סיון תש"ל
בית מקרא )מב(
הגישההרצויהוהמצויה לחקר המקרא -בעיניושל
מ"ד קאסוטו ז"ל
מאת
מ שה יצחקי
מ"ד קאסוטו נמנה בין תוקרי המקרא החשובים של תוקפתנו .עיקר חשיבותו
היא בכך שגיבש שיטה עצמאית בתקר המקרא" .את דרך מחקרו התווה וגיבש
בספרו האיטלקי 1 …ובדרכו זו ה'משיך במחקריו העבריים ,בעיקר בפירושיו על
ספר בראשית".2
1
להלן מפתח הקיצוריםהביבליוגרפיים במאמר זה:
א"מ נ :אנצי קל1פדי ה מ קראי ת (מימין לק,ו הנטוי צוין מספר הכרך,
משמאלו -מספרהטור).
גילדמן בב ש' גולדמן ,ז רםים בביקור ת המקרא"( ,עיונים" חוברת ה/ק,
יהושלים ,תשי"א.
,
ו
ט
ו
ס
א
ק
ל
א
ר
ש
י
ב
"פרק
השנה
ג
ח
ו
ראש
ם
י
ר
ב
ד
ג
"
ל
בספר
דברים ל"ג בב מ"ד
בימי
קדם" (תרגם :יוסף רופא) .בתוך ()1 )1928ל 2ו"ן"""deg~ Studi )(72וע"ח,
.233-253
הושע = מיד קאסיוטו" ,הפרק השני בספר 'הושע" .בתוך :םפר הזכר1ן
לפוזננס קי ,ורשה ,תרפ"ז ( ,)1927חלקעברי ,קט"ו-קל"ה).
מאדם = מ"ד קאסוטו ,מ אדם עד נח (פרוש על סדר בראשית),יהושלים תש"ד
(תשכ"ה).4
מנח
בב
מ"ד קאסוטו ,מ נ ח ע ד א ב ר ה ם (פרוש על סדר נח) ,ירושלים
תש"ט (תשב"ה).4
מאת פ' סנדלר ,באנצ יקלופדיה
סנדלר בב הער "מקרא–חקר
םמקרא"
ך כרך ירושליה
תשכ"ט .עע' AIS-"5
המקראי ת ,י'
שכשתה = " קהפמה מכבשונה של היצירה המקראית
ת" ,תשכ"ה המאמר" :מאדם עד מ" .מדפס לראשיה בשם:
~קבץ
,1,-34
(תש"ש,
'yy
"
ם
י
ר
מ
א
מ
'
כ
"
ם
י
מ
ז
א
מ
"
ב
מקרא"
410;-99
"עוגי
שמותבי מ"ד קאס.וטו ,פרוש על ספר שמות ,ירושלים ,תשי"ב (תשכ"ה).4
תירת = מץ קאוטה תורת התעודות וסידורם של ספרי
התורה ,ירושלים()1965( 1941 ,
ייצע
8 deUa Gene~, 1934 1תסם85טן)
2סנולר עמ' .415
.]8
327
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )מב(
פ3
י
מ שהיצח ק
סיון תש"ל
"חודה של דרך זרכפי שנראה בהרחבה להלה הוא במיצגמעניין תדיר של
"נטייה שמרנית מהבהקת"י לכאורה ,עם"פירים ביקירתי" ,שטר "בעצם יש בו –.
לדעת קרפמן לפחות .–ניגוד לתפיסה המסורתית לא פחות מנאמר בפירושי אנשי
המקורות"(
שילוב נדיר זה נעמה
מחקרי וספרותי רב ,אפילו לדעת מתנגדיה
שאריי
"מחקרו (של קאסוטה לגביורוו
הנוהמימל'טעליהם מתבססת "התפיסה השלטת",
יסודי ותמנון לא פחות" (מאשר דעותיו על תארי האלוהות) –כותב ובלמה
מלדמן בסקירתועל הזרמים בבקורת המקרא.5
אפילו קהפמן בבקורתו החריפה ,שכתב על שיטות קסוטו בספר "מאדם עד נח",
מודה בסגולותיו המיוחדות של הביאור שבספר זה" .הביאור הואיסודי 1מפו-
רט " –כותב קהפמן בבקורתו על הספר הנ"ל" .הוא מבוסס על ידיעת מפרותם של
עמי המזרה הקדמונים הנוגעת לענין ועל ידיעה מקיפה בספרות המחקרית וטל
זמננו""" .חריפו ת רבהמשפיעעלינו המחברכדי להוכיח"י אתשיטתו.קויפמן
מבקר בחריפות את מגמתו ותפיסתו הרציונליסטיות מדי של קסוטו ,המאפילות
"על הפלא הגדול שלסיפורי בראשית" ומקפחות אתא"פייםכ"יצירת אמנות עממית,
רעננה ותמימה השופעת דמיון חי" .8הרא גם ההלט על עיקרי שיטתו של קאסוטו
בבעית גיבושן של המסורות השונות שעמדו לפני יוצרי הספר האחיד ,9וטועןכי
בשוללו "לא רק את הנתחנות אלא גם את הבחנת המקורות הישירה" מתרחק קאסוטו
"מקיצוניות אחת לקצוניות שכבגד" 0ן .אך חרף כל בקורתו והסתיגויותיו מודה
קויפמן (אמנם בסגנון אירוני דק) ש"המחבר בשא~פתו לאחד את הנפרד מגלה כח
המצאה רב מאד .הדא גם ניחן בכשרון של שכנוע .אף כשהוא מרצה דברים שאתה
ב ברצוןובענין .הוא הולך ~4,DKדן הוא בא בסופה וסערה.
מתנגד.להם ,אתהמקיי
הוא משיא אותך לפרטים ,מטפל בכל פרט בזהירות ולחיבה כבודק וחורז אלקים
טובות .הוא נידון עימה בכל פעם כאילו הק על פכים קטנים ,והחשבון הצהול
מצטרף והולך מאליו .אתה רואה ענהוא,הופך לה אק הקערה עלפיה .ובכל זאת אנן
אתה מאבד במחיצתו אף פעם את רגש "הבטחון האלמנטרי"; במו שיקרה לך בשעה
אל
שתעיין בביאורי מקראות אחרים …ההא יודע -לעורר אימון ולקרב
השכל ,גם (שונו העברית היאלשין חכמ-ם 1אה ,ובכל זאת ,העלהבידו
"וכיח
יה
רל
ב
~ה
לבקש להוכיח ?"
11
גם גולדמה המסתייג וטוען כי "הסברותיו (של קסוטו) בנוקע לספורים כפולים
ולחורות ולהשקפות דתיות והכרתיות -ך א-נל עולות יפהואיכן משכנעות באותה
מידה" (כמו הסבריו לגבי תארי האלוהות ושאר הגורעים) -מודה בכל זאתוי
"דבר אחד בהור :שוב מצאה לה התורה הספרותית הרשקית בר פלוגתא חריף.
ו אם תוכל לעמודבפניו כשעמדתה מעורערת בלאו הכי" .12
ימיםיגיד
הנה כי כן נוכחנו לדעת כי שיטתו העצמאית של קאסוטו זכתה לשבחים רבים
אףמפי מתנגדיוומבקךיו .מהי,איפוא,שיטתוזו?
3קויפמן ,מכבשוגה.217 ,
5
גולדמן ,ל"ב.
8שם .238 ,226
, 11טם .220-219
4
6
9
שם.
קויפמן ,שם.216 ,
שם .324-5 ,221-2
12גולדמן ל"ג-ל"ד.
7שם .222
10שם .219
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )מב(
הגישההרצויהוהמצויה לחקר המקראבעיניו של מ"ד קאסוטו
סיון תש"ל
329
מטעמים של נוחיות'מיתודית נפצ'ל את תיאור שיטתו לשלשה נושאים עיקרי?ם:
(א) השקפתו הכלליתעל המקרא'ודרכו.
(ב) שיטתובבעיות הבקורתהגבדה'ה.
(ג) שיטתו בבעי'ות הבקורת הנמוכה.
את הדיון בהשקפתו הכללית על המקרא ודרכו ,ניתן לחלק לשלושה פרקי-משנה
שהם:
~א) .1הגישה להקר המקרא -הרצויוהמצוי.
(א) .2ייחודו של המקרא ,דהיינו :מהותו ,ייעודו ותכונותיו הספרותיות.
(א) .3המקרא,והמזרה'הקדמון.הזיקהשביניהםוטיבה.
מאמרנו זה מוקדש לדיון בסעיף הראשון ,ובו נשתדל לעמוד על ההערות המי-
תודיות המקופלות בתוךכתביו של קמוטו.
מאשית דבר ,מן הראוי לברר את השקפתו של קאסוטו על המדע בבלל .הוא
רואה את הדינמיות כאחת מסגולותיו החשובות ביותר של ה'מדע" .המדע מתפתח
והולך תמיד ,פושט צורה ולובש צורה ,משתנה ומתחדש ,מתרחב ומתקדם בלי
הרף …דעות שעוד לפני עשרות שנים אחדות.
..נחשבותהיו לקנין קבוע ,של
המדע …עכשו התחילו רופפות לרגלי ה,בקות שנמתחה עליהן ,ונראות במקצתן
כמוטלות בספק ובמקצתן כמוטעות בהחלט .בנין שהיה נדמה כאחד מנכסי צאן
" 13
ברזל של המדע -התחיל מראהסימנים של התמוטטות.
לדינמיות זו יש כמובן קשר אורגני פנימי הדוק עם היסוד ההשערתי שבמדע,
ועם העובדה שההשערות המדעיות כולן הן "בנות תמותה" " .14במדעאין דוגמות.
אין לנו שום השערה מדעית ,אפילו בין אלה ששיחקה להן השעה ביותר ,שתהיה
לה זכות קיום עולמית ,ושיהיה אסור למתוח עליה בקורת או להציע השערה אחרת
במקומה" .13קסוטו איננו מתפעל מהעובדה שהשערה מסוימת נתקבלה בודאות
גמורה ע"י הוב החוקרים דור אחר דור; עד שנדמה היה כי אופיה ההוסערתי
המקורי כבר נשכח מלב .16הוא מסביר זאת בנטייתם (הבלחי מדעית) של חוקרים
לקבל את דברי קודמיהם מבלי לבודקם" :כל אחד חוזר על דברי אלה שקומוהו
מבלי שיעלה על דעתו לחקור קצת בענין"י 1ההא נזהר מלזלזל במצדדי תורת
המקורות ובשיטתם" ,ומותה שב.ודאי נוכל ללמוד ממנה החבה" ,אך יחד עם זה טוען
בתוקף ש"הרשות בידנו 'לתהות על קנקנם ולבחון את חומר בנינם ואת שיטת
בנינם" " flsאדרבא ,התוקר לא רק רשאי ,אלא מחויב לבחון תמיד את ההשערות
שנאמרו לפניו ,הבחנה אחר הבחנה ,ואם ייראה לו שההשערה שהיתה נחשבת
לנכונה -אינה מתאימ,ה לעובדות הקיימות או לנתונים החדשים שנתחדשו במדע,
מצוה עליו להזניח אותה ולהשתדל להציע במקומה השערה חדשה ,שתתאים יותר
לעובדות הקיימות ילנתונים החדשים" .19רשות זו נתונה לנו בהסתמך על שני
נימוקים בעיקר:
(א) דינמיות המדע והיסוד ההשערתי שבוב.2
13
יו
17
19
תעודות .11
מאדם י"א,
שם ,57-56
מאדם י"א.
