"וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ אֱלִישָׁע: מָה אֶעֱשֶׂה לָּךְ…" (pdf)

אוקטובר 3, 2011 · מאת אלחנן סמט · מאמרים לפי סדר הפרקים

‫‪167‬‬

‫‪(á ÷åñô) "…êÀlÈ äN‬‬
‫‪Æ òÁàÆ äîÈ :òLÈéìÄàÁ äÈéìÆàÅ øîÆàÒiåÇ" .â‬‬
‫"ְשַׁאל ָמה ֶאֱעֶשׂה ָלְּך" )ב'‪ ,‬ט( ‪ -‬אמר אליהו לאלישע ברגע של חסד‪,‬‬
‫בטרם נלקח מעמו‪.‬‬
‫"ָמה ֶאֱעֶשׂה ָלְּך" )ד'‪ ,‬ב( ‪ -‬אומר אלישע לאלמנת בן הנביאים בסיפורנו‪.‬‬
‫"ֶמה ַלֲעשׂוֹת ָלְך" )ד'‪ ,‬יג( ‪ -‬יאמר אלישע לשונמית באמצעות גיחזי‪,‬‬
‫ויחזור וישאל‪:‬‬
‫"וֶּמה ַלֲעשׂוֹת ָלהּ" )ד'‪ ,‬יד( ‪ -‬לאחר שהשונמית לא ענתה על שאלתו הראשונה‪.‬‬
‫על שאלתו זו של אלישע בסיפורנו‪ ,‬תמה ר' יעקב פידנקי‪:‬‬

‫‪1‬‬

‫ויש לתמוה‪ :‬למה זה ייפלא בעיני אלישע מה לעשות לה‪ ,‬ולא אמר לה‬
‫תכף "ַמה ֶיּשׁ ָלְך ַבָּבִּית"?‬
‫המנסה ליישב תמיהה זו אינו רשאי להתעלם מחזרתה של השאלה "ָמה ֶאֱעֶשׂה ָלְּך"‬
‫)בגיווני נוסח קלים( בשלושת הסיפורים הללו על אלישע‪ .‬החזרה על שאלה זו מהווה‬
‫מעין חוליה מקשרת‪ ,‬כעין חרוז חוזר בשלושת הסיפורים‪.‬‬
‫בסיפור השונמית מתברר טיבה של שאלה זו כל צורכו‪ ,‬ומן המפורש שם נוכל ללמוד‬
‫על שאינו מפורש ואף על הסתום‪.‬‬
‫בהפנותו את השאלה הנידונה אל השונמית‪ ,‬מקדים אלישע מילים אחדות לשאלתו‪:‬‬
‫ד'‪ ,‬יג‬

‫ִהֵנּה ָחַרְדְתּ ֵאֵלינוּ ֶאת ָכּל ַהֲחָרָדה ַהזּׂאת‬
‫‪ֲ ?¿Í»Ï ˙BNÚ¬«Ï ‰Ó‬הֵישׁ ְלַדֶבּר ָלְך ֶאל ַהֶמֶּלְך אוֹ ֶאל ַשׂר ַהָצָּבא?‬
‫∆‬

‫ובכן‪ֶ" ,‬מה ַלֲעשׂוֹת ָלְך" היא שאלתו של החייב לגמול לחברו על טובה שעשה חברו‬
‫עמו‪ ,‬וכהמשך לשאלה זו הוא מחפש תחום שחברו נצרך בו‪ ,‬ובו יוכל להיטיב עמו טובה‬
‫תחת טובה‪.‬‬
‫לאחר שדחתה השונמית את הצעתו של אלישע באמרה לו )שם(‪ְ" :‬בּתוְֹך ַעִמּי ָאנִׂכי‬
‫יָׂשֶׁבת"‪ ,‬פנה אלישע הנבוך אל גיחזי נערו ושאלו )שם יד(‪" :‬וֶּמה ַלֲעשׂוֹת ָלהּ?" ‪' -‬אולי‬
‫תדע בכל זאת כיצד אוכל להיטיב עמה על הכנסת האורחים המופלאה שהיא נוהגת‬
‫בנו?'‪ ,‬ואכן בפי גיחזי תשובה‪ֲ" :‬אָבל ֵבּן ֵאין ָלהּ ְוִאיָשׁהּ ָזֵקן"‪ .‬ומייד מזדרז אלישע‬
‫ֶׂבֶקת ֵבּן"‪.‬‬
‫להבטיחה )פסוק טז(‪ַ" :‬למּוֵֹעד ַהֶזּה ָכֵּעת ַחָיּה ַאְתּ ח‬
‫אף שאלתו של אליהו את אלישע מתפרשת עתה בדומה לכך‪' :‬הנה אלישע‪ ,‬שירתת‬
‫אותי בנאמנות מיום פגישתנו הראשונה ועד עתה‪ ,‬והנה ליווית אותי בדבקות מן הגלגל‬

