הראשיות במסעי אברהם מקבילות‪…‬‬
‫לאלה של מסעי יעקב‪ ,‬ואלה מקבילות לנקודות הראשיות של כיבוש הארץ לפי‬
‫המסורת המשתקפת בספר יהושע‪ ..,‬ההקבלות האלה מורות בבירור ‪%‬ל שיטה‬
‫מסוימת‪ ,‬שלפיה מעשי אבות סימן לבנים‪ .‬הכונה היא להראות וצמה שאירע‬
‫לאברהם ‪ -‬איר'ע ליעקב‪ ,‬אח"כ לבני בניהם‪, ,‬ולהורות שכיבוש הארץ כאילו כבר‬
‫התקיים באופן סמלי בזמן האבות ע"י בנית המקדשים וקניית אחיזות מסוימות‪,‬‬
‫ולהראות שיש במעשי האבות מעין הבטתה שהבטיח ה' מראש‪ ,‬ונתקיימה בימי‬
‫בניהם אחריהם"‪ .‬וכך ממשיך שם קאסוטו ומפתח שיטהזו לגבי מאורעות נוספים‬
‫י אברהם‪,‬שענינםהיסודי הוא‪:‬הנכויותלקנין הארץ‪.31‬‬
‫בחי‬
‫במקום אחר מרתי'ב קאסוטו את מושג ה"סימן"‪ ,‬ומחיל'ו גם לגביהיייו‬
‫ם יום‪:‬‬

‫י‬

‫שבהן;‬

‫התורה "התכוונה ללמד 'לבו מוסר מתוך קורותיו הראשונות של אדם ואשתו‪,‬‬
‫מעשי אבות שהם סימן לבנים‪ ,‬ומורים לנו פרק בחובות המוטלות עלינו בחיינו‬

‫הדתיים 'והמוסריים ‪.82‬‬

‫‪ ,3‬מהם האמצעים להשגתהו (של המטרה)‬
‫אילו אמצעים נוקט המקרא כדי להשיג את מטרותיו הנ"ל? מהי דרך לימוד‬
‫הלקח החינוכי?‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ו‬
‫ד‬
‫ק‬
‫ה‬
‫ו‬
‫(‬
‫"אין זה מדרכה של המהשבה השמית‬
‫בכלל) להתבטאעיי הצהרות‬
‫מופשטות‪ ,‬על אחת כמה וכמה ספר ‪ …33‬שלא נועד להוגן דעות אוליחידי סגולה‬
‫בלבו‪ ,‬אלא לעם שלם‪ ,‬ואף להדיוטית שבתוכו ‪ -‬מן הצורך היה שילביש את‬
‫רעיונותיו לבוש של תאור מוחשי‪ ,‬קונקרטי‪ .‬הלקה יוצא מספורי המאורעות ומן‬
‫הקשרים שביניהם"‪ .‬כלל גדול בספורים אלה הוא שאין הכתוב חורץ משפט'ו על‬
‫מעשיהם של גבורי 'הספורים‪ ,‬בדברים מפורשים "ובאופן סוביקטיבי‪ ,‬אלא מוסר‬
‫‪ 25‬מנח ‪ ,229‬שמות ‪.129‬‬
‫‪ 21‬שם ‪.123 ,133‬‬

‫‪ 29‬תעודות‬
‫של חגוך מוסרי)‪.‬‬

‫‪,66‬‬

‫‪ 30‬מנח ‪.123‬‬

‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬

‫‪ 26‬מנח ‪.205 ,154 ,230‬‬

‫מאדם ‪ 92‬עלא הסבר עיוני‬

‫‪ 28‬שם ‪.19 ,1‬‬
‫של מוצא הרע בעולם אלא למטרה מעשית‬

‫וכן הש' מגח ‪ 205‬ואילך‪ ,‬פעמים רבות‪ .‬אמ' ב‪ ,328/‬ג‪.548-9/‬‬

‫א"מ א‪ ,67-65/‬וע"ש‪.‬‬
‫תעודות ‪.62‬‬
‫במקור הכוונה לספר בראשיתאךזו שיטת קאסוטו גםלגבייתרהספרים‪.‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )מב(‬
‫ייחודו של המקרא‪-‬בעיניו של מ"ד קאסוטו‬

‫סיון תש"ל‬
‫‪343‬‬

‫ספורי דברים באופן אוביקטיבי‪ ,‬ומניח לו לקזרא שילמד את "המוסר" מתוך‬
‫מהלך הענינים ההולכים ומתפתחים כפי רצון שופט העולם"‪ .‬על הקורא להבין‬
‫מעצמו "מתוך המשך הספור ומתוך 'מה שאירע לגבוריו אח"כ‪ ,‬כשכר או כעונש‬
‫למעשיהם‪ ,‬כיצדיש לשפוט על מעשים אלה"‪".‬אין ספק בדבר שהמוסר הנלמד מבין‬
‫השיטיו עשוי לפעול על הקורא הרבה יותר מסה שנאמר לו בפירוש"‪ .34‬כך‪,‬‬
‫בעקיפין‪ ,‬באמצעות הספורים מוסרת לנו התורה הוראות דתיות‪ ,,‬מוסריות ולאו‪-‬‬
‫מיותנו‪ .‬אין טעם לדרוש מן הספירים הללו דיוק הסטורי ואין להסיק מהם‬
‫מסקנות הסטוריות‪ ,‬כיון שהתורה "לא באה לכתוב המטוריה‪ ,‬אלא תאורשירי‪…‬‬
‫לעם שלם‪ ,‬והדייקנות ההסטורית בפרטים אינה מתאימה לשירה הפונה אל לבו של‬
‫העם"‪.86‬‬
‫‪,‬‬
‫ו‬
‫כ‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ב‬
‫ש‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ט‬
‫י‬
‫ש‬
‫ל‬
‫ה‬
‫ד‬
‫ע‬
‫ו‬
‫נ‬
‫שהתורה‬
‫לעם שלם ואף להדיוטות‬
‫טוען קאסוטו‬
‫עקבי‬
‫שהתוהה מדברת "כלשוןבני אדם" ז‪ ,3‬אלא שאצלו מקבל מונת תלמודי זה ‪ 38‬מובן‬
‫של‪" :‬מדברת‪ …‬בפשטות ובתמימות" ‪" ,39,‬בלשון מובנת להמונים 'ומתאימה למח‪-‬‬
‫שבתם של האנשים הפשוטים" ‪" ,40‬ואינה חוששת לדיוקים שהקוראים המאוחרים‪,‬‬
‫הרגיליםבדרכי מחשבהזרותלה בהחלט‪,‬יוכלולהסיק מתוךדבריה" ‪.41‬‬
‫"ומכיון שדיבתה התורה כלשוןבני אדם ופנתה אלבני אדם ‪-‬איןלהתפלא‪…‬‬
‫שהיא קבעה בעד דור המדבר דברים מתאימים למושגים ולדרכי החשיבה של אותה‬
‫התקופה‪ ,‬בשנויים מתאימים לרוח האמונה הישראלית"‪ .‬לכן "אם אנו מעיינים‬
‫בספרות הזמן והסביבה‪ ,‬אנו מוצאים תמונה דומה‪ ,‬חוץ מן השנויים האלה‪ ,‬למה‬
‫‪ .‬במקרא"‪.43‬‬
‫שמתואר‪..‬‬
‫של‬
‫ה‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ב‬
‫ה‬
‫ר‬
‫ב‬
‫ד‬
‫"‬
‫השמוש‬
‫עקרון‬
‫תורה כלשון בני אדם"‪:‬‬
‫דוגמא‬
‫המקראי‬
‫בנוסחה "כה תאמר לפלוני ותגיד לבן אלמוני" ‪ .43‬נוסחה זו "רגילה במסורת‬
‫הפיוטית כלשון מטירת הכלליחות ובאה לישראל בירושה בן השירה הכנענית" ‪.44‬‬
‫עקרון תלמודי דומה נוסף שגם בו עושה קאסוטו שמוש במסגרת פי'רישו‪ ,‬הוא‪:‬‬
‫"דבר הכתוב בהווה"‪ .45‬קאסוטו מיישם אותו למקרים שבהם ‪,‬נוקטת התורה לשון‬
‫רכללי ‪.46‬‬
‫פרטמסוים‪ ,‬אך בעצם בונתה‪,‬לדבריו‪ ,‬למשהויותר רחבויית‬
‫‪,‬‬
‫ם‬
‫ד‬
‫א‬
‫ובהווה" ‪ -‬תובן‬
‫לאור תפישתו זו של קאסוטו‪ ,‬ש"דברהתירה בלשוןבני‬
‫לנו יותר התנגדותו לפירוש אלגורי של הכתובים בתורה‪" .‬התורה הגילה לדבר‬
‫בלשון פשוטה ולא במשלים"‪" .47‬ובדרך כלל אינה מרבה במשלים‪ ,‬כנביאים‬
‫וכמשוררים"‪ .48‬כך הוא קובע בתוקף ש"כל ההצעות המרובות והשונות שהוצעו‬
‫‪34‬‬
‫‪35‬‬