14
שם
,12
16תעודות .12
18שם .17
20תעודות .12
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )מב(
30נ
(
_,משה :יצחק
סיון תש"ל
(ב) אנו קרובים לררת ספרי המקרא יותר מאשה קודמינו ,מייסדי תורת
המקורות ,וידיעת המזרח הקדמון כיום היא הרבה יותר מקיפה ויותר מדויקת
מאשר בתקופתם .21לכן קים סכוי ש"נוכל לראות איזה דבר שנעלם מעיניהם ,או
לפתור איזו חידה שהם התאמצו לשוא למצוא לה פתרון" .22סכוי זה מתחזק עוד
יותר לאור העובדה הברורה ,לדעתו ,ש"סגנון הזמן יהמקום מטביע את חותמו
המובהק על עבודתם של החוקרים" .23בכל תקופה ותקופה יש לחוקרים גישה
ודרך עבודה מסוימת ,ומסתברכי גישהיומה ודרבי עבודה דומות של אותו דור
מביאותלידי מסקנות דומות ביחס לבעיותבעליתאופי דומה .24הקבלהזו במסקנות
"מתבארת במקצתה כתוצאת השפעה הדדית ,ובמקצתה גם כתוצאה של ההתקדמות
הכללית ,בדרכי החקירה ובשיטותיה ,המשותפת לכל מדעי הרוח ,והמאפשרת לכל
המדעים הללו להתפתח בשווה במשך הזמן' .ואולם תלויה היא (ההקבלה) בלי ספק
גם בהשפעת דעותיו והשקפותיו ,נטיותיו ותביעותיו' אופיו ותכונותיו של כל דור
ודור" .זה מעורר את החשש שלפנינו לא גלוי אוביקטיבי של מה שנמצא באמת
בספרים הקדמונים ,אלא תוצאת הרושם הסוביקטיבי שמוסרים הספרים הללו בזמן
'מסוים לאנשי סביבה מסוימת .פירושו של דבר ,השקפות החוקרים מושפעות
במידה ניכרת מתכונותיהם הסוביקטיביות .25כך אירע ש"פרטי הספורים על אדם
וחוה שנתפרשו בפנים שונות ,וכל' תקופה ותקופה וכל סיעה וסיעה ראו מהרהורי
ללבןומרעיונותיהן בדברי הכתוב" .26
המסקנה הברותה העולה מדברי קאסוטו היא שכל דור רשאי ואף חייב לגשת
מחדשובאפןעצמאי לחקר המקראופירושו.
מהם הקוים האופיניים לגישתו שלו?
מטרתו המוצהרת היא :לבאר את פשט הכתוב לפי שיטה פילולוגית היסטורית.
פשט זה מוגדר עלידו כ"כוונתם המקורית לשל הכתובים) בזמן שנכתבו לראשונה",
כלומר" :הבנת דברי התורה כפי מה שרצתה התוההשיהיו מובנים לקהל קוראיה
בזמן כתיבתה"ז .2גדולה אמנם חשיבותה של שיטת הדרש המבארת בכל דור ודור
את הכתוב לפי רוחם 'ולפי צרכיהם של,בני אותו הדור וכן רבה חשיבותה לענין
ההלכה ,ואולםאין מקרא יוצאמידי פשוטו ,וכדאי הם דברי התורה שנשתדל עד
כמה שידנו מגעת ,לחדורפנימה לתוך מעומעםכפי כוונתם הראשונה .28
ל
כ
ב
"
אל פשט הכתוב רוצה ק'מוטולהגיע באמצעות באורמדעי המסתייע
האמצ-
ם שהמדעהמודרני ממצ'יאהיום לרשותנו".29
עי
במבוא לפירושו על ספר שמות הוא מדגיש את ייחודה של דרכו הפרשנית,
22שם.
21שם .17
23תעודות .15ועיי"ש עע' 16–14בהוכחה שהוא מביא לכך ,מתוך חקר השירה ההומרית.
24תעודות .15
25שם .16והש' הושע עמ' קכ"א הערה " :4סברתם זו תלויה ברושם סוביקטיבי שעשתה
בהם קריאת נבואותיו של הושע.לי נראה ההיפך .ועל רשמים סוביקטיביים,כמובן,איןלהתפכח".
26א"ת א.107/
27מאדם ט' ,שמות עע' ח'.184 ,
28מאדם ט' ,שמות ח' .וכסיוע הוא מזכיר את דברי הרשב"ם בהקדמתו לסדר משפטים.
29
שמות ז'.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )מב(
הגישההרצויהוהמצויה לחקר המקראבעיניו של מ"ד קאסוטו
סיון תש"ל
331
"השונה בהרבה מדרכם של רוב הפיר'ושיםהמדעיים של זמננו" .30הוא מונה שלושה
הבדלים עיקריים:
(א) מרבית הפרשנים החדשים על התור'ה מתרכזים בחקר המקורות ופירושם
ומזניחים את העיון ביצירה עצמה .הם מתאמצים "לחקר ולדהוש כדי לקבוע
משמעותו המקורית של המפור הקדום ,ולא שמים לב אלא בורך אגב ובמידה
טפל,מצומצמת אל מ ש מעו ת הםפור שב תורה ,בזה עשו את
י
ק
י
ע
ה
'
ואת הטפל -עיקר" .31בניגוד להם ראה קאסוטו את עיקר תפק'ידו בפרוש הספר
הנמצא לפנינו ,שהוא לבדו עובדה קיימת ,ולא יצירה דמיונית שיסודה
בהשערה.
הוא שם את הדגש על הבנת הכתובים כפי שהם לפנינו ,בהקשרם הנוכחי.82
כי המסורות והמקורות השונים "שמשו לתור'ה רק חשר לבנין מבנה מסוים,
ואמצעי להבעת רעיון מסוים" ,ועיקר תפקידו של הפרשן הוא "לעמוד על המבנה
שרצה הכתוב לבנות ועל הרעיון שהוא רצה להביע"" .33מטרתו של פרוש מדעי
של יצירה ספרותית בלשהרא צריכה להיות :קביעת הבנתה רהערכתה של היצירה
עצמה,ואילו חקר מקורותיהאינו אלאאמצעי להשגת מטרהזו" .34אמנםזהואמצעי
חשוב "וכל פעם שיהיה אפשר לו (לחוקר) להגיע עד שלב יותר קוום במסורת,
ולקבוע מה היה ידוע בעם ישראל ובסביבתו לפני כתיבת ספרי המקרא ,בודאי
יפיק מזה תועלת להבנת הכתוב ,35אבל …כשאין לו עדויות ברורות על השלב
הקדום ביותר -מוכרח הוא לותר על אמצעי זה ,והשערות פורחות באויר לא
.לעלוןמדויק'ומעמיקבדברי,הכתוב".80
תוכלנה לשמשלותחליף..
(ב) לפי דעתו ,מקורותיו של ספר שמות (ושל ספ,רים נוספים) אגנם כמקובל
(ן ,א,עוכיו"ב),כי אםשירתעלילהקדומה.
(ג) פרשני זמננו אינם משתמשים במידה מספקת בכל הידוע לנו כיום על
תרבות 'המזרחהקדום .פר'ושומתכוון'להשלים חסרתזה .37
ת
ו
י
ר
ו
ט
ס
י
ה
ת
ו
י
ע
ב
ב
(בגון
כפרשן ,ראה עצמו קאסוטו פטור מלעסוק באפןיסודי
קביעת זמנה של יציאת מצרים וכיו"ב) ,ומלהעריך את דברי הכתוב מבחינה
היסטורית .לדעתו זהו תפקידו של ההיסטוריון ולא של המפרש.
המפרש חייב רק "למסור להיסטוריון את החומר לדיונו ,ע"י באור הכתובים על
בוריים" 38מובן מאליו שהבנת הכתהו על בוריו עלולה להפיץאור גם על הבעיה
ההיסטורית .89על הפרשן האידיאלי "להזהר מלהכניס לתוך הכתובים
30
שם.
31מאדם .122שמות .128 ,'1
32שמות ז' .183 ,מאדם .122א"ת ג718 ,614/ועוד הרבה.
33מגח .128
34
שמות ז'.
35מאדם ,122והש' שמות ז'.129 ,
36מאום .122
37שמות ז-ח.
38שמות ח-ט,ישהגיון רב בהפרדה זו אך לא תמידהיא אפשרית .מהיעשה הפרשן כאשר
י אפשר להגיע לפ.שט הכתוב ,ללאדיוןהיסטורי מוקדם ?
א
39שמות .222
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
סיון תש"ל
בית מקרא )מב(
382
משה יצחקי
ה קדומי ם מ,ו שגים מודרניי מ"י.4עליו להתקרב אל 'הכתובים לא מתוך
התביעות הספרותיות והאסת,טיות של ומננו ,אלא 'מתוך התביעות שרגילות היו
במזרח הקדום בכלל' ,ובתוך עם ישראל בפרט .41ישלעיין "בכתובים לפי פשיוטם
ולפי דרכי המחשבה של זמנם ולא לפי מושגים שנוצרו בתקופה ,מאוחרת"
ומכאן 'המסקנה הברורה "שיש להזהר ולא למהר ולנת,ח את הכתובים על סמך איזה
פרט שלכאורה אינו מתקבל על דעתו של ה'קירא בן דורנו" .43עם זאתאין דרישה
זו שוללת מן החוקר והפר'שן את זכותו להסתייע בהשואתו עם תופעות בתקופות
42
שונות .14
אלם התכתה החשובה בנתר של הפרשן היא האוב יקטיריות .כבר
הבאנו לעיל את דעתו של קאסוטו בדבר השפעת התכמות הסוביקטיביות וטל
החוקרים על השקפותיהם .קאסוטו הודה והביר בחולשה אנרכית-טבעית זו ,אך
י"עלינו לגשת לחקירה עצמאית מחודשת…באוביקטיביות
דרש להלחם בה בתוקף
שלימה,בלי משפט קדום כלשהו"…כלפי אסכולהזו או אחרת,ובלי כלכוונה להגן
על השקפה או שיטה מסוימת" .15עלינו להיות מוכנים מראש לקבל את תוצאות
מחקרנו תהיינה התוצאות הללו מה שתהיינה ,46אפילו יצא לנו שמה שכתבנו אנו
בעצמנו לשעבר -הלה מוטעה"י .4מטרתנו צ"ל" :בקשת האמת והבנת הכתובים
עלבוריים"" ,4תהיה כונתם אשר תהיה .49
,
ם
י
ר
ב
ד
ה
,
ו
ליריבם של הקצוניים
שאיפה זו לאוביקטיביות עשתה אות מטבע
שבשני המחנות ,המחנה ההרמוניסטי והמחנה הבקורתי" ,החושבים מראש ש'יש
רעית שאין להטיל עליהן ספק .מצד אחד אלה הרגילים לקרא את הכתובים רק
מתוך האספקלריה של הדרש ,והסוברים שאין לנטות מהפרושים ששמעו מפי
מוריהם ומהגישה שהתרגלו בה מילדותם .ומהצד השני אלה הרואים בתורת
ם של המדעובנין שלאיימוט לעולם" .50
ההעודותהישג בטוחוקיי
נראה שמבחינה זו מצא קאסוטו עצמו בין הפטיש ,לבין הסדן ,מהלך בשביל
ביניים ,ונתון במתח מתמיד ובמאבק בלתי פוסק בין עובדת היותו יהודי מאמין
ושומד מצוות מחד גימא ,לבין רצונו לחקור ולפרש את המקרא במתודות מדעיות
לחלוטין .בין השאר מעידות על כך "התנצלויותיו" על סטיותיו מהפרוש ההלכתי
של פסוקים .51
כוויכוחו עם חסידי האסכולה הדרשנית היהודיה ,הסתייע במאמר חז"ל "אין
מקרא יוצא מידי פשוטו" ,וטען שאף הם יודו "שההתאמצות הכנה להבין את דברי
40א"ת ב ,175/שמות ,37 ,168מנח .119
42שמות .37
41תעודות .17
43א"ת ב.880/
44ראה תעודות
הצדוקים והפרושים).
45
46
47
48
50
51
15–14
מאדם י"א.
תעודות ,17-16וכן
מאדם י"א.
תעודות ,10
שם.
(ההשואה לבעיה ההומרית) וכן שם
,10
49
והש' גם מאדם י"א,
30–28
(השואה למחלוקת
שמות ,222א"מ ב 883/והושע עמ' ג.,
מאדםי-א.
הס' שמותח' .184 .מאדםי"א ,תעודות 17ועוד.
.