‫‪ .1‬פירושו נדפס כשהוא משולב בפירוש ר"י אברבנאל‪.‬‬

‫‪168‬‬

‫אסוך השמן‬

‫ועד הנה‪ ,‬ולא הנחתני לילך לבדי‪ְ" ,‬שַׁאל ָמה ֶאֱעֶשׂה ָלְּך" תמורת כל זאת‪ְ" ,‬בֶּטֶרם ֶאָלַּקח‬
‫‪2‬‬
‫ֵמִעָמְּך"'‪.‬‬
‫נראה‪ ,‬שאף את שאלת אלישע במקומנו יש לפרש באותה דרך‪' :‬כיצד אוכל להשיב לך‬
‫כגמולך?';‪ 3‬אלא שכאן נראים הדברים קשים‪ :‬הרי לא מצאנו שאישה זו היטיבה עם‬
‫אלישע אי‪-‬פעם‪ .‬מדוע רואה עצמו אלישע חייב לה דבר?‬
‫במדרשים העוסקים בסיפורנו נאמר‪ ,‬כי אלמנה זו הייתה אשת עובדיהו אשר על‬
‫ביתו של אחאב‪ 4,‬ואף יוסף בן מתתיהו מציגה כך בקדמוניות היהודים‪ 5.‬אף חלק‬
‫‪6‬‬
‫ממפרשי הפשט הראשונים הלכו בעקבות המדרשים הללו‪.‬‬
‫מדרש זה מבוסס על דברי האלמנה‪ְ " :‬וַאָתּה ָיַדְעָתּ ִכּי ַעְבְדָּך ָהָיה ָיֵרא ֶאת ה' "‪ .‬תואר‬
‫נכבד ונדיר זה‪ָ" ,‬יֵרא ֶאת ה' " או "ְיֵרא ֱא‪ִ‬הים"‪ ,‬נאמר במקרא רק על ארבעה אישים‪:‬‬
‫אברהם )בראשית כ"ב‪ ,‬יב(‪ ,‬יוסף )האומר זאת על עצמו‪ ,‬בראשית מ"ב‪ ,‬יח(‪ ,‬איוב )א'‪ ,‬א(‬
‫ועובדיהו )מל"א י"ח‪ ,‬ג(‪.‬‬
‫עובדיהו אשר על בית אחאב הוא בן דורם של אליהו ואלישע‪ .‬הנחת המדרש היא‬
‫‪ִ z‬כּי ַעְבְדָּך ָהָיה ָיֵרא ֶאת ה' " ‪ -‬לא בא לסתום‪,‬‬
‫‪» Ú¿«„»È ‰z‬‬
‫‡»‬
‫אפוא כי הכתוב בפי האישה ‪«¿Â" -‬‬
‫ולהודיע על דבר שרק האלמנה ואלישע היו בסודו‪ ,‬אלא לפרש‪ ,‬ולרמוז למה שידוע‬
‫לכול‪ ,‬גם לנו הקוראים‪ ,‬כי עובדיהו הוא האיש שאליו מתכוונת האישה באמרה כי "ָהָיה‬
‫‪7‬‬
‫ָיֵרא ֶאת ה' "‪.‬‬
‫מה היה הביטוי ליראת ה' של עובדיהו? על כך עונה לנו הסיפור במל"א י"ח‪:‬‬

