433
àéáðä ïéáì ìàøùé êìî ïéá .á
שאלת היחס בין מלך ישראל לבין אלישע נביא הדור נידונה )אמנם כשאלה צדדית(
הן בסיפורנו והן בסיפור ריפוי נעמן .בשני הסיפורים הללו שולח הנביא אל המלך
דברים שיש בהם כדי להצילו מתגרת ידם של הארמים:
‡ִ ÌȉƒGכּי ָקַרע ֶמֶלְך ִיְשָׂרֵאל ֶאת ְבָּגָדיו
‡¡ ‰» LÈ
ַׂע ֱאִליָשׁע ƒ
ה' ,ח ַוְיִהי ִכְּשׁמ
“¯…
Ó‡≈Ï ¿Í∆Ïn
‡∆ ‰« Ï
∆ Á«ÏL
¿ƒi«Â
“¯…
‡Ó‡≈Ï Ï
≈»¯N
¿ƒÈ ¿Í∆ÏÓ
‡∆ Ï
‡∆ ÌȉƒG
‡¡ ‰» LÈ
ƒ Á«ÏL
ו' ,ט ¿ƒi«Â
ההבדל העיקרי בין שתי השליחויות הללו הוא ,שבסיפור הקודם הצלתו של המלך
הייתה מסכנה דמיונית -מ'תואנה' שמבקש כביכול מלך ארם כדי להילחם בישראל -
ואילו בסיפורנו שליחותו של אלישע נועדה להציל את המלך ואת חייליו מסכנתם
הממשית של מארבים ששמו להם חיילי ארם .הבדל נוסף הוא שבסיפור ההוא הייתה
השליחות חד-פעמית ,ואילו בסיפורנו חזרה פעם אחר פעם .ועוד :בסיפור ההוא לא
נאמר דבר על תגובת מלך ישראל לשליחות ששלח אלישע ,ושמו של מלך ישראל אינו
מופיע עוד בהמשך הסיפור עד לסופו ,ואילו בסיפורנו מתוארות תגובותיו של המלך,
והוא גם שב ומופיע בסיומו של הסיפור.
מה היו תגובותיו של מלך ישראל לשליחויות ששלח אליו אלישע?
כך מתוארת בכתוב שליחותו של אלישע אל המלך:
ט
ׂר:
ַוִיְּשַׁלח ִאישׁ ָהֱאִהים ֶאל ֶמֶלְך ִיְשָׂרֵאל ֵלאמ
ׂר ַהָמּקוֹם ַהֶזּה ִכּי ָשׁם ֲאָרם ְנִחִתּים.
ִהָשֶּׁמר ֵמֲעב
ותגובתו של המלך אף היא בשליחות מול שליחות:
י
ׂה
ַוִיְּשַׁלח ֶמֶלְך ִיְשָׂרֵאל ֶאל ַהָמּקוֹם ֲאֶשׁר ָאַמר לוֹ ִאישׁ ָהֱאִהים ְוִה ְזִהיר
ְוִנְשַׁמר ָשׁם א ַאַחת ְוא ְשָׁתִּים.
מה פשר שליחות זו "ֶאל ַהָמּקוֹם" ,הרי בכך מסכן המלך את חייליו ,כשהוא מקרבם
אל האויב הארמי 'הניחת' באותו מקום? לכאורה ,תגובתו של מלך ישראל הייתה צריכה
להיות מעין זו' :ויישמר מלך ישראל מעבור במקום אשר אמר לו איש האלהים.'…
הבה נראה כיצד פירשו זאת המפרשים:
¯˘":È
"וישלח מלך ישראל" -היה שולח ורואה ‡…‡Â‰ ˙Ó‡ Ì
שהזהיר איש האלוהים מעבור שם.