.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )מב(
הגישה,הרצויהוהמצויה לחקר המקראבעיניו של מ"ד קאסוטו
סיון תש"ל
333
התורה לפי פשוטם ,ולחדור לתוך תוכה של כונת התורה ,אינה יכולה להחשב
דבר מתנגד לרוחה של התורה עצמה" .52אין גם מקום לדאגתם שמא בתוצאה
מהמחקר המדעי ייפגעו כבוד תורתנו וקדושתה, .תשובתו העקרונית" :כבוד
תורתנו וקדושתה הריהם דברים העומדים ממעל לשטח הבעיות הספרותיות,
דברים הקשורים בתוכנם הפנימי של ספרי התורה',ובלתיתלויים כלעיקר כפתרון
הבעיות הספרותיות ,הנוגעות רק לצורה החיצונית ,ללשון בני אדם שבה דברה
התורה,כפי מאמה חז"ל" .53
מאידך גיסא ,בויכוחו עם הסידי תורת התעודות ההא מסתמך על הנימוקים של
פעם מחדש ,51
דינמיות המדע והיסוד ההשערתי שבו ,שחובה לבודקו מדי
ת
נ
י
ח
ב
ב
ו
ט
שאיפה מודעת זו לאוביקטיביות לא נשארה אצל קאפו
"הלכה ואין
מורין כן" ,הוא השתדל להיות "נאה דורש ונאה מקיים" .לא אחת ולא שתיים
הוא מתנגד לקבל פרוש הנראה לו אפולוגיטי או הרמוניסטי ,בטענה שאיננו סביר
ומשום כך"איננויכול להחשברציני" .55
כך מתנגד הוא לפרשנים הטוענים ש"וייצר" (בראשית ב' ,ז) הוא 'עבר מוקדם
ופרושו :וכבר מקודם יצר .פרוש זה לדעתו" ,אינו אלא נסיון הר'מוניסטי בלתי
מוצלח"' .56דוגמא נוספת :התנגדותו לפרושים האפולוגיטיים השונים על "פקד
ע,ון אבותעלבנים וכו'"(עזמות כ',ה)י.5
בכמה מקומות הוא מאשים את האסכולה ההרמוניסטית-אפולוגיטית "בעצימת
עיניים" מלראות את מה שלפניהם בכתוב" :הרחבתאיזה נאום קדמוןע"י הוספות
מאוחרות ,רק אלה הכרוכים בעיניים עצומות אחר המסורת ,יכולים לשל,ול
אפשרותו" .58
יש שאיננו נרתע מלהסכים לסברה ביקורתית אעפ"י שכבר איננה מקובלת
המקרא.59
ביותראפיל,ו אצל
בעיה מענינית
בהקשר
ד
ח
ו
י
מ
ב
ה
ז
א
י
ה
ת
י
ע
ב
ו
ס
ח
י
ל
א
ל
"
ז
ח
כפורט
מדרשי
ר
,
ק
ו
ח
ת
ו
י
ב
י
ט
ק
י
ב
ו
א
ה
הכת'וב .כמצופה
ן
מ
ת
ר
,
ה
צ
ו
מ
ה
ו
ל
ש
חייב היה קאסוטו ללכת בתחוםשל
.
ן
י
נ
ע
זה לפי הכלל דיון מדעי טהור לגופו של
ואמנם עיון במחקריו ופירושיו
מאשר ציפיהזו.
,
באופן עקרוני
,
ת
י
ע
ד
מ
ה
ת
נ
י
ח
ב
מ
ל
ל
ו
ש
ה
ד
ו
ח
י
מ
ה
את
ו
ט
ו
ס
א
ק
ם
כ
ר
ד
של
מדרשי
חז"ל המפרשים את הכתוב כמנותק מסביבתו .60הרא מודהכי הדרש חשוב כשהוא
לעצמו ,ביחוד לענין "ההלכה"" .01ההלכה הלכה והתפתחה במשך הזמן ,והפירוש
המסורתי לפי דרש חז"ל 'משקף בכמה פסוקים את ההתפתחות המאוחרת של ההלכה,
לפי תנאי ,החיים …בתקופתם של חז"ל .אבל כבר אמרו חז"ל בעצמם שאין מקרא
מאום י"א.
מאדם י"א.
53תעודות .17
52
54
56שם ,68והש' גם ..70 ,85
57הש' שמות 168וכן גם 191ועוד.
58הושע עמ' ג' והש' גס תעודות 61למטה.
59דברים ל"ג (שפסוק בפרק ל"ג מדברעליהודה!).
60שמות 177והש' גם להלן(הדיון בהקשר כקואופיגילגישתו).
61שמות ח'.
55שם .85
יא
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
סיון תש"ל
בית מקרא )מב(
.מקטה יצ,חקו
334
יצא מדי פשוטה ולפיכך כדאי הוא "תנסה לחדור לחיך
כמנתם המקוריה וטל
פשוטם" ?,G
הכתובים לפי
ו
ט
ו
ס
א
ק
ר
י
ע
מ
,
ם
ה
י
ש
ר
ד
מ
ב
ת
ו
ב
ר
ת
א
עם כל ז
ם
י
מ
ע
פ
ו
ק
ד
צ
ל
"
ז
ח
על
למדי כי
פסוקים מסתמים,כמגלים "הבנהעמוקה בפוסט הכתוב".63
וכמסקנה כללית של גישתו ביהם לחז"ל אפשר לצטט את דבריו בענין המשכן:
"…וכן נוכל להיעזר בתיאורים המפורטים שבבריתא דמלאכת המשכן ובמקומות
המקבילים בספרות התלמודית ,אבל לא בלי זהירות ,מכיון שהרבה ממם שכתוב
שם מיוסד על דרש המקראות שלא כפשוטם ,והרבה מיוסד על המציאות המאוחרת
שבבית השני" .54פרושו של דבר ,שבב'ל מקרה ומקרה צריכה ההחלטה להיות
לאחרדיוןלגופו שלענין.
להלן נביא מספר דוגמאות אשר תמחשנה כיצד ביצע קאסוטו הלכה למעשה
"הסתייעותזהירה"זו'במדרשי חז"ל:
ג דרשות חז"ל שהוא מזכירן כקילעות לפשט הכתוב:
.1לעבדה (בראשית ב /ט" .0נראה –כיתב קאסוטו ' –טפירושם וטל חז"ל
(שהכתהלקרבנות)אינו דרשבעלמא ,אלאממוט פשוטו של מקרא"".
" .2וכאשר יעם אותו כן ירבהוכן יפרץ" לכמות א/יב" 4מלך מצרים אמר פן
ירבה" ,אבל מלכו של עולם אמר" :כן ירבה"( .נגוד זה הוא פשוטו של מקרא ולא
י.5
רק,
"
ש
ר
ד
,
ן
כ
ז
מ
ר
ב
ו
ת
כ
ה
של
ן
ו
ק
י
ת
ל
.3יתר על יש והוא מוצא בחז"ל
שמוצע
ביקורתי
על ידו; מדברים ל"ג ,ו הוא מציע להשמיט את המילים "וזאת ליהודה"' כיון
שהפסוק היה מוסב 'במקורו על שמעון דוקא .וכבר חז"ל במדרש עמדו על כך
שאמנםשמעוןמרומו בפסוקזהי.6
המשמרות
שרידים
ואגדותיהם
נ דרשות חז"ל
מהמסו-
רות שקדמו לתורה:
לפי וטיסתויטל קאסוטו "גם בספרים החיצונים וגם בספרי חדל ,אע"פ שנכתבו
בימן מאוחר ,נכללים יסודותעתיקי ימים ,העלולים להפיץ אור על המסורות שהיו
רווחות בישראל בתקופה הקדומהביותר" .58לרוגמה:
ח ,69
.1אגדותעל צדקתו של שם בןנ
.2השחתה מוסרית של בעלי החיים בדור המבול0י .אך ,כמובן לא תמיד
62
שמות
66
שמות .4
,184
64שמות .223
63
65
תעודות ,37
מאדם 80למטה.
67ר' דבריםל"ג .דוגמאות נוספות שלציון דרשות חז"ל כפשט הכתוב :תעודות ( 33קרבנות),
י ישראל אח"כ) .מאדם ( 114 ;109חויא)193 ,138 ,
( 66ההקבלות בין קורות אברהם לקורותבנ
(שביעיים) .מנח ( 31תחום המבול)( 34 ,שבחו של נח)( 139 ,היאהעיר הגדלה) 7( 213 ,לשונות);
.219שמות ( 158שבועות)( 198 ,דיני השומרים) 282 ,למשכן אינו דוחה שבת)( 288 ,העלוך),
(293וישק אתב"י לב )20/דברים ל"ג (חלקת מחוקק(neb =.ועוד.
68
מאדם
ט',
69תעודות .35
70מנח .37דוגמאות נוספות לסוג זה :מנח 17
שמות ( ,33מטהאלקים).
(פרטי המבול),
219
(הנפש אשר עשו),
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )מב(
הגישההרצויהוהמצויה לחקר המקראבעיניו של מ"ר קאסוטו
סיון תש"ל
335
גיתן 'להביא מאגדה מאוחרת של חז"ל ראיה על מסורת ישראלית .לעיתים משת-
קפת באגדה מסורת מיסופוטמית דוקא1י,ולעיתים משתקפת בה מציאות מאוחרת2ז.
נ דרשות חז"ל המנוגדות לפשט הכתוב:
.1עבד עברי (?מות כ"א ,ב) כולל לא רק עבדים ישראליים
אלא סם
ם 3ק
רחב עתר שלעבדי
(כחז""
,
ב
"
ל
ת
ו
מ
ש
(
.2דופקי חז"ל
ת
ר
ו
צ
שעל
.
ת
ו
ח
ו
ל
ה
ב
ו
ת
כ
ה
מ
ב
ת
כ
ה
אפשר
טה לגבי
,
ם
ה
י
ד
שהיו מסורות בי
.
א
ר
ק
מ
של
אבל הללו אינן לפי פשוטו
לפי הפשט הפשוט
,
ת
י
פ
ר
ג
ו
'
ל
ו
ט
ם
י
פ
א
ה
פנים 'ואאור של הלוח4י.
הכונה ומהלוחות נכתבו לפי השיטה
מאידך גימא ,ישנם מקומות רבים אחרים שבהם הוא מפנה אתחיצי ביקוהתו
נגד פירושים ביק'ורתיים בלתי אוביקטיביים הנובעים ממשפט קדום" :בי אולי
על בל אלה אשר הוציאו מפרקנו (פרק ב' בהושע) כל יעודי הנחמה אשר בו,
השפיעה מדעתם ושלא מדעתם ,ההנחה הכללית הקבועה כבר בבית מדרשם של
המבקרים הגרמנים ,שאי אפשר שהנביאים הקדמונים המוכיחים …יבשרו ג"כ
את הגאולה"5י .ובצורה יותר חריפה" :רוב מפרשי זמננו שניגשו אל השאלות
האלה (הדנות 'במוסריות שבהתנהגות אברהם כלפי שרי בירידת'ו למצרים -
(בראשית י"ב ,י-יג) מתוך חוסר א'הדה לישראל ולתורתו ,ונקטו בשיטה שקשה
לחשוב אותה לשיטה מדעית טהורה,מיחסים לאבההם כוונותופעולות לאהוגנות…
ברור הדבר שבמפרשים האלה חסר הרגש הנכון של האוביקטיביות המיעית
ובמקומובאים בהםמשפטיםקדומים נגדעם ישראלע.76
עם זאת ראוי לציין ,שלמרות רגשותיו הטבעיים כחוקר יהודי ,משתול קאסוטו
להבליג ולהתאפק ולדון בצורה אוביקטיבית ושקולה אפילו בדעה האנטישמית
הרואהביעקב סמל לרמאותהיהודיתהנצחיתזי.
הליכתו זו בשביל הביניים ,בין ההמוניסטיים לביקורתיים קיצוניים ,מובלטת
ביותר ב'מקומות שבהם הוא דוחה את פירושי שני הצדדים ומציע פירוש עצמאי
ומקורי משלו;נביא לכךשתי דוגמאותמתוך רבות:
,
'
ב
ת
י
ש
א
ר
ב
(
ד
ן
ד
ע
ה
ש
ע
(א) פרשת בראשית (בר' א' ,א -,ב' ,ג) ומ
ן
ג
ת
ו
י
ש
ר
פ
ה
ו
ז
ה
ב
ר
ה
שומת
מזו
ג' ,כד)" .אין להטיל ספק ,כותב קאסוטו ,ששתי
באופיין ,ההבדל נראה לעין כשאנו ניגשים אל הכתובים בלי דעה קדומה…
ההבדל הריהו עמוק איפוא ,מכמה בחינות ,ורקמי שיעצום אתעיניו כדי שלא
לראות מהשלפניויוכללהכחישו.ובכלזאת,איןעודכאןמשוםהוכחהעל הרכבמיבני
'מנח" ,1למעלה.