‫תעודות ‪ ,55‬מאדם ‪ ,122 ,4‬א"מ ב‪323/‬למעלה‪.‬‬
‫ע' תעודות ‪ ,63‬א"מ א‪( 108-107/‬הלקח מספורי אדם וחוה)‪ ,‬וכן‪ :‬מאדם ‪ ,181‬מנח‬

‫שמות ‪.222‬‬
‫‪ 36‬ונמות ‪ 3‬והש' מוח ‪.28‬‬
‫‪38‬‬
‫‪39‬‬
‫‪41‬‬
‫‪43‬‬
‫‪45‬‬
‫‪46‬‬
‫‪48‬‬

‫‪ 37‬מאדם ‪.209‬‬

‫דיון ומקורותע'אנציקלופדיה תלמודית‪ ,‬כרךז‪,‬עע' ע"ז‪-‬פ"ב‪,‬‬
‫‪ 40‬שמהת ‪.36‬‬
‫מאדם ‪.209‬‬
‫מאום ‪.209‬‬
‫‪ 42‬שמות ‪.223‬‬
‫הס' שמותי"ס‪,‬גועוד‪.‬‬
‫‪ 44‬שמות ‪ ,156‬והש' גם שמות‪.49‬‬
‫ויון ומקורות ראנציקלופדיה תלמודית כרךו'עע' תקנג' ‪ -‬ה'‪.‬‬
‫הס' שמות ‪.320 ,311‬‬
‫‪ 47‬מאדם ‪.4‬‬
‫שם ‪.73‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪,60‬‬

‫בית מקרא )מב(‬
‫א‪3‬‬

‫מ שהיצח קי‬

‫סיון תש"ל‬

‫לטם פירוש אלימרי של מלאכת המשכן אין להן שום ערך מבחינת פשזטו של‬
‫מקרא"‪ (9‬ובצורה דהמה הוא רומז שכתנתו ושמושו המקוריים וטל שיר השירים‬
‫אינם אלגוריים‪ .59‬לגישה אנטי‪-‬אלגורית זו יש כמה חריגים‪ :‬אחד מהם הואענין‬
‫התגלותו ה' למשה (שמות ל"ג‪ ,‬יט‪-‬בג)‪ .‬כאן נכנע קאסוטו‪ ,‬עקב כורח תיאולוגי‬
‫כנראה‪ ,‬ומודה בפה מלאכי "ברור מתוך הניסוח שכמה דברים אינם נאמרים אלא‬

‫דרך משל" ‪.51‬‬
‫חריג אחר הוא ענין הנחש (בראשית ג'‪ ,‬ז‪–4‬ז) שגם לגביו טוען קאסוטו‪ ,‬שוב‬
‫בגלל כורח תיאולוגי כפי הנראה ‪,5:‬כי "הד'ו‪-‬שיח שבין הנחש לבין האשה‪ ,‬הריהו‬
‫בעצם מין דו‪-‬שיח שהתקיים בליבה של האשה‪ ,‬בין ערמתה ובין תמימותה‪ ,‬לבוש‬
‫בלבוש משל" ‪.53‬‬