‫‪ .2‬תשובתו של אלישע " ִויִהי ָנא ִפּי ְשַׁנִים ְבּרוֲּחָך ֵאָלי" נידונה בפרקי אליהו‪' ,‬סערה' סעיף ‪) 2‬עמ'‬
‫‪ (520-515‬וסעיף ‪) 5‬עמ' ‪.(524-522‬‬
‫‪ .3‬הצירוף "לעשות ל‪ "…‬מופיע במקרא פעמים רבות‪ ,‬ובחלק מהופעותיו משמעו‪ ,‬כמו בסיפורנו‪,‬‬
‫לגמול גמול‪ .‬לעתים גמול זה הוא עונש‪ ,‬כמו בפסוק )שמות ל"ב‪ ,‬יד(‪ַ" :‬ו ִיָּנֶּחם ה' ַעל ָהָרָעה‬
‫ֲאֶשׁר ִדֶּבּר ‪ ,"BnÚ«¿Ï ˙BNÚ¬«Ï‬ולעתים גמול זה הוא לטובה )כמו בסיפורנו(‪ .‬בשמ"א כ"ד‪ ,‬יז אומר‬
‫‪ַ ȃz‬הטּוָֹבה‪ְ …‬ו‪‬א ֲהַרְגָתִּני"‪ ,‬ובפסוק יט הוא אומר לו‪ַ" :‬וה' ְיַשֶׁלְּמָך‬
‫‪«¿ÏÓ‬‬
‫שאול לדוד‪ַ" :‬אָתּה ‪«¿b‬‬
‫˙‪."ÈƒÏ ‰‬‬
‫‪» ÈN‬‬
‫טוָֹבה ַתַּחת ַהיּוֹם ַהֶזּה ֲאֶשׁר »‪ƒ Ú‬‬
‫‪ .4‬כך בתרגום יונתן למקומנו )פסוק א( וכך ב'תרגום של תוספתא' שמביא רד"ק בפירושו‬
‫לפסוק א )נראה שקטע זה והדומים לו בפירוש רד"ק הם שרידים של תרגום ארמי עתיק בעל‬
‫אופי מדרשי‪ ,‬בדומה לתרגומים על התורה מן הסוג הזה ששרדו בידינו(‪ ,‬וכן בפסיקתא דרב‬
‫כהנא‪ ,‬מהדורת מנדלבוים ב‪ ,‬ה‪ .‬אף בזוהר מובא מדרש זה בכמה מקומות‪.‬‬
‫‪ .5‬ספר תשיעי ד‪ ,‬ב )עמ' ‪ 317‬במהדורת שליט(‪" :‬ניגשה אליו אשתו של עובדיה‪ ,‬סוכן בית‬
‫אחאב‪ ,‬ואמרה לו‪ ,‬הלא ידוע לו כיצד הציל בעלה את הנביאים‪."…‬‬
‫‪ .6‬רש"י‪ ,‬ר"י קרא‪ ,‬רד"ק‪ ,‬ר"י אברבנאל ועוד‪.‬‬
‫‪ .7‬רלב"ג‪ ,‬שלא הלך במקומנו אחר המדרש‪ ,‬אכן מתלבט בשאלה זו‪ ,‬והנה תשובתו‪" :‬ידוע כי בני‬
‫הנביאים היו כולם יראים את ה'‪ ,‬ולזה אמרה 'ִכּי ַעְבְדָּך ָהָיה ָיֵרא ֶאת ה' ' ולא היה עובד עבודה‬
‫זרה‪ .‬ואמרה זה‪ ,‬כי רוב ישראל היו עובדים עבודה זרה אז"‪.‬‬

‫ג‪ַ" .‬ויּׂאֶמר ֵאֶליָה ֱאִליָשׁע‪ָ :‬מה ֶאֱעֶשׂה ָלְּך‪) "…‬פסוק ב(‬

‫י"ח‪ ,‬ד‬

‫‪169‬‬

‫ַוְיִהי ְבַּהְכִרית ִאיֶזֶבל ֵאת ְנִביֵאי ה'‬
‫ַׂבְדָיהוּ ֵמָאה ְנִביִאים‪ַ ,‬וַיְּחִבּיֵאם ֲחִמִשּׁים ִאישׁ ַבְּמָּעָרה‬
‫ַוִיַּקּח ע‬
‫ְוִכְלְכָּלם ֶלֶחם ָוָמִים‪.‬‬