שמות 223למעלה.
71
72
73שמות .184-5
74א"מ ד .446/דוגמאות נוספות מדרשים המנוגדים למשט :מ אדם 80למעלה(ויגחהו),
( 153אות קין)( 202 ,ויקחו להם נשים) .מנ ח ( 36–35חמס)( 51 ,ז 83 ,)3/זרע וקציר ובו,),
( 157 ,114מגדל בבל)( 189 ,אבי שרי)( 215 ,מברכיך ומקללך) .שם ות ( 149יתרו-גר)186 ,
(אמה)( 191 ,עין תחת עין)( 281 ,בנית המשבן -נם) .א"מ ב (מי העבד שהלך לקחת אשה
יל
6ז"
ליצחק) ,א"מ ג(6/האגדות והמסורתעל חבקוק)ועוד.
ק
ו
ח
ד
מאד ומבוסס
75הושע עמ' ג' ,והש' גם א"מ ב" :883/כל זה (הפירוש הביקורתי)
על משפטים קדומים"וכו'.עי"ש.
76
מנח
,238
77
הש' א"מ ג.721/
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )מב(
336
,
"
',
משה
סיון תש"ל
יצחקי
של.,שתי פסקאות משתי תעודותע"י עורך מאוחר" tTSכפי שטוענים חסידי תורת
המקירות.
.
,
-
(ב) היקפו של המושג "רעך" בספרי התוהה .המצמצמים אותו לבני ישראל
בלבד יוצאים "מהנחה תיאולוגית שעל פיהאין להודות שתורת ישראל הגיעה
כבר לרום המעלה של המוסר הנשגב ביותר" .המרחיבים את המושג הנ"ל לכלבני
האדם ,טענתם אפשר "קשורה בנטייתם האפולוגטית של החוקרים היהודיים .אם
נעיין בכתובים עיון אובייקטיבי ,בלי שום משפט קדום ,ניווכח שהאמת עומדת
,
באמצע" וכו'"ז ע"ש.
מלבד השאיפה לאוביקטיביות',ויתר התכונותשמנינולעיל,ניתן ל מנו ת כ מ ה
קוים נוספים האופיגיים לגישתו של קאסרטה
(א) ,הוא מתנגד לקבל השערה או '?יטה מדעית לפת בדיקת יסודותיה .80הלב
מוקדם וחשוב בבדיקה הוא סקירת תולדות הבעיה והנסותות לפותרה ,כי גם
מהם נוכל ללמוד .81אם נוכחנו שאין להשערה יסוד מספיק -אל לנו לקבלה .82
משנה זהירות יש להזהר מפני השגיאה המתודית שהוא מכנה בשם "דין חוור",
ושפירושה :הסתמכות על הבדלים לשוניים כדי לקבוע מקירן של פרשיות ,וע"ס
זה לקבוע אח"כ אתתכונותיהםהלשוניות של אותם מקורות'.8
,84
קאסוטו מסרב לקבל השערה המבוססת על תקון הכתוב או על "מציאותם"
ן לנו ש,ום הוכחה על מציאותם .8.5
המדומה של טכסטים ,שלמעשה אינם בידינו ,ואי
ה,וא מצדדבזהירות וב'מתינותביחס "לנתוח"כתוביםותיקונם .86
(ב) ,חילוקי דעות חריפים הם מעין סימן לחולשה פנימית של ההשערה בכל-
לותהי ,8וביטולה לגבי ספר אחד מספרי התורה צריך לגר'ור אחריו ביטול כל
השיטה כולה,לגבי כל המקרא .88
בגשתו להוכיח את שיטתו הוא בוחר דוקא בדוגמאות "הנחשבות גם כיום בין
ההוכחות הברורות והחזקות ביותר של תורת התעודות"9ן .כנראה בהנחה שעהעור
העמודים 'היציבים ביותר ישמש הוכחה טובה יותר לאי נכונותה של השיטה.
אך ערעור ,זה ,אם רצוננו שיתקבל על דעת החוקרים ,חייב לה-עשות בשיטה
ב להצי,ע אלטרנטיבה סבירה ומתקבלת על הדעת .90
מדעית נכונה ,והמערער חיי
78תעתוק 41
79שמות ,171דוגמאות ~ספות לביקורת על עתי הצדדים :פירוט "ויצר" למאדם
בעית
גיל אבות העולם (מאדפ
בסו" הגשמיות בבטוי "בצלמנו כדמותנו" (מאדם
י1
ר7
ניצול מצ1
לקיחת,טרי לבית פר4ע3
"ת
1ו
7מ
ם0(–ש
"(מנח
ה
מוצא הפלישתים (מנח
"27
"238–24
ד4ו1ת"פרק ב' בהושע (הושע עמ' גץועו0
אח1
ד.
המיפקד (שמות
485
80
81
83
85
86
87
תעודות28
,3
13
" 19–18ואילך.
יטב 13למטה.
תעודות .40
מנח .155 ,15
א"מ ב- .880/
כי
לשיטת
.
82
14
מנח ,31מאום י/
י
מנח .31–32
אם ,פיטת הניתוח מביאה לתוצאות שונות מ,טמע ,טאין יסודותיה כה איתנים (כתנתו
.
.
תעודות .12מנח .23
ת".18–17
ודרוות
קו
מע
(9הת
89תעודות .41
י
,
י
90תעודות .12
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
סיון תש"ל
בית מקרא )מב(
הגישההרצויהוהמצויה לחקר המקראבעיניו של מ"ד קאסוטו
(ג) אם ,ברצו,ננו להגיע למסקנות בטוחות" ,אין להסתפק בסקירה כללית אלא
לברוק בדייקנות את פרטי הדברים ,לחזור זבוב על תחילת הבעיה עד עיקריה
הראשונים, ,וביחוד להשתדל לחדור לתוך תוכה של כוונת הכתובים" ."1הבדיקה
צריכה להיות כללית ומקפת את כל ספרי המקרא,ואין להסתפק בסקירת ספר אחד
בלבד .93יתר על כן כדי להגיע לידי ה,וכחה מכרעת ,אין להסתפק ,במבחר
דוגמות ממקו,מות שונים ,אלא יש לבדוק את הכתיבים באופן שיטתי ורצוף ,לפי
337
סדרם ,בלי דילוג."3
(ד) הקריטריון העיקרי הוא הכתוב עצמ,ו .יש להשתדל להוציא מן הכתובים
עצמם את התשובות לשאלותינו.94נקידת מוצאה של ה'השערה צ"ל בכתוב ,ואליו
עליה גם לחזור לזרם בדיק,תה ואישור מסקנותיהי" .9הערות כלליותאינן מוכשרות
ביותר להביאלידי בירור הענין ,מכיון שעל כל העהה כללית אפשר תמיד להשיב
בהערה כללית שכנגד" .לבן חשובה ביותר ועדיפה הבחינה הקונקרטית של הכתו-
בים ,96אשר צריכה להיעשות באפן עצמאי ואוביקטיבי ,ומתוךעיון מפורט ומדויק
בהםי.9
במיוחד מזהיר קאסוטו מפני השגיאה המתודית של "אונס הכתובים" ,כ'לומר:
שנוי נוסח הכתובים כדי שיתאימו לשיטתנו בעל כורחם .98אסור לנו "לשלוח
יד בכתובים כדי שיגידו בעל כורחם מה שאנו חפצים שיגיד'ו .עלינו לדון עפ"י
מה שכתוב במקראות ולא עפ"י מה שאנו כותבים בידינו או שאנ,ו משאירים אחה
מחיקותינו ואחר חלוקותינו כדי להכריח את המקראות ,להתאים לדעותינו הקבועות
מראש"'" .99לאנטיתי את הכתובכדי שיתאים לרעיונותי" -מצהיר הוא בהקדמתו
לפירושו על בראשית " – 100אלא נטיתי את רעיונותי כדי שיתאימו לכתוב".
ולהלן 101אמנם נ,ראה 'שהשתדל להיות גם "נאה מקיים" 'ולהתאים עצמו לכתוב
ם שלשיבושים בכתוב) .102
כפי שהוא (מלבד כמהמקריםברירי
(ה) חשיבות ההקשר:
קאסוטו מזהירנו "מלהביא בחשבון מלים 'וצורות באופןמיכני ,כאילוהן מנותקות
מתוך סביבתן ,וכאילו אין סביבתן יכולה להשפיע על שימושן" " .103מבחינה
מתודיתאין דרךזו מוצדקת במדע:אין שום דבר
אלא'מעניינו" .104שיטהזו
,
ר
ת
ו
י
ב
נכונה רק כשאנו באים לחקור %ל כהונתה של המסורת העתיקה
שקדמה
,
ת
י
ח
כ
ו
נ
ה
לתורה .אבל כשאנו רוצים להבין את הכתוב שלפנינו בצורת'ו
דווקא
מתוך העיון בקשרים שבין פסקה לפסקה נוכל להשיג את מביקורנו ,ולעמוד על
כתנתה של כל אחת מפיסקותיה של הפרשה" 05ק
"לעתים מתגלהכי "כל הדיונים המסובכים וכל הנסיונות המוזרים (לפתור קושיה
ימד
91תעודות ,21וכן וברים ל"ג.
93שם .32
95שם .44 ,31
96שם .71 ,60
ד 9שם .41 ,9
98שם .40
99שם .53
100מאדםי.
101במאמר אחר הנמצא בכתובים,
102הס' דברים ל"ג.
103 ,תעודות .40
104שמות .177
105מאדם ,123
'
ש
ה
ו
גם תעודות (65לגבי בר' ב/ט) רדבריםל"ג.
94שם .55 ,21
92תעודות .22
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
סיון תש"ל
בית מקרא )מב(
משה יצחקי
318
מסוימת)מיותרים הם .כל עצם הקושיהאינה אלא תוצאה של העובדה,שהפרידו את
הכתובים מסביבתם והתאמצו לפרשם בפני עצמם ,בלי קשר לסביבתם :בעלי
הדרש לשיטתם ,הדורשת כל פסוק ופסוק להוד ,והתוארים החדשים לשיטתם,
המרסקת את הכתוב איבריםאיברים.
אם נשים לב אל פשט המקראות ולהמשכם -
יתבאר הדברבלי קושי"".10
(ת ציטוט פרשנים קודמים:
מכיון שלא רצה להאריך יותר מדי אתפירושו ,1asומכיון שלא בא ל'התהוכח אלא
רק להגיד כיצד נדמה לו נכון להבין את הכתוב -נמנע קאסוטו עפ"ר מלהביא
דברי פרשנים שקדמוהו ,והוא מביא מיד את פירושו שלו .רק כשהיתה סיבה
מיוהדת לכך ,הוא מזכיתם בקיצור נמרץ ,תוך הקפדה מיוחדת על מצוות אמירת
דבר 'בשם אומרו " .107לידי ויכוח עם אחרים לא נבוא -הוא כותב -אלא
כשנצטרך לזה לשם איזה הידוש".109
קו אפייני העובר בחוט השני לאורך
ר נ11
זה
פירושיוומחקריו ,החל מהקדומים "ם וכל
היבמאוחריםיות
(ז) יחס'ו לדעות מתנגדות:
קאסוטו נזהר מלזלזל בכבודיריביו מבין החוקרים ,או בעבודתם המחקרית .הוא
מעריך את "עבודתם הממורה והחהוצה" ,112גם כאשר הדא חולק עליהם ומתנגד
בתוקף לדעתם -ניסוחועדין וזהיר .113אין ספק וכהוא רחוק מהסגנון השלמסני
החריף של קויפמן ,למשל .דרגת הפולמוס הקיצונית ביותר שאליה הואמגיע היא:
סגנוןאיהוני -עוקצני דק'שלעתים קקה לח'וש בו ,המבליט את חסר ההגיוןואי
העקביות שבדברי מתגנדיו ,כמו" :דרךזו(תיקון הכתוב) לבטול הקושיות -נוחה
י לו לכתוב" 15ן.
יותר מדי" ,114או" :אם הכתוב מתנגד לשיטה -או
,
106מנח ,114והש' גם שמות ,177
,107מאדם י'"1-א ,הושע קכ"ד .אכל הש' שמות
אינו מזכיר את המקור בחז"ל.