‫‪ )1‬תכינותיו‬
‫את הספרות המקראית מחלק קאסוטו לחמעןסוגים שתים‪:‬‬
‫‪ .1‬הספרות הסיפורית‪ :‬הפרשיות הספרותיות שבתורה‪ ,‬ספרי נביאים ראשונים‪,‬‬
‫ספרייונה‪ ,‬החלקהספורי של ספראיובוכיוב'‪.‬‬
‫‪ .2‬הספרות המשפטית‪ :‬הפרשיות ההלכתיות שבתורה ובספריחזקאל‪.‬‬
‫‪ .3‬הספרות השירית‪.‬‬
‫‪ .4‬הספרות הנבואית‪.‬‬
‫‪ .‬ספרות החכמה‪:‬איוב‪ ,‬קוהלת‪ ,‬משלי וחלק מתהילים ‪.51‬‬
‫‪5‬‬
‫אחד היסודות העיקריים בשיטתו הוא שחלקים גדולים מספורי התורה מבוססים‬
‫עלילה קדומים שהיו נפוצים בישראל עוד לפני כתיבת התורה‪ .‬אעפ"כ‪,‬‬
‫על שירי‬
‫ם ‪.50‬‬
‫יחסית לספרות השירה והנבואה‪ ,‬ממעטת התורה להשתמש בציורים פיוטיי‬
‫"הנביאים יהמשוררים הרגילים להביע רעיונותיהם בצורה פיוטית ולבארם ע"י‬
‫משלים‪ ,‬ובכלל להתנהג בדרכי המליצה השגורות בעולם השירה‪ ,‬לא נמנעו מלה‪-‬‬
‫שתמש במה שמצאו מן המוכן בשירת העלילה הישראלית‪ ,‬אם לשם קישוט שירי‪,‬‬
‫ואם לשם משל וסמל או לשם הבאת מופתים על גבורת ה'"‪ .‬מאידך‪ ,‬התורה כתובה‬
‫בפרוזהולא בשירה‪,‬ורגילה לדבר בלשוןפשיטה ולא במשליםי‪.5‬‬
‫נראה שקאסוטו התקשה במקצת להגדיר במדויק את הסטטוס הספרותי של‬
‫התורה‪ .‬עכ"פ ניכר אצלו טשטוש תחומים בענין זה וכמה מושגים והגדרות משמשים‬
‫בערבוביה‪ ,‬על אף שאין הם לגמרי חופפים‪ .‬במקום אחד ‪ 58‬הוא רואה בתורה "תאור‬
‫שיריי" ואפילו "שירה הפונה אל ליבו של העם" ‪ ,59‬ובמקים אחר הוא רואה בה‬
‫ספור בעל אופי פיוטי בלבד ‪ .00‬בפירושו על פסוק סמוך ‪ 01‬הוא קובע שזו "פרוזה‬
‫סיפורית" בלבד‪ ,‬אשר‪ ,‬בניגוד ל"שירה האפית" בדר"כ היא נוהגת בקיצור ואיננה‬
‫הספרו תיו ת‪:‬‬

‫‪49‬‬

‫שמות‬

‫‪.222‬‬

‫‪ 51‬שמות ‪.304-5‬‬

‫‪ 50‬א"מ ב‪ ,91/‬וכן הש' א"מ ב‪.883/‬‬
‫‪ 52‬ע' א"מ ה‪ 824/‬למעלה‪.‬‬

‫‪ 53‬מאדם ‪ .94‬א"מ ה‪ .824/‬חריג נוסף‪ :‬עץ הדעת ‪ -‬שגם לגביו מודה קאסוטו שהוא משל‪,‬‬
‫(מאדם ‪.)74-72‬לענין הנחש הש' בקורתו של‪:‬קויפמן‪ ,‬מכבשונה‪ ,‬ע"ע ‪.234-5‬‬
‫‪ 56‬א"מ א‪,106/‬‬
‫‪ 54‬תעודות ‪.23-22‬‬
‫‪ 57‬א"מ ב‪ ,345-344/‬על הסיבה להבדלזה‪ .‬ע'לעיל‪.‬‬
‫‪ 59‬שמות ‪,156 ,114 ,48 ,3‬ועוד הרבה‪.‬‬
‫‪ 58‬שמות א'‪ ,‬חואילך‪.‬‬
‫‪ 61‬שמות ב'‪ ,‬כ‪.‬‬
‫‪ 60‬שמות ‪.6‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )מב(‬

‫סיון תש"ל‬

‫ייחודו של המקרא‪-‬בעיניו של מ"ד קאסוטו‬
‫רגילה לספר על ביצוע כל פקודה לפרטיה במילים שוות לאלה שבאו בפקודה ‪.52‬‬
‫כמו"כ בניגוד לשירת העלילה‪ ,‬המחבבת הזרות מילוליות‪ ,‬אין החזרות שבפרוזה‬
‫הסיפורית המקראית שוות ממש מלה במלה‪ ,‬אלא אוהבת היא‪ ,‬בטוב טעם אמנותי‪,‬‬
‫ן‪.63‬‬
‫לשנות את דבריה‪ ,‬או לקצרם או לשנות את סדרם כשהיא חוזרת על איזהעני‬
‫העולה מכל האמורלעיל הוא שקאסוטו התקשה כנראה לקבוע את המקום המדויק‬
‫בתחום שבין פרוזה טהורה לשירה טהורה‪ .‬קושי זה נעוץ במתחשבין שיר העלילה‬
‫הקדום (שעליו מבוסס הטכסט‪ ,‬לדבריו) לבין הפרוזה של הספור המקראי (אשר‬
‫סיכםוקיצר אתשירהעלילה) ‪.64‬‬
‫ת‬
‫י‬
‫ב‬
‫ט‬
‫ו‬
‫ק‬
‫עכ"פ לא נראתה לו הגדרה‬
‫ת‬
‫ג‬
‫ו‬
‫ו‬
‫ס‬
‫מ‬
‫ה‬
‫ת‬
‫י‬
‫נ‬
‫ק‬
‫ס‬
‫פ‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ה‬
‫את‬
‫ד‬
‫ח‬
‫א‬
‫ל‬
‫משני‬
‫הסוגים הללו בלבד‪ .‬כהולמת את תפיסתו ומבטאת את שיטתו נראית ביותר הגדרת‬
‫הפשרה שהוא עצמו נותן במק‪,‬ום אחר‪" :‬ספור פיוטי או פיוטי למחצה"‪ .65‬תופעה‬
‫זו של "פיוטיות למחצה" מוסברת על ידו בכך שהתורה נטלה פסוקים כלשונם‬
‫מתוף שיר העלילה שקדם לה‪ ,‬או פשוט יותר‪ :‬בתוך ספורה של התורה‪ ,‬הפרוזאי‬
‫ברובו‪ ,‬גרמה לפעמים השיבותהענין להתרוממות הסגנון והתקרבותו לדרגת השירה‪,‬‬
‫ואז לבש הרעיון כאילו מאליו‪ ,‬צורה המקבילה לצורה המסורתית של הנבירה‬
‫‪345‬‬