‫המדרשים אף תולים את מצוקתה של אלמנת עובדיהו במעשה שעשה‪ :‬כדי לפרנס‬
‫את מאה הנביאים שהחביא‪ ,‬לווה עובדיהו בריבית‪ 8.‬לאחר מות עובדיהו בא הנושה‬
‫שִהלווה לו בריבית לגבות את חובו עם הנשך מאת האלמנה‪ ,‬ומכיוון שאין האלמנה‬
‫יכולה לעמוד בחוב זה ובריבית שתפחה‪ ,‬עומד הנושה קשה הלב לקחת את שני ילדיה‬
‫‪9‬‬
‫לו לעבדים‪.‬‬
‫על רקע מדרש חז"ל זה‪ ,‬לא ִיָפּלא כי אלישע רואה עצמו נציגם של אותם מאה‬
‫נביאים שניצלו הודות לעובדיהו‪ .‬עובדיהו הסתכן למענם והכניס את עצמו ואת‬
‫משפחתו לחובות כבדים‪ .‬אלישע פונה אל האישה ‪ ·ÈÈÁÎ‬לגמול עמה על הטובה‬
‫שהיטיבה היא ואישהּ עם הנביאים‪ .‬ולפיכך הוא שואל "ָמה ֶאֱעֶשׂה ָלְּך?" ‪' -‬כיצד אשיב‬
‫‪10‬‬
‫על טובתך וטובת אישך שהביאה את משפחתך לידי כך?'‪.‬‬
‫ואולם‪ ,‬מדרשים אלו אינם נראים כמכוונים לפשוטו של מקרא‪ ,‬לא רק מפני שהזיהוי‬
‫שהם עושים אינו מפורש במקרא גופו‪ ,‬אלא מפני האמור בראש סיפורנו )פסוק א(‪:‬‬
‫‡‪ ."…ÌÈ‬עובדיהו "ֲאֶשׁר ַעל ַהָבִּית" ‪ -‬השר הבכיר של אחאב‪,‬‬
‫" ְוִאָשּׁה ַאַחת ִמְנֵּשׁי ¿·≈‪ƒ ȃ·¿p‰« È‬‬
‫ודאי לא היה שייך לאותה חבורה של "בני הנביאים" ‪ -‬תלמידי הנביאים אשר חיו סביב‬
‫רבותיהם‪ ,‬ואשר ניהלו אורח חיים שיתופי במידת‪-‬מה‪ ,‬ותוך הסתפקות במועט שבמועט‪.‬‬
‫‪ .8‬המפרשים והפוסקים כתבו שמותר היה לו ללוות בריבית משום פיקוח נפשם של הנביאים‬
‫שהחביא‪ .‬ראה תוספות למסכת עבודה זרה כו ע"ב ד"ה אני שונה‪ ,‬לקראת סופו; שולחן‬
‫ערוך‪ ,‬יורה דעה סימן קס סעיף כב וכן‪ ,‬ט"ז שם‪ ,‬סעיף קטן כא‪.‬‬
‫‪ .9‬המדרשים זיהו את הנושה עם יורם בן אחאב‪ .‬בזמן שחלף מאז ההלוואה הפך יורם למלך‬
‫ישראל‪.‬‬
‫‪ .10‬רד"ק הביא בפירושו 'תרגום של תוספתא'‪ ,‬ובו מוצג הֶקּשר בין סיפורנו לבין סיפור עובדיהו‬
‫בדרך דרמטית ביותר‪ .‬לפי מדרש זה הלכה האלמנה בעת מצוקתה להשתטח על קבר עובדיהו‬
‫בעלה‪ ,‬והלה אמר לה‪:‬‬
‫זילי ליך לגבי אלישע בפורתא דמשחא דאשתאיר גביך‪ ,‬ולברכיך ביה‪ .‬דאנא‪ ,‬כי‬
‫אטמרתינהו למאה נבייא וזנתינהו במערתא בלחמא ובמיא‪ ,‬לא איטפיין בוציני‬
‫דמשחא מינייהו לא ביממא ולא בליליא‪ .‬לידכר ליה נביא מילי דידי לקודשא בריך הוא‪,‬‬
‫וישלם לכו מה דאוזפיניה‪] …‬תרגום לעברית‪ :‬לכי לך אל אלישע במעט השמן שנשאר‬
‫אצלך ויברכך בו‪ .‬שאני‪ ,‬כשהסתרתי את מאה הנביאים וכלכלתי אותם במערה בלחם‬
‫ובמים‪ ,‬לא כבה להם נר השמן לא ביום ולא בלילה‪ .‬יזכיר לו הנביא )‪ -‬אלישע( לקב"ה‬
‫את דברי‪ ,‬ויחזיר לכם מה שהלוויתי לו‪.[…‬‬
‫מדרש זה רואה במעשהו של אלישע לאלמנה השבת חוב‪ ,‬לא רק בעצם עשייתו את הנס‪,‬‬
‫אלא אף בפרט המרכזי שבו‪ :‬שנעשה בריבוי שמן‪ .‬הרי זו מידה כנגד מידה ‪ -‬תשלום על האור‬
‫שהאיר עובדיהו למאה הנביאים הטמונים במערה בנרות של שמן שדלקו ביום ובלילה‪.‬‬