.-ו108
—-
.-ן..
–..
.. .-.-..-ן
,282
הסברו לקשר בין משכן לשכת.
-…-
ו
109
1 110
1 111
1 112
113ו
: 114
115תו
מארם 127
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
סיון תש"ל
בית מקרא )מב(
ייחודו של המקרא -בעיניו של מ"רקאסוטו
מאת
מ שה יצהקי
מתוך כתביו של קאסוטו מצטירת לפנינו השקפתו על
שתי בחינותלולייח'ודזה:
א .מהותווייעודו של המקרא.
ב .תכונותיו הספרותיות.
המיוחד שבמקראנ.
נדון בהן אחת לאחת.
")
מהותו וייעודו
של המקר א:
ה מהות המקרא:
עיקרת יסודי בשיטתו של קאסוטו הוא שהתורה איננה ספר המטוריה .מטרתה
איננה לכתוב ,לספר לנו וללמדנו הסטוריה לשם הסטוריה ,במובן המדעי של
המלה ,ולקבוע שמעשה שהיה כךהיה .2אםכי ,עיקר תכנה הוא בכל זאת בעל ערך
הסטורי .3כך הוא קובע כי פרק י"ר בבראשית איננו תעודה המתכוונת למסור
דו"חעובדתי על מלחמה מסוימת ,4שמות התחנות ב'מדבר לא באו למסורלנו בצורה
להלן מפתחהקיצוריםהביבליוגרפיים במאמרזה:
א"מ ::אנציקלופדיהמקראית (כרךוטור).
הושע ב :מ"ר קאסוטו "הפרק השני בספר הושע" .בתוך :ספר הזכרון לפוזננסקי.
ורשה,תרפ"ז ( ,)1927חלקעברי ,קט"ו-קל"ה.
מאדם נב מנד קאסוטו ,כ14דם עד נח (פרוש על סדר בראשית) ,ירושלים תש"ד
(תשכ"ה.)4
(פרוש על סדר נח) ,ירושלים תשייט
מנח ב :מ"ד קאסוטו ,כגח עד אברהם
(תשכ"ה.)4
ב:
קויפמן ,מכבשונה י' קויפמן ,כשבשונה של היצירה המקראית (קובץ מאמרים),
ת"א ,תשכ"ו .המאמר" :מאדם עדנח".
שמות=
,
ת
ו
:מ"ד קאסוטו ,פרקטעל ספרשמ ירושלים ,תשי"ב (תשכ"ה.)4
תעודות בנ מ"ד קאסוטו ,תורת התעורות ומידורם של ספרי התורה ,ירושלים941 ,נ
(.)41965
1למעשה ,מרבית הדברים שנביא להלן נאמרו ע"י קאסוטו לגגי התורה בעיקר ,אבל ברובם
נכונים הם לגבי המקרא כולו ,ויש לכך גם רמוים בדבריו עצמו (הש' א"מ 548-9לגבי יהושע,
ועוד).
2שמות ,222 ,129 ,6 ,3א"מ א65/סעיף ,5ב ,328/ג–548/י,54ועוד.
4א"מ ב.328/
3מנח .204
339
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
סיון תש"ל
בית מקרא )מב(
340
משה
יצחקי
אוביקטיבית יומן של מסעי ישראל במדבר ,5וספר יהושע לא בא לספר לנו ספור
הסטורי -אוביקטיבי ומדויק של תולדות כבוש כנען .0ספורי התורה גם לא באו
מתוך חיבה רומנטית למסורות קדומות ,ולא מתוך תשוקה לספק ,סקרנות בני אדם
הרוצים להשתעשע בזכרונות ימי קדם .7פרשיות המשכן אינן 'מתכוונות ללמד
פרק בקדמוניות הפולחןהישראלי לפרטיהןודיקדוקיהן.8
כמו כן לא באו ספורי התורה לשם מטרה עיונית ,ולא למסירת ידיעות לשם
ה 9א,
ידיעות .התורה לא באה ללמד ולמסדרידיעות "מדעיות" באתנולוגיה ,9גיאולוגי
פאליארנטולוגיה 9ב ,או מדעים אחרים9ג .כבר' י' ,יט אין לנו ידיעות גיאוגרפיות
אובייקטיביות ,לשם למדנות 'גרידא 9ד ,כפי שמעשה דור הפלגה (בראשית י"א,
א-ט) (למרות שמעיקרו הוא ספור איטיולוגי) -אין כוונתו העיקרית בתורה לתת
תשוב'ה לשאלה אקדמית של מציאות הלשונות9ה .התורה גם לא באה ללמד פילו-
סופיה ,ואף לא מה שמכנים בשם פילוסופיה דתית .כשנכתבה התזרה עוד לאהיו
ולא נבראו הפילוסופיה וההגיון היווניים .19בכלל ,אין זה מדרכה של המחשבה
השמית להתבטא ע"י הצהרות מופשטות ,וביחוד ספר כספר התורה שנועד לא רק
להוגי דעותוליחידי סגולה אלאלעם שלם ואףלהדיוטות שבתוכו9ז.
המסקנה מגישה זו היא ,כמובן ,שאין לחפש בפסוקי התורה רעיונות פילוסופיים
ן לראות בהם את "הספקולציותהפיליסופיותהמאוחרות" ל.1
ואי
גם הפרשיות המשפטיות שבתורה אינן קודקס חוקים ,ואף לא קודקסים שונים,
אלא הוראות נפרדות על ענינים מסוימים שהגדרתן הנכונה היא :הוראות דתיות
ומוסריות בעניני משפט .11הן אינן אלא "הערות על המשפט הקיים" ,12וניתן
לחלקו ל 3-סוגים:
.1תקוני המסורת המשפטיתהקיימת.
.2התנגדות לפרטיםמסיימים במסורתזו אוביטולם.
.3איזכור בשם הדת לפרטים אחרים ,שנחשבו ראויים לקבל אישור מפורש גם
בשם הדת הישראלית .13
בכך נתן קאסוטו תשובה לאחת הבעיות הקשות בחקר המקרא :הדמיון הרב
בסגנוןובבטויביןחוקי המקראלביןחוקי המזרח הקדום.14
בשלב זה מותר לנו להעלות את השאלה :מהם הנימוק,ים והמניעים לגישתו זו
של קאסוטו ביחס למהות המקרא ?
קרוב לודאי שהמניע העיקרי והקובע היתה העובדה שתפישת המקרא כספר
הסטורים ,פילוסופיה ,קורקס משפטי או ספר שבא לספק ידיעות "מדעיות" בתחום
כלשהו תעמיד אותנו בפני קושיות רבות 'וחמורות של סתירה למציאות ,חסרון
5
6
7
8
9
שמות .129
א"ש ג.548–9/
מנח .229
שמות .222
בלוחהעמים למשל (בראשיתי').
9א בפרשה הראשונה של ס' בראשית.
9ב שם.
9ג מנח ,119 ,133א"מ ב.175/
9ר מנח .145
9ה שם .154
19שמות .36
9ז מאדם ,209 ,4ור' לקמן .הש' גם תעווות.52
10שמות ,36 ,22א"מ ,ב 345/למטה.
11
12
13
14
שמות .201 ,196 ,182
שמות .183
שמות .182
שם .183
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )מב(
ייחודו של המקרא-בעיניו של מ"ר קאסוטו
סיון תש"ל
341
פרטים וכיו"ב .15כל תפיש'ה אחרת מלבד תפישת התורה כספרחינוני ,16נוטלת
מעליה את כל הודה ותפארתה ומציגתה נספר פרימיטיבי ~לוב ביותר .ואמנם
יש חוקרים ההולכים בדרך זו .מאידך גיסא ,אם נחפש בתורה את מה שהיא
באמת מתיימרת להיות -מלמדת לקחחינוכי -נופלותמאליהן מרביתהקושיות
הללו ,ומוחזרת העפרהליושנה.
בגלל הכורח הפרשני-מחקרי דלעיל (הקושיות)' ומניע אפולוגטי (לפחות
בתת ההכרה) -העדיף קאסוטו את הדרך האחרונה ,אעפ"י שכלולה בה והודאה
במקצת" (ולעיתים בכל) באי-דיוקן ההסטורי של לפחות
מהמסורות הסיפו-
ריותי .1הוא העדיף להקריב את הדיוק והנכונות ההסטוריים של המסופר במקרא,
על מזבח ראייתו של המקרא כספר נצחי ומושלם מבחינת הם טרה שאותה רצה
להשלג,הדיוקוהנכונותההסטוריתהיומחירהשלמות.
.2ייע1ד 1של המקרא:
שאלהזו נחלקת לשלושה .1:אלמי הואפונהז
.2מה מטרתו?
.3מהם האמצעים להשגתהז
.1אל מי הוא פונה 1
ברור לקאסוטו שהתורה לא נועדה רק למלומדים ,הוגי דעות ויחידי סגולה,
אלא בעיקר לעם שלם ,שאין לו עסק בספיקולציות פילוסופיות או תיאולוגיות,
ואף להדיוטות שבתוכו .18בריר שיש לכך גם השלכות על לשון התורה כפי
ן.!9
שנראהלק,מ
,2מה נו'טרתוו
כוונתה ומטרתה של התורה ,וש,ל המקרא בכלל ,הן:חינוך דתי ,מוסרי ולאומי
של עם ישראל ,20ז"א ,הדרכת האדםלידיעת ה' ולשמירת דרך ה' ,21לדברעל לבו
ולנטוע בו אמונה.22
לכן" ,תוך שפע המסורות הקדומות שרווחו במזרח הקדום ובישראל ,קבלה
התורה רק אותם הסיפורים שאפשרהיה ללמוד מהם לקחדתי ארלאומי .23את שאר
הסיפורים ,שלא היתה להם השיבות חינוכית ,ואי אפשר היה להפיק מהם הוראות
חינוכיות -השמיטה התורה כדי שלא להסיח את דעת הקורא בעיקר הענין".
חיק
15שמות ( ,222חסרון פרטים לגבי המשכן) ,א"מ ג( 548/קשיים בספר יהושע) .שמות
( 201 ,196חסרון גופי הלכות משפטיות :הל' נישואין וגירושין ,חוץ מאסורי עריות ,שבאות רק
ברמזי אגב) ,ועוד.
16ר' לקמן.
17ר ,לקמן בהרחבה ,בהמשך המאמר .והש' שמות.3
18מאדם ,209 ,4שמות .36,6 ,3
19עמוד .343
20מנה ,37 ;220 ,205מאדם ,181 ,92שמות ,222א"מ א65/סעיף.5
,182
21תעודות .21
22שם .52
23מנח .205
24
מנח ,245 ,220 ,188שמות ,299 ,157 ,149 ,147מאדם ,162 ,155ועודההבה.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )מב(
342
,
'
משה י.צחקי
סיון תש"ל
ההוהאות..החינוכיות שבאה החררה למסור 25הןהבותושונות.ביןהעיקריות
יש בעולםתכניתאלהיתקבועהמהאש1.גביגודלעם ישראל.26
ב) אחדות המין האנושי.
ההרמומה השלמה שבהתהוות משפחות האדמה לפי
תכניתאלהית מחושבת מראש.27
ן בצדק והצדקשוררבעולם.28
ג) העולםנידו
ה
י
ע
ב
ד) תשובה ל
ת
י
ח
צ
נ
ה
,
ם
ל
ו
ע
ב
ה
ר
ו
מ
ח
ה
ו
ת
ו
א
י
צ
מ
של
הרע
השקטת מבוכת
האדם המוצא
ה
ר
י
ת
מ
ו
ת
ב
ה
א
.
ן
י
ב
ת
י
ה
ב
א
ה
של
הבוראלבין הצרותבעולם.29
,
3
0
ל
א
ה) עםישר שקול כנגדבל האנושות ,ועוד.