‫הסיפורית ‪.60‬‬

‫בין כך ובין כך רואה קאסוטו בסגנון התורה "אמנות ספורית משוכללת שחנה‬
‫י הכתוב"י‪ ,0‬וקושר לה כתרים של "טוב טעם אמנותי" ‪.68‬‬
‫שפוךעלפנ‬
‫הוא מדגיש באופן עקרוני כי "כדי להגיע לידי הבנה מליאה בדברי הכתוב"‪,‬‬
‫יש לשים לב גם להערכתו האסתטית‪" .‬ספר שמות איננו רק תעודה דתית נשגבה‪,‬‬
‫הוא גם יצירה ספרותית מצוינת‪ ,‬וכל יצירה ספרותית ‪ -‬הבנתה תלויה בהבנת‬
‫י השפוךעלפניה"‪.09‬‬
‫דרכי האמנות שעלפיהןהיאנוצרה‪ ,‬ובהרגשתהנו‬
‫אמנם בתקיפה מוקדמת בחייו (‪ – )1927‬הסתייג קאסוטו וקבעכי "לפי דעתו‪,‬‬
‫הלכותהימירה העברית הקדומהעדיין לא נתגלו לנו במידה מספקת"‪0‬י‪ .‬אולם לגבי‬
‫האמנותהסיפורית המקראית ‪-‬מצוי בדבריו שפע של חומר‪,‬‬
‫בין היתר‪ ,‬מונה קאסוטו את הסממתם הבאים כקוים אופיניימ לאמנות הספור‬
‫המקראי‪:‬‬
‫‪ .1‬מבנההרמוני אחיד‪,‬משוכללונאה‪.‬‬
‫‪ .2‬הדיוקבמלים וחשיבותכלמלה‪.‬‬
‫גוון‪.‬‬
‫משחקיצלילים ומילים‪.‬‬
‫אליפטיות ומבנה דרמטי‪.‬‬
‫השלך לאחור‪.‬‬
‫העדר תאור רגשות ומחשבות‪.‬‬
‫‪62‬‬
‫‪63‬‬
‫‪64‬‬
‫‪66‬‬
‫‪68‬‬
‫‪70‬‬

‫שמות ‪.14‬‬
‫פרט לענינים טכניים כמו המשכן‪ ,‬קרבנות הנשיאים והגיניאלוגיות‪ .‬ע' מאדם ‪.7‬‬
‫‪ 65‬מנח ‪.28‬‬
‫שמות ‪.61-60‬‬
‫‪ 67‬מאדם ‪ .157-8‬והש' מנה ‪.158–9‬‬
‫מאדם ‪.4‬‬
‫‪ 69‬שמות ח'‪.‬‬
‫מנח ‪.28‬‬
‫הושע קב' הערה ‪ .2‬כוונתו כנראה לקצב‪ ,‬משקל‪,‬חרוזיםוכיו"ב‪.‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫סיון תש"ל‬

‫בית מקרא )מב(‬

‫משה יצהקי‬

‫‪346‬‬

‫‪ )1‬מבנה הרמזני‪ ,‬אחיד‪ ,‬משוכלל ונאה‬
‫"יהיה פתרוןבעית המקורות מהשיהיה ‪ -‬כותב קאסוטו ‪ -‬עובדההיא שבכתוב‬
‫שלפנינו מסודרים כל הספורים סדר הרמוני ומשוכלל‪ ,‬שאינו נראה כתוצאת‬
‫שיל'וב‪ ,‬פחותאויותרמקרי‪ ,‬שלקטעים נבדלים"‪1‬ז‪.‬‬
‫"מבנה אמנותימשוכלל‪ ,‬לפי כללי חלוקת הפסוקים והקבלת צלעותיהם זו לזו‪,‬‬
‫בעל סגנון נאה והרמוני" ‪ – 72‬מוצא קאסוטו במקומותרבים מאד לאורך פירושו‪3‬י‪.‬‬
‫הרמוניהזוניתן לחלק לשלושהסוגים‪ :‬א)הר'מוניהסגנונית‪.‬‬
‫ב) הרמוניה מספרית‪.‬‬
‫ג) הרמוניה סגנונית‪-‬מספרית‪.‬‬
‫א) הרמוניה מרנונית‪:‬‬

‫ההרמוניה הסגנונית ‪-‬פנים רבותלה‪.‬היא מתבטאת בכמהאופנים‪4‬י‪:‬‬
‫‪ .1‬הקבלה בין פתיחה לחתימה של הפיסקה‪ ,‬פירושו‪ :‬הופעת בטויים‬

‫דומים‬
‫בפתיחת ענין ובסכומו‪" .‬יסודה בהכרה‪ ,‬כי בחזור המחבר בסוף דבריו על אותם‬
‫הניבים או‪ …‬הרעיונות שהביע בתחילתם ‪ -‬יעשה על שומעיו או על קיראיו‬
‫רושם נעים של שלימות הרמונית‪ ,‬ויטביע בכח מיוחד בתוך רוחם את זכרון אותם‬
‫" ‪tTS‬‬
‫הניבים או‪ …‬הרעיונות‪ ,‬כאילו כל דבריו סובבים עליהם ומכוונים אליהם‬
‫לכאן שיכת גם ההקבלה הכיאסטית בסידורם של עשרת הנסיונות של אברהם‪6‬י‪.‬‬
‫‪ .2‬הקבלה בהתחלות הפסוקים או בסיומיהם‪ .‬אותה מלה (כמעט) חוזרת בהת‪-‬‬
‫האובסיומם ‪frs‬‬
‫י של כמהפסוקיםסמוכיםזהלז‬
‫חלתםי‬
‫‪ .3‬הקבלה של בטויים בהתחלות של פיסקאות סמוכות או בתוכן‪9‬י‪ .‬הקבלה זו‬
‫יכולה להיות גם ניגודית בצורה ובתוכן ‪ ,80‬או גם הקבלה של מחזורים סמוכים‪.81‬‬
‫‪ .‬הדרגה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬עשרת המכות ‪ ,82‬הספורעל החרטומים ‪83‬ועוד‪.84‬‬
‫‪4‬‬
‫ב) הרמוניה ממפרית‪:‬‬

‫אמנם אצל קאסוטו אין הבחנה ברורה בין שני הסוגים המופרדים אצלי להלן‬
‫לסעיפים (ב) ו‪(-‬ג)‪,‬והיא מכנה את שניהם בשם‪ :‬הרמוניה מספרית‪ ,‬אולם מבחינה‬
‫מתודית‪ ,‬לצורך הדיון בהם‪ ,‬העדפתי להפרידם‪ :‬תחת הכותרת בסעיף (ב) "הרמוניה‬
‫מספרית"יבואו המקרים שבהם מפורשים המספרים בכתוב‪ ,‬ותחת הכותרת"הרמוניה‬
‫סגנונית‪-‬מספרית"‪ ,‬בסעיף (ג)‪ ,‬יבואו המקרים שבהם אין המספרים מפורשים‪ ,‬אלא‬
‫נרמזים מתוך העובדה שהתורה מצאה לנכון לחזור על מלה מסוימת מספר פעמים‬
‫מסוים דוקא‪.‬‬
‫‪ 71‬א"מ א‪.62/‬‬