¯:‚"·Ï
,˙Ó‡ ‡È·‰ ¯·„ ‰È‰ ̇ ÔÂÁ·Ïשלח שם מלך ישראל אל
המקום ההוא אשר הזהירו מעבור שם ,ומצא אמיתות דבר
סנוורים
434
הנביא תמיד ,לא פעם אחת בלבד ולא שתי פעמים לבד͇ ,
·.˙·¯ ÌÈÓÚÙ ‰Ê ÔÁ
:„„ ˙„ˆÓ
"וישלח" …Â˙‡ ˙Ó‡‰ ̇ ˙Ú„Ï Ì˘ ÁÏ˘Â – …והיה המלך
נשמר משם כאשר ראה שאמת הדבר …פעמים רבות הזהירו
הנביא ומצאם אמיתיים ונשמר שמה.
מה מלמדת תגובתו של מלך ישראל על יחסו אל הנביא ואל נבואותיו? התשובה
ברורה :חוסר אמון באמיתות נבואתו .עד שלא יראו שלוחיו של מלך ישראל במו
עיניהם את הַחִיל הארמי המסתתר במקום שציין הנביא ,לא יאמין מלך ישראל
באמיתות דבריו .ולא פעם אחת בחן המלך זאת ,אלא פעמים רבות בחן זאת עד
שהשתכנע.
לוּ היה אלישע נביא בלתי-מוכר ,הפותח את פעילותו הנבואית אך בסיפורנו ,היה
מלך ישראל נוהג כדין:
כשיבוא אדם הראוי לנבואה במלאכות השם …אומרים לו :אם נביא
אתה ,אמור דברים העתידים להיות ,והוא אומר .ואנו מחכים לראות
היבואו דבריו אם לא יבואו …ואם באו דבריו כולן ,יהיה בעינינו נאמן.
ובודקין אותו פעמים הרבה ,אם נמצאו דבריו נאמנים כולן ,הרי זה נביא
אמת.
1
)רמב"ם ,הלכות יסודי התורה ,פרק י הלכות א-ב(
אולם אלישע הרי עומד בסיפורנו בשיא פעילותו! עוד מתחילת דרכו הרי הוכר
כתלמידו של אליהו ,אשר ירש את תפקידו ואת רוח נבואתו .מאחריו נבואות אחדות
ומעשי נס שעשה ליחידים ולעם ישראל כולו ,ואף מלך ישראל נוכח בחלק מאלו 2.מהו
אפוא פשר פקפוקו בנבואת אלישע בסיפורנו?
אין זאת אלא ביטוי לַקטנוּת אמונה .חוסר האמון באלישע ובכוחו לחולל ִנסים
ולראות נסתרות ,מצאנוהו לא אחת ולא שתיים במחזור הסיפורים אודותיו ,ואף
המקורבים אל הנביא לקו בו לעתים .ובכל זאת ,מיוחד הוא מקומנו בשניים :ראשית,
.1הרמב"ם מסתמך בדבריו אלו על פסוקי התורה בדברים י"ח ,טו-כב ,העוסקים בנביא האמת
ׂאַמר
לעומת נביא השקר ובדרך להבחין ביניהם ,והוא מצטט את פסוקים כא-כב שםְ " :וִכי ת
ִבְּלָבֶבָךֵ :איָכה ֵנַדע ֶאת ַהָדָּבר ֲאֶשׁר א ִדְבּרוֹ ה'? ֲאֶשׁר ְיַדֵבּר ַהָנִּביא ְבֵּשׁם ה'ְ ,וא ִיְהֶיה ַהָדָּבר
ְוא ָיבוֹא ,הוּא ַהָדָּבר ֲאֶשׁר א ִדְבּרוֹ ה'."…
.2על איחורו של סיפורנו ניתן להסיק מהיותו ממשיכו של קודמו -סיפור ריפוי נעמן ,ועל
מיקומם של שני אלו בתוך מחזור סיפורי אלישע כולו .כמו כן ,ברור שסיפור המלחמה
במואב בפרק ג' ,סיפור שבו נזקק מלך ישראל לנבואתו של אלישע ונוכח באמיתותה ,הוא
מראשית פעילותו הנבואית ,כפי שכתבנו בסדרת העיונים המוקדשת לסיפור ההוא.