באופן מיוחד ובהרחבה פיתח קאסוטו את ההודאה הראשונה (בדבר התבנית
האלהית) לשיטה משוכללת של "מעשי אבות -סימן לבנים" ,המיושמת על ידו
במקומות רבים במקרא .למשל" :הנקודות הראשיות במסעי אברהם מקבילות…
לאלה של מסעי יעקב ,ואלה מקבילות לנקודות הראשיות של כיבוש הארץ לפי
המסורת המשתקפת בספר יהושע ..,ההקבלות האלה מורות בבירור %ל שיטה
מסוימת ,שלפיה מעשי אבות סימן לבנים .הכונה היא להראות וצמה שאירע
לאברהם -איר'ע ליעקב ,אח"כ לבני בניהם, ,ולהורות שכיבוש הארץ כאילו כבר
התקיים באופן סמלי בזמן האבות ע"י בנית המקדשים וקניית אחיזות מסוימות,
ולהראות שיש במעשי האבות מעין הבטתה שהבטיח ה' מראש ,ונתקיימה בימי
בניהם אחריהם" .וכך ממשיך שם קאסוטו ומפתח שיטהזו לגבי מאורעות נוספים
י אברהם,שענינםהיסודי הוא:הנכויותלקנין הארץ.31
בחי
במקום אחר מרתי'ב קאסוטו את מושג ה"סימן" ,ומחיל'ו גם לגביהיייו
ם יום:
י
שבהן;
התורה "התכוונה ללמד 'לבו מוסר מתוך קורותיו הראשונות של אדם ואשתו,
מעשי אבות שהם סימן לבנים ,ומורים לנו פרק בחובות המוטלות עלינו בחיינו
הדתיים 'והמוסריים .82
,3מהם האמצעים להשגתהו (של המטרה)
אילו אמצעים נוקט המקרא כדי להשיג את מטרותיו הנ"ל? מהי דרך לימוד
הלקח החינוכי?
,
ה
מ
ו
ד
ק
ה
ו
(
"אין זה מדרכה של המהשבה השמית
בכלל) להתבטאעיי הצהרות
מופשטות ,על אחת כמה וכמה ספר …33שלא נועד להוגן דעות אוליחידי סגולה
בלבו ,אלא לעם שלם ,ואף להדיוטית שבתוכו -מן הצורך היה שילביש את
רעיונותיו לבוש של תאור מוחשי ,קונקרטי .הלקה יוצא מספורי המאורעות ומן
הקשרים שביניהם" .כלל גדול בספורים אלה הוא שאין הכתוב חורץ משפט'ו על
מעשיהם של גבורי 'הספורים ,בדברים מפורשים "ובאופן סוביקטיבי ,אלא מוסר
25מנח ,229שמות .129
21שם .123 ,133
29תעודות
של חגוך מוסרי).
,66
30מנח .123
31
32
33
26מנח .205 ,154 ,230
מאדם 92עלא הסבר עיוני
28שם .19 ,1
של מוצא הרע בעולם אלא למטרה מעשית
וכן הש' מגח 205ואילך ,פעמים רבות .אמ' ב ,328/ג.548-9/
א"מ א ,67-65/וע"ש.
תעודות .62
במקור הכוונה לספר בראשיתאךזו שיטת קאסוטו גםלגבייתרהספרים.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )מב(
ייחודו של המקרא-בעיניו של מ"ד קאסוטו
סיון תש"ל
343
ספורי דברים באופן אוביקטיבי ,ומניח לו לקזרא שילמד את "המוסר" מתוך
מהלך הענינים ההולכים ומתפתחים כפי רצון שופט העולם" .על הקורא להבין
מעצמו "מתוך המשך הספור ומתוך 'מה שאירע לגבוריו אח"כ ,כשכר או כעונש
למעשיהם ,כיצדיש לשפוט על מעשים אלה"".אין ספק בדבר שהמוסר הנלמד מבין
השיטיו עשוי לפעול על הקורא הרבה יותר מסה שנאמר לו בפירוש" .34כך,
בעקיפין ,באמצעות הספורים מוסרת לנו התורה הוראות דתיות ,,מוסריות ולאו-
מיותנו .אין טעם לדרוש מן הספירים הללו דיוק הסטורי ואין להסיק מהם
מסקנות הסטוריות ,כיון שהתורה "לא באה לכתוב המטוריה ,אלא תאורשירי…
לעם שלם ,והדייקנות ההסטורית בפרטים אינה מתאימה לשירה הפונה אל לבו של
העם".86
,
ו
כ
ו
ת
ב
ש
ו
ת
ט
י
ש
ל
ה
ד
ע
ו
נ
שהתורה
לעם שלם ואף להדיוטות
טוען קאסוטו
עקבי
שהתוהה מדברת "כלשוןבני אדם" ז ,3אלא שאצלו מקבל מונת תלמודי זה 38מובן
של" :מדברת …בפשטות ובתמימות" " ,39,בלשון מובנת להמונים 'ומתאימה למח-
שבתם של האנשים הפשוטים" " ,40ואינה חוששת לדיוקים שהקוראים המאוחרים,
הרגיליםבדרכי מחשבהזרותלה בהחלט,יוכלולהסיק מתוךדבריה" .41
"ומכיון שדיבתה התורה כלשוןבני אדם ופנתה אלבני אדם -איןלהתפלא…
שהיא קבעה בעד דור המדבר דברים מתאימים למושגים ולדרכי החשיבה של אותה
התקופה ,בשנויים מתאימים לרוח האמונה הישראלית" .לכן "אם אנו מעיינים
בספרות הזמן והסביבה ,אנו מוצאים תמונה דומה ,חוץ מן השנויים האלה ,למה
.במקרא".43
שמתואר..
של
ה
ר
ו
ר
ב
ה
ר
ב
ד
"
השמוש
עקרון
תורה כלשון בני אדם":
דוגמא
המקראי
בנוסחה "כה תאמר לפלוני ותגיד לבן אלמוני" .43נוסחה זו "רגילה במסורת
הפיוטית כלשון מטירת הכלליחות ובאה לישראל בירושה בן השירה הכנענית" .44
עקרון תלמודי דומה נוסף שגם בו עושה קאסוטו שמוש במסגרת פי'רישו ,הוא:
"דבר הכתוב בהווה" .45קאסוטו מיישם אותו למקרים שבהם ,נוקטת התורה לשון
רכללי .46
פרטמסוים ,אך בעצם בונתה,לדבריו ,למשהויותר רחבויית
,
ם
ד
א
ובהווה" -תובן
לאור תפישתו זו של קאסוטו ,ש"דברהתירה בלשוןבני
לנו יותר התנגדותו לפירוש אלגורי של הכתובים בתורה" .התורה הגילה לדבר
בלשון פשוטה ולא במשלים"" .47ובדרך כלל אינה מרבה במשלים ,כנביאים
וכמשוררים" .48כך הוא קובע בתוקף ש"כל ההצעות המרובות והשונות שהוצעו
34
35
תעודות ,55מאדם ,122 ,4א"מ ב323/למעלה.
ע' תעודות ,63א"מ א( 108-107/הלקח מספורי אדם וחוה) ,וכן :מאדם ,181מנח
שמות .222
36ונמות 3והש' מוח .28
38
39
41
43
45
46
48
37מאדם .209
דיון ומקורותע'אנציקלופדיה תלמודית ,כרךז,עע' ע"ז-פ"ב,
40שמהת .36
מאדם .209
מאום .209
42שמות .223
הס' שמותי"ס,גועוד.
44שמות ,156והש' גם שמות.49
ויון ומקורות ראנציקלופדיה תלמודית כרךו'עע' תקנג' -ה'.
הס' שמות .320 ,311
47מאדם .4
שם .73
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
,60
בית מקרא )מב(
א3
מ שהיצח קי
סיון תש"ל
לטם פירוש אלימרי של מלאכת המשכן אין להן שום ערך מבחינת פשזטו של
מקרא" (9ובצורה דהמה הוא רומז שכתנתו ושמושו המקוריים וטל שיר השירים
אינם אלגוריים .59לגישה אנטי-אלגורית זו יש כמה חריגים :אחד מהם הואענין
התגלותו ה' למשה (שמות ל"ג ,יט-בג) .כאן נכנע קאסוטו ,עקב כורח תיאולוגי
כנראה ,ומודה בפה מלאכי "ברור מתוך הניסוח שכמה דברים אינם נאמרים אלא
דרך משל" .51
חריג אחר הוא ענין הנחש (בראשית ג' ,ז–4ז) שגם לגביו טוען קאסוטו ,שוב
בגלל כורח תיאולוגי כפי הנראה ,5:כי "הד'ו-שיח שבין הנחש לבין האשה ,הריהו
בעצם מין דו-שיח שהתקיים בליבה של האשה ,בין ערמתה ובין תמימותה ,לבוש
בלבוש משל" .53
)1תכינותיו
את הספרות המקראית מחלק קאסוטו לחמעןסוגים שתים:
.1הספרות הסיפורית :הפרשיות הספרותיות שבתורה ,ספרי נביאים ראשונים,
ספרייונה ,החלקהספורי של ספראיובוכיוב'.
.2הספרות המשפטית :הפרשיות ההלכתיות שבתורה ובספריחזקאל.
.3הספרות השירית.
.4הספרות הנבואית.
.ספרות החכמה:איוב ,קוהלת ,משלי וחלק מתהילים .51
5
אחד היסודות העיקריים בשיטתו הוא שחלקים גדולים מספורי התורה מבוססים
עלילה קדומים שהיו נפוצים בישראל עוד לפני כתיבת התורה .אעפ"כ,
על שירי
ם .50
יחסית לספרות השירה והנבואה ,ממעטת התורה להשתמש בציורים פיוטיי
"הנביאים יהמשוררים הרגילים להביע רעיונותיהם בצורה פיוטית ולבארם ע"י
משלים ,ובכלל להתנהג בדרכי המליצה השגורות בעולם השירה ,לא נמנעו מלה-
שתמש במה שמצאו מן המוכן בשירת העלילה הישראלית ,אם לשם קישוט שירי,
ואם לשם משל וסמל או לשם הבאת מופתים על גבורת ה'" .מאידך ,התורה כתובה
בפרוזהולא בשירה,ורגילה לדבר בלשוןפשיטה ולא במשליםי.5
נראה שקאסוטו התקשה במקצת להגדיר במדויק את הסטטוס הספרותי של
התורה .עכ"פ ניכר אצלו טשטוש תחומים בענין זה וכמה מושגים והגדרות משמשים
בערבוביה ,על אף שאין הם לגמרי חופפים .במקום אחד 58הוא רואה בתורה "תאור
שיריי" ואפילו "שירה הפונה אל ליבו של העם" ,59ובמקים אחר הוא רואה בה
ספור בעל אופי פיוטי בלבד .00בפירושו על פסוק סמוך 01הוא קובע שזו "פרוזה
סיפורית" בלבד ,אשר ,בניגוד ל"שירה האפית" בדר"כ היא נוהגת בקיצור ואיננה
הספרו תיו ת:
49
שמות
.222
51שמות .304-5
50א"מ ב ,91/וכן הש' א"מ ב.883/
52ע' א"מ ה 824/למעלה.
53מאדם .94א"מ ה .824/חריג נוסף :עץ הדעת -שגם לגביו מודה קאסוטו שהוא משל,
(מאדם .)74-72לענין הנחש הש' בקורתו של:קויפמן ,מכבשונה ,ע"ע .234-5
56א"מ א,106/
54תעודות .23-22
57א"מ ב ,345-344/על הסיבה להבדלזה .ע'לעיל.
59שמות ,156 ,114 ,48 ,3ועוד הרבה.
58שמות א' ,חואילך.
61שמות ב' ,כ.