‫‪ 73‬מנה ‪ .31 ,23‬שמות ‪ 61‬ועודהרבה‪.‬‬
‫‪ 72‬מאדם ‪.155‬‬
‫‪ 74‬הראשון שעמד על כך לדברי קאמוטו הוא כנראה מילר (‪ ,)1896‬ע' הושע קי"ח הערה ‪.1‬‬
‫‪ 75‬הושע קי"ח‪ ,‬לדוגמאות עיין‪ :‬מאדם ‪ .210‬מגח ‪ .201-3 ,92 ,80 ,28‬שמות ‪.153 ,78 ,15‬‬
‫‪ 76‬מנח ‪ .202‬והש‪ ,‬שמות ‪ .323‬ואולי אפשר לקשור לכאן גם את שיטת העונש הרגילה‬
‫במקרא‪:‬מידה כנגדמידה‪ .‬הש' א"מ א‪.108/‬‬
‫‪ 78‬ע' מוח ‪ .79‬שמות ‪.157 ,78‬‬
‫‪ 77‬שמות ‪.252‬‬
‫‪ 80‬מנח ‪.159‬‬
‫‪ 79‬שמות ‪ .198 ,197 ,153‬מנח ‪.44‬‬
‫‪ 82‬שמות ‪.62‬‬
‫‪ 81‬עשרת המכות‪ .‬שמות ‪.61‬‬
‫‪83‬‬

‫שמות ‪.77‬‬

‫‪ 84‬מנח ‪.20‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )מב(‬

‫יי חודו של המקר א ‪ –‬בעיניו‬

‫סיון תש"ל‬
‫‪%7‬‬
‫של מ"ד קאםוטו‬

‫"הכרוסלתיה בתורה מיוסדת על הרמומה מספרית‪ ,‬ובמתכהן בחרה התורה‬
‫להורות את דבריה בדרך הרמונית זו‪ .‬יסודותיה של ההרמוניה המספרית‪ :‬מצד‬
‫אחד שיטת הששים‪ ,‬המקשרת את המספר היסודי חזם עם השיטה העשרונית‪,‬‬
‫ומצד שני המספר הטפוסי שבע‪ ,‬המורה על שלמות"‪ .‬שני היסודות וגם מזיגתם‬
‫מצויים בתרבות המזרח הקדום ‪ .85‬המספרים העיקריים שבהם מרבה התורה‬
‫ת ‪80‬‬
‫להשתמש‪ ,‬בגלוי או במרומז‪ ,‬להבעת ההרמוניה המספרית או הסגנונית‪-‬מספרי‬
‫הם‪ ,60 ,12 ,10 ,7 ,5 ,3 :‬וכפולותיהםז‪" .8‬בהרמוניה המספרית‪ …‬מתכוונת‬
‫י אלהים ‪.89‬‬
‫התורה להורות ‪ 88‬על ההרמוניה הכללית השוררת בעולם המונהג ביד‬
‫"הכלבידי שמים‪,‬ומאורעות האנושותאינםתלויים במקרה שללידתאישמסויםבזמן‬
‫מסויםוכיו"ב‪…‬אוכתנאיםהמקריים שלפריהורביהיתירהאו פחותה במשפחהזואו‬
‫אחרת‪ ,‬אלא מתנהלים לפי התכניות שההשגחה העליונה חישבה וקבעה מראש"‪.‬‬
‫והן הולכות ומתגשמותמבלישבני אדםירגישו בכך ‪.90‬‬
‫כאן צפה ועולה הבעיה החריפה‪ :‬האם המספרים בהם נוקבת התורה נכונים‬
‫ומדויקים מבחינה הסטורית‪-‬עובדתית‪ ,‬אם לאו?‬
‫מדברי קאסוטו לעיל השתמע במרומז שאין לחפש בהם דיוק הסטורי‪-‬עובדתי‪.‬‬
‫הדבר גם עולה בקנה אחד עם שיטתו שהתורה לא באה ללמד הפטוריה וממילאאין‬
‫לבקש בה "דייקנות המטורית בפרטים"‪ .‬יצויןכי במרבית המקרים נמנע קאסוטו‬
‫בכלל מלהתייחס במפורש ובגלוי לבעית דיוקם ההסטורי‪-‬עובדתי של המספרים‬
‫הכרונולוגיים וכיו"ב‪ ,‬ומסתפק בבירור ההרמוניה המספרית המתגלה בהם‪ .‬רק‬
‫במקומות בודדים הוא מגלה דעתו העקרונית גם בנקודהזו וקובעכי "המספרים‬
‫שבתורה הם ברגבם מספרים עגולים או סמליים"‪ ,"2‬או רו'מזכי לא בהכרח היה‬
‫אברם בן ‪ 75‬שנה בצאתו מחרן ‪(,‬בראשית י"ב‪ ,‬ד)‪,‬כי המספר נקבע לשם הרמוניה‬
‫מספרית‪ ,‬ולא כדי לקבוע אתגילו המדויק של אברהם בעת היציאה מחרן‪."3‬‬
‫התועלת שהפיק קאסוטו משיטת ההרמוניה המספרית היתה רבה‪ .‬הוא נחלץ‬
‫בעזרתה מסבך של קושיות וקשיים‪ ,‬ועקף באלגנטיות הבה את מרבית הבעיות‬
‫הכרוכות בכרונולוגיה המקראית‪ .‬כך פתר את בעית גיליהם של אבות העולם"פ‪,‬‬
‫בעית ‪ 430‬שנות הישיבה ב'מצרים ‪ 95‬וכיו"ב‪ .‬אפשר לראות בכך התחמקות מן‬
‫הבעיות או פתרון נועז‪ ,‬גאוני ומבריק‪ ,‬אך מה שצריך להיות ברור הוא המחיר‬
‫‪ 85‬א"מ ד‪.247/‬‬
‫‪ 86‬ר' לחלן‪.‬‬

‫‪ 41‬לגבי הרמוניה מספרית הדוגמאות הן‪ :‬מאדם ‪ 188‬ואילך‪ ,‬מנח‬
‫‪–174‬ש‪ .193 ,182-178 ,17‬שמות ‪33),-328 ,102‬ועוד‪.‬‬
‫‪ 88‬שמות ‪.56‬‬
‫‪ 89‬א"מ ד‪.248/‬‬
‫‪ 90‬מנח ‪.119 ,176‬‬
‫‪ 92‬שמות ‪.56‬‬
‫‪ 93‬מנת ‪ .217‬והשוה מנת ‪" :120‬מנין שבעים אינו מדויק וכו'" ‪ .~qy -‬שמות‬
‫שלשת ימים) ועוד‪.‬‬
‫‪ 94‬מאדם ‪ .188‬מנה ‪.182-178 ,176–174‬‬
‫‪ 95‬שמות ‪ .56–57‬א"מ ד‪.248-9/‬‬