ב .בין מלך ישראל לבין הנביא
435
הפעם מלך ישראל הוא המביע במעשיו חוסר אמון בנביא; 3ושנית ,נראה כי הפעם אין
מדובר בבדיקה אחת של דברי הנביא )כלומר ,בהבעה חד-פעמית של חוסר אמון בו(,
אלא בבדיקה חוזרת ונשנית ,שיש בה חוסר אמון מתמשך.
מלך ישראל שב ומופיע בסיום סיפורנו ,בשלושת פסוקיו האחרונים .אף שיחסו אל
הנביא מצטיין בכבוד ובצייתנות )הוא מכנהו "אבי" ופועל על פי הוראותיו ,שהן ֵהפך
כוונתו שלו( ,ניכר גם הפעם מתח מסוים בין המלך לנביא .המלך סבור שכוונת אלישע,
שהביא את חיילי ארם לתוך העיר שומרון ,היא לאפשר את הריגתם ,ועל כן הוא שואל
"ַהַאֶכּה ַאֶכּה ָאִבי?" .אין הוא יורד לסוף דעתו של הנביא ,שדווקא התנהגות נדיבה כלפי
חיילי האויב עשויה להניב פירות לטווח הרחוק ,ולהביא לביטול מדיניות הפשיטות של
גדודי ארם בארץ ישראל.
תשובתו של אלישע יש בה גערה כלפי המלך:
כב
ַויּׂאֶמר :א ַתֶכּם! ַהֲאֶשׁר ָשִׁביָת ְבַּחְרְבָּך וְּבַקְשְׁתָּך ַאָתּה ַמֶכּה?!
ועל משמעותם המדויקת של דברי הנביא נעמוד בעיון ז ,שיוקדש לדו-שיח זה.
מהי משמעותו של הניגוד המתוח הזה שבין המלך לנביא ,ניגוד הפותח את סיפורנו
ואף מסיימו?
נדמה כי תפקידו של מלך ישראל בסיפורנו דומה לתפקידו בסיפור ריפוי נעמן :בשני
הסיפורים הוא משמש כדמות משנית ,שהוויתור עליה לא היה פוגע בעיקר העלילה.
ואדרבה :הופעתו ופעילותו מעכבות את מציאת הפתרון לבעיה בכל אחד מן הסיפורים.
בשני הסיפורים גם מהווה דמותו של המלך דמות-נגד לזו של אלישע.
אף הפתרון לשאלתנו בשני הסיפורים אחד הוא :כוונת כל אחד מן הסיפורים היא
ללמדנו כי אלישע פועל לטובת עמו .ÍÎÏ È‡¯ Âȇ χ¯˘È ÍÏÓ˘ Û‡ ,אף שהמלך נהנה
בסופו של דבר מפעילותו הנבואית של אלישע ,לא טובת המלך כשלעצמו היא העומדת
לעיני הנביא .דבר זה בולט בשני הסיפורים ,דווקא בגלל השליחות ששולח אלישע
בשניהם ישירות אל המלך ,במטרה להצילו מתגרת יד הארמים .והרי מלך זה מתגלה
בקטנות אמונתו ,בחולשתו ובקוצר דעתו ,ומדוע אפוא מסייעו אלישע? התשובה היא
שאלישע עושה זאת ˙¯ÓÏהמלך .המלך ,לא זו בלבד שאינו ראוי לישועה הניסית ,אלא
הוא אף מעכבה לעתים במעשיו ובמחדליו .אלישע אינו צריך להתגבר רק על מכשולים
חיצוניים ,אלא אף על אלו שמקורם במלך ישראל עצמו.
כל זאת עשה הנביא בחפצו להיטיב עם ישראל ,יהא מלכו אשר יהא.
.3התנהגותו של מלך ישראל בסיפורנו חמורה בהרבה מהתנהגותו בסיפור ריפוי נעמן :שם לא
העלה על דעתו כלל לפנות אל הנביא כדי לפתור את הבעיה שעמדה לפניו -לרפא את נעמן
מצרעתו כדרישת מלך ארם.