60שמות .6
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )מב(
סיון תש"ל
ייחודו של המקרא-בעיניו של מ"ד קאסוטו
רגילה לספר על ביצוע כל פקודה לפרטיה במילים שוות לאלה שבאו בפקודה .52
כמו"כ בניגוד לשירת העלילה ,המחבבת הזרות מילוליות ,אין החזרות שבפרוזה
הסיפורית המקראית שוות ממש מלה במלה ,אלא אוהבת היא ,בטוב טעם אמנותי,
ן.63
לשנות את דבריה ,או לקצרם או לשנות את סדרם כשהיא חוזרת על איזהעני
העולה מכל האמורלעיל הוא שקאסוטו התקשה כנראה לקבוע את המקום המדויק
בתחום שבין פרוזה טהורה לשירה טהורה .קושי זה נעוץ במתחשבין שיר העלילה
הקדום (שעליו מבוסס הטכסט ,לדבריו) לבין הפרוזה של הספור המקראי (אשר
סיכםוקיצר אתשירהעלילה) .64
ת
י
ב
ט
ו
ק
עכ"פ לא נראתה לו הגדרה
ת
ג
ו
ו
ס
מ
ה
ת
י
נ
ק
ס
פ
ו
ה
ר
ו
ת
ה
את
ד
ח
א
ל
משני
הסוגים הללו בלבד .כהולמת את תפיסתו ומבטאת את שיטתו נראית ביותר הגדרת
הפשרה שהוא עצמו נותן במק,ום אחר" :ספור פיוטי או פיוטי למחצה" .65תופעה
זו של "פיוטיות למחצה" מוסברת על ידו בכך שהתורה נטלה פסוקים כלשונם
מתוף שיר העלילה שקדם לה ,או פשוט יותר :בתוך ספורה של התורה ,הפרוזאי
ברובו ,גרמה לפעמים השיבותהענין להתרוממות הסגנון והתקרבותו לדרגת השירה,
ואז לבש הרעיון כאילו מאליו ,צורה המקבילה לצורה המסורתית של הנבירה
345
הסיפורית .60
בין כך ובין כך רואה קאסוטו בסגנון התורה "אמנות ספורית משוכללת שחנה
י הכתוב"י ,0וקושר לה כתרים של "טוב טעם אמנותי" .68
שפוךעלפנ
הוא מדגיש באופן עקרוני כי "כדי להגיע לידי הבנה מליאה בדברי הכתוב",
יש לשים לב גם להערכתו האסתטית" .ספר שמות איננו רק תעודה דתית נשגבה,
הוא גם יצירה ספרותית מצוינת ,וכל יצירה ספרותית -הבנתה תלויה בהבנת
י השפוךעלפניה".09
דרכי האמנות שעלפיהןהיאנוצרה ,ובהרגשתהנו
אמנם בתקיפה מוקדמת בחייו ( – )1927הסתייג קאסוטו וקבעכי "לפי דעתו,
הלכותהימירה העברית הקדומהעדיין לא נתגלו לנו במידה מספקת"0י .אולם לגבי
האמנותהסיפורית המקראית -מצוי בדבריו שפע של חומר,
בין היתר ,מונה קאסוטו את הסממתם הבאים כקוים אופיניימ לאמנות הספור
המקראי:
.1מבנההרמוני אחיד,משוכללונאה.
.2הדיוקבמלים וחשיבותכלמלה.
גוון.
משחקיצלילים ומילים.
אליפטיות ומבנה דרמטי.
השלך לאחור.
העדר תאור רגשות ומחשבות.
62
63
64
66
68
70
שמות .14
פרט לענינים טכניים כמו המשכן ,קרבנות הנשיאים והגיניאלוגיות .ע' מאדם .7
65מנח .28
שמות .61-60
67מאדם .157-8והש' מנה .158–9
מאדם .4
69שמות ח'.
מנח .28
הושע קב' הערה .2כוונתו כנראה לקצב ,משקל,חרוזיםוכיו"ב.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
סיון תש"ל
בית מקרא )מב(
משה יצהקי
346
)1מבנה הרמזני ,אחיד ,משוכלל ונאה
"יהיה פתרוןבעית המקורות מהשיהיה -כותב קאסוטו -עובדההיא שבכתוב
שלפנינו מסודרים כל הספורים סדר הרמוני ומשוכלל ,שאינו נראה כתוצאת
שיל'וב ,פחותאויותרמקרי ,שלקטעים נבדלים"1ז.
"מבנה אמנותימשוכלל ,לפי כללי חלוקת הפסוקים והקבלת צלעותיהם זו לזו,
בעל סגנון נאה והרמוני" – 72מוצא קאסוטו במקומותרבים מאד לאורך פירושו3י.
הרמוניהזוניתן לחלק לשלושהסוגים :א)הר'מוניהסגנונית.
ב) הרמוניה מספרית.
ג) הרמוניה סגנונית-מספרית.
א) הרמוניה מרנונית:
ההרמוניה הסגנונית -פנים רבותלה.היא מתבטאת בכמהאופנים4י:
.1הקבלה בין פתיחה לחתימה של הפיסקה ,פירושו :הופעת בטויים
דומים
בפתיחת ענין ובסכומו" .יסודה בהכרה ,כי בחזור המחבר בסוף דבריו על אותם
הניבים או …הרעיונות שהביע בתחילתם -יעשה על שומעיו או על קיראיו
רושם נעים של שלימות הרמונית ,ויטביע בכח מיוחד בתוך רוחם את זכרון אותם
" tTS
הניבים או …הרעיונות ,כאילו כל דבריו סובבים עליהם ומכוונים אליהם
לכאן שיכת גם ההקבלה הכיאסטית בסידורם של עשרת הנסיונות של אברהם6י.
.2הקבלה בהתחלות הפסוקים או בסיומיהם .אותה מלה (כמעט) חוזרת בהת-
האובסיומם frs
י של כמהפסוקיםסמוכיםזהלז
חלתםי
.3הקבלה של בטויים בהתחלות של פיסקאות סמוכות או בתוכן9י .הקבלה זו
יכולה להיות גם ניגודית בצורה ובתוכן ,80או גם הקבלה של מחזורים סמוכים.81
.הדרגה .לדוגמה ,עשרת המכות ,82הספורעל החרטומים 83ועוד.84
4
ב) הרמוניה ממפרית:
אמנם אצל קאסוטו אין הבחנה ברורה בין שני הסוגים המופרדים אצלי להלן
לסעיפים (ב) ו(-ג),והיא מכנה את שניהם בשם :הרמוניה מספרית ,אולם מבחינה
מתודית ,לצורך הדיון בהם ,העדפתי להפרידם :תחת הכותרת בסעיף (ב) "הרמוניה
מספרית"יבואו המקרים שבהם מפורשים המספרים בכתוב ,ותחת הכותרת"הרמוניה
סגנונית-מספרית" ,בסעיף (ג) ,יבואו המקרים שבהם אין המספרים מפורשים ,אלא
נרמזים מתוך העובדה שהתורה מצאה לנכון לחזור על מלה מסוימת מספר פעמים
מסוים דוקא.
71א"מ א.62/
73מנה .31 ,23שמות 61ועודהרבה.
72מאדם .155
74הראשון שעמד על כך לדברי קאמוטו הוא כנראה מילר ( ,)1896ע' הושע קי"ח הערה .1
75הושע קי"ח ,לדוגמאות עיין :מאדם .210מגח .201-3 ,92 ,80 ,28שמות .153 ,78 ,15
76מנח .202והש ,שמות .323ואולי אפשר לקשור לכאן גם את שיטת העונש הרגילה
במקרא:מידה כנגדמידה .הש' א"מ א.108/
78ע' מוח .79שמות .157 ,78
77שמות .252
80מנח .159
79שמות .198 ,197 ,153מנח .44
82שמות .62
81עשרת המכות .שמות .61
83
שמות .77
84מנח .20
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )מב(
יי חודו של המקר א –בעיניו
סיון תש"ל
%7
של מ"ד קאםוטו
"הכרוסלתיה בתורה מיוסדת על הרמומה מספרית ,ובמתכהן בחרה התורה
להורות את דבריה בדרך הרמונית זו .יסודותיה של ההרמוניה המספרית :מצד
אחד שיטת הששים ,המקשרת את המספר היסודי חזם עם השיטה העשרונית,
ומצד שני המספר הטפוסי שבע ,המורה על שלמות" .שני היסודות וגם מזיגתם
מצויים בתרבות המזרח הקדום .85המספרים העיקריים שבהם מרבה התורה
ת 80
להשתמש ,בגלוי או במרומז ,להבעת ההרמוניה המספרית או הסגנונית-מספרי
הם ,60 ,12 ,10 ,7 ,5 ,3 :וכפולותיהםז" .8בהרמוניה המספרית …מתכוונת
י אלהים .89
התורה להורות 88על ההרמוניה הכללית השוררת בעולם המונהג ביד
"הכלבידי שמים,ומאורעות האנושותאינםתלויים במקרה שללידתאישמסויםבזמן
מסויםוכיו"ב…אוכתנאיםהמקריים שלפריהורביהיתירהאו פחותה במשפחהזואו
אחרת ,אלא מתנהלים לפי התכניות שההשגחה העליונה חישבה וקבעה מראש".
והן הולכות ומתגשמותמבלישבני אדםירגישו בכך .90
כאן צפה ועולה הבעיה החריפה :האם המספרים בהם נוקבת התורה נכונים
ומדויקים מבחינה הסטורית-עובדתית ,אם לאו?
מדברי קאסוטו לעיל השתמע במרומז שאין לחפש בהם דיוק הסטורי-עובדתי.
הדבר גם עולה בקנה אחד עם שיטתו שהתורה לא באה ללמד הפטוריה וממילאאין
לבקש בה "דייקנות המטורית בפרטים" .יצויןכי במרבית המקרים נמנע קאסוטו
בכלל מלהתייחס במפורש ובגלוי לבעית דיוקם ההסטורי-עובדתי של המספרים
הכרונולוגיים וכיו"ב ,ומסתפק בבירור ההרמוניה המספרית המתגלה בהם .רק
במקומות בודדים הוא מגלה דעתו העקרונית גם בנקודהזו וקובעכי "המספרים
שבתורה הם ברגבם מספרים עגולים או סמליים" ,"2או רו'מזכי לא בהכרח היה
אברם בן 75שנה בצאתו מחרן (,בראשית י"ב ,ד),כי המספר נקבע לשם הרמוניה
מספרית ,ולא כדי לקבוע אתגילו המדויק של אברהם בעת היציאה מחרן."3
התועלת שהפיק קאסוטו משיטת ההרמוניה המספרית היתה רבה .הוא נחלץ
בעזרתה מסבך של קושיות וקשיים ,ועקף באלגנטיות הבה את מרבית הבעיות
הכרוכות בכרונולוגיה המקראית .כך פתר את בעית גיליהם של אבות העולם"פ,
בעית 430שנות הישיבה ב'מצרים 95וכיו"ב .אפשר לראות בכך התחמקות מן
הבעיות או פתרון נועז ,גאוני ומבריק ,אך מה שצריך להיות ברור הוא המחיר
85א"מ ד.247/
86ר' לחלן.
41לגבי הרמוניה מספרית הדוגמאות הן :מאדם 188ואילך ,מנח
–174ש .193 ,182-178 ,17שמות 33),-328 ,102ועוד.
88שמות .56
89א"מ ד.248/
90מנח .119 ,176
92שמות .56
93מנת .217והשוה מנת " :120מנין שבעים אינו מדויק וכו'" .~qy -שמות
שלשת ימים) ועוד.
94מאדם .188מנה .182-178 ,176–174
95שמות .56–57א"מ ד.248-9/
,73 ,52 ,31-29 ,22–21
( 126וילכו
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
סיון תש"ל
בית מקרא )מב(
348
משה ליצחקי
שיש .לשלם תמורת פתרון מסוג (זה והוא :ויתור במפורש או מכללא על דיוקם
ההסטורי-עובדתי של המספרים הכרונולוגיים שבמקרא.96
לסיוםהדיוןבענין זה,כדאילצניןכי לאההונה.קמו עוררים על חלק גדול משיטת
ההרמוניה המספרית של קאס'וטה בטענהכי מנקודת מוצא מתמטית שיטתו פתוחה
וגמישה ביותר ,ולמעשה ',מאפשרתולתת :הסבר כמעט לכל מספר שהוא ,וממילא
אין כה ממש ;97מענין שגם,קאסוטו5.-יה'י%ה לסכנה זו ועמד על לקוי עקרוני זה,
אך לגבי חישובים של חוקרים אחר? מ.,לא שלו" :אם אנו מסבכים את
רבים=".ן אפו?ר,לנו,למצוא בכתוב כל מה' שאנחנו
הענינים ומהמביםיווויויי
רוצים' ,טהרי המספרים גמישים.המיוניתנים להיענות לכל מים צירופים ולשרת
לכל מיני בנינים שיעלו על דעתו של כל,הוקר וחוקר" " .98אין לשכוח -הוא
מזהיר ' -שהמספרים נוחים להיענות בקלותלמי שירבה לחשוב בהם חישובים ולא
ם מלבו" .99
ייזהרמלהכניס לתוךחישוביוגורמיםבדויי
ג) הרמוניה סגנונית'-מספרית:
התורה חוזרת כמה פעמים ( ,7 ,5 ,3או )10על מילה מסוימת לשם הדגשתה
או שהיא מונה .מספר מסוים של שמות דוקא .101המלה החוזרת יכולה לחזור
במקרמות מקבילים זה לזה במבנה המשפט ,102או גם במקום שונה בכל פעם .103
אפילו ההוראות המשפטיותניתנו לפעמים בקבוצות של וץ?ר (בכל קבוצה) לשם עזר
,100
לזיכרון
.104
.