‫‪,73 ,52 ,31-29 ,22–21‬‬

‫‪( 126‬וילכו‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫סיון תש"ל‬

‫בית מקרא )מב(‬

‫‪348‬‬
‫משה ליצחקי‬
‫שיש‪ .‬לשלם תמורת פתרון מסוג (זה והוא‪ :‬ויתור במפורש או מכללא על דיוקם‬
‫ההסטורי‪-‬עובדתי של המספרים הכרונולוגיים שבמקרא‪.96‬‬
‫לסיוםהדיוןבענין זה‪,‬כדאילצניןכי לאההונה‪.‬קמו עוררים על חלק גדול משיטת‬
‫ההרמוניה המספרית של קאס'וטה בטענהכי מנקודת מוצא מתמטית שיטתו פתוחה‬
‫וגמישה ביותר‪ ,‬ולמעשה‪ ',‬מאפשרתולתת‪ :‬הסבר כמעט לכל מספר שהוא‪ ,‬וממילא‬
‫אין כה ממש ‪ ;97‬מענין שגם‪,‬קאסוטו‪5.-‬יה'י‪%‬ה לסכנה זו ועמד על לקוי עקרוני זה‪,‬‬
‫אך לגבי חישובים של חוקרים אחר? מ‪.,‬לא שלו‪" :‬אם אנו מסבכים את‬
‫רבים‪=".‬ן אפו?ר‪,‬לנו‪,‬למצוא בכתוב כל מה' שאנחנו‬
‫הענינים ומהמביםיווויויי‬
‫רוצים‪' ,‬טהרי המספרים גמישים‪.‬המיוניתנים להיענות לכל מים צירופים ולשרת‬
‫לכל מיני בנינים שיעלו על דעתו של כל‪,‬הוקר וחוקר" ‪" .98‬אין לשכוח ‪ -‬הוא‬
‫מזהיר ‪' -‬שהמספרים נוחים להיענות בקלותלמי שירבה לחשוב בהם חישובים ולא‬
‫ם מלבו" ‪.99‬‬
‫ייזהרמלהכניס לתוךחישוביוגורמיםבדויי‬
‫ג) הרמוניה סגנונית‪'-‬מספרית‪:‬‬

‫התורה חוזרת כמה פעמים (‪ ,7 ,5 ,3‬או ‪ )10‬על מילה מסוימת לשם הדגשתה‬
‫או שהיא מונה‪ .‬מספר מסוים של שמות דוקא ‪ .101‬המלה החוזרת יכולה לחזור‬
‫במקרמות מקבילים זה לזה במבנה המשפט ‪ ,102‬או גם במקום שונה בכל פעם ‪.103‬‬
‫אפילו ההוראות המשפטיותניתנו לפעמים בקבוצות של וץ?ר (בכל קבוצה) לשם עזר‬
‫‪,100‬‬

‫לזיכרון‬

‫‪.104‬‬

‫‪.‬‬

‫בדרך כלל אין המקרא נוהג להדגיש הרמוניה זו במפורש‪ ,‬ורק הקורא המעיין‬
‫ימצאנה מתוך עיונו ‪, ,105‬בעובדה זו נתלה קויפמן בבקורתו על שיטת ההרמוניה‬
‫המספרית ‪.106‬‬

‫‪.‬‬

‫‪ )2‬הדיוק‪.‬ב_מ‪.‬לים וחו?יבותול תלה‪.:‬‬

‫(‬

‫תמיד מדמקת ומדוקדקת‬

‫בדרה‪.‬כלל גישתו '?ל קאסוטו היא '?"לשת פתורה‪…‬‬
‫לפלטיה ולפהטי פרט?הע והתורה רגילה "לשקול כל מילה ומילה בדייקנות‬
‫מלאה" ‪ .108‬בהתאם לכך הוא משתדלתמי‬
‫ל"לעייןבדייקנומ הקל פרטיה של לשון‬
‫‪,107‬‬

‫הכתוב‪ .,‬בדקדוקיה וברמזיה" ‪ .109‬והוא מרשה לעצמהלמשי‬
‫‪ ,‬לקסיק מסקנות פרש‪-‬‬

‫‪ 96‬אלא א"כ נידחק לפתרון הבלחי‪-‬סביר (שלא נראה גם בעיני קאסוטו) של אחיזת הלקל‬
‫בשתי קצותיו‪ :‬המספרים נכונים ומדויקים ועם זאת הרמוניים מבחינה מספרית‪ ,‬וההשגחה‬
‫הקציבה במכוון כך וכך שנות חיים לאותם אנשים כדי ליצור את ההרמוניה הנ"ל‪ .‬אך גם זה‬
‫פתרון חלקי בלבד העונה רק על חלק מהמקרים‪,‬כי הוא עצמו כותב ש"מנין שבעיםאינו מדויק"‬
‫(מנח ‪.)120‬‬
‫‪ 97‬הרצאות בע"פמטי ד"ר אוריאלסימון‪.‬‬
‫‪.‬ל‬
‫‪ 99‬מאדם ‪.173‬‬
‫‪ 98‬מנח ‪.176‬‬
‫‪ .100‬מנח ‪ ,209 ,201-3 ,119–122 ,160 ,100 ,37 ,43 ,20‬מאדם ‪ .184‬שמות ‪,4 ,153 ,15‬‬
‫‪ 222 ,200 ,162 ,153 ,143 ,92 ,83 ,49 ,41 ,11 ,8-7‬ואולך‪ ,‬א"מ א‪62/‬ועוד‪.‬‬
‫‪ 101‬שמות ‪.2-1‬‬
‫‪ 103‬שם ‪.160 ,34‬‬
‫‪ 102‬מנח ‪.37‬‬
‫~‬
‫‪ 105‬מנח ‪ .121‬א"מ ב‪.176/‬‬
‫‪ 104‬שמות ‪.193 ,187‬‬
‫וש‪ 1‬תעודות ‪.21‬‬
‫‪ 106‬קויפמן‪ ,‬מכבשונה‪.227-226 ,‬‬
‫‪ 108‬מאדם‪ .4‬והבז' מאדם ‪(39‬זהירותמבטוייםאנמרופומורפיים)ועודהרבה‪.‬‬
‫ל‬
‫‪ 109‬מאדםי'‪.‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫סיון תש"ל‬
‫בית מקרא )מב(‬
‫ייחודו‬
‫של‬
‫מ"ר‬
‫המקרא‪-‬בעיניו‬
‫של‬
‫קאסוטו‬
‫‪349‬‬
‫ניות מן השימוש במלים שונות לגבי ענינים דומים‪ .‬כך הוא מבחין בין הוראות‬
‫שונות של‪ :‬ילד‪-‬הוליד‪ ,‬כרת‪-‬הקם (ברית)‪ ,‬להעלות‪-‬להוציא (ממצרים)‪ ,‬אני‪-‬‬
‫אנכי וכיו"ב ‪ .110‬ואפילו מדייק מקיומה של "ה"א" הידיעהי‪ .11‬הוא הדין גמ לגבי‬
‫הפרטים הנזכרים בתוך ספור מסוים‪ .‬אם התורה מזכירה פרט מסוים בתוך ספור ‪-‬‬
‫מסתמא יש ל‪,‬ו חשיבות והוא בא להורותנו משהי‪ .‬ואם אינ‪,‬ו ענין לגופו ‪ -‬תנהו‬
‫ענין לספור שיבוא אח"כ‪ ,‬כלנמר‪ :‬תפקידו לשמש כהצעה (אקספוזיציה) לספור‬
‫הבא ‪.112‬‬
‫א‬
‫ל‬
‫מ‬
‫ל‬
‫א‬
‫שהרי‬
‫היה פרטזה "נחוץ למטרתה של התורה" ולאהיה "חשובלעניננו" ‪-‬‬
‫היתה התורה שותקתמלהזכירו בכלל ‪.113‬‬
‫אולםישנם‬
‫לשם‪3‬גימוקוןר‪.‬ים שבהםחורג קאסוטומגישהזוי‬
‫‪ .1‬שינוי‬
‫‪ .2‬שינוי בציטוט‪.‬‬
‫‪ .3‬פירוש המלה "כל"‪.‬‬
‫‪ 4‬שינוי לשם גיוון‬
‫‪ 2‬שינוי בציטוט‪– :‬ר'בסעירהבא(ד"‬
‫‪,.‬‬
‫לדעת קאסוטו "שיטה‬
‫‪ .‬רמלה במקרא שבמקים שהוא מביא את דבריו ‪11‬ל‬
‫ממשע‬
‫ד‬
‫י‬
‫פ‬
‫מישהו ‪ –‬אק הוא מק‬
‫ם‬
‫א‬
‫י‬
‫ב‬
‫ה‬
‫ל‬
‫כלעדנם‬
‫אלא מוסר את תמנם בלבה‬
‫לדוגמא‪ :‬ברכת יעקב או עשרת הדברות בדברים ‪ .114‬גם שיחות אינן מובאות‬
‫כלשונן ממש מלה במלה‪ ,‬אלא מנוסחות ‪ 1uy,‬המחבר‪ ,‬בשיטה פיוטית החביבה על‬
‫ם בלב הקורא ‪115‬‬
‫העם‪,‬כדי לעורר רושםמסוי‬
‫‪ .3‬פירוש המלה "כל"‪:‬‬
‫מלה ט משמשת כרגיל בהוראה לא מדתקת"‪1‬ק אק פשוטה כמשמעה ז‪1‬ק היא‬
‫באה סלעתן הכללה מוממת ומופרזת‪ ,‬ופירושה‪ :‬במספר רב ‪ ,"8‬ולאו שקא כולם‬
‫ממש ‪.119‬‬