‫‪170‬‬

‫אסוך השמן‬

‫אלא שאף אם לא נזהה את האלמנה עם אשת עובדיהו‪ ,‬כפי שעשו מדרשים אלו‪,‬‬
‫ברור שיסוד 'צעקתה' של האלמנה לפני אלישע הוא בתביעתה לצדק מאת ה'‪ְ " :‬וַאָתּה‬
‫ָיַדְעָתּ ִכּי ַעְבְדָּך ָהָיה ָיֵרא ֶאת ה' " ‪' -‬כיצד תראה בשוויון נפש‪ ,‬אתה נביא ה'‪ ,‬כי יבוא נושה‬
‫אכזר ויפרק את משפחת אישי המנוח בכבשו את שני ילדיי לו לעבדים? היכן גמול‬
‫צדקתו של אישי? הנה "ַצִדּיק ֶנֱעָזב‪ְ ,‬וַזְרעוֹ ְמַבֶקּשׁ ָלֶחם"!'‪.‬‬
‫והנביא‪ ,‬המייצג בפני האלמנה את הכתובת האמיתית לתביעתה ‪ -‬את אבי היתומים‬
‫ודיין האלמנות שהזהיר בתורתו "ָכּל ַאְלָמָנה ְוָיתוֹם ‪‬א ְתַענּוּן"‪ 11,‬פונה ְבַּרכּוּת אל האישה‬
‫ומאשר את צדקת טענתה‪ ,‬באמרו לה‪ָ" :‬מה ֶאֱעֶשׂה ָלְּך?" ‪' -‬כיצד אשיב לך את חוב‬
‫צדקתו של אישך?'‪ ,‬ומייד הוא תוכף בירור מעשי להודאתו בצדקתה‪ַ" :‬הִגּיִדי‪ַ ,‬מה ֶיּשׁ ָלְך‬
‫‪12‬‬
‫ַבָּבִּית?"‪.‬‬

‫ַׂע ֶאְשַׁמע‬
‫ׂק ִיְצַעק ֵאַלי‪ָ ,‬שׁמ‬
‫ׂתוֹ‪ִ ,‬כּי ִאם ָצע‬
‫‪ .11‬שמות כ"ב‪ ,‬כא‪ .‬ובהמשך נאמר‪ִ" :‬אם ַעֵנּה ְתַעֶנּה א‬
‫ַצֲעָקתוֹ ְוָחָרה ַאִפּי‪ ."…‬וראה דברינו לעיל בעיון ב‪.‬‬
‫‪ .‡ .12‬נמצא‪ ,‬כי השאלה "ָמה ֶאֱעֶשׂה ָלְּך" אינה מעידה על מבוכה ופליאה של אלישע‪ ,‬או על‬
‫התלבטותו בשאלה מה יש באפשרותו לעשות למען האישה‪ ,‬כפי שהניח ר' יעקב פידנקי‬
‫בשאלתו‪ .‬כוונתו להקדים לבירור המעשי "ַמה ֶיּשׁ ָלְך ַבָּבִּית" שאלה המלמדת כי בירורו‬
‫המעשי בהמשך נועד להיות השבת חוב לאלמנה‪.‬‬
‫·‪ .‬על פי מדרשי חז"ל שהבאנו לעיל‪ ,‬פירשנו כי אלישע מייצג בשאלתו "ָמה ֶאֱעֶשׂה ָלְּך" את‬
‫הנביאים שעובדיהו הציל; ובכך הוא מייצג אף את ה'‪ ,‬שכלכלת הנביאים הייתה כביכול‬
‫הלוואה לו )ראה סוף דברי רד"ק בהערה ‪ .(10‬גם על פי סיום העיון בדרך הפשט‪ ,‬מייצג‬
‫אלישע את ה'‪ ,‬ובשמו של ה' הוא שואל אותה "ָמה ֶאֱעֶשׂה ָלְּך"‪ .‬הנס הוא אפוא פריעת חוב‬
‫מטעם ה'‪ .‬אפשר שמסיבה זו אין אלישע מזכיר כלל בדבריו את שם ה' ואינו פונה אליו‪,‬‬
‫שהרי כל פעילותו בסיפורנו נובעת מהיותו נציגו של ה'‪ ,‬וה' הוא הנתבע בידי האלמנה‪.‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)