בדרך כלל אין המקרא נוהג להדגיש הרמוניה זו במפורש ,ורק הקורא המעיין
ימצאנה מתוך עיונו , ,105בעובדה זו נתלה קויפמן בבקורתו על שיטת ההרמוניה
המספרית .106
.
)2הדיוק.ב_מ.לים וחו?יבותול תלה.:
(
תמיד מדמקת ומדוקדקת
בדרה.כלל גישתו '?ל קאסוטו היא '?"לשת פתורה…
לפלטיה ולפהטי פרט?הע והתורה רגילה "לשקול כל מילה ומילה בדייקנות
מלאה" .108בהתאם לכך הוא משתדלתמי
ל"לעייןבדייקנומ הקל פרטיה של לשון
,107
הכתוב .,בדקדוקיה וברמזיה" .109והוא מרשה לעצמהלמשי
,לקסיק מסקנות פרש-
96אלא א"כ נידחק לפתרון הבלחי-סביר (שלא נראה גם בעיני קאסוטו) של אחיזת הלקל
בשתי קצותיו :המספרים נכונים ומדויקים ועם זאת הרמוניים מבחינה מספרית ,וההשגחה
הקציבה במכוון כך וכך שנות חיים לאותם אנשים כדי ליצור את ההרמוניה הנ"ל .אך גם זה
פתרון חלקי בלבד העונה רק על חלק מהמקרים,כי הוא עצמו כותב ש"מנין שבעיםאינו מדויק"
(מנח .)120
97הרצאות בע"פמטי ד"ר אוריאלסימון.
.ל
99מאדם .173
98מנח .176
.100מנח ,209 ,201-3 ,119–122 ,160 ,100 ,37 ,43 ,20מאדם .184שמות ,4 ,153 ,15
222 ,200 ,162 ,153 ,143 ,92 ,83 ,49 ,41 ,11 ,8-7ואולך ,א"מ א62/ועוד.
101שמות .2-1
103שם .160 ,34
102מנח .37
~
105מנח .121א"מ ב.176/
104שמות .193 ,187
וש 1תעודות .21
106קויפמן ,מכבשונה.227-226 ,
108מאדם .4והבז' מאדם (39זהירותמבטוייםאנמרופומורפיים)ועודהרבה.
ל
109מאדםי'.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
סיון תש"ל
בית מקרא )מב(
ייחודו
של
מ"ר
המקרא-בעיניו
של
קאסוטו
349
ניות מן השימוש במלים שונות לגבי ענינים דומים .כך הוא מבחין בין הוראות
שונות של :ילד-הוליד ,כרת-הקם (ברית) ,להעלות-להוציא (ממצרים) ,אני-
אנכי וכיו"ב .110ואפילו מדייק מקיומה של "ה"א" הידיעהי .11הוא הדין גמ לגבי
הפרטים הנזכרים בתוך ספור מסוים .אם התורה מזכירה פרט מסוים בתוך ספור -
מסתמא יש ל,ו חשיבות והוא בא להורותנו משהי .ואם אינ,ו ענין לגופו -תנהו
ענין לספור שיבוא אח"כ ,כלנמר :תפקידו לשמש כהצעה (אקספוזיציה) לספור
הבא .112
א
ל
מ
ל
א
שהרי
היה פרטזה "נחוץ למטרתה של התורה" ולאהיה "חשובלעניננו" -
היתה התורה שותקתמלהזכירו בכלל .113
אולםישנם
לשם3גימוקוןר.ים שבהםחורג קאסוטומגישהזוי
.1שינוי
.2שינוי בציטוט.
.3פירוש המלה "כל".
4שינוי לשם גיוון
2שינוי בציטוט– :ר'בסעירהבא(ד"
,.
לדעת קאסוטו "שיטה
.רמלה במקרא שבמקים שהוא מביא את דבריו 11ל
ממשע
ד
י
פ
מישהו –אק הוא מק
ם
א
י
ב
ה
ל
כלעדנם
אלא מוסר את תמנם בלבה
לדוגמא :ברכת יעקב או עשרת הדברות בדברים .114גם שיחות אינן מובאות
כלשונן ממש מלה במלה ,אלא מנוסחות 1uy,המחבר ,בשיטה פיוטית החביבה על
ם בלב הקורא 115
העם,כדי לעורר רושםמסוי
.3פירוש המלה "כל":
מלה ט משמשת כרגיל בהוראה לא מדתקת"1ק אק פשוטה כמשמעה ז1ק היא
באה סלעתן הכללה מוממת ומופרזת ,ופירושה :במספר רב ,"8ולאו שקא כולם
ממש .119
)3גיוון:
כלל גדול הוא ש"בניגוד לסגנונה של שירת העלילה ,המחבב את החזרות
המילוליות ,הרי הפרווה הסיפורית -אין החזרות שבה שוות ממש מלה במל,ה,
אלא שאוהבת היא ,בטוב טעם אמנותי ,לשנות את דבריה או לקצרם ,או לשנות
את סדרם ,כשהיא חוזרת על איזהענין (פרטלענינים טכניים כגון :מלאכת המשבן
וקרבנות הנשיאים והגיניאלוגיות)" 120ואמנם במהלך פירושו ,מראה קאסוטו,
110תעודות .42–46והש' גם מגח "( 153בארצתם" " -בארץ").
111שמות .83
112הש' מנח ( 101ויטע כרם) ,מאום ( 158בר' ד',יט) שמות .100
113מגח .201 ,190 ,188שמות .299
114א"מ ב( 334/לגבי ברכת יעקב) ,והש' א"מ ב 592/למעלת (לגבי עשרת הדברות
בדברים) .שמות 162למעלה,ועוד.
115שמות ( 5שיחתהמילדות עם מרעה)ועוד.
י
117שמות .81
116שמות .317
118שמות .294 ,288 ,130 ,81
119שמות .130והש' גם לשון ההפרדה ב"וגצלתם אתמציים" (שמות ג' ,כב) -שמות .27-28
120
מאדם 7ועור.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )מב(
450
י
משה יצחקי
סיון תש"ל
לעיתים קרובות,כי "הכתוב אוהב וואריאציות וגיוון" לשם גיוון .121ובעצם אין
תכונה זו מקורית למקרא ,כי "חלופים ושנויים מעין אלה מצויים גם בחזרות
שבכתבי אוגרית" .122
גיווןסגנוני לשמו הוא בעצםאנטיתיזה שלדיוק במלים וראיתחשיבות בכלמלה.
לכן מנינו לעיל ' 12אתהגיוון כחריג במשנתו הכללית של קאסוטו הגורסתדיוק עד
לפרטי פרטים בלשון התורה .124קשה להבין כיצד עלו אצלו שני הדברים בקנה
אחד ,והיאך לא חש בסתירה שביניהם ? אלא אם כן נקבל בעל כרחנו את התירוץ
"הגנטי" הדחוק ,שחל מסקנת "הדיוק בכל מלהעהגיע בשל כורח תיאולוגי ,בעור
שאל מסקנת "הגיוון לשמו" הגיע כתוצאת כורה פרשני בנסותו לתת פירוש מדעי
לפי הפשט .אך ,כאמור ,זהו מסוג התירוצים "הגנטיים" המסבירים לנו את השתל-
שלות הסתירהותולדותיה ,אךאינםמיישבים אתהעניןמיסודו.
נעירכי גם לקאסוטו עצמו לא תמיד היה ברור אם שינוי מסוים הוא מדויק
ומכווןאו שהואגיוו
ן "לתפארת המליצה" בלבד .125
)4משחקי צלילימ ומילים:
יש במקרא עוד כמה תופעות סגנוניות המתאימות לטעמו ולשיטתו של הסגנון
המזרחי ,והתורמותלנויהמוסיקלי של הספורהמקראי ",12ביניהן:
א .אליטרציה של אות אחת" :בארץ שנער וישבו שם" (בראשית י"א ,ב)י".1
ב
.אליטרציה של כמה אותיות" :הבה נלבנה לבנים" (בראשית י"א ,ג) ועוד .128
האותיות ב ,ל ,נ ,באות כמה פעמיםזו בצדזו ,וצלצולןיוצר "מעין מנגינה חוזרת,
ו במדרש השם בבל" 129
מעיןלייטמוטיב המלווה את כלהספורוהמגיעלשיא
.פראונומסיה" :נלבנהלבנים"(י"א,ג) .130
ג
ד .שעשועי לשוןומשחקימלים" :והמקר
,
א
"
י
(
ג) " .131והנהיצחק
ם
ה
ל
ה
י
ה
לאמי-
~צ0ק" (בראשית כ"ו ,ח) .132
ט אליפטיות ומבנה דרמטי:
"כדי לא להאריך בפרטים 17אינם צריכים ,וכדי שלא להסיח בפרטים כאלה
את דעת הקורא מעצם הענין" -נוקט הכתוב לשון קצרה ואיננו מספר במפורש
דבריםהמובנים מאליהם מתוך מה שנאמר אח"כ .133
לפי סגנון הפרוזה הספורית המקראית -אין צורך לספר במפורש על ביצוע
פקודה ,כאשר המשך הספור מוכיח על ביצועה .134אליפטיות זו מסייעת לקאסוטו
לפתור כמה וכמהקשיים בכתוב 35ג.
121
מנח .86 ,80 ,77 ,48מאדם .182–3שמות 06 ,152 ,150 ,86 ,80 ,77 ,72 ,70ב253 ,ועוד.
124
125
126
127
128
130
. 132
134
לעיל סעיף .2
,
'
ה
:
יהנוך).
ג
ב
ת
י
ש
א
ר
ב
מאדם ( ,195
ל
כ
ויהי ימ
מנח .159-160
לדוגמות נוספות ר' מנח .159
129מנה .159
לדוגמאות נוספות ר' מנח .159
131שם.
שם.
133שמות .296 ,162 ,157 ,72
א"ת ג.752/
135ר' הערות .134 ,133
שמות .68
122שמות .152
123ר' עמוד .349
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )מב(
של
ייחודו
המקרא–בעיניו של מ"ד קאסוטו
סיון תש"ל
%1
מבנה דרמטי :כמרב עומד קאסוטו על דרכו 'טל המספר המקראי 'טאימ מקפיד
על הסדר הכרונולוגי ,ונמנע "מלהביא במקומם נתונים גיניאולוגיים העלולים
להסיח דעתנו מןהעניןהעיקרי הנשגב ,ואינם נחוצים באותו רגע" .הם מובאים רק
"לאחר שרפתההמתיחות הדהמטית שלהסיפור" .138
כמו"כ נמנע הכתוב מלספר פרטים מסוימים (כגון הוראות לפעולה) במקום הנכון
לפי הסדר הכרונולוגי ,כדי שלא להחליש את הרושם שהספור עצמו עתיד לעשות
י לעורר תשומת לב הקורא וסקרנותו .187
על הקורא .הכתוב רק מרמו על כך כד
)6השלך לאחור:
בספור מאוחר אנו מוצאים פרטים חדשים הנוגעים למעשה שקרה בעבר ,ואשר
התורה טרם ספרה עליהם עד כה .כך מתגלה לנו לפי פרושו של קאסוטו בספור
מעשה העגל (,שמות ל"ג ,ו) הפרט המעניין והבלתי ידוע עד כה ,שבני ישראל
138
התקשטובעדיים כשהתכוננו למעמדהר-סיני
)7העדר תאור רגשות ומהשבות:
"אין הכתוב נוהג לתאר בפירוש את רגשותיהן ואת מחשבותיהן של הנפשות
הפועלות :על הקוראלהבין אותם (את הרגשות והמחשבות) מתוך מעשיהן ודבריהן
של הנפש,ות הללו '.189
136
137
138
139
שמות .55והש,
שמות .35
שמנת .299והר גס שמות (302–3לגני"וגם מצאתחןבעיני").
א"מ ב.323/
שמות ,8
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il