‫‪ )3‬גיוון‪:‬‬
‫כלל גדול הוא ש"בניגוד לסגנונה של שירת העלילה‪ ,‬המחבב את החזרות‬
‫המילוליות‪ ,‬הרי הפרווה הסיפורית ‪ -‬אין החזרות שבה שוות ממש מלה במל‪,‬ה‪,‬‬
‫אלא שאוהבת היא‪ ,‬בטוב טעם אמנותי‪ ,‬לשנות את דבריה או לקצרם‪ ,‬או לשנות‬
‫את סדרם‪ ,‬כשהיא חוזרת על איזהענין (פרטלענינים טכניים כגון‪ :‬מלאכת המשבן‬
‫וקרבנות הנשיאים והגיניאלוגיות)" ‪ 120‬ואמנם במהלך פירושו‪ ,‬מראה קאסוטו‪,‬‬

‫‪ 110‬תעודות ‪ .42–46‬והש' גם מגח ‪"( 153‬בארצתם" ‪" -‬בארץ")‪.‬‬
‫‪ 111‬שמות ‪.83‬‬
‫‪ 112‬הש' מנח ‪( 101‬ויטע כרם)‪ ,‬מאום ‪( 158‬בר' ד'‪,‬יט) שמות ‪.100‬‬
‫‪ 113‬מגח ‪ .201 ,190 ,188‬שמות ‪.299‬‬
‫‪ 114‬א"מ ב‪( 334/‬לגבי ברכת יעקב)‪ ,‬והש' א"מ ב‪ 592/‬למעלת (לגבי עשרת הדברות‬

‫בדברים)‪ .‬שמות ‪ 162‬למעלה‪,‬ועוד‪.‬‬
‫‪ 115‬שמות ‪( 5‬שיחתהמילדות עם מרעה)ועוד‪.‬‬

‫י‬

‫‪ 117‬שמות ‪.81‬‬

‫‪ 116‬שמות ‪.317‬‬
‫‪ 118‬שמות ‪.294 ,288 ,130 ,81‬‬
‫‪ 119‬שמות ‪ .130‬והש' גם לשון ההפרדה ב"וגצלתם אתמציים" (שמות ג'‪ ,‬כב) ‪ -‬שמות ‪.27-28‬‬
‫‪120‬‬

‫מאדם ‪ 7‬ועור‪.‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )מב(‬
‫‪450‬‬

‫י‬

‫משה יצחקי‬

‫סיון תש"ל‬

‫לעיתים קרובות‪,‬כי "הכתוב אוהב וואריאציות וגיוון" לשם גיוון ‪ .121‬ובעצם אין‬
‫תכונה זו מקורית למקרא‪ ,‬כי "חלופים ושנויים מעין אלה מצויים גם בחזרות‬
‫שבכתבי אוגרית" ‪.122‬‬
‫גיווןסגנוני לשמו הוא בעצםאנטיתיזה שלדיוק במלים וראיתחשיבות בכלמלה‪.‬‬
‫לכן מנינו לעיל '‪ 12‬אתהגיוון כחריג במשנתו הכללית של קאסוטו הגורסתדיוק עד‬
‫לפרטי פרטים בלשון התורה ‪ .124‬קשה להבין כיצד עלו אצלו שני הדברים בקנה‬
‫אחד‪ ,‬והיאך לא חש בסתירה שביניהם ? אלא אם כן נקבל בעל כרחנו את התירוץ‬
‫"הגנטי" הדחוק‪ ,‬שחל מסקנת "הדיוק בכל מלהעהגיע בשל כורח תיאולוגי‪ ,‬בעור‬
‫שאל מסקנת "הגיוון לשמו" הגיע כתוצאת כורה פרשני בנסותו לתת פירוש מדעי‬
‫לפי הפשט‪ .‬אך‪ ,‬כאמור‪ ,‬זהו מסוג התירוצים "הגנטיים" המסבירים לנו את השתל‪-‬‬
‫שלות הסתירהותולדותיה‪ ,‬אךאינםמיישבים אתהעניןמיסודו‪.‬‬
‫נעירכי גם לקאסוטו עצמו לא תמיד היה ברור אם שינוי מסוים הוא מדויק‬
‫ומכווןאו שהואגיוו‬
‫ן "לתפארת המליצה" בלבד ‪.125‬‬
‫‪ )4‬משחקי צלילימ ומילים‪:‬‬
‫יש במקרא עוד כמה תופעות סגנוניות המתאימות לטעמו ולשיטתו של הסגנון‬
‫המזרחי‪ ,‬והתורמותלנויהמוסיקלי של הספורהמקראי "‪,12‬ביניהן‪:‬‬
‫א‪ .‬אליטרציה של אות אחת‪" :‬בארץ שנער וישבו שם" (בראשית י"א‪ ,‬ב)י"‪.1‬‬
‫ב‬
‫‪ .‬אליטרציה של כמה אותיות‪" :‬הבה נלבנה לבנים" (בראשית י"א‪ ,‬ג) ועוד ‪.128‬‬
‫האותיות ב‪ ,‬ל‪ ,‬נ‪ ,‬באות כמה פעמיםזו בצדזו‪ ,‬וצלצולןיוצר "מעין מנגינה חוזרת‪,‬‬
‫ו במדרש השם בבל" ‪129‬‬
‫מעיןלייטמוטיב המלווה את כלהספורוהמגיעלשיא‬
‫‪ .‬פראונומסיה‪" :‬נלבנהלבנים"(י"א‪,‬ג) ‪.130‬‬
‫ג‬
‫ד‪ .‬שעשועי לשוןומשחקימלים‪" :‬והמקר‬
‫‪,‬‬
‫א‬
‫"‬
‫י‬
‫(‬
‫ג) ‪" .131‬והנהיצחק‬
‫ם‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ה‬
‫י‬
‫ה‬
‫לאמי‪-‬‬
‫~צ‪0‬ק" (בראשית כ"ו‪ ,‬ח) ‪.132‬‬
‫ט אליפטיות ומבנה דרמטי‪:‬‬
‫"כדי לא להאריך בפרטים ‪17‬אינם צריכים‪ ,‬וכדי שלא להסיח בפרטים כאלה‬
‫את דעת הקורא מעצם הענין" ‪ -‬נוקט הכתוב לשון קצרה ואיננו מספר במפורש‬
‫דבריםהמובנים מאליהם מתוך מה שנאמר אח"כ ‪.133‬‬
‫לפי סגנון הפרוזה הספורית המקראית ‪ -‬אין צורך לספר במפורש על ביצוע‬

‫פקודה‪ ,‬כאשר המשך הספור מוכיח על ביצועה ‪ .134‬אליפטיות זו מסייעת לקאסוטו‬

‫לפתור כמה וכמהקשיים בכתוב ‪35‬ג‪.‬‬
‫‪121‬‬

‫מנח ‪ .86 ,80 ,77 ,48‬מאדם ‪ .182–3‬שמות ‪06 ,152 ,150 ,86 ,80 ,77 ,72 ,70‬ב‪253 ,‬ועוד‪.‬‬

‫‪124‬‬
‫‪125‬‬
‫‪126‬‬
‫‪127‬‬
‫‪128‬‬
‫‪130‬‬
‫‪. 132‬‬
‫‪134‬‬

‫לעיל סעיף ‪.2‬‬
‫‪,‬‬
‫'‬
‫ה‬
‫‪:‬‬
‫יהנוך)‪.‬‬
‫ג‬
‫ב‬
‫ת‬
‫י‬
‫ש‬
‫א‬
‫ר‬
‫ב‬
‫מאדם ‪( ,195‬‬
‫ל‬
‫כ‬
‫ויהי ימ‬
‫מנח ‪.159-160‬‬
‫לדוגמות נוספות ר' מנח ‪.159‬‬
‫‪ 129‬מנה ‪.159‬‬
‫לדוגמאות נוספות ר' מנח ‪.159‬‬
‫‪ 131‬שם‪.‬‬
‫שם‪.‬‬
‫‪ 133‬שמות ‪.296 ,162 ,157 ,72‬‬
‫א"ת ג‪.752/‬‬
‫‪ 135‬ר' הערות ‪.134 ,133‬‬
‫שמות ‪.68‬‬

‫‪ 122‬שמות ‪.152‬‬
‫‪ 123‬ר' עמוד ‪.349‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )מב(‬
‫של‬
‫ייחודו‬
‫המקרא‪–‬בעיניו של מ"ד קאסוטו‬

‫סיון תש"ל‬
‫‪%1‬‬

‫מבנה דרמטי‪ :‬כמרב עומד קאסוטו על דרכו 'טל המספר המקראי 'טאימ מקפיד‬
‫על הסדר הכרונולוגי‪ ,‬ונמנע "מלהביא במקומם נתונים גיניאולוגיים העלולים‬
‫להסיח דעתנו מןהעניןהעיקרי הנשגב‪ ,‬ואינם נחוצים באותו רגע"‪ .‬הם מובאים רק‬
‫"לאחר שרפתההמתיחות הדהמטית שלהסיפור" ‪.138‬‬
‫כמו"כ נמנע הכתוב מלספר פרטים מסוימים (כגון הוראות לפעולה) במקום הנכון‬
‫לפי הסדר הכרונולוגי‪ ,‬כדי שלא להחליש את הרושם שהספור עצמו עתיד לעשות‬
‫י לעורר תשומת לב הקורא וסקרנותו ‪.187‬‬
‫על הקורא‪ .‬הכתוב רק מרמו על כך כד‬
‫‪ )6‬השלך לאחור‪:‬‬
‫בספור מאוחר אנו מוצאים פרטים חדשים הנוגעים למעשה שקרה בעבר‪ ,‬ואשר‬
‫התורה טרם ספרה עליהם עד כה‪ .‬כך מתגלה לנו לפי פרושו של קאסוטו בספור‬
‫מעשה העגל ‪(,‬שמות ל"ג‪ ,‬ו) הפרט המעניין והבלתי ידוע עד כה‪ ,‬שבני ישראל‬
‫‪138‬‬
‫התקשטובעדיים כשהתכוננו למעמדהר‪-‬סיני‬
‫‪ )7‬העדר תאור רגשות ומהשבות‪:‬‬
‫"אין הכתוב נוהג לתאר בפירוש את רגשותיהן ואת מחשבותיהן של הנפשות‬
‫הפועלות‪ :‬על הקוראלהבין אותם (את הרגשות והמחשבות) מתוך מעשיהן ודבריהן‬
‫של הנפש‪,‬ות הללו '‪.189‬‬

‫‪136‬‬
‫‪137‬‬

‫‪138‬‬
‫‪139‬‬

‫שמות ‪ .55‬והש‪,‬‬
‫שמות ‪.35‬‬
‫שמנת ‪ .299‬והר גס שמות ‪(302–3‬לגני"וגם מצאתחןבעיני")‪.‬‬
‫א"מ ב‪.323/‬‬
‫שמות ‪,8